פותחים שבוע: "חמאס נמצא במצב קטסטרופלי"

"כבר הכרענו את צבא החמאס", מעריך ד"ר הראל חורב, היסטוריון ומומחה לעניינים פלסטיניים מ"מכון דיין באוניברסיטת תל אביב, בראיון לתוכנית "פותחים שבוע" של אלדד בק ואורנה ישר ומוסיף: “בחודשים האחרונים אנחנו רואים שחיקה גדלה והולכת של הנרטיב הפלסטיני, לפיו טבח ה=7 באוקטובר הוא אירוע מכונן בתולדות הסכסוך עם ישראל. זה קשור גם לשינוי בתפיסת דמותו של סינוואר. היו שציירו כבר את דמותו כצלאח א-דין המודרני. לדעתי הוא הולך ומצטייר יותר ויותר כחאג' אמין אלחוסייני, שנחשב כיום בעיני הפלסטינים כאבי האסון הפלסטיני".

ד"ר חורב מדגיש, שהסקרים הנערכים בקרב הפלסטינים מראים בצורה ברורה, ששלאחר האופוריה של החודשים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר התמיכה בחמאס חזרה לשיעורים שלה מלפני המלחמה, קרי עומדת על כרבע מכלל הפלסטינים בלבד, גם ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון. הסקרים מצביעים על כך, קיימת גם שחיקה מסויימת בתמיכה ב-7 באוקטובר. "זה לא מפתיע כי גם לפני המלחמה היתה תמיכה גורפת במאבק המזויין", אומר חורב, "מה גם שהרוב הפלסטינים מכחישים את הזוועות שבוצעו באותו יום ע"י הצד הפלסטיני".

"ה-7 באוקטובר כמודל לחיקוי הוא בעיה רצינית ולכן צה"ל חייב להכריע את החמאס בצורה הכי מוחצת וכואבת שיש, כדי שהמודל הזה יהפוך למודל לאסון" מבהיר ד"ר חורב. "היו לאחרונה כבר כמה פיגועים שניסו לחקות את ה-7 באוקטובר בזעיר אנפין והשב"כ סיכל אותם. אנחנו גם לא רוצים שהחטיפות יהפכו לנשק מאיים נגד ישראל. גדר ההפרדה חדלה להיות מחסום פסיכולוגי. זו בעיה רצינית ביותר שישראל צריכה להתמודד איתה".

עם זאת, חורב מדגיש, שהתמונה ברצועת עזה הרבה יותר טובה מבחינת ישראל ממה שמתקשרים לציבור הישראלי. "כשמדברים על הכרעה צבאית של החמאס אין הכוונה לוודא שלא יהיה אף איש גרילה עם RPG שיירה עלינו. זה יהיה ולא יעזור דבר. נקודת הייחוס שלנו צריכה להיות צבא הטרור של החמאס ב-7 באוקטובר. ואת צבא הטרור הזה, בעיניי, כבר הכרענו. חמאס נמצא במצב קטסטרופלי. הוא נמצא על הקרשים מבחינת כוח האדם הצבאי והתשתיות".

לקראת יום השנה ה-19 לגירוש מגוש קטיף שלמה וואסרטייל, ממגורשי "ההתנתקות" מרצועת עזה ומקים גוש קטיף בירושלים מספר בתוכנית שהוא סופר את הדקות עד לתחילת שיבתם של המגורשים לרצועה. "אמנם הדבר אינו נראה לרה"מ, אבל היו גם דברים אחרים שלא נראו לו והתקיימו. אנחנו בהחלט חושבים, שזה חבל ארץ שלנו מאז ומתמיד ואין לנו אלא לשוב לבתינו. רה"מ היה אז שר האוצר והצביע בעד ההתנתקות. ברור לי שיהיה לו קשה מאוד לשנות את דעתו. 'זה לא ריאלי, יש שם הרבה מאוד ערבים'. אני אמרתי לו פעם, תעלה עוד יותר גבוה ותראה שמסביבנו יש עוד הרבה יותר ערבים. ברור שעד אוסלו והשלום המדומה חיינו בגוש קטיף חיים נפלאים. היינו בגן עדן אמיתי. היינו על דיונות חול שאיש מעולם לא התיישב בהן. ההצלחה הייתה מסחררת. ראינו כאן יד מושטת ממעל, בכל מובן".

וואסרטייל מספר גם על מפגשים שהיו לו לאחר ה-7 באוקטובר עם ניצולים מקיבוצי עוטף עזה. "היו מפגשים לא פורמליים. באנו להשתתף בכאבם הנוראי, כאב שהוא מעל ומעבר לכאב שאנחנו חווינו. האנשים האלה היו באמונה אמיתית של שלום, של תקווה, של כלכלה משותפת, של שכנים טובים. אנחנו יצאנו מרצועת עזה, השארנו להם את האפשרות להפוך את הרצועה להונג קונג. והכל התפוצץ להם בפרצוף. קשה מאוד להם להודות שהם טעו. אבל אני שומע את הקולות שאומרים, אולי טעינו. אבל, הם אומרים שהם לא יחזרו עד שלא יוכלו לראות את הים. ומבחינתי זה אומר שאני יכול לחזור לגוש קטיף".

העיתונאית, הסופרת ואשת יחסי הציבור החרדית שרה פכטר, השדכנית בתוכנית הריאליטי החרדית הפופולרית "ווארט", אומרת שהתוכנית עוררה עניין רב גם בקרב הקהל החדרי וגם בקרב הקהל החילוני. "באווירה המאוד מתוחה בארץ, התוכנית הזו ריככה את האווירה ואת המתחים. היא הביאה שמחה בתקופה האפלה הזו. בניית בית זה דבר שמשמח את כולם. אין אמא שלא רוצה להוביל את הילדים שלה לחופה. כולם אוהבים את העוגן ואת הבית והרוב רוצה לזכות בדבר הנפלא הזה. אנחנו בתקופה מאוד קשה, הרבה אמרו לי שהתוכנית הזו הביאה להם שמחה". פכטר מבטיחה שתהיה עונה נוספת לתוכנית לנוכח המספר הרב של נרשמים המבקשים להשתתף בה: "הרישום הוא היסטרי, אני מקבלת כל יום בין 30 ל-300 טלפונים".