ישראל נכשלה בסגירת אונר"א

הסיפור של אונר"א מתמצת בתוכו את הכשלים הרגילים של מדינת ישראל. מי שחשב שהמערכת המשפטית שלנו שינתה פאזה בעקבות המלחמה, כנראה לא מבין את עומק התפיסה הנייטרלית בה נוקטים המשפטנים. הבעיה היא שנבחרי הציבור ממשיכים לחשוש ולא מוכנים לבצע את המדיניות שלשמה נבחרו.

עם התברר מימדי הטבח הנורא בשמחת תורה, נחשפה גם מעורבות עובדי אונר"א. עובד אונר"א חטף את גופתו של יונתן סמרנו הי"ד, את התיעוד הציג אביו בכנסת. עובדי אונר"א, כך חשף דובר צה"ל וכך נחשף בתקשורת הזרה, השתתפו באופן פעיל בטבח, ירו ורצחו אזרחים, והשתתפו בחטיפה ובאחזקת חטופים, כולל מורים של אונר"א.

הזעקה הציבורית האירה מצב אבסורדי: במדינת ישראל הריבונית, בתוך שטח בירתה, פעילים 3 משרדים של אונר"א: בגבעה הצרפתית, בגבעת התחמושת ובכפר עקב. זאת בנוסף למשרדי אונר"א בעזה ובשטחי הרש"פ.

שלוש הצעות חוק שונות הוגשו על ידי חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. ח"כ מלינובסקי טענה שיש להכריז על אונר"א כארגון טרור, ח"כ רון כץ קידם חוק בנושא הסרת החסינות, ואילו ח"כ ביסמוט מקדם חוק האמור למנוע בראש ובראשונה את פעילותה של אונר"א בירושלים.

הבעיה המרכזית היא שמחלקות הייעוץ המשפטי במשרדים השונים, פשוט נעמדות על הרגליים האחוריות כדי למנוע צעדים אפקטיביים, ואילו הממשלה והמטה לביטחון לאומי גם הם נכנעים ללחץ המשפטי.

כך מצאו את עצמם נציגים של תנועת אם תרצו, בדיון של ועדת החוץ והביטחון, יחד עם אביו של יונתן סמרנו הי"ד, נבוכים מול ההתרחשויות. מצד אחד, אומר היועץ המשפטי במל"ל לחברי הכנסת כי חלק מהצעות החוק קיצוניות מדי ויפגעו בישראל מול האו"ם. כשאחד מחברי הכנסת העיר כי ממילא האו"ם מבצע שלל מהלכים נגד ישראל, ענה לו היועץ המשפטי: "תמיד אפשר להגיע למצב גרוע יותר".

מצד שני, כאשר מדובר על הסרת חסינות עובדי האו"ם, היועץ המשפטי של משרד המשפטים לעניין זה, טען כי יש לעובדי אונר"א חסינות. מהו מקור החסינות? האם החסינות כוללת גם חסינות מפני פשעים נגד האנושות? לא ברור. זו חוות דעתו המשפטית, ועל אף שיש חילוקי דעות משפטיים בעניין, כך נקבע במשרד המשפטים.

נבדקו אפיקים חלופיים. לפני כ-45 ימים, הודיע שר השיכון באמצעות רמ"י, כי אונר"א עוברים על החוק בכל הקשור למשרדיהם בסמוך לגבעת התחמושת, משום שהם פולשים לשטח עליו הכריזה רמ"י כאדמות מדינה. במכתבם לאונר"א, נתנו אנשי רמ"י 30 יום לאונר"א כדי להשיב.

בדיון עצמו, נעשה ניסיון להבין, היכן הדברים עומדים? גם כאן, מיד אמר היועץ המשפטי במשרד המשפטים, כי אכן נשלח מכתב, ואלו הצעדים שישראל יכולה לעשות. כלומר לא ניתן לגרש את הפולשים.

ישראל כובלת את עצמה בהסדרים משפטיים שאין להם אח ורע בעולם המערבי. החסינות של עובדי אונר"א אינה תקפה למעשי רצח ואונס. מעבר לכך, ישראל כלל לא מנסה להעמיד אותם לדין – אלא רק לסגור את הנציגות שלהם. למה הדבר משול? לניתוק יחסים עם מדינה ריבונית. האם נטען כי ישראל לא יכולה לגרש מפה שגריר של מדינה שהפכה לאויבת?

אז לאכוף את החוק נגד הפולשים – אי אפשר. להוציא אותם מהמשרדים, אי אפשר. להעביר חוק שמסיר מהם את החסינות – אי אפשר. מה כן אפשר? לפי הייעוץ המשפטי, רק חוק ללא סמכויות אכיפה משמעותיות.

זו בדיוק הדרך שהובילה אותנו בהיבט הבטחוני לטבח. ישראל לקחה על עצמה עוד ועוד הסדרים כובלים. ישראל נמנעה מניתוק החשמל והמים. ישראל הכילה את ההפגנות בגדר לאחר אותה עתירה מפורסמת של ארגונים במימון מדינות זרות לבג"ץ, עתירה שנדחתה אך בהערות אגב של הנשיאה חיות, נקבע כי יש להבחין בין לוחמים ובלתי מעורבים. כך הצליחו המחבלים להגיע קרוב לגדר ולהטמין מטענים לפני הטבח.

בשורה התחתונה, מדינה ריבונית מעוניינת לגרש מפה סוכנות אויבת שפגעה באזרחיה, רצחה, עינתה אותם וחטפה את גופותיהם, והיא פשוט לא מסוגלת לעשות את זה. הטענות כלפי הייעוץ המשפטי מוכרות וידועות. אך כאן נדרשת נחישות מצד נבחרי הציבור. באם תרצו אומרים כי ימשיכו להיאבק. עד כה התקיימו עשרות הפגנות מול משרדי אונר"א, והלחץ על חברי הכנסת והממשלה לעשות את עבודתם יימשך. לאונר"א אין זכות קיום בשטחי ארץ ישראל.