תמיר דורטל מארח את אורי אנגלמן, שותפו בפרויקט "רוח ולחימה", לשיחה מרתקת סביב מורשת, זהות וחינוך בצל תשעה באב לפרק של ״על המשמעות״
אין חצי שמרנות
בפרק מרתק של הפודקאסט "על המשמעות" בהנחיית עו"ד תמיר דורטל, התארח אורי אנגלמן, שותפו ליצירת תוכן בפרויקט "רוח ולחימה", לשיחה סביב מורשת, זהות וחינוך בצל תשעה באב. השניים ניתחו את מאמרו הנוקב של ברל כצנלסון, "מקורות לא אכזב", שנכתב בעקבות סערה ציבורית שעורר סביב גישתו ליום תשעה באב.
"החילונים שוכחים מרצון! הם לא רוצים לזכור", קובע אנגלמן ומצביע על הנטייה "הבוררת" המאפיינת, לדעתו, את היחס החילוני למסורת. "ברל כצנלסון עצמו, למרות ביקורתו הנוקבת, לא הצליח להחזיק את 'חבל המסורת' משני קצותיו".
אנגלמן מתייחס לרצונו של כצנלסון לעצב זהות יהודית-חילונית שורשית, אך טוען שגישה כזו נדונה לכישלון. "אי אפשר לחנך לערכים שאינם משתקפים בחיי היומיום", הוא קובע, "זה מתכון בטוח למרד הדורות הבאים".
האם כצנלסון, אבי "החינוך החילוני" בישראל, נפל קורבן ל"מבחן ההיסטוריה"? האם דווקא הוא, שכה ביקר את "ההתנערות מהעבר", הביא, אולי בהיסח דעת, לניתוק שורשים תרבותי?
האזינו לשיחה מרתקת ומעוררת מחשבה עם תמיר דורטל ואורי אנגלמן, שבה עבר, הווה ועתיד שזורים זה בזה.
עקבו אחרי הפודקאסט 'על המשמעות', בספוטיפיי, באזזספראוט, ויוטיוב. תמכו בתמיר וקחו חלק בהצלחה של פודקאסט מעמיק ומרתק באמצעות מנוי באתר מידה.
יפה מאוד, רק שתי הערות קצרות.
1. דיברתם, כיצד מרגישים את תשעה באב כשירושלים בנוייה ?
היא נותנת תשעה באב בא להזכיר כל שנה מחדש, שאנו צריכים לשאוף הכי למעלה שיש, לבית המקדש ולביאת המשיח, ולא נתפשר על פחות מכך.
זו הסיבה שגם בזמן בית שני צמו בתשעה באב [הרמב"ם כותב זאת במפורש, ויש לכך ראיות. אמנם יש חולקים על זה] כי גם בזמן שיא בית שני בממלכה החשמונאית, עדיין לא זכו לחזרת מלכות בית דוד.
2. צום גדליה, אינו צום על הריגת גדליה. [היו רציחות של שליטים גם לפני כן] וכל ההקשר לרבין לא קיים.
סיבת הצום היא על החורבן כמו כל 4 הצומות שלפניו. כיוון שהבבלים מינו את גדליה למושל מטעמם, ועקב הרצח נמחה זכר השלטון היהודי מהארץ. היהודים הנשארים ברחו למצריים ובכך הושלמה הגלות.