הרקורד של סגנית הנשיא האריס מוכיח: אם היא תיבחר, זו צרה צרורה לישראל
פרישתו הדרמטית של הנשיא ביידן מהמירוץ לנשיאות, מותירה את סגניתו קאמלה האריס בעמדת המפתח כמועמדת כמעט יחידה למועמדות הדמוקרטית. בתוך שעות מרגע שביידן פרש, התייצב רוב הממסד הדמוקרטי מאחורי סגנית הנשיא מקליפורניה, ממשפחת קלינטון ועד לאגף הפרוגרסיבי, עם גיוס אדיר ממדים של שישים מיליון דולר לקמפיין הנשיאותי של ביידן, שהפך עכשיו לקמפיין של האריס.
אם ביידן ייצג את הדור הישן במפלגה הדמוקרטית, זה שתמך בישראל באופן מוצהר, והיה ציוני לעילא, האריס מייצגת את הדור המאוחר של אובמה. מגוון, אינקלוסיבי, פרוגרסיבי וקר במקרה הטוב לישראל.
על פניו, נראה שהאריס תומכת בישראל ברמה האישית. היא נשואה ליהודי, מתנגדת לתנועת ה-BDS, וביוני האחרון אף הצהירה באירוע של הבית הלבן שהוקדש לאלימות מינית בסכסוכים צבאיים כי חמאס אכן ביצע אונס במתקפת הפתע, על רקע הטענות בשמאל הפרו-פלסטיני לפיהן לא היו מקרי אונס. אבל מתחת לפני השטח, הצייטגייסט הדמוקרטי נותן את אותותיו בסגנית הנשיא. האריס ייצגה את האגף השמאלי יותר בממשל ביידן, ואף שתמכה בישראל, היא גם הייתה הדמות היותר ביקורתית כלפיה בקבינט.
כך בתחילת דצמבר, נאמה האריס בדובאי במסגרת כנס בינלאומי, ולמרות שפתחה בתיאור של הטבח, על תינוקות וניצולי שואה שנרצחו, ועל הטבח בנובה, היא עברה מהר מאוד לברכות על עסקת החטופים שבוצעה באותו הזמן, ומשם ישר לשלב הגינויים: "יותר מדי פלסטינים חפים מפשע מתו בעזה" קבעה, והבהירה מחדש את חמשת העקרונות של הממשל בנוגע ליום שאחרי: בלי העברה כפויה של אזרחים, בלי כיבוש של הרצועה, בלי מצור, בלי נטילת שטח, ובלי שימוש בעזה כשטח לטרור. הרשות הפלסטינית הדגישה האריס, היא זאת שתשלוט ברצועה ביום שאחרי.
באמצע דצמבר, חודשיים בלבד לאחר מתקפת הטרור הרצחנית, כבר דחפה האריס את שותפיה בממשל לגלות יותר סימפתיה מצד הבית הלבן כלפי הפלסטינים. על פי 'פוליטיקו', האריס דחפה בשיחות פנימיות לדבר על "היום שאחרי", ולגלות יחס קשוח יותר כלפי ראש הממשלה נתניהו. הוושינגטון פוסט דיווח שכבר בימים שלאחר הטבח, דחקה האריס בביידן לגנות את האסלאמופוביה ביחד עם גינוי לאנטישמיות, כולל שורה המגנה אסלמופוביה בנאומו של ביידן בעשרה באוקטובר, שלושה ימים לאחר הטבח.
רגע לא פחות מעיד על יחסה של האריס, הוא נאומה בחודש מרץ השנה, ביום מרטין לותר קינג הבן, שנישא בסלמה, אחד מהמקומות החשובים ביותר בהיסטוריה של תנועת זכויות האזרח והשוויון הגזעי באמריקה. האריס קבעה שעל ישראל "לעשות יותר" כדי לפתור את "הקטסטרופה ההומניטרית" בעזה, ובחרה שלא להתייחס לגל האנטישמיות המשתולל שהחל מאז פרצה המלחמה, ובעצם הנאום בסלמה, ביום מרטין לותר קינג הבן, הקבילה הלכה למעשה בין תנועת זכויות האזרח של קינג, לפלסטינים.
