דעה: נאום נתניהו, הדבר הנכון במקום הנכון

מחיאות הכפיים נשמעו עוד בטרם נכנס בנימין נתניהו לאולם בו נשא במעמד היסטורי את נאומו בפני הקונגרס האמריקאי. ראש ממשלת ישראל, ראש הממשלה הראשון בעולם שזכה למעמד הזה ארבע פעמים, ניצב מול העולם כולו בעת הקשה ביותר בתולדות מדינתו. בחוכמת אמן שזר נתניהו את כל מה שהיה חשוב לומר ונתן מענה לכל הטענות שנשמעו בחודשים האחרונים. עשרות פעמים נקטעו דבריו על ידי קהל שעמד כל פעם מחדש על רגליו מחא כפיים והריע למנהיג שהצליח לשאת נאום שאין איש בין אזרחי ישראל שלא יכול היה להזדהות עמו, לחוש שמשמיעים גם את קולו שלו.

בביטחון מלא ובזקיפות קומה נאם נתניהו כמעט שעה והתגבש עם כל מילה באנגלית רהוטה ובמבטא מושלם לכדי מנהיג העולם המערבי שקורא בנחישות מדויקת ולעיתים בפשטות "לנצח את הרוע".

כבר בתחילת דבריו היטיב להגדיר כי אנו ניצבים בפני פרשת דרכים היסטורית. לא מאבק בין ציוויליזציות כי אם מאבק בין ברבריות לבין ציוויליזציה. הדיכוטומיה הזו נשמרה לאורך כל הנאום כדי להבחין הבחנה חשובה בין החושך לבין האור, בין מפארי המוות לבין מקדשי החיים, בין מפלצות אדם לבין בני אדם. נתניהו שזוכר היטב את התלות של ישראל בארצות הברית (זו שחייבת להצטמצם כמה שיותר) מחבר את השתיים לאורך כל נאומו משום שזהו באמת מאבק משותף.

הוא מדבר בשבחו של איחוד הכוחות שיגרום "לנו לנצח ולהם להפסיד". הוא מתאר במילים קשות את שעות הגיהנום שהומטו על מדינת ישראל בשבת שמחת תורה, את הרצח, האונס, עריפת הראשים, שריפת התינוקות, הורים מול ילדיהם, ילדים מול הוריהם והחטופים – ביניהם עשרות אזרחים אמריקאים.

נתניהו מעניק את המענה הראוי ביותר לקמפיין ההכפשה האכזרי שמתנהל בימים האחרונים נגד נוער ארגמני על שום שהעזה לטוס בפמלייתו של ראש הממשלה שהורה על המבצע ההרואי בו שוחררה מהשבי בניגוד לגחמותיהם הפוליטיות של אלה שמתיימרים לדאוג לחטופים אך שנאתם לנתניהו עולה על דאגתם זו ועל כן התנגדו בחוצפה בלתי נתפסת לנסיעה הגם שנועדה להיאבק למען החטופים שנותרו בשבי.

A great honour to be invited to the U.S. Congress today. And to meet rescued hostage Noa Argamani, among others. pic.twitter.com/HRMpTwVFDt

— Douglas Murray (@DouglasKMurray) July 24, 2024

כך ניצבה נועה בקהל כאשר היא עומדת זקופה, נושאת בתוכה זיכרונות צרובים שאולי לא נדע את פשרם לעולם וזוכה למחיאות כפיים להן היא ראויה. המלחמה האיומה הזו זיכתה אותנו להכיר גם את איריס חיים, אימו של יותם שהצליח לברוח מהשבי ונהרג מירי בשוגג של חיילי צה"ל.

איריס שלימדה אותנו לסלוח זכתה אף היא לתשואות ראויות. חברים נוספים היו במשלחת הישראלית ואלה שזכו אולי לתשואות ולהתרגשות הגדולות ביותר היו הלוחמים שהביא עמו נתניהו למעמד המכובד. סגן אביחיל ראובן מפקד בצנחנים, בן למשפחה שעלתה מאתיופיה שלבש מדים בשבעה באוקטובר, נטל את נשקו ורץ עשרה קילומטרים אל התופת כדי לחסל מחבלים ולהציל חיים.

