חשיפה: כך הקריב הרצי הלוי קצינים מצטיינים ואיבד את אמון דרגי השטח

הרשו לי לפתוח בנימה אישית: זהו אחד התחקירים הדרמטיים ביותר שיצא לי לעשות. העוול, חוסר הגיבוי והרעות, תרבות השקר, והפגיעה הממשית בקצינים טובים ומסורים על לא עוול בכפם, היו קשים. השיחות עם אנשים שחוו את האירוע הזה מקרוב היו מטלטלות. משהו רע מאוד עובר על הרמטכ"ל ועל הפיקוד הבכיר בצה"ל.

במה מדובר? כידוע, בתחילת חודש אפריל החליט הרמטכ״ל הרצי הלוי להדיח שני קצינים מצטיינים בחטיבת הנח״ל. הסיבה הרשמית להדחה הייתה ״הפרת פקודה״. אבל, כפי שנראה להלן, פקודה כזו מעולם לא ניתנה ולא נמצא לה תיעוד. מדובר, כפי הנראה, בחלק מתרבות השקר בצה"ל. מה הייתה הסיבה האמיתית להדחה? ככל הנראה כניעה של הרמטכ״ל הלוי והפיקוד הבכיר בצה״ל לביקורת בינלאומית ותעמולה של ארגונים אנטי ישראליים ואנטישמיים. בשמם של אלה החריב הרמטכ"ל את שמם הטוב והתפקוד של שני קצינים מסורים וראויים מכל בחינה.

האירוע שחולל את הפארסה היה תקיפת הרכב שבו נסעו פעילי "המטבח העולמי המרכזי", שבו נהרגו 4 פעילים בעלי אזרחות זרה. כפי שנראה בפירוט, הירי לעבר הרכבים שבהם נסעו הפעילים היה מוצדק מכל בחינה מבצעית ומקצועית ונעשה בהתאם לכל הנהלים, אך העובדות הללו לא שינו את החלטת הרמטכ״ל להדיח את אלוף משנה (במיל.) נוחי מנדל, ראש מטה חטיבת הנח״ל, ויחד איתו קצין בדרגת רס״ן ששימש כמפקד הסיוע החטיבתי.

ועוד מתברר כי מלבד ההדחה המחפירה, כעת מאיימים על השניים גם באיום משפטי: בגין האירוע נפתח תיק פלילי הממתין להחלטה של הפצ״רית יפעת תומר-ירושלמי. תומר-ירושלמי נוהגת מנהג מאפיה; היא משאירה את התיקים באוויר, מבלי להורות על פתיחה בחקירה פלילית מצד אחד, אבל גם מבלי לסגור את התיק – שכאמור, מבחינה מבצעית ומקצועית לא נפל בו שום פגם, קל וחומר שמבחינה "פלילית". עצם האיום בחקירה מרחף מעל קריירת הקצינים ומזיק להם באופן ממשי.

חשוב לדעת שלא מדובר באירוע נקודתי. האירוע הזה נצרב עמוק בתודעה של קציני מטה ומפקדי מערכות האש בצה״ל, וגורם לנטילת סיכונים מיותרים בהפעלת הכוח. ״כולם מדברים על האירוע הזה עד היום״ אומרים לנו גורמים ששוחחנו איתם במערכים הרלוונטיים. ״אנשים מבינים שברגע האמת, גם אם פעלת כשורה, לא יגבו אותך כשיהיה משבר. מבינים שהמפקדים הללו הוקרבו כשה לעולה. זו תחושה קשה מאוד. זה פוגע באופן חד משמעי בביצועים״.

בשורות הבאות נציג את הפרטים המלאים על האירוע, כשאנו מתבססים על הממצאים של התחקירים הפנימיים שבוצעו בתוך צה״ל, שהיו כמובן נגישים גם להרצי הלוי, שהחליט במקום ללכת עם האמת ולגבות את קציניו שפעלו כשורה, להיכנע לביקורת של גורמים אנטישמיים ולהדיח אותם.

