בין ביטחון פנים לצבא: הדילמה של אוגדה 96 החדשה

המשך התפיסה התבוסתנית או פתרון לא יצירתי לבעיה מורכבת?

הקמתה של אוגדה 96 בצה"ל מעוררת שאלות מהותיות לגבי האסטרטגיה הביטחונית של ישראל. מאמר זה בוחן את ההחלטה מזוויות אסטרטגיות, מבצעיות וערכיות, ומעלה תהיות לגבי יעילותה ומשמעויותיה ארוכות הטווח.

אוגדה 96, המכונה גם 'אוגדת דוד', היא יחידה חדשה שמטרתה להתמודד עם איומים פנימיים ואירועי חירום בתוך גבולות ישראל. הקמתה מעלה שאלות לגבי תפקידו של צה"ל בשמירה על הביטחון הפנימי ויעילות המענה לאיומים מסוג זה.

הקמת אוגדת 96 לידתו של כישלון עתידי

דובר צה"ל וכתביו הצבאיים בתקשורת הכריזו לפני מספר ימים על הקמת אוגדה חדשה בצה"ל, אוגדה 96.

היסטורית, אוגדה 96 "המקורית" הוקמה אחרי מלחמת יום כיפור והיו לה מספר יעודים במהלך השנים כחלק מהכוח המתמרן של צה"ל. במהלך הזמן מוספרה מחדש אוגדה זו והפכה לאוגדה 98.

בתחילת קיץ 2024, צה"ל פרסם ידיעות על הקמת אוגדה 96. החלטה זו נבעה מהפקת לקחים ומסקנות מאסון אוקטובר 2023, וכן מאירועי 'שומר חומות' שהתרחשו בעיקר בערים המעורבות. לא פחות חשוב מכך, (אם כי פחות מוזכר) גם מה שהתחולל בצירי תנועה המובילים לבסיסי צה"ל או לאזורי לחימה כאשר אספסוף כנופייתי ערבי מקומי מחבל ופוגע בכבישים וחוסם צירי גישה בעיקר לבסיסי צה"ל בדרום.

אוגדה 96 הוקמה ביוזמתו של האלוף במילואים מוטי ברוך, אשר סיים את תפקידו בצה"ל בקיץ 2023, שבועות ספורים לפני האסון הכבד שהתרחש ביום שמחת תורה. האלוף היוצא אף העניק ראיון סיכום שירות והערכת מצב צה"ל לעיתונאי נועם אמיר שבו הפליא לא לדייק ולהעריך הערכה מוגזמת ויתרה מאוד את עוצמת כוחו של צה"ל ובייחוד את זרוע היבשה. בין שאר ההערכות שהעריך האלוף ברוך את צה"ל של לפני טבח תשפ"ד, האלוף ברוך ציין את הנתון הבא לגבי מוכנות כוחות היבשה "בכל זמן נתון יש כוחות שהתרחיש שלהם הוא מעבר מידי ללחימה. המפקדים מבינים היטב את האתגר. כל מי שנמצאים היום בהכשרות – לוחמים, חניכים בקורