ביידן והפייסנות – הנתונים המלאים

ג'ו ביידן הודיע ביום ראשון האחרון על פרישתו מהמרוץ לנשיאות ארה"ב – אך ביידן, נכון לכתיבת שורות אלו, מתכוון להמשיך ולשאת בתואר 'נשיא ארה"ב' עד להשבעת הנשיא החדש ב-20 בינואר 2025. מיד עם ההודעה על פרישתו, החל הקרב התודעתי על מורשתו של ביידן והניסיון למתג את הנשיא הפורש כידיד אמת של ישראל. ביידן אכן נשא נאומים מרוממי רוח לאחר טבח ה-7 באוקטובר, ביקר בישראל וגם אזהרת ה-Don't ונושאות המטוסים ששלח הצליחו להפיח ביטחון בעם שאיבד אותו לאחר הזוועות שחולל חמאס ביישובי העוטף. עם זאת, ביידן מיהר לחזור לסורו ובמרוצת הזמן התברר כי ה-Don't הופנה גם (ואולי בעיקר) לישראל, כשהנשיא האמריקני הבהיר לראש הממשלה נתניהו שארה"ב לא תגבה את ישראל אם צה"ל יפציץ באיראן בתגובה למתקפת הכטב"מים האיראנית באפריל האחרון.

הוטו שהטיל ביידן על תקיפה באיראן מאפיינת את היחס הרופס והמרצה של הממשל הנוכחי כלפי האייתוללות בטהרן ושלוחותיו הטרוריסטיות – המשך ישיר למדיניות הפייסנות של ממשל אובמה. מדיניות זו הזרימה למשטר הטרור האיראני עשרות מיליארדי דולרים – שריפדו כיסיהם של ארגוני הטרור השונים, בראשם כמובן חמאס, חיזבאללה והחות'ים בתימן. כספים אלו לבטח סייעו לחמאס בתכנון וביצוע הטבח שהצית את מלחמת חרבות ברזל. עם כל הכבוד לנאומים המרגשים לאחר ה-7 באוקטובר, לא ניתן למחוק ממורשת ביידן את האחריות העקיפה, לכל הפחות, של הממשל הנוכחי להיתכנות של מתקפת טרור זו.

***

ב-17 באוקטובר האחרון, 10 ימים לאחר הטבח בדרום, פנתה לנשיא ג'ו ביידן קבוצה של 110 מחוקקים מבית הנבחרים האמריקני בדרישה ברורה: הקשח עמדות מול משטר הטרור בטהרן. באופן מפתיע, רוב המחוקקים (63) הגיעו דווקא מהמפלגה הדמוקרטית של ביידן. "אנחנו מתרים בממשל לנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי לקצץ בכל מקורות המימון של האיראנים", כתבו המחוקקים לנשיא, והוסיפו: "הדבר כולל אכיפה מקסימלית של כל הסנקציות האמריקניות ונקיטת כל הצעדים הנדרשים כדי לשים סוף לסחר הנפט בין איראן לסין שנכון לעכשיו מניב רווח של 150 מיליון דולר ליום".

הקריאה של המחוקקים האמריקנים נפלה על אוזניים ערלות וברבעון הראשון של 2024 חלה עלייה של 28% בהיקף סחר הנפט האיראני לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפברואר הודיע הממשל על "חבילת סנקציות חדשה" נגד האיראנים, אך במארס ייצאה טהרן 1.82 מיליון חביות נפט ליום – בין 80-90 אחוז מהן מגיעות לסין. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2018, ערב כניסתן לתוקף של הסנקציות של ממשל טראמפ.

נתונים אלו מתכתבים היטב עם תור הזהב שחווה איראן בתקופת ממשל ביידן: לפי תחזית קרן המטבע העולמית, 2024 תהיה השנה השלישית ברציפות בה איראן תצמח בקצב מהיר יותר מארה"ב – 12.1% לעומת 6.1% בארה"ב. קצב הצמיחה הגבוה נובע בעיקר מהזינוק בהכנסות מנפט – 100 מיליארד דולר מאז כניסתו של ביידן לבית הלבן (נכון לאפריל 2024). אם ביידן היה שומר על משטר הסנקציות הנוקשה של טראמפ ("הלחץ המקסימלי"), היקף ההכנסות של האיראנים היה נחתך לפחות ב-40%. במילים אחרות, בזכות ביידן צברו האיראנים 40 מיליארד דולר עודפים רק מסחר נפט.

יש להוסיף לנתוני הנפט גם 16 מיליארד דולר שהממשל האמריקני הפשיר לטובת האיראנים. רק ביום רביעי שעבר פורסם ב'וול סטריט ג'ורנל' כי הבית הלבן הסיר סנקציות בשווי 10 מיליארד דולר על תשלומים שקיבלו האיראנים מחברת אנרגיה עירקית. התשלומים הוקפאו על ידי הבית הלבן בנובמבר ובמרץ – וכעת הופשרו, היישר לקופתו המתעשרת של משטר האייתוללות בטהרן.

כספים אלו מתווספים ל-6 מיליארד דולר נוספים שזרמו לאיראן מדרום קוריאה, באישור האמריקנים. כזכור, ממשל ביידן גם הסכים לפני כשנה להעביר לטהרן תשלום כופר של 6 מיליארד דולר תמורת חמישה בני ערובה אמריקנים – אך בעקבות טבח ה-7 באוקטובר קמה צעקה גדולה בקונגרס והעסקה נחסמה.