רקע

חטיבת הנח״ל, שלוחמת ברציפות ברצועת עזה מאז פרוץ המלחמה ועד ימים אלו ממש בגזרת רפיח, תפסה את מסדרון נצרים בחודשים פברואר-אפריל, כאשר הלחימה בגזרה החלה להתייצב בעיקר סביב הגנה ובט״ש. אחת המשימות העיקריות של החטיבה, שנמשכת עד ימים אלו, היא ליווי ותיאום של שיירות האספקה ההומניטריות שנכנסות לרצועה. השיירות הללו מגיעות משני מוקדים: האחד – מעבר כרם שלום בדרום הרצועה, ובתקופה המדוברת נפתח מוקד נוסף – הרציף הצף שהאמריקנים בנו בקצה המערבי של מסדרון נצרים.

חטיבת הנח״ל פעלה במשימות אלו בהצטיינות במשך התקופה ומיסדה את מרבית הנהלים והפקודות שלאורן מתנהל הסיוע גם היום. אבל לא הכל היה פשוט. במהלך חודש פברואר השנה שמו לב במפקדת החטיבה לשינוי מגמה מדאיג: החמאס שיקם את השליטה האזרחית שלו בצפון הרצועה, וחמושי חמאס השתלטו על משאיות הסיוע. החיילים בשטח ובתאי התקיפה הבחינו שהתופעה מתעצמת. משאיות סיוע נכנסות לרצועה, ובשלב מסוים מגיעים חמושים, מטפסים עליהן, מפזרים בירי את מי שמנסה לבזוז ומשתלטים על הסיוע.

מלחמה ביכולות השלטוניות של החמאס היא חלק ממטרות המלחמה המוצהרות, ואספקה לאויב בעיצומה של מלחמה הוא מעשה חסר הגיון. לכן בחטיבת הנח״ל ובאוגדה 162 נדרשו לאתגר החדש – ופעלו בהתאם. גובשו נהלים מסודרים, נכתבו פרוטוקולים והופצו פקודות. המאבק בהשתלטות החמאס על הסיוע הפך לאחת ממטרות החטיבה והאוגדה, והוגדרו לצורך זה הוראות פתיחה באש מפורטות, שכוללות למשל את המרחקים הנדרשים ממשאיות הסיוע ואתרים הומניטאריים, כללים לגבי נזק אגבי וכדומה. הכל כמובן היה מאושר ותקין לפי כל הדרישות והמגבלות.

תחת הכללים הללו החטיבה פעלה בשבועות שקדמו לאירוע בהצלחה לא מבוטלת תוך קצירת שבחים. תא התקיפה החטיבתי זיהה ותקף התארגנויות של חמושים בסביבת צירי הנסיעה של הסיוע ופעל באופן שיטתי לפגוע במחבלים.

האירוע

זהו הרקע לאירוע "המטבח העולמי" ב-1 באפריל. באותו יום תוכננו להתקיים שתי שיירות הומניטריות. האחת שיצאה ממעבר כרם שלום ונעה צפונה דרך מסדרון נצרים לעיר עזה, והשנייה אספה סיוע ברציף האמריקני ותכננה לפרוק אותו דרומית משם בדיר אל באלח.

הפרטים להלן מבוססים על שלושה תחקירים פנימיים שונים שהתקיימו בצה"ל, שנערכו על ידי גורמים שאינם תלויים אחד בשני בשרשרת הפיקוד ובאחריות על האירוע. בכל התחקירים אין מחלוקת על העובדות הבסיסיות. זו נקודה קריטית, מפני שהרמטכ״ל בנימוקי ההדחה שפורסמו באמצעות דו״צ, טוען טענה שלא מופיעה בשום תחקיר. על כך בהמשך.

כזכור היו שתי שיירות. הראשונה, מכרם שלום לעזה, בוצעה ללא אירועים חריגים. אבל העניינים הסתבכו כאשר כלי התצפית והמעקב של החטיבה הופנו לליווי השיירה השנייה. על פי התיאום מראש, שנעשה עם עובדי הסיוע, השיירה הייתה צריכה לצאת מהמזח האמריקני, לנוע דרומה לכיוון מחסן הומניטרי בדיר אל באלח, כאשר בנקודה כלשהי בדרך פעילי הסיוע המלווים אותה היו אמורים להיפרד מעליה ולנסוע אל המלון שלהם, בעוד המשאיות ממשיכות למחסן.

