מטרור מאורגן לטרור 'מופרט': הסכינאות משתוללת ברחובות גרמניה

תשע שנים חלפו מאז הבטיחה אנגלה מרקל, אז קנצלרית גרמניה, לאזרחי ארצה באחד משיאיו של "משבר הפליטים", סמוך להחלטתה לפתוח את גבולות ארצה למאות אלפי פליטים ומהגרים בלתי חוקיים, בעיקר מהמזה"ת: "אנחנו נעמוד בזה". בתשע השנים הללו שינתה גרמניה לחלוטין את פניה, ונראה שהיא מאוד מתקשה "לעמוד בזה". האלימות והפשיעה גברו בצורה דרסטית, עד כדי כך ש-45% מהגרמנים מודים היום שתחושת הביטחון האישי שלהם פחתה בחמש השנים האחרונות באופן משמעותי. הדו"ח השנתי של משטרת גרמניה, שהוצג בתחילת החודש, מאשש בנתוניו את המציאות הקשה של העלייה החדה במספר העבירות הפליליות, התקיפות הפיזיות והתקיפות המיניות – שחלקם של זרים בביצוען הוא גבוה למדי. מספרן של העברות האלימות המדווחות עלה ב-10,6%, מספרן של התקיפות הגופניות עלה ב-9,2%, והעלייה המשמעותית ביותר נרשמה בתקיפות מיניות – 14.9%. לפי משטרת גרמניה, חלקם של הזרים בתקיפות אלו גבוה, במיוחד יחסית למספרם באוכלוסיה הכללית. הנתונים הללו אינם כוללים התייחסות לאזרחים גרמניים ממוצא הגירתי, אלא מבחינים רק בין נושאי דרכון גרמני לבעלי דרכון זר.

פיגוע הסכינאות הקטלני שבוצע בסוף השבוע בעיר זולינגן, בו נרצחו שלושה אנשים ונפצעו שמונה, חלקם באורח קשה הפנה באופן טרגי את תשומת הלב לתופעה שהפכה לנפוצה מאוד בחוצות גרמניה. כבר לאחר ששוטר גרמני נדקר למוות בסכין בסוף מאי בידי אסלאמיסט, יליד אפגניסטן בן 25, אב לשני ילדים שהגיע ב-2014 לגרמניה כפליט קטין, עלתה לדיון ציבורי בגרמניה תופעת הסכינאות. ארגון הטרור האיסלאמיסטי נטל אחריות לפיגוע בזולינגן, שהפך בכך רשמית לפיגוע טרור. אך, רוב תקיפות הסכינאות בגרמניה מבוצעות באופן ״מופרט״, בודדים שאינם משייכים את עצמם לארגון טרור כלשהו או נשבעים אמונים לארגון טרור לוקחים את הטרור לידיהם. 

בשנת 2023 נרשמו ברחבי גרמניה 8,951 תקיפות סכין שגרמו לפציעות אנושות וקשות לעומת 8,160 ב-2022. מדובר בממוצע של 24 תקיפות מדי יום. משטרת גרמניה החלה לאסוף נתונים לגבי תקיפות בסכין רק ב-2021, לאחר שחלה תנופה משמעותית בתחום פשיעה זה במרחב הציבורי. אחד ממוקדי הסכינאות בגרמניה הן תחנות הרכבת: במחצית הראשונה של השנה הנוכחית נרשמו 373 תקיפות סכינאות בתחנות הרכבת, לעומת 639 עבירות כאלו בכל השנה שעברה. ממוצע של יותר מתקיפה אחת ביום. עיקר התקיפות מבוצעות בתחנות רכבת בערים גדולות, שבהן מספר הזרים והמהגרים גבוה: השנה עומדות בראש הרשימה המבורג, האנובר וקלן. אשתקד הורכבה פסגת הרשימה הפלילית הזו מדורטמונד, דיסלדורף ופרנקפורט. לפי נתוני המשטרה הפדרלית, בקרב מבצעי תקיפות הסכינאות בתחנות הרכבת שנעצרו גבוה מספרם של התוקפים הזרים פי שישה יחסית לחלקם באוכלוסייה הכללית. בינתיים, נרעשת גרמניה גם מחיסול ממוקד בירי שבוצע בלב תחנת הרכבת הראשית של פרנקפורט. מהגר טורקי בשנות ה-50 לחייו ניגש לצעיר טורקי בן 27 והוציא אותו להורג בדם קר קבל עם ועדה ביריה ישירה של כדור לראשו. לאחר שקורבן התקיפה קרס על רצפת אולם הנוסעים, ביצע הרוצח וידוא הריגה. שוטרים הצליחו לעצור את הרוצח בטרם נמלט מזירת הרצח ברכבת. הקשר בין הקורבן לרוצח עדיין לא ברור בעת כתיבת שורות אלה.

בתי חולים בגרמניה וארגונים רפואיים מתריעים מפני עלייה דרסטית במספר הפצועים, בעיקר פצועים קשה, מתקיפות סכין, שמגיעים לטיפול רפואי. הרשויות בגרמניה מעלות כעת נוסחאות שונות להחרפת החוקים לאיסור נשיאת סכינים במרחב הציבורי, בכלל זה איסור על הכנסת סכינים מסוימים למתחמי תחנות רכבת. אולם, מהלך כזה יחייב הקמת מערך אבטחתי רחב היקף, שיעלה כסף רב ויצריך גיוס כוח אדם. גם ממשלת גרמניה הפדרלית וגם חברת הרכבות הגרמנית, האחראית על הביטחון בתחנות, עומדות בפני בעיות תקציביות קשות, שספק אם יאפשרו הקמת מערך כזה. יתרה מזאת, מאחר שסכין חדה נמצאת כמעט בכל בית, יהיה קשה מאוד להיאבק בממדי התופעה בכלל המרחב הציבורי.