רק לשם השוואה, שנת 2020 – האחרונה של טראמפ בבית הלבן – סימנה שפל של 30 שנים בייצור הנפט באיראן. נתון זה נובע משילוב בין הסנקציות הנוקשות של טראמפ למגיפת הקורונה שהייתה אז בשיאה והובילה לירידה חדה במחיר הנפט. הנשיא האיראני לשעבר, חסן רוחאני, אף התלונן בסוף 2019 כי מדיניות "הלחץ המקסימלי" של טראמפ עולות לארצו 200 מיליארד דולר.

לפי ניתוח של 'הקרן להגנת הדמוקרטיות' היושבת בוושינגטון – בעקבות הסנקציות של טראמפ נאלצו בטהרן לקצץ כ-30% מתקציב הביטחון, קיצוץ שללא ספק פגע גם במימון האיראני לארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל. מימון זה חזר במלוא עוזו עם מדיניות "הפייסנות המקסימלית" של ביידן, שגם אם לא ביטל רשמית את הסנקציות, התווה מדיניות של הקלות מפליגות ועצימת עיניים לרווחה להפרות החוזרות ונשנות של האיראנים.

נוסף על כך, אחת הפעולות הראשונות של ממשל ביידן הייתה להסיר סנקציות מעל הזרוע האיראנית בתימן – החות'ים – שהוצאו בפברואר 2021 מרשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, אליה הוכנסו על ידי טראמפ. הבית הלבן טען שהסנקציות מונעות הזרמת סיוע הומניטרי לתימן, ולאורך כ-3 שנים התאפשר לחות'ים לפעול כארגון טרור לכל דבר וענין, לרבות שיגורי טילים וכטב"מים לישראל ופגיעה באוניות סוחר בים האדום בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל, מבלי שיידרשו לשלם מחיר ע"י האמריקנים.

רק בסוף פברואר השנה הוכנסו מחדש החות'ים לרשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, אך גם מהלך זה היה בהשהיה תמוהה של חודש ומזכיר המדינה בלינקן אף העניק לחות'ים פתח מילוט כי אם יחדלו מהתקפותיהם "תיעשה הערכה מחדש" האם להוציאם שוב מהרשימה.

***

ממשל ביידן טוען להגנתו כי הקל עם איראן כדי למנוע מהאייתוללות להתקדם לפצצה גרעינית לאחר יציאת טראמפ מהסכם הגרעין במאי 2018. אך רק בימים האחרונים הודה מזכיר המדינה טוני בלינקן כי האיראנים רחוקים שבועיים בלבד מייצור חומר לפצצה גרעינית. לדברי בלינקן, אם טראמפ לא היה יוצא מן ההסכם, היה לוקח לאיראנים שנה נוספת להגיע לשלב זה. ראשית, בלינקן פוטר את הממשל הנוכחי מאחריות, על אף שביידן מכהן כנשיא כבר 3 שנים וחצי ובתקופה זו היה לו די והותר זמן 'לתקן' את הטעות לשיטתו של טראמפ.

שנית, בלינקן מודה שההסכם לא היה משנה כמעט מאומה מבחינת קצב ההתקדמות של האיראנים – שבלאו הכי לפי ההסכם המקורי יכולים ב-2025 להתקדם למרחק 2-3 חודשים מזמן פריצה לפצצה. מנגד, כפי שכבר הוסבר, אם ביידן היה ממשיך בקו הסנקציות של טראמפ – המשטר בטהרן היה מתקשה מאוד לתפקד לאור הלחץ הכלכלי האדיר בו היה נתון וכתגובת שרשרת גם פעילות ארגוני הטרור הייתה נפגעת.

שלישית, הקפיצה הגדולה של האיראנים לפצצה החלה דווקא עם כניסתו של ביידן לבית הלבן. בשנתיים וחצי שחלפו מאז יציאת טראמפ מההסכם ועד הבחירות בארה"ב – איראן אמנם העשירה אורניום מעל לרמה המותרת אך הרחק מהיכולת לעשות בחומר שימוש צבאי. השינוי החד החל כבר לאחר הבחירות בארה"ב: כשטראמפ הוא "הנשיא היוצא" וביידן "הנשיא הנבחר" איראן החלה להגביר דרמטית את העשרת הצנטריפוגות המתקדמות.

ביידן מושבע כנשיא בינואר 2021, וכבר בפברואר מגיעים האיראנים לסף ה-1,000 צנטריפוגות המתקדמות – לראשונה מזה כ-8 שנים. משם המצב רק הלך והדרדר עד שגם בלינקן מודה שטהרן נמצאת כפסע מפצצה. בניגוד לתקופת טראמפ, בה האיראנים בודדו ונחנקו, תחת ביידן האיראנים דוהרים לפצצה במחירים מינימליים וסבירים ביותר מבחינתם.

ביידן, שיישא הערב (ד') נאום לאומה בו יסביר החלטתו לפרוש מהמרוץ, לא מתכוון לפרוש גם מכס הנשיאות (לפחות עד כתיבת שורות אלו). המשמעות היא שבחצי השנה שנותרה לו בבית הלבן, עד להשבעת הנשיא הבא, ביידן והצוות שמקיף אותו יהיו משוחררים מהרגיל מלחצים פוליטיים ומחישובים תועלתניים – וייהנו מחופש פעולה נרחב יחסית להגשים את תפיסת עולמם.

לנוכח התנהלות הממשל עד כה כלפי איראן, ישראל חייבת להתכונן לכך שבטרם (אולי) יגיע הטוב (ניצחון של טראמפ), עלול להיות הרבה יותר רע – ולהבהיר לכל מי שצריך כי לא תהסס לפעול בעצמה כדי להגן על קיומה.