התצפיות זיהו חריגה מהסיכומים והתנהגות חשודה. בשעה 22:00 השיירה נעה דרומה כמתוכנן, אלא שכעבור חצי שעה, באזור שבו המלווים מטעם ארגוני הסיוע היו אמורים לעזוב אותה, נצפו רכבים מגיעים ממזרח שהצטרפו לשיירה. בשלב זה גם עלה עליה חמוש, שבהמשך אף ביצע ירי מעל גבי אחת המשאיות. בתא התקיפה של הנח״ל מתקבלת תמונת מצב ברורה: בנקודה שבה פעילי הסיוע עוזבים, חמושי חמאס השתלטו על השיירה. התרחיש שאותו יש למנוע, התממש.

בשלב זה, בהתאם לנהלים שגובשו בנושא, הוחלט להמשיך לעקוב אחרי השיירה, עדיין מבלי לבצע לעברה ירי, בשל הקרבה למשאיות הסיוע ולאתרים הומניטריים. השיירה, שחמושי חמאס מובילים אותה, המשיכה בנסיעה אל המחסן ההומניטרי שתוכנן מראש, ובשעה 22:45 המשאיות נכנסו לפריקה.

בשלב זה מזהים העוקבים לפחות 4 חמושים מתגודדים מחוץ למחסן. בניסיון להבין מה קורה, אנשי מנהלת התיאום והקישור עזה, שמצויים בקשר עם גורמי הסיוע, ניסו במשך דקות ארוכות להתקשר לאנשי "המטבח העולמי" במספר אמצעים, בארץ ובחו״ל. כאשר לבסוף הצליחו, נאמר להם שפעילי הסיוע באזור אינם חמושים. המידע חיזק את ההבנה שהחמושים הם מחבלי חמאס שמשתלטים על הסיוע.

גם בנקודה זו, בהתאם לרגישות המיקום ולפקודות, התקבלה החלטה שלא לתקוף.

כעת זיהו בחטיבה שהחמושים נכנסים לכלי הרכב שליוו את השיירה, והרכבים התפצלו: רכב אחד נע צפונה, ורכב אחר נע מערבה לעבר הים, ולאחר מכן פונה דרומה לכיוון רפיח. אף אחת מהתנועות הללו לא היו מתואמות עם צה״ל ומנהלת הקישור האזרחי. היות וזוהו חמושים העולים על שני הרכבים שכבר התרחקו מהמבנים ההומניטריים, במפקדת החטיבה התכוננו, בהתאם לנהלים ולפקודות, לתקוף את הרכבים הללו.

בשלב זה חשוב להדגיש: תקיפה באמצעות כטב״מ לא נעשית אף פעם על דעתו של מפקד אחד או יחידה אחת בשטח. בתהליך קבלת ההחלטות מעורבים כמה גופים שונים בוועידה טלפונים עם מפעילי הכטב״מ. במקרה שלנו היו בשיחה הגורמים הבאים:

א. מפקד הסיוע של חטיבת הנח״ל;

ב. מפעילי הכטב״מ מיחידת ההפעלה של חיל האוויר;

ג. נציג ״השולט״ של חיל האוויר בבור;

ד. אנשי מנהלת התיאום והקישור עזה (מת"ק), האחראים על הקשר עם הארגונים הבינלאומיים בעזה;

ה. גורמים בפיקוד דרום.

כל הגופים הללו, שנמצאים בשיחה, הכירו את תמונת המצב המלאה של האירועים והיו חשופים לכל המידע הרלוונטי. הם יכלו להתערב בכל עת כדי למנוע את התקיפה. דהיינו, כאשר מתקבלת החלטה לתקוף, שורה ארוכה של בעלי תפקידים ממגוון אגפים שונים של הצבא מסכימים בזמן אמת שהתקיפה מוצדקת ועולה בקנה אחד עם הנהלים, הפקודות והוראות הפתיחה באש.