סוגיות הביטחון האישי המתדרדר והמשך ההגירה ההמונית לגרמניה ממלאות תפקיד מרכזי במערכת הבחירות, שמתקיימת בימים אלו בשלוש מדינות-מחוז מזרח גרמניות לשעבר: ב-1 בספטמבר יבחרו תושבי טורינגיה וסקסוניה פרלמנטים מחוזיים, ב-22 יעשו זאת תושבי ברנדנבורג. בשלוש המדינות חיים כ-8,5 מיליון איש ואישה, מעט יותר מעשירית מכלל אזרחי גרמניה. מדינות-מחוז אלו אמנם ממוקמות בתחתית רשימת קליטת המהגרים הכלל-ארצית, ועדיין נוכחותם של המהגרים מורגשת היטב ומחזקת את כוחן של המפלגות המתנגדות להמשך מדיניות קליטת ההגירה: מימין מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ומשמאל המפלגה החדשה "ברית זהרה ואגנקנכט", שנקראת על שם הפוליטיקאית העומדת בראשה. ראשי ישובים רבים במדינות-מחוז אלו מתריעים מזה זמן שהם אינם יכולים לקלוט יותר מהגרים, שמופנים אליהם, בשל היעדר משאבים כלכליים ותשתיות דיור ותעסוקה. גם האוכלוסייה המקומית במקומות רבים מתארגנת למחאה עממית לעצירת ההגירה ההמונית.

נתוני הלשכה הפדרלית הגרמנית להגירה ולפליטים מצביעים על ירידה מסוימת במספר מבקשי המקלט בגרמניה מאז תחילת השנה הנוכחית. כ-141,000 הגישו מינואר ועד יולי בקשת מקלט ראשונה, כ-12,500 הגישו בקשת מקלט מחודשת. ב-2023 עמד מספר מבקשי המקלט על מעל ל-350,000. שנה לפני כן, עדיין תחת השפעת הגבלות הנסיעה שנבעו ממגפת הקורונה אך גם בצל המלחמה באוקראינה, הוגשו מעל ל-240,000 בקשות מקלט. בגרמניה רשומים כיום 2,6 מיליון פליטים, 1,1 מיליון מהם אוקראינים. גרמניה ניצבת במקום הרביעי ברשימה העולמית של המדינות הקולטות פליטים לאחר איראן, טורקיה וקולומביה. השנה, רוב מבקשי המקלט בגרמניה הגיעו מסוריה (כ-44,200), מאפגניסטן (כ-22,700), ומטורקיה (כ-19,000). טורקיה ממשיכה לייצא פליטים משלה במקביל למיליוני הפליטים שהיא מארחת בשטחה. ב-2023 הסתכמו עלויות קליטת המהגרים והפליטים ב-27,6 מיליארד יורו. שנה לפני כן הגיעו עלויות אלו ל-28,4 מיליארד יורו. השנה הן מוערכות ב-21,3 "בלבד".

נוסף לסוגייה המדאיגה מאוד של תופעת הסכינאות, מסעירה בימים אלו פרשה אחרת את דעת הקהל הגרמנית: התקשורת הגרמנית חשפה, שאלפי מבקשי מקלט אפגניים – אשר בתוקף מעמדם כפליטים מקבלים תמיכה כספית נדיבה מצד הרשויות בגרמניה, מערימים על הרשויות הגרמניות ונוסעים לחופשות במולדת ממנה ברחו, לכאורה, בגלל סכנה לחייהם. התרמית מתאפשרת באמצעות עצירה לחניית ביניים באיראן או בטורקיה. הנופשים האפגנים מקבלים ויזת כניסה כפולה לאיראן, שאינה מודבקת לדרכון הפליט שברשותם ושניתן להעלים לאחר השימוש בה מבלי שיישאר כל זכר לנסיעה לאפגניסטן. המעורבים בארגון תרמית זו מודעים לכך, שהרשויות בגרמניה אינן מבצעות פיקוח גבולות קפדני על הפליטים. החשיפה הזו עוררה דיון פוליטי על הצורך בהגברת הפיקוח על הפליטים ונסיעותיהם מחוץ לגרמניה ובשלילת מעמד הפליטות של "הפליטים" המבלים במולדתם וגירושם מגרמניה. הדובר לענייני פנים של סיעת מפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית בבונדסטאג, סבסטיאן הרטמן הצהיר, ש"גרמניה מעניקה הגנה מסיבות הומניטריות לאנשים, שנמלטים ממולדתם בשל סכנה לחייהם. מי שנוסע לחופשה במולדתו, הרי שלא נשקפת סכנה לחייו". האחראי להגירה מטעם הממשלה הפדרלית, חבר המפלגה הליברלית, יואכים שטאמפ הבהיר מצדו, ש"גרמניה צריכה להישאר מדינה פתוחה לעולם, אבל לא להיות מדינה מטומטמת. הרשויות חייבות לבדוק היטב, שאנשים שמבקשים אצלנו מקלט, אבל מבלים חופשות בארצות מוצאם, יאבדו באופן מיידי את מעמדם כפליטים ולא יוכלו להישאר בגרמניה".

אך, מעבר להצהרות הללו, התחושה הגוברת בציבור הגרמני הוא שממשלת המרכז-שמאל הפדרלית איבדה את השליטה על הנעשה בגרמניה והיא צפויה לשלם את המחיר על כך בבחירות המחוזיות הקרבות.