"מה שאנחנו ורואים בעזה כל יום הוא מזעזע. יש דיווחים על משפחות שאוכלות מזון לחיות. ילדים מתים מתת תזונה והתייבשות. יותר מדי פלסטינים חפים מפשע נהרגו. רק לפני כמה ימים ראינו פלסטינים נואשים ורעבים מגיעים למשאיות סיוע כדי להשיג מזון למשפחותיהם אחרי שבועות שסיוע לא הגיע לצפון עזה. הם נתקלו בכאוס וביריות. ליבנו עם כל התושבים בעזה שסובלים מקטסטרופה הומניטארית".
דיווח של רשת NBC חשף, שהנאום המקורי שנכתב עבורה, היה תוקפני בהרבה, ורוכך בחדות על ידי המועצה לביטחון לאומי, דיווח שהוכחש על ידי האריס וסביבתה.
בראיון לרשת CBS באותו שבוע, הבהירה האריס שהממשל פועל מאז השבעה באוקטובר ליישום מחדש של פתרון שתי המדינות, ובאותו חודש גם התנגדה בפומבי לכניסה לרפיח, באומרה ש"ישראל תישא בהשלכות" אם ישראל תיכנס לעיר הדרומית, ולא פחות חשוב, הבהירה שצריך "להפריד בין האזרחים לממשלה" בשאלת הסיוע הצבאי.
עוד בשנת 2019, כשהתמודדה לנשיאות כסנאטורית, האריס התראיינה לפודקאסט "PodSaveAmerica" של ג'ון פאברו, וסיפקה ציטוט מדהים:
"אני גם מאמינה שאין שאלה שהממשל שלי יהיה הרבה יותר כוחני בעבודה לעבר פתרון שתי המדינות. זה חייב לקרות"
המסקנה מכך ברורה: עוד לפני שהחל הסחף הפרו-פלסטיני במפלגה הדמוקרטית, האריס כבר כיוונה להקמת מדינה פלסטינית, וברור לכל מי שעיניו בראשו שאם תגיע לנשיאות, היא תלך בדרך הזאת במלוא העוצמה.
ממש החודש, בעשרה ביולי, האריס העניקה ראיון למגזין "The Nation" הידוע כנוטה מאוד שמאלה, והדגישה שמשאיות הסיוע אינן מספקות מענה ראוי לבעיות ההומניטריות של עזה. בנוסף, האריס התייחסה לתופעה שתפסה תאוצה בקמפוסים השונים – הפגנות הסטודנטים והמחנות שהקימו במחאה. המחאה שהחלה בקולומביה התפשטה לכל רחבי ארצות הברית, ובשיאה הגיעה עד לשימוע בקונגרס של ראשי האוניברסיטאות. האריס הצהירה שהמפגינים בקמפוסים באמריקה "מוכיחים מהו רגש", ושהיא מתרשמת מאוד מהם, גם אם אינה מסכימה איתם על הכל:
"הם [המפגינים בקמפוסים] מראים בדיוק מהו הרגש האנושי שנדרש בתגובה לעזה. יש דברים שחלק מהמפגינים אומרים שאני דוחה לחלוטין, אז אני לא תומכת בטענות שלהם לגמרי. אבל אנחנו צריכים לנווט את זה. אני מבינה את הרגש מאחורי זה."
וכמובן שאי אפשר בלי המקרה המפורסם משנת 2021. האריס פגשה מספר סטודנטים באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בסוף ספטמבר של אותה שנה, וסטודנטית לא אמריקנית שאלה את האריס על התמיכה והסיוע לישראל. השאלה באה על רקע הצבעה בנושא מימון לכיפת ברזל, מימון שה"סקוואד" הדמוקרטי, אותה קבוצה של חברי קונגרס פרוגרסיביים במיוחד, התנגדה לו. האריס שמעה את הסטודנטית, הנהנה, וחייכה, ואמרה "זה הקול שלך, השקפת העולם שלך, החוויה שלך, האמת שלך – ואסור לדכא אותם, וחייבים לשמוע אותם, נכון? אלה אחד מהדברים שאנחנו נאבקים למענם בדמוקרטיה". אך לא תיקנה את דבריה או עמדה על כך שישראל היא בת ברית ונתונה למתקפות טרור.
הקשר הברור של סגנית הנשיא לאגף הפרוגרסיבי במפלגה, שהופך ליותר ויותר אנטי ישראלי, כמו גם התקפותיה ההולכות ומחריפות בחודשים האחרונים, משאירים מקום לדאגה בנוגע ליחסה האפשרי כנשיאה. במידה ותיבחר, היא תפעל להקמת מדינה פלסטינית תוך חתירה פומבית תחת הממשלה בישראל אם זו תנסה להתנגד.
