סכנה באופק: השמאל הקיצוני האנטי ישראלי מתחזק גם בגרמניה

השמאל הקיצוני בגרמניה מתחזק ומביא עימו עמדות אנטישמיות מובהקות. כיצד ישראל תגיב?

זהרה ואגנקנכט נואמת בכנס בחירות בטורינגיה. צילום: Steffen Prößdorf, CC BY-SA 4.0

המפה הפוליטית החדשה בגרמניה

יום ראשון הקרוב ייכנס, בוודאות כמעט מוחלטת, לספרי ההיסטוריה של גרמניה: לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה צפויה מפלגה המוגדרת על-ידי הרשויות בגרמניה כמפלגת ימין קיצוני לזכות בבחירות מחוזיות. מדובר בסניף המחוזי של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" במדינת המחוז המזרח-גרמנית לשעבר טורינגיה. בעוד כלל מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" מוגדר ע"י הסוכנות הפדרלית להגנת החוקה, השב"כ הגרמני, כ"חשודה" בהשתייכות לימין הקיצוני, סניף המפלגה בטורינגיה, העומד בראשו – ביורן הקה, ותנועת הנוער המחוזית הם בראיית הסוכנות הפדרלית להגנת החוקה ימין קיצוני מאחר שהם מקדמים תפיסת עולם גזענית, רביזיוניסטית, אנטי-דמוקרטית ומנוגדת לעקרונות החוקה הגרמנית. עמדת הסוכנות הפדרלית ביחס ל"אלטרנטיבה" בטורינגיה לא רק שלא החלישה את הסניף המחוזי, אלא חיזקה את כוחו. אם בבחירות המחוזיות הקודמות המפלגה המחוזית קיבלה "רק" 23.4% והפכה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט המחוזי (לאנדטאג), הרי שכעת כל הסקרים צופים לה ניצחון עם כ-30% מקולות הבוחרים, בהפרש משמעותי על פני המפלגה הנוצרית-דמוקרטית השמרנית, שצפוייה לקבל כ-22%. מפלגת השלטון הנוכחית בטורינגיה, מפלגת השמאל הרדיקלי "די לינקה", צפויה לחטוף מהלומה קשה, לא רק בגלל התחזקות "אלטרנטיבה" אלא בגלל הקמתה של מפלגת שמאל פופוליסטי חדשה, "ברית זהרה ואגנקנכט" (BSW), על שם העומדת בראשה שהייתה בעברה מבכירי "די לינקה". "הברית", שהוקמה רשמית בינואר האחרון, עומדת בסקרים על 18%-20 ועשויה להעפיל עד למקום השני. כל שלוש המפלגות החברות בממשלת המרכז-שמאל הפדרלית בברלין צפויות לספוג גם הן תבוסה משמעותית בבחירות המחוזיות: לפי הסקרים, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית תיחלש ל-6% בלבד. שותפיה – "הירוקים" והליברלים עשויים לא לעבור את אחוז החסימה העומד על 5%.

באותו יום ייערכו בחירות מחוזיות גם במדינת המחוז המזרח-גרמנית לשעבר סקסוניה. הסקרים צופים, שבבחירות אלו המפלגה השמרנית הנוצרית-דמוקרטית תשמור על מעמד הבכורה שלה עם כ-32%, הסניף המחוזי של "אלטרנטיבה לגרמניה", שהוגדר גם הוא לאחרונה כימין קיצוני, יחזק את כוחו לכ-30% (לעומת 27.5% בבחירות הקודמות, ובשל הפער הדחוק מול השמרנים עשוי גם להפתיע ולנצח. "ברית זהרה ואגנקנכט" תגיע למקום השלישי עם כ-13%. יריבי ה"ברית" מה"די לינקה" כנראה לא יעברו את אחוז החסימה. גם בסקסוניה צפויות מפלגת קואליציית השלטון בברלין להיחלש: הסוציאל-דמוקרטים יקבלו כ-6%, ה"ירוקים" מגרדים את אחוז החסימה.

ב-22 בספטמבר ייערכו בחירות מחוזיות במדינה מזרח-גרמנית לשעבר נוספת, ברנדנבורג. גם כאן צופים הסקרים ניצחון היסטורי ל"אלטרנטיבה לגרמניה" עם 24% (התחזקות קלה בלבד לעומת הבחירות הקודמות).

