חזון 8200: כשערכים מופשטים מחליפים מודיעין והתרעה

שי רוזנגרטן |   

מהפך ערכי ביחידת העילית המודיעינית 8200 העמיד ערכים מופשטים מעל ביטחון ישראל, את ההשלכות כולנו כבר ראינו

חיילים ב8200 עובדים במחשב. צילום: דובר צה״ל

לאחרונה התפרסם תחקיר חשוב של הכתב עומרי מניב (חדשות 12), ובו הוא פורס את שרשרת המחדלים של יחידת העילית המודיעינית 8200, בחודשים ובימים שקדמו לאירועי הטבח ב-7 באוקטובר. בין שלל המחדלים שנחשפו, בולט במיוחד אירוע, שבמבט ראשון נראה סמלי בלבד ואינו קשור ישירות למחדל הנוראי.

בחשיפתו מעיד מניב כי בשנים האחרונות הורידו ראשי היחידה המובחרת את הגדרת "התרעה למלחמה" ואף את המילה "מודיעין" מייעוד היחידה. מנגד, מוסיפים ראשי היחידה הצהרות מעורפלות למדי אל חזון היחידה: "האמונה באדם והזכות השווה להיות שונה".

כמובן שאין שום בעיה עקרונית עם הרצון להעמיד על נס ערכים מופשטים של שיוויון ואחווה, אבל נשאלת השאלה מהי בדיוק "הזכות השווה להיות שונה"? ואף יותר מכך, מדוע היה כה חשוב להכניס ערכים אלו, כאשר במקביל הוסרו המילים "התרעה למלחמה", ו"מודיעין"?

מילים הנכתבות על מסמך עקרונות כלשהו, הן כמובן בעלות ערך סימבולי אשר לא תמיד בא לידי ביטוי בפועל, אבל הן כן מסוגלות ללמד אותנו רבות על הלך המחשבה של כותביהן.

למשל כאשר מפקדי 8200 מורידים את המילים "התרעה" ו"מודיעין" מייעוד היחידה ומשאירים רק "עליונות בממד הסייבר", ניתן להסיק כי לפחות בעיני ראשי היחידה התפקיד של התרעה מודיעינית מפני מלחמה הפך למיושן וכמעט בלתי רלוונטי, במיוחד על רקע מה שבאמת חשוב: "עליונות" במרחב הדיגיטלי. הגישה ההייטקיסטית הזאת מקדשת אמנם מצוינות, אבל היא מוציאה אותה מן ההקשר – חשוב מאד להיות איש המקצוע הטוב ביותר, כזה אשר עשוי להניב רווחים נאים לכל חברת הייטק למול המתחרים שלה. אבל ללא ההקשר של התרעה מפני מלחמה ואספקת מודיעין, המקצוען של 8200 הוא למעשה עובד הייטק במדים ותו לא.

גם החזון של יחידה 8200, אליו נוסף הערך של "הזכות השווה להיות שונה", מזכיר יותר את מצע המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, מאשר חזון של יחידה מודיעינית מבצעית. מה למפקדי 8200 ולזכות השווה "להיות שונה"? האם תפקידם כולל קידום סוגיות חברתיות?

נדמה כי השינויים הסמליים לכאורה, בייעוד ובחזון היחידה, מציפים סוגייה עמוקה וכאובה הרבה יותר: ככל שהלכה וגברה התחושה כי עידן המלחמות והאיומים האסטרטגיים חלף מן העולם, כך החלו המפקדים בצה"ל לזנוח יותר ויותר את החובות הצבאיות והמבצעיות שלהם, וראו את עצמם יותר כמו פעילים חברתיים ומנהיגים פוליטיים, שבכוחם להנדס את החברה הישראלית. אחרים פשוט נחו על זרי הדפנה והחלו להיכנע לתכתיבים כלכליים ואזרחיים.

שורשים לתפיסה הזאת ניתן למצוא כבר בימי הפלמ"ח העליזים, אבל לפחות באותה התקופה השיקולים הללו לא באו (לרוב) על חשבון האחריות המבצעית. לעומת זאת, בעשורים האחרונים, החל מימי אוסלו וההתנתקות וכלה בהפגנות הסוערות נגד הרפורמה המשפטית, החלה המעורבות של גנרלים וקצינים לשעבר להיות פרועה ואגרסיבית יותר ויותר בשיח הפוליטי, עד כדי פגיעה ממשית בביטחון המדינה.

היה זה רק עניין של זמן עד שגנרלים בתוך הצבא עצמו ירגישו יותר בנוח לעשות את מה שחבריהם המשוחררים כבר עושים לאורך עשורים. אלו מהווים 'קליקה' סגורה אשר ניזונה מערכים נעלים ומופשטים אשר מקורם הרחק מעבר לים. תוכניות 'הכשרה' ו'העשרה' נושאות אותם על גבי הרוח לעבר הצבא היהודי. כך נוצר המצב שבו מפקד 8200 מודאג יותר מהזכות של החיילים "להיות שונים" מאשר אספקת מודיעין והתרעה.

הפגיעה במבצעיות של יחידות המודיעין והכשל הגדול במילוי תפקידן כבר אינם עומדים בסימן שאלה. המחדלים העצומים שקדמו לטבח ה-7 באוקטובר מדברים בעד עצמם ומעידים על הצורך בשינוי עומק ביחידות אלו. ערכים זרים או פשוט כאלו שאינם קשורים לתפקידי הצבא, זיהמו את התודעה המבצעית של מפקדי היחידות ואנשיהן. כעת, כדי לתקן באמת את מה שנדרש, יש צורך לחשוף את השורשים העמוקים שהובילו למחדלים אלו.

נדמה כי החזון והערכים של יחידות כמו 8200 הם מקום טוב להתחיל לבחון ולתקן. מניב הצביע בתחקיר שלו על כך שמפקד 8200 הביע נכונות להחזיר את צמד המילים "התרעה למלחמה" אל סל היעדים של יחידתו. בכך יש עדות לכך שאפילו הנחתום יודע להעיד על עיסתו שהתקלקלה. נקווה כי יש בכך גם אות המבשרת לשינויים דומים בעתיד.

הכותב שי רוזנגרטן הוא רס"ן במיל. ויו"ר תנועת אם תרצו

מאמרים נוספים

למסור של מיליי יש עוד הרבה עבודה
"אין בהיסטוריה מרחב שהוכן ללחימה כמו עזה" – סא"ל במיל' איתמר איתם
"המשחק האמיתי": פרופ' משה קופל חושף את שיטות הפעולה של 'האוליגרכיה' השולטת בישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר