בכל השאלות שבמחלוקת האינטרס של המורים סותר את האינטרס של הארגון שאמור לייצג אותם. על מה שבתה הארץ?
שמעתם פעם על ארגון ששובת כדי להפחית שכר לעובדים אותם הוא מייצג? זה נשמע כמו אבסורד, אבל זה בדיוק מה שמתרחש כעת בסכסוך בין משרד האוצר לארגון. למרבה הפלא מורים רבים ששובתים כעת לא מודעים לכך, אבל רן ארז לא הכריז על עיצומים לאורך השנה, וגם לא יצא כעת לשביתה, על מנת לשפר את תנאי שכרם, אלא על מנת לשמר את שליטתו במורים ואת הביטחון התעסוקתי דווקא של המורים הפחות מוכשרים.
נעשה סדר לגבי נקודות המחלוקת העיקריות:
הסוגיה המדוברת והנפיצה ביותר היא סוגיית החוזים האישיים. יפה בן דוד שעומדת בראש הסתדרות המורים כבר חתמה על סעיף שמאפשר לגייס עד 6% ממצבת המורים בחוזים אישיים. בניגוד למה שנדמה, לא מדובר כאן בחוזה חופשי אמיתי הנחתם בין מורה מסויים לבין מנהל בית ספר בהתאם לשיקול דעתו, אלא על חוזה ששנקבע על פי קריטריונים קשיחים ומאושר על ידי נציבות שירות המדינה. חוזים מסוג זה הם ״אישיים״ רק במובן אחד: שהם נבדלים מהחוזה הקיבוצי הנקבע במשא ומתן בין ארגוני המורים למשרדי החינוך והאוצר.
ההבדלים בין החוזה האישי לקיבוצי אינם מאוד גדולים: השכר ההתחלתי בחוזה האישי גבוה יותר, ניתן משקל רב יותר לרמת ההשכלה בתחום ההוראה ולניסיון מקצועי קודם, לוותק יש פחות משקל, המשרה גמישה יותר וניתנת לעיצוב משותף של המורה והמנהל, והחשוב ביותר: ניתן לסיים את העסקת המורה בקלות רבה יחסית.
בבתי הספר היסודיים הכריזו על פיילוט לשנת הלימודים הנוכחית עם 200 משרות ראשונות, בעיקר במקצועות בהם קיים מחסור. אמנם יפה בן-דוד והסתדרות המורים (המאגדת את מורי היסודי) הסכימו לפיילוט, אך זה לא מונע מהם לטלטל שוב את המערכת ולנסות לטרפד את החוזים האישיים בדקה ה-90. כך שמעבר לניסיון להגיע להסכם דומה עם ארגון המורים העל יסודיים ועם רן ארז, לשר החינוך קיש יש אתגר נוסף – ליישם את מה שכבר הוסכם עם הסתדרות המורים, דבר שגם הוא יחייב מאבק עיקש.
סוגיה נוספת היא סוגיית הפיטורים. רבים לא יודעים זאת אבל כמעט בלתי אפשרי לפטר היום בישראל מורה. מדובר בתהליך ארוך ומתיש שאורך בממוצע 300 ימים, כולל שלבים רבים, וועדות מסוגים שונים, זכות וטו של ארגוני המורים ומסתיים רק בחתימתו של שר החינוך או מנכ״ל משרדו. אבסורד חסר תקדים. לא מזמן מנהל סיפר לי כיצד נכשל בפיטורי מורה ש(בין השאר) גילתה לתלמידיה את שאלות המבחן לפני הזמן. מהרשות המקומית אמרו לו לוותר על כך כי אין מי שילווה אותו בכל התהליך. בסקר שביצענו בקרב מורים גילינו כי רוב מכריע של המורים תומך בקיצור הליך הפיטורים. הם יודעים היטב עד כמה המורים שאינם מתאימים למקצוע מזיקים לתלמידים ופוגעים ביוקרת המקצוע.
במשרד האוצר רוצים לשנות זאת, לקצר ולפשט את הליך הפיטורין במטרה לטייב את רמת ההוראה ואת היעילות במערכת. ארגון המורים, כמובן, מתנגד.
סוגיה שלישית המצויה במחלוקת בין הממשלה לארגון המורים היא דרישה של משרד האוצר לאפשר למנהלים לתגמל על פי שיקול דעתם מורים מצטיינים. כיום גמול המצוינות היחיד הוא בית-ספרי וכל מורי בית הספר מקבלים אותו באופן שווה ללא קשר למידת תרומתם להשגי המוסד. רוב המורים לא מגיע למקצוע בשאיפה להתעשר, אבל בונוס הוא אמצעי לא רע לבטא הערכה ולתמרץ מצוינות. ארגון המורים מתנגד.
כפי שאתם רואים, רק אחד משלושת הסעיפים שבמחלוקת נוגע לשכר, ומשרד האוצר הוא זה שדווקא מעוניין להגדיל את השכר. רן ארז מתנגד משיקולים של שליטה ובלעדיות.
מכיוון שהמורים כבר עובדים מעל שנתיים בלי הסכם שכר חתום, המשמעות היא שהם מפסידים מענקים שכבר היו אמורים לקבל, אילו רן ארז לא היה מקריב את האינטרסים שלהם לטובת שימור השליטה.
גם החוזים האישיים לא מאיימים על המורים שכבר במערכת, שכן על פי המתווה שסוכם עם הסתדרות המורים, רק מורים חדשים יוכלו להיות מועסקים במסלול הזה. באוצר רוצים גם לאפשר מעבר בין חוזים גם למורים ותיקים, אבל יפה בן-דוד סירבה, שוב – משיקולי שליטה, ובכך פגעה במורים צעירים מצטיינים שיכלו להינות מתוספות שכר. כך או כך – גם בנקודת המחלוקת הזו האינטרס של המורים מתנגש עם האינטרס של הארגון שאמור לייצג אותם.
מנהלי בתי הספר מצויים בהתנגשות חריפה יותר עם ארגוני המורים שנאבקים באופן עקבי להפחית משכר המנהלים תמורת תוספות שכר למורים הוותיקים, להם הם מחויבים. דיני העבודה בישראל לא מאפשרים למנהלים לייצג את עצמם בארגון עצמאי כי הם לא נחשבים ״פרופסיה נפרדת״.
אז על מה השביתה היום? בניגוד למאבקים אחרים שבהם ניתן היה לטעון שארגוני המורים פועלים למען האינטרס של המורים ובמטרה לשפר את המערכת, הפעם המצב שונה. הם נלחמים על דבר אחד: שימור הכוח והשליטה. שיעור חשוב לתלמידי ישראל.