מפלגת השלטון הנוכחית בברנדנבורג, הסוציאל-דמוקרטית, תיחלש לכ-20%, אך תהיה השניה בגודלה בלאנדטאג ותמשיך קרוב לוודאי לשמור את השלטון בידיה. השמרנים הנוצרים-דמוקרטים יתחזקו לכ- 19% לעומת 15.6% בבחירות הקודמות. "ברית זהרה ואגנקנכט" תשיג כ- 17%. "הירוקים" ו"די לינקה" נמצאים על סף אחוז החסימה. הליברלים מתחתיו.

עלייתה של 'ברית זהרה ואגנקנכט'

פיגוע הסכינאות שבוצע בעיק זולינגן, בו נרצחו לפחות שלושה אנשים, ע"י מבקש מקלט סורי צעיר, הלהיט מחדש את הדיון הציבורי-פוליטי על מדיניות קליטת ההגירה של גרמניה ועשוי לחזק עוד יותר את מעמדה של "אלטרנטיבה" בבחירות המחוזיות. בכל שלוש מדינות המחוז יש רוב ימני ברור. אולם, החרם של הממסד הפוליטי הגרמני על מפלגת "אלטרנטיבה" אינו מאפשר הקמת קואליציה עימה. בפני השמרנים תעמוד הברירה של הצטרפות לקואליציות עם מפלגות שמאל, בהן "ברית זהרה ואגנקנכט", שבאה מהשמאל הרדיקלי. עם זאת, לוואגנקנכט יש תנאים מוקדמים משלה: המפלגה שלה מתנגדת נמרצות למדיניות התמיכה של ממשלת גרמניה באוקראינה, במלחמתה נגד רוסיה, ודורשת מדיניות גרמנית מאוזנת כלפי מוסקבה. ואגנקנכט גם מסרבת לאפשר לארה"ב להציב על אדמת גרמניה מערכות נשק חדישות, כפי שוושינגטון וברלין סיכמו רק לאחרונה. מפלגתה של ואגנקנכט גם מצע שמרני למדי בכל הנוגע לצמצום ההגירה לגרמניה, התרחקות מ"כלכלת אקלים" ירוקה והתנגדות למגדריות פרוגרסיבית. ואגנקנכט המציאה שמאל שמרני פופוליסטי, שמאפשר לה לשתות קולות מימין ומשמאל. בניגוד ל"אלטרנטיבה לגרמניה", "ברית זהרה ואגנקנכט" אינה מוגדרת כאיום על החוקה והדמוקרטיה בגרמניה, ולכן היא תיתפס כשותפה קואליציונית פוטנציאלית ע"י שאר המפלגות כדי לייצר "חומת אש", שתמנע מה"אלטרנטיבה" לממש את נצחונותיה האלקטורליים בהגעה לשלטון בהקמת ממשלות מחוזיות.

יחסי ישראל-גרמניה בצל השינויים הפוליטיים

גם ישראל הרשמית מחרימה את מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", למרות עמדותיה הפרו-ישראליות, בשל שיוכה לימין הקיצוני. כל ניסיונות ההתקרבות של "אלטרנטיבה" לישראל הרשמית לא הועילו. עם זאת, כיצד תנהג ישראל הרשמית כלפי "ברית זהרה ואגנקנכט", שלהערכת ראש הקהילה היהודית בגרמניה, ד"ר יוזף שוסטר, מקדמת בגרמניה הפצת שנאת ישראל? האם ישראל הרשמית תנסה לפתח ערוצי הדברות עם מפלגה זו, כפי שעשתה בשעתו עם מפלגת "די לינקה", למרות שבשורותיה היו גורמים אנטי-ישראליים קיצוניים, שחלקם המשיכו את מסורת האנטישמיות האנטי-ישראלית של המשטר הקומוניסטי המזרח-גרמני? 