כעת אנו יודעים שיהיה מי שיטען שניתנה הנחייה שלא לתקוף. אלא שהטענה הזו נראית לחלוטין חסרת בסיס. היא לא עומדת במבחן הביצוע, ועוד יותר חשוב: היא לא מופיעה בתחקירים שהתקיימו בסמוך לאירועים. בשטח לא הייתה הנחיה שכזו.

נמשיך. כאמור, שני הרכבים התפצלו ונסעו לכיוונים שונים, כשהם נושאים בקרבם מחבלים חמושים ולפיכך מוגדרים כ״מופללים״, כלומר כאלו שצריך לפגוע בהם. בהתאם, שני הכטב"מים שעמדו לרשות החטיבה התפצלו, כל אחד לרכב אחר. בשל שיקולים שונים הרכב שנסע צפונה לא הותקף, וכלי הטיס השני הצטרף למעקב אחרי הרכב שנע דרומה.

בשעה 23:09 ניתנת הפקודה, והרכב הנוסע דרומה הותקף. מכיוון שהוא היה ממוגן, החימוש של הכטב״מ לא חדר אותו. הרכב נעצר, יצאו מתוכו שני אנשים שעלו מיד על רכב נוסף שהמשיך בנסיעה דרומה. ההבנה בשלב זה של כלל הנוכחים בוועידה – הנח״ל, חיל האוויר, המת״ק והאוגדה – היא שמדובר באותם פעילי חמאס שיש להמשיך לתקפם.

בהתאם לכך, בשעה 23:11 נורה טיל נוסף על הרכב שאסף את הפעילים. גם הפעם הרכב היה ממוגן והטיל לא חדר. בשלב זה הגיע רכב שלישי ואסף שוב את הפעילים. בהתאם למדיניות בשעה 23:13 גם הוא הותקף, והפעם הושמד. בדיעבד התברר שברכב נסעו פעילי ארגון "המטבח המרכזי העולמי", רובם בעלי אזרחות זרה, שנהרגו בתקיפה.

כאמור, בשום שלב ברצף התקיפות הללו ובאירועים שקדמו להם, לא היה בידי צה״ל מידע על הימצאות פעילי ארגונים בינלאומיים במקום וברכב. חמושים שזוהו כאנשי חמאס עלו על הרכבים הללו, שנסעו מחוץ לצירי התנועה המתואמים, אל יעדים שלא סוכמו מראש, עם אינדיקציות שמדובר במחבלי חמאס.

חשוב לציין נקודה נוספת: לאחר התקיפה השלישית אותו הדפוס המשיך. חלק מהנוסעים ששרדו את התקיפה נאספו על ידי רכב אחר שהגיע למקום, הרביעי במספר. אלא שהפעם הוחלט שלא לתקוף, מכיוון שכלי הטיס לא צפה בו באופן רציף ולא ניתן היה לקבוע בוודאות כי מישהו מהנוסעים ה״מופללים״ עלה עליו. כלומר, הפעולה נעשתה מתחילתה ועד סופה בהתאם להנחיות הצה"ליות.

רק כעת, בשעה 23:19, אחרי שהסתיימו התקיפות, התקשרו מארגון "המטבח העולמי" ודיווחו שייתכן כי פעיליהם מסתובבים בשטח עם ״נשקים מזוייפים״. נקודה שכזו לא עלתה באף שיחת תיאום ותכנון שקיימו נציגי צה״ל עם אנשי הארגון, בכל התקופה המדוברת.

עד כאן פרטי האירוע המלאים, כפי שהם מופיעים בכל התחקירים שנעשו בצה״ל בנושא. אין לגביהם מחלוקת כלל – כולל במידע שדובר צה״ל עצמו הפיץ לעיתונות. 