אשרף אל בחירי, בדואי מהקהילה המוסלמית הוצג אף הוא בגאווה גדולה וכך יצר נתניהו פסיפס ישראלי כאשר הזכיר גם לוחמים נוצרים. בהמשך הציג את הקצין אסא סופר שאיבד את ידו הימנית, נפגע בעינו ועתה מחלים כדי לחזור כמ"פ בשריון. באחד מרגעי השיא הציג נתניהו את הלוחם יונתן בן חמו שאיבד את רגלו והמשיך להילחם. יונתן הניף את הקב בו הוא נעזר וקצב מחיאות הכפיים גבר לאורך דקות.

בהתייחסו אל הלוחמים ציטט נתניהו את "עם כלביא יקום" ואמר כי חיילי צה"ל יקומו כלביאים, קמו כלביאים ואולי במענה למפלגים שרוצים לחזור לשתי מלכויות אמר "לביאי יהודה ולביאי ישראל". בהמשך דיבר על זיכרון השואה ועל חשיבותה האין סופית של מדינת ישראל כאשר סיפר על משפחת לייטר שאיבדה את בנה משה ידידיה הי"ד. אם נהגנו לומר על השואה "לעולם לא עוד" הרי שבאסון הנורא ביותר שפקד את העם היהודי מאז מלחמת העולם השנייה אנו אומרים "לעולם לא עוד זה עכשיו".

נתניהו נוזף כפי שרק הוא יודע באלה שמפגינים בארצות הברית למען חמאס, למען רוצחים ואנסים, "אידיוטים שימושיים" הוא מכנה אותם לקול מחיאות הכפיים ומציין את הבורות האמריקאית אותה אנו פוגשים באופן תדיר של אלה שקוראים "מהנהר ועד הים" אך אינם יודעים איזה נהר ואיזה ים. הוא מזכיר את השימוע הבלתי נשכח של נשיאות האוניברסיטאות, באחת מהן למד בעצמו, שלא הצליחו לגנות גילויי אנטישמיות ודרשו "קונטקסט". הוא דיבר על הארץ המובטחת, על אבותינו, על המלכים שמלכו בה ולא הותיר ספק לגבי צדקת האחיזה שלנו בה.

When I asked the presidents of @Harvard, @Penn, and @MIT if calling for the genocide of Jews violated their universities’ codes of conduct, it was not a political question. It was a moral question.

Thank you @netanyahu for delivering the message to the pro-Hamas antisemites who… pic.twitter.com/qE2EsiMs6z

— Rep. Elise Stefanik (@RepStefanik) July 24, 2024

שוב ושוב עומדים חברי הקונגרס ומריעים בוודאי שלא רק לנתניהו כי אם לעם ישראל כולו בשעתו הקשה. בתיאור אופן הלחימה של צה"ל ומתן הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה משיב למעשה נתניהו להאשמות הקשות של ביה"ד הבינלאומי בדבר ביצוע רצח עם והרעבה. הוא מבהיר למיליונים הרבים שצפו בו בכל העולם, גם באירופה ובארצות ערב, שישראל מספקת מזון וחמאס גונב אותו, שישראל מחסלת מחבלים ומפנה אזרחים ומזכיר בחוכמה את אחוזי הפגיעה האפסיים באזרחים דווקא ברפיח, המקום שהממשל האמריקאי עשה כל שביכולתו כדי למנוע מישראל להיכנס אליו. לאורך נאומו מזכיר נתניהו ללא הרף לארצות הברית ולעולם כולו שזוהי לא מלחמתה של ישראל בלבד. הוא מציע לאחרים לזכור כי הם עלולים להיות הבאים בתור ש"יקשרו את ידיהם" ומכריז כי ישראל תגן על עצמה לעולם.

