הצהרותיו של הארכיבישוף ג'סטין וולבי בנוגע לישראל מעוררות ביקורת חריפה בקרב מאמינים ומנהיגים דתיים, ומדגישות את המתח בין מאמצי פיוס היסטוריים לעמדות פוליטיות עכשוויות
הכנסייה האנגליקנית מוצאת את עצמה במרכזה של סערה, כאשר מנהיגיה הבכירים, ובראשם הארכיבישוף מקנטרברי, ג'סטין וולבי, מאמצים עמדות ביקורתיות וחד צדדיות כלפי ישראל בשעתה הקשה. עמדות אלו מעוררות התנגדות נחרצת בקרב חלקים מן המנהיגים הנוצרים בבריטניה, הן חברים בכנסייה והן שמחוצה לה, המחויבים לתמיכה בישראל ומודאגים מהשלכות המגמה הנוכחית.
לפני מספר שבועות עורר וולבי מחלוקת נוקבת, לאחר שפרסם הצהרה יוצאת דופן, שבה הביע תמיכה חד משמעית בלוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק, שקבעה כי נוכחותה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש שקבעה כי נוכחותה של ישראל לכאורה, כולל מזרח ירושלים, אינה חוקית. הוא אף קרא לממשלות בעולם לאמץ את חוות הדעת.
כמו כן, הצהיר כי מדינת ישראל מונעת מהעם הפלסטיני את הכבוד, החירות והתקווה, ותמך בקריאת בית הדין הבינלאומי להעמיד לדין את ראש הממשלה נתניהו.
בנוסף לכך, וולבי תמך בדבריה של הבישוף מגלאסטר (Bishop of Gloucester), שהשוותה את יחסה של ישראל לפלסטינים לאפרטהייד כלפי השחורים בדרום אפריקה. הצהרות אלו עוררו תגובות נזעמות מצד חלקים בכנסייה ומחוצה לה, והדגישו את הפער בין מאמצי הפיוס ההיסטוריים לבין המתחים הפוליטיים העכשוויים.
ההצהרה של הארכיבישוף עוררה דאגה בקרב רבים בכנסייה שלו, במיוחד אוונגליסטים כמו הכומר מארק מדלי, המכהן כסגן נשיא מגן דוד אדום בריטניה. מדלי אמר כי "ההשקפה של וולבי זהה לזו של בישופים אחרים שאני מכיר. לצערי, לא ידוע לי על אנשי דת מובילים שמאוד אוהדים את ישראל". הכומר דרק פרנק מהשגרירות הנוצרית הבינלאומית בבריטניה, שעבר הסמכה אצל הארכיבישוף וולבי אמר "הסחף שהתרחש בכנסיית אנגליה מעיד על גישתם ביחס לישראל".
עם זאת, על אף שבישופים בכירים אימצו גישה שלילית כלפי ישראל, ניתן להבחין בגישות מנוגדות, מעבר לאלה של אוונגליסטים, המערערים על מגמה אנטי-ישראלית זו בתוך כנסיית המדינה. תגובות אלו מדגישות את המתח הגובר בתוך הכנסייה בנוגע ליחסה כלפי ישראל. כך לדוגמה, ג'יילס פרייזר, שהוא כומר בכיר, הצהיר כי העובדה שוולבי מאמץ את פסיקות בית הדין הבינלאומי ללא עוררין הינה מגוחכת. וולבי ציין בהצהרה שלו כי על ממשלות ברחבי העולם להביע את תמיכתן הבלתי מסויגת בהחלטות בית הדין הבינלאומי, ללא קשר למצב. על כך השיב פרייזר כי מדובר בהתבטאות תמוהה ופוליטית לחלוטין, שתומכות בחוקים מופשטים שנכפו מהאג. יתרה מכך, פרייזר הוסיף כי לאור ההיסטוריה הארוכה של נוצרים שהתבטאו בצורה מטופשת ומרושעת בעליל על העם היהודי, חלה על המנהיגים הנוצרים חובה כפולה ומכופלת להפגין מידה רבה של רגישות. כדוגמה לכך ציין פרייזר שהמונח "כיבוש" שבו השתמש הארכיבישוף מתעלם מהשאלה הבסיסית, מדוע חיילים ישראלים צריכים להיות במחסומים.
חשוב לציין כי לא מדובר רק בדיון תיאולוגי גרידא. הכנסייה האנגליקנית היא הכנסייה הרשמית באנגליה ויש לה השפעה רבה בממלכה. מעבר לכך, העומד בראשה הוא המנהיג הדתי הבולט ביותר בבריטניה, ובעל השפעה רבה הן בבריטניה עצמה והן בעולם הנוצרי כולו. לפיכך, השינוי בעמדת ראשי הכנסייה הוא בעל השפעה משמעותית על מעמדה של ישראל.
על אף כל זאת, המגמה הנוכחית הזו בתוך ההיררכיה של הכנסייה האנגליקנית מביכה, בעיקר על רקע העובדה שבמאי 2022 התקיים טקס מיוחד ((Service בקתדרלת קרייסטצ'רץ' באוקספורד. הטקס נקבע על ידי הכנסייה, במטרה לכפר על היחס המחריד ליהודי אנגליה לאורך ההיסטוריה. האירוע היה אמור לציין 800 שנה לוועידת אוקספורד (Synod of Oxford), שאסר על אינטראקציה בין יהודים ונוצרים. הצו הוביל לחוקים אנטי-יהודיים רבים ובסופו של דבר לגירוש המוני של יהודי אנגליה ב-1290.
הטקס תועד והיה רב משתתפים, ביניהם הרב הראשי של אנגליה, אפרים מרוויס, ונציגים של כנסיות רבות ושונות. הארכיבישוף ולבי שלח הודעה לומר "הבה נתפלל שהיום יעורר השראה לנוצרים לדחות צורות עכשוויות של אנטי-יהדות ואנטישמיות. אנחנו צריכים להעריך ולקבל את המתנה של שכננו היהודי". הרב הראשי מרוויס ציין כי זהו צעד קדימה ביחסי היהודים והנוצרים. אולם, מילים כאלה נראות כיום חלולות בעקבות עמדת הכנסייה הנוכחית של אנגליה.
ד"ר דיוויד אלמס הוא ראש השגרירות הנוצרית הבינלאומית בבריטניה