כרוניקה של כסת״ח ודורסנות

מכאן והלאה החל להתפתח כדור שלג של טירוף מערכות, לחצים בינלאומיים וכסת״ח צה״לי. מי שישלם את המחיר על הפסטיבל האנטישמי הזה הוא אל״מ מנדל, קצין מילואים ותיק ומקצועי, ראש מטה החטיבה ששירת בעזה במסירות מאז פרוץ המלחמה, וקצין נח"ל נוסף.

האירוע כאמור התרחש ב-1 באפריל בין 23:09 ל-23:13. כשעתיים לאחר מכן התקבלה אינדיקציה ראשונה לתגובות חריגות, והחלו להתפרסם ברשתות החברתיות תמונות מהזירה. בשעה 2:00 בלילה, עוד בטרם נערכו אפילו תחקירים ראשוניים של האירוע, דובר צה״ל מיהר לפרסם הודעה ראשונה לעיתונות: "צה"ל החל בתחקור מעמיק של האירוע על ידי הדרגים הבכירים ביותר, לשם הבנת כלל הנסיבות של התקרית".

בשעות אלו התבצעו שיחות ברמה הפיקודית, עם המח״ט צוקרמן (4:00) ועם מפקד האוגדה איציק כהן (6:00). אלו לא היו תחקירים, אלא שיחות כלליות בטלפון עם אנשי המפקדה, על מנת לקבל תמונת מצב על האירוע. מכאן והלאה החל רצף של "תחקירים" לכאורה, שרבים מהם היו רק שיחות של מפקדים בכירים שהחלו לגבש לעצמם תמונת מצב – במקרים רבים כלל מבלי לתחקר את מפקדי הנח״ל הרלוונטיים באופן ישיר.

עד לשעה 6:18 נכתב תחקיר ראשוני של מנהלת התיאום והקישור לעזה, שהתיאור העובדתי בו זהה לתיאור שהובא כאן. בשעה 8:00 התקיים תחקיר של אלוף הפיקוד פינקלמן, כאשר מי שמציג בפניו את האירוע הוא מפקד האוגדה כהן. האלוף מתחיל לגבש מסקנות על האירוע – שוב, מבלי לתחקר את אל״מ מנדל ואת אנשי הנח״ל האחרים, אלו שהיו באירוע ושיכלו להציג ממקור ראשון את קבלת ההחלטות שלהם – שעמדה בכל הנהלים והדרישות המחמירות.

בשעה 12:00 בצהריים דובר צה״ל מפיץ הודעה נוספת לתקשורת הזרה, ומצהיר על הכוונה לבדוק את העובדות: "כארגון צבאי מקצועי הפועל על פי החוק אנחנו מחוייבים לבחינת הפעולות שלנו ביסודיות ובשקיפות… אנחנו בודקים את האירוע בדרגים הגבוהים ביותר כדי להבין את הנסיבות של מה קרה ומדוע זה קרה… נרד לשורש העניין ונשתף את הממצאים שלנו באופן שקוף".

אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד. בזמן שהגופים המקצועיים מוציאים תחקירים מפורטים ועובדתיים, המפקדים הבכירים נלחצים וטוענים טענות הפוכות לגמרי.

עד לשעה 14:00 כבר נכתב תחקיר של יחידת שיתוף הפעולה של חיל האוויר, שמסקנותיו דומות למסקנות התחקירים האחרים. רק בשעה 17:00 מתוחקר לראשונה אל״מ מנדל, בשיחת טלפון עם אלוף הפיקוד פינקלמן. באותו ערב מתבצע גם תחקיר אצל הרמטכ״ל, בנוכחותו של מנדל, אך מי שמציג בפניו הוא מפקד האוגדה. מנדל לא נשאל שאלות באופן ישיר.

בשלב זה אלוף פיקוד דרום מסכם שמדובר ב"כשל מבצעי חמור", אמירה תמוהה שמנוגדת כליל לתחקירי כל הגופים המקצועיים שהיו מעורבים באירוע וניהלו אותו.