זהרה ואגנקנכט, ילידת מזרח גרמניה, שאביה היה סטודנט איראני שחזר לארצו ונעלם, הצטרפה לשורות מפלגת השלטון הקומוניסטי חודשים ספורים לפני נפילת חומת ברלין, כדי "לשמור על הסוציאליזם". לאחר איחודה מחדש של גרמניה המשיכה בפעילות פוליטית בשורות מפלגת ההמשך של מפלגת השלטון הקומוניסטית, ה-PDS (מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי), שבמשך שנים הייתה תחת מעקב של הסוכנות הפדרלית להגנת החוקה בחשד שהיא פועלת תחת הדמוקרטיה הגרמנית. ב-2007 ייסדה ואגנקנכט עם חברי מפלגתה את מפלגת "די לינקה", שנולדה מאיחוד בין הזרם השמאלני שפרש מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית וה-PDS. בראש הפורשים וראשי המפלגה המאוחדת עמד אוסקר לפונטיין, כיום בעלה של ואגנקנכט, ובעבר מועמד הסוציאל-דמוקרטים למשרת הקנצלר ושר אוצר לתקופה קצרה בממשלתו הראשונה של גרהרד שרדר. גם ה"די לינקה" הייתה נתונה תחת מעקב של הסוכנות הפדרלית להגנת החוקה עד לפני כעשור. במאי 2016, בעת שכיהנה כאחת משני יושבי הראש של ה"די לינקה", ביקרה ואגנקנכט בישראל וקיימה שורה של פגישות עם פוליטיקאים וארגוני שמאל. הביקור אורגן ע"י הנציגות בישראל של הקרן המקורבת למפלגה" קרן רוזה לוקסמבורג". שיא הביקור היה מפגש עם נשיא המדינה דאז, ראובן ריבלין. גורם ישראלי, שהיה מעורב בהכנת הביקור, נזכר: "אי אפשר היה כלל להבין מה עמדתה ביחס לישראל. היא הקרינה סביבה קור מוחלט. נסיכת הקרח".

ואגנקנכט נמנעה, אמנם, במשך שנים מהשמעת הצהרות אנטי-ישראליות בוטות, למרות שהיא ובעלה לא נחשדו מעולם בחיבה מיוחדת כלפי ישראל. עם זאת, לאחר ה-7 באוקטובר, כשכבר היה ברור שהיא עומדת להקים מפלגה משלה, שברה ואגנקנכט את מעטה הקרח סביבה והחלה לתקוף את ישראל באופן המזכיר את עמדות הקיצוניים בלייבור הבריטי, ב"צרפת המתמרדת" של ז'ן-לוק מלונשון וחברי קואליצית השמאל של סנשז בספרד. מפלגתה של ואגנקנכט מובילה כיום בגרמניה את הדרישה להטיל אמברגו על ייצוא נשק לישראל ודורשת להתנות את המחויבות לפיה קיומה ובטחונה של ישראל הם חלק מהאינטרס המדיני העליון של גרמניה בהרכבה של ממשלת ישראל. לדעתם של ואגנקנכט ואנשיה, ממשלת גרמניה אינה צריכה ליישם מחויבות זו מול ממשלת הימין של נתניהו. עמדה זו החלה להישמע כעת גם בשורות מפלגת "הירוקים".

התגובות למלחמה בעזה והשלכותיהן

שבועיים לאחר הפוגרום שביצע החמאס בישראל, סמוך להודעה על הקמת מפלגתה החדשה, הכריזה ואגנקנכט שלישראל עומדת הזכות להגן על עצמה, אך היא התריעה מפני מתקפה קרקעית ברצועת עזה והוסיפה שהרצועה היא מזה שנים "בית כלא תחת כיפת השמיים".  בנובמבר השתתפה ואגנקנכט ב"הפגנת שלום" בשער ברנדנבורג בברלין, שבה הצהירה: "לנו הגרמנים יש אחריות מיוחדת לחיים יהודיים ויש לנו אחריות להגן ללא תנאי כלשהו על קיומה של ישראל. עם זאת האחריות הזו לא מחייבת את גרמניה ליפות את אופן ניהול המלחמה חסר המעצורים של נתניהו ולתמוך בו כאילו מדובר בהגנה עצמית". ואגנקנכט הוסיפה: "כולנו זועזענו והוכנו בהלם ב-7 באוקטובר בשל מעשי הטבח הנוראים של החמאס האסלאמיסטי, בשל מעשי הרצח של אזרחים חפים מפשע, נשים, ילדים. אנחנו צריכים להיות בהלם ומזועזעים באותה מידה מההפצצות חסרות הרחמים ברצועת עזה. אבסורד לחשוב, שפצצות יחלישו את הטרור האיסלאמיסטי. הן רק יחזקו אותו".

