טור מטריד של סטודנט יהודי אמריקני מודאג
לוס אנג'לס, עיר בעלת אוכלוסייה יהודית משמעותית, הפכה למוקד של הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטאות המקומיות. אירועים אלה, שהחלו כביטוי לחופש הביטוי, התפתחו לכדי גילויי אנטישמיות ואלימות, המהווים איום ממשי על הסטודנטים היהודים והישראלים בקמפוסים. למרות היותה של לוס אנג'לס עיר עם אוכלוסייה יהודית גדולה, אוניברסיטאות ברחבי העיר שימשו כאחד המרכזים העיקריים להפגנות פרו-פלסטיניות בארצות הברית.
ארגונים פרו-פלסטיניים ניצלו את המלחמה כדי להצדיק גל נרחב של הפגנות נגד ישראל, אשר כללו סממנים אנטישמיים בוטים. דוגמה מובהקת לכך הייתה כאשר המועדון הסטודנטיאלי הפלסטיני באוניברסיטת St. Xavier פרסם באינסטגרם פוסט המהלל את שיגור 5,000 רקטות של חמאס לעבר ישראל. התופעה החריפה ב-17 באפריל, כאשר סטודנטים פרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק השתלטו על אזור מרכזי בקמפוס והקימו מאהל מחאה, תופעה שהתפשטה במהרה לאוניברסיטאות רבות ברחבי ארצות הברית כולל אוניברסיטת יוקרתיות בעלות שם עולמי כמו הרווארד.
בסוף אפריל, גל המחאה הגיע לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). מפגינים השתלטו על הרחבה המרכזית של האוניברסיטה, הקימו אוהלים, ושרו סיסמאות אנטישמיות כגון "Intifada Intifada" ו-""From the river to the sea Palestine will be free.סיסמאות אלו מהוות קריאה להשמדת מדינת ישראל ולטיהור אתני של יהודים מהאזור. סטודנטים יהודים רבים חשו מאוימים ופנו להנהלת UCLA ב-25 באפריל בבקשה לעצור את ההפגנות. למרות זאת, ההנהלה הכריזה למחרת כי ההפגנות נופלות תחת הגדרת חופש הביטוי ואינן מפרות את כללי האוניברסיטה.
רק ב-30 באפריל, לאחר דיווחים על תקרית שבה נחסם סטודנט יהודי בדרכו לכיתה, שינתה האוניברסיטה את עמדתה וקבעה כי המפגינים מפרים מספר חוקים אוניברסיטאיים. אלה כללו הקמת אוהלים ללא אישור (סעיף 7b), לבישת מסכות באירועים בקמפוס(סעיף b6), והצגת שלטים גדולים מהמותר (סעיף 8b). למרות איסור ההפגנות ומעורבות משטרת לוס אנג'לס, האירועים האלימים נמשכו.
ב-10 ביוני, במהלך הפגנה בלתי חוקית באוניברסיטת UCLA כ-100 מפגינים התפרעו בקמפוס. כאשר רב חב"ד מהאוניברסיטה, דוד גורנביץ', ניסה לשוחח עם המפגינים, הוא הותקף מילולית, כונה "פדופיל", ואף קיבל איומים על חייו. באוניברסיטתCal State LA , מפגינים פרו-פלסטינים השתלטו בכוח על בניין ההנהלה, מה שהוביל לכך שעובדי האוניברסיטה נאלצו להינעל במשרדיהם מחשש לביטחונם האישי.
התנהלות הנהלת UCLA מעוררת שאלות קשות. מדוע נדרשו חמישה ימים ואירוע חריג כדי שההנהלה תאכוף את חוקיה שלה? במהלך תקופה זו, סטודנטים יהודים נאלצו להתמודד עם סיסמאות אנטישמיות ואיומים, בעוד משטרת הקמפוס נמנעה מלהתערב. תקנון האוניברסיטה לא השתנה במהלך ימים אלה, מה שמעלה תהיות לגבי השיקולים מאחורי ההחלטות של ההנהלה.
סדרת ההפגנות הפרו-פלסטיניות בחודשים האחרונים בלוס אנג'לס מהווה איום הולך וגובר על סטודנטים יהודים וישראלים. יש לקוות כי הנהלות האוניברסיטאות ורשויות אכיפת החוק יפנימו את חומרת המצב ויפעלו בנחישות להבטיח את ביטחונם של כל הסטודנטים, ללא קשר למוצאם או אמונתם. השאלה המטרידה נותרת: האם חוקי האוניברסיטה היו נאכפים באותה מידה אילו ההפגנות היו מכוונות נגד קבוצה אחרת? תשובה לשאלה זו עשויה לשפוך אור על מידת השוויון והצדק בקמפוסים האמריקאיים.