ביום רביעי לפנות בוקר (3.4, בשעה 1:37) מוציא דובר צה״ל הודעה באנגלית וקובע, כאמור ללא בסיס עובדתי ולמעשה בניגוד לתחקירים המקצועיים של צה"ל עצמו, שלמרות ש״לא הייתה תקיפה מכוונת כנגד עובדי סיוע של ארגון ה-WCK״, ״התקיפה הזו היא טעות חמורה״.

בשעה 7:00 בבוקר כבר מוקמת "ועדת חקירה מטכ״לית" בראשות האלוף במילואים יואב הראבן. זו מהירות שיא בחקירת אירועים, שלא מוכרת בצה״ל באירועים קשים פי כמה של הרוגים מאש כוחותינו או כשלים מבצעיים אחרים. משום מה אחזה בפיקוד תבהלת, ואצה דרכו להגיע למסקנות מסויימות, שגויות ככל שתהיינה.

למחרת ביום חמישי (4.4) מתגבש בנח״ל התחקיר המפורט והמסודר של האירוע, שהופץ לגורמים השונים, תחקיר שכאמור מוכיח שהפעולה עמדה בכל הנהלים והפקודות וקבלת ההחלטות הייתה מוצדקת לחלוטין.

אך למרות זאת, ההחלטה כבר נפלה. בשעה 21:00, כאשר הוא אפילו לא עמד בפני ועדת הבדיקה המטכ״לית, מתקבלת הודעה מהמח״ט: נוחי, הרמטכ״ל החליט להדיח אותך.

שימו לב: עד לשלב זה התבצעו על ידי שרשרת הפיקוד תחקירים חלקיים בלבד. אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה לא תחקרו את אל״מ מנדל או מפקדים אחרים בחטיבה פנים אל פנים. שרשרת הפיקוד לא תיחקרה ולא תוחקרה בצורה יסודית. אבל הרמטכ״ל הרצי הלוי וחבריו כבר מקבל החלטה להדיח קצינים.

ביום שישי בצהריים מתקיימת לראשונה פגישה של אל״מ מנדל עם אלוף הפיקוד פינקלמן. כשעה קלה לאחר מכן (13:51) מופצת לעיתונות הודעה רשמית של ״סיכום תחקיר מטכ"לי״, בו פורסם לראשונה לציבור כי ״כנגד רמ"ט החטיבה, קצין בדרגת אל״ם במילואים, ינקטו הליכים של הדחה מתפקיד״, לצד הדחתו של מפקד הסיוע החטיבתי.

גם בפרסום הזה אין מחלוקת עקרונית על העובדות הבסיסיות והשתלשלות האירועים, אבל נוספה כאן טענה מכריעה, שהיא הנימוק להדחה: ״תקיפת שלושת הרכבים בוצעה תוך הפרה חמורה של הפקודות וההוראות הנוגעות לעניין״. זוהי אמירה חמורה ותמוהה ביותר, שכאמור, שלושה תחקירים צה"ליים מקצועיים מפריכים.

שעתיים לאחר מכן, כאשר גזר הדין כבר התקבל ופורסם בעיתונות, התקיימה סוף סוף פגישה ראשונה של אל״מ מנדל עם הרמטכ״ל. העוקד, הנעקד והמזבח.

טענת הפרת הפקודות

הכל כאן עומד, כאמור, על טענה בדבר "הפרה חמורה של הפקודות וההוראות". זה הנימוק של הרמטכ״ל הלוי להדחת שני הקצינים, אל״מ מנדל שהודח בבושת פנים משירות מילואים, וקצין נוסף בשירות סדיר שהועבר מתפקידו. כפי שנודע לנו זה גם הנימוק שהציג הרמטכ״ל בפני קבוצה של מפקדים בכירים מאוגדה 162 שנפגשה איתו בנושא. הקצינים לכאורה הפרו את הוראות הפתיחה באש, ולכן לא הייתה ברירה אלא להדיח אותם.

הטענה הזו היא גם מה שהוצג בפרסומים עיתונאיים מאז האירוע. כך למשל תדרכו בצה״ל את עיתונאי ynet בנושא: ״מבהירים בצה"ל כי מנדל וקצין האש חרגו באופן חד-משמעי מגבולות הגזרה שהוגדרו להם בכך שאישרו את הירי. בנוסף לכך, הם לא ביקשו היתר ממפקד החטיבה או ממפקד האוגדה לירי מהכטב"מים״.