במהלך כנס היסוד של המפלגה החדשה, בינואר האחרון, בעלה והמנטור האידיאולוגי של ואגנקנכט, לפונטיין, נשא נאום ביום השואה העולמי. התאריך הסמלי גרם לו לייצר זיקה בין השואה למצב ברצועת עזה: "אנחנו נזכרים ביום שבו אושוויץ שוחררה ע"י הצבא האדום. היום הזה הוא חובה, כמובן לכל אלה שעוסקים בפוליטיקה בגרמניה. שכן היום הזה, בשל ההרג התעשייתי של 6 מיליון יהודים, מחייב אותנו לעשות הכל כדי שזה לא יחזור על עצמו, וגם כדי לפעול למען היהודים שיוכלו לחיות אצלנו כמו כל אחד אחר, שלא תהיה אנטישמיות, וכמובן למען מדינת ישראל ולמען זכות החיים של היהודים. עם זאת, השואה מחייבת את הגרמנים גם לפעול למען זכות החיים של הפלסטינים. לכן החובה המוסרית של הממשלה הגרמנית אינה מוגבלת רק לכך שרצחנו 6 מיליון יהודים. שכן הרצח הזה הוביל בין היתר לגירוש הפלסטינים ולהקמת מדינת ישראל. לכן אנחנו מחויבים גם כלפי האנשים הללו (הפלסטינים). לא משנה לאיזו דת או אזרחות המתים והסובלים משתייכים. אנחנו מחוייבים לעשות הכל כך שישרור שלום בעזה".

זו לא הייתה הפעם הראשונה, שלפונטיין דיבר על אחריות כפולה של גרמניה כלפי קורבנות הנאצים היהודיים ו"הקורבנות של הקורבנות", הפלסטינים. הוא עשה זאת כבר במהלך מלחמת לבנון השנייה. לפונטיין גם מצא לנכון לעשות בנאומו אבחנה בין המפלגה החדשה בראשות אשתו לבין "אלטרנטיבה לגרמניה": "מאחר וטוענים שיש קרבה רעיונית בינינו לאלטרנטיבה, אני מרשה לעצמי הערה – אלטרנטיבה עומדת לצד ישראל כפי שאף מפלגה אחרת בגרמניה לא עושה, גם כעת במלחמה נגד עזה. אין מצדה אף מילת ביקורת על הצבא הישראלי. זוהי, לדעתי, עמדה בלתי נסבלת לחלוטין. בעיניי מה שמתרחש בעזה זהו פשע מלחמה שעלינו לבקר ולהאשים ללא הגבלה".

לאחר הרג שבעת עובדי ארגון "המטבח המרכזי העולמי" בידי צה"ל בעזה החריפו אנשי המפלגה את הטון כלפי ישראל והחלו לדרוש הטלת אמברגו נשק גרמני על ישראל. "המוות בעזה וההתקפות של ישראל על שכנותיה חייבים להיפסק", הצהירה ואגנקנכט, "זו צביעות מוחלטת מצד אחד לארגן עזרה הומניטרית ומצד שני מדינות מערביות מספקות נשק להמשך ההרג, בעיקר של נשים וילדים. זו שותפות לא ישירה בפשעי המלחמה של ממשלת ישראל. משמעות הכללת ישראל באינטרס הלאומי העליון הגרמני צריכה גם להיות השבה להגיון של ממשלה ישראלית שיצאה משליטה". גם שותפתה של ואגנקנכט להנהגת המפלגה, עורכת הדין ממוצא מצרי, אמירה מוחמד עלי, האשימה את ישראל בביצוע "פשעי מלחמה".

לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל באפריל האחרון, בצד גינוי משטר המולות בטהרן הוסיפה ואגנקנכט: "צריך לעשות הכל כדי למנוע מלחמה גדולה במזה"ת ולהפסיק את המוות בעזה, שכן זו אחת הסיבות להסלמה. דרך ניהול המלחמה של ממשלת ישראל אינה הגנה עצמית אלא נקמה ומלחמת השמדה". המונח "מלחמת השמדה" יוצר השוואה ישירה לשואה. השבוע יצאה ואגנקנכט במתקפה חריפה על האשמותיו של ראש הקהילה היהודית בגרמניה, לפיהן היא מפיצה שנאת ישראל בגרמניה. "אם כל מי שמביע ביקורת על ניהול המלחמה הברוטלי של נתניהו בעזה הוא שונא ישראל הרי שחלק משמעותי של הישראלים הם שונאי ישראל", היא אמרה והוסיפה, "חסרה לי ביקורת ברורה של ועד הקהילה היהודית נגד ממשלת נתניהו והמלחמה הברברית שלה".