אחרי שזכה ללעג על אותו ציור שהציג בנאום אחר כאשר ביקש להמחיש עד כמה קרובה איראן לייצור פצצה גרעינית דיבר בנאומו הנוכחי על איראן, ונראה כי אף אחד לא יעז יותר ללעוג או להאשים אותו בעשיית רווח פוליטי. הוא ציין כי איראן שניצבת בראש ציר הרשע עומדת מאחורי חמאס, מאחורי חיזבאללה, מאחורי החות'ים ומהווה איום גם על ארה"ב. באופן שאינו משתמע לשתי פנים מזכיר נתניהו לארה"ב כי אותו ראש נחש רואה בארצות הברית את האויבת הגדולה ביותר שלו.

הוא מצטט מנהיג חיזבאללה שטוען כך אולי כדי לרתום את האמריקאים לקראת מלחמה בצפון. "אנחנו לא מגנים רק על עצמנו, אנחנו מגנים עליכם" מזכיר נתניהו לכל אלה שחושבים כי האינטרס בין ישראל לבין ארה"ב הוא חד כיווני וכי ארה"ב הגדולה אינה זקוקה לחברתה הקטנה במזרח התיכון. "האויבים שלנו הם האויבים שלכם, המלחמה שלנו היא המלחמה שלכם, הניצחון שלנו יהיה שלכם" מוסיף נתניהו ומתאר את שיתוף הפעולה החשוב והראוי בין המדינות, כזה שבסופו של דבר חוסך חיי חיילים. הוא אינו מתפתל בניסוחים מנומסים ואומר מפורשות לגבי אספקת הנשק שידעה לאחרונה סנקציות או לפחות איומים להטיל כאלה "תנו לנו מהר ונסיים מהר".

נתניהו מתייחס גם לסוגיית "היום שאחרי" ומבהיר כי עזה תהיה מפורזת, תעבור דה רדיקליזציה ויהיו בה כוחות ישראלים שיבטיחו כי לא תהווה איום על ישראל. לאחר שבתחילת דבריו הודה נתניהו לנשיא ביידן, הוא פונה להודות באריכות לנשיא לשעבר דונלד טראמפ ואז פונה אל העם האמריקאי, אולי הנמען החשוב ביותר של הנאום הזה. הוא מדבר על מגדלור של חירויות וכאשר הוא מזכיר את האבות המייסדים נשמעות מחיאות כפיים סוערות שמעידות ללא הרף על יכולתו המופלאה לשאת נאומים ועל הבנתו ההיסטורית הרחבה שבאה לידי ביטוי בכל שנות מילוי תפקידיו.

בנימין נתניהו מסיים את נאומו בהבטחה כנה של מדינת ישראל לארה"ב להיות לה לבעלת ברית לעולם, חברה נאמנה. הוא מודה לה בשם אזרחי ישראל ומברך בברכת האל את שתי המדינות ואת הברית אשר ביניהן. דקות ארוכות לאחר תום הנאום עומדים חברי הקונגרס ומריעים לראש ממשלת ישראל אשר אם היה ספק האם היה עליו לטוס ל ארה"ב באמצע מלחמה הרי שהספק הזה הוסר עם כל מילה שנאמרה.

התמיכה הזו של אומה שנמצאת בעצמה בסיטואציה פוליטית דרמטית לאחר ניסיון ההתנקשות במועמד לנשיאות דונלד טראמפ ושטרם הציבה מולו את המועמד הדמוקרטי הרשמי, נצפתה בכל העולם, גם בעזה, בלבנון ובאיראן. כל הפרשנויות הפוליטיות המגוחכות שאומדות לעיתים את טיב היחסים בין מדינות על פי "מי התקשר למי" ו"מי לא הזמין את מי" נדחקו הצידה אל מול מעמד היסטורי של סולידריות שספק אם יש איזשהו מנהיג ישראלי אחר בעת הזו אחר שיכול היה לזכות בה למען עמו ולמען מדינתו בכזו עוצמה.