בפרסום באתר דבר אף הרחיקו לכת וקבעו כי על פי התחקיר הצה״לי התקיפה בוצעה ״בניגוד להוראות הפתיחה באש ומבלי שהייתה ״הפללה״ (מידע מאומת) על כך שמדובר במחבלים״. טענה מופרכת ושגויה מיסודה, ויותר מזה נטען כי התקיפה בוצעה ״למרות שמפקד האוגדה נתן פקודה שלא לתקוף את השיירה ההומניטרית״.

כפי שנודע לנו, אין תיעוד בשום ערוץ להנחיה או פקודה שהופרה. איש לא מכיר דבר שכזה. כפי שפורט בהרחבה לעיל, התקיפות בוצעו בהתאם לנהלי הפתיחה באש ובכפוף להתניות שגיבשה האוגדה להתמודדות עם מחבלים שמשתלטים על שיירות האספקה. היה זיהוי מובהק של חמושים, והתקיפה המתינה להתרחקותם ממתקנים הומניטריים ומשאיות הסיוע.

המסקנה העולה מכלל התחקירים המקצועיים שהתקיימו בצבא בקרב הגורמים הרלוונטיים, הייתה שהכשל המרכזי נעוץ בחוסר התיאום של עובדי הארגון הבינלאומי עם צה״ל. הם אלו שחרגו מהתכנית המתואמת, ללא עדכון וללא תיאום של הכוחות הלוחמים, וחברו לחמושים. הם לא ענו בזמן לנסיון להתקשר איתם בזמן אמת, וכשענו מסרו מידע לא נכון. בשום מקום לא מכירים הנחיה שהופרה ובוודאי שלא פקודה שהופרה. הדברים נבדקו לעומקם במספר צינורות אפשריים, והמסקנה בדרג המקצועי היא חד משמעית: אין תיעוד לפקודה או הנחיה שהופרה.

נדגיש שוב, שהאמת הפוכה ממש. כלל הגורמים הרלוונטיים – באוגדה, בפיקוד ובחיל האוויר – שהיו מעורבים באירוע בזמן אמת ויכלו להורות על עצירת התקיפה, כולם חשבו שהתקיפה לא רק מוצדקת, ולא רק עולה בקנה אחד עם ההנחיות והפקודות, אלא למעשה מקיימת אותם באופן מלא. בתמונת המצב שהתקבלה, לו לא היו תוקפים, זו הייתה הפרה של ההנחיות.

האם הייתה הנחיה הפוכה כלשהי? בבדיקות שנערכו בחטיבת הנח״ל לא מכירים הנחיה מסוג זה, לא בכתב ולא בעל פה. מי שטוען להפרת פקודה, צריך להראות שהייתה כזו. פקודות בצה"ל מתועדות בכתב או במערכות הקשר, ביומני המבצעים או באמצעים אחרים. כאן אין שום זכר להנחיה לא לתקוף.

כך שכעת, כשכל המידע בפנינו, שאלת השאלות היא: מהיכן נולדה טענת "הפרת ההנחיה"? השאלה מחריפה לנוכח העובדה ש"תחקיר הרמטכ״ל" – זה שעל בסיסו התקבלו החלטות ההדחה – מעולם לא הופץ. כל מה שמכירים במערכת הוא הודעות דובר צה״ל בנושא, אך התחקיר עצמו – מסמך שאמור לתעד את ההנחיה לכאורה או הפקודה שהופרה – לא זמין לאף אדם שאינו במעגל הסוד של ההדחה. זהו עניין חמור כשלעצמו, אבל מכיוון שנראה ממהלך העניינים ומהתחקירים שההסתרה משרתת שקר שבשמו הודחו קצינים מסורים ומקצועיים, הוא בגדר חריגה גמורה מכל עקרון של פיקוד ומשפט.