האם לנוכח עמדות אלו, ישראל הרשמית תחרים את ״ברית זהרה ואגנקנכט״ או שתחפש דווקא ערוצים לתקשר איתה?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. כל המלינים על ממשלת ישראל ועל ניהול מלחמת המגן של המדינה – אין להם מושג מהמצה לאשורו. הם ניזונים רק מדווחים של עיתונאים שאינם חוקרים ליומק וכם אלה שוגים. מוטב שכל המתלוננים יערכו ביקור בישראל ויראו במו עיניהם עדי להווכח המלחמה הצוגךקת של ישראל על קיומה.

  2. כתבה מעניינת מאוד יורדת לשרש מצב מסובך ומסוכן. תודה אלדד היקר על ההסבר ובקיאותך בנושא.

  3. למה "ישראל מחרימה את ה-AFD", אורבן, ווילדרס ואחרים למרות שברור שהם פרו-ישראלים ומלקקת לגורמים אנטי-ישראלים כמו ה-WHO, UN וכו'? למה נדמה כל כך תכופות ש"ישראל" פשוט יורה לעצמה ברגליים?
    קודם כל, מי זה "ישראל"? ובכן, "ישראל" כאן היא מדינת העומק של צמרות המערכות הלא נבחרות שלדעתי פועלות לחבל במדינה עד כדי החרבת המפעל הציוני. אני כותב רבות בתגובות כאן ב"מידה" ופורומים אחרים שאליטות הלא נבחרות במדינה יש פעילות שהיא במקרה הטוב חבלה רכה וייתכן שממש בגידה. פשוט אי אפשר יותר להסביר כל מיני החלטות "תמוהות" ומקוממות כל חפץ-חיים על ידי "חידלון" או "תבוסתנות" או "נאיביות".
    או במילים יותר עממיות: יש בתוך עמנו סרטן שתוקף את גוף הנשא במטרה למוטטו. אגב, גדי טאוב התחיל להשתמש במונח "מחלה אוטו אימונית".

  4. אין סיכוי ש'ישראל הרשמית' תחרים את הקומונאצים הגרמנים, כאשר חלקים גדולים מאותה 'ישראל רשמית' – מהדגנרל גנץ ובעל בריתו הלפידיוט ושמאלה – מכינים הפיכה פוליטית בישראל והקמת ממשלת משת"פים בשיתוף הקומונאצים מחד"ש, בל"ד והאחים המוסלמים. 'ישראל הרשמית' מעדיפה ללחך את מגפיהם של הסמאל-נאצים ביורובה – מהליבור הבריטי ועד לסמאל הקיצוני בספרד האנטישמית, ובלבד שלא להצטלם ביחד עם ה'ימין'. בתשקורת התרעלה בישראל – למשל מאקו של אל-מנאר 12 – מתפרסמות כתבות אימה על ה'סכנה ליהודים' הנשקפת כביכול ממפלגת 'האלטרנטיבה לגרמניה', ואף מילה על הקומונאצים האנטישמים יורשי משטר השטאזי ממזרח גרמניה.

    1. בינתיים יש תוצאות של הבחירות, ומה שבולט מייד לעין הוא התבוסה של הסמאל לאורך כל החזית מהירוקים והסוציאל-דמוקרטים ועד למפלגת ה'לינקה' ולקומונאצים יורשי השטאזי – BSW. מפלגת ה'ליברלים' נמחקה לגמרי ומפלגת המרכז של הנוצרים-דמוקרטים (CDU) נחלשה. מפלגת הימין AFD היא הזוכה הגדולה: בטורינגיה היא קיבלה כשליש מהקולות והפכה למפלגה הכי גדולה, ובסקסוניה כ-30% והיא מפגרת אך במעט אחרי ה-CDU. הקומונאצים הפכו ללשון המאזניים.