השלכות

אירוע הדחתם של אל״מ מנדל והקצין הנוסף צרב את התודעה בחטיבת הנח״ל. קצינים בכירים הביעו תחושה קשה של משבר אמון מול הרמטכ״ל והרגשה של נטישה ובגידה של הפיקוד הבכיר. ״אירוע רב נפגעים״ הגדיר זאת אחד הקצינים, אירוע טראומטי המרחף מעל החטיבה ומעיק על פעולתה. הידיעה שברגע האמת, כאשר הפיקוד הבכיר נדרש לגבות את הלוחמים והקצינים המסורים והמצוינים של החטיבה, שפעלו כנדרש מהם באופן מלא, החליטו הרמטכ"ל הלוי ושותפיו, כנראה בשל "שיקולים בינלאומיים", "לתפור תיק" לפקודיהם ולהשליך אותם מתחת לגלגלי האוטובוס האנטישמי.

״מאז הפרשה הזו אני חושב פעמיים לפני שאני מאשר תקיפות״ אומר לנו קצין באחת היחידות. ״מעבר לשיקולים המבצעיים נכנס לי בעל כרחי שיקול זר – האם אני עלול להידפק פה? אני יודע שגם אם אני פועל לפי כל ההנחיות והפקודות אם תהיה בעיה אף אחד לא יגבה אותי, אז אני יותר מהוסס. מתקשר לרמה הממונה, בודק עוד דברים״. לדבריו, התחושה הזו משותפת לרבים בתפקידי מפתח במערכי האש המסייעת. ״בסופו של דבר ההססנות הזו, גם אם זה לשבריר שנייה, עלולה לעלות לנו ביוקר״, הוא מודה.

האופן המעליב שבו בוצעה ההדחה, שהועברה לכלי התקשורת עוד בטרם נפגש הרמטכ״ל עם מנדל בעצמו, מחריפה את התחושות הקשות. ״אפשר להבין שהרמטכ״ל היה צריך להקריב מישהו בשביל להרגיע את הסערה״ אומר קצין בכיר. ״אז שידבר על זה איתו, יזיז אותו מתפקידו בצורה מכובדת, וימצא לו תפקיד אחר״. עד כדי כך חזק אתוס ההקרבה של הקצינים הלוחמים, שאפילו צעד כזה היה מתקבל איכשהו בהבנה. אבל מה שהרמטכ״ל הלוי עשה פשוט לא מתקבל על הדעת. ״לשכב על הגדר״ עבור המפקד זה משהו אחד, להיזרק לכלבים בקור רוח ולהיות מופקר לחסדי התקשורת – זה משהו אחר לחלוטין.

הפער בין עובדות היבשות לבין החלטות הרמטכ״ל במקרה הזה זועק לשמיים. ארגונים בינלאומיים חורגים מההנחיות, משתפים פעולה עם החמאס, מתערבבים עם לוחמי הטרור ומחלצים אותם מתקיפות של צה״ל – ומי שמשלם את המחיר הם קצינים מסורים במערך הלוחם. אסור להשלים עם ההתנהלות הזו בשום צורה.

תגובת דובר צה"ל:
הטענות על הדחת קצינים מטעמי תדמית ופוליטיקה משוללים כל יסוד. אירוע תקיפת שיירה של WCK תוחקר על ידי מנגנון התחקור המטכ"לי, גוף עצמאי שאחרי לבחינת אירועים חריגים בלחימה. התחקיר הראשוני בוצע תוך זמן קצר בכדי לאפשר הפקת לקחים במישור המבצעי. ממצאים ראשוניים אלו קבעו כי הפגיעה נבעה מטעות בקבלת ההחלטות ותקיפה בניגוד לפקודות ולהוראות הפתיחה באש. הממצאים פורסמו בשקיפות לציבור.

הממצאים מצויים בבחינת הפרקליטות הצבאית ובשלב זה טרם התקבלה החלטה לגבי פתיחה בחקירה פלילית.

מצורפת ההודעה שפורסמה לציבור על ממצאי התחקיר הראשוני של מנגנון התחקור המטכ"לי:
https://www.idf.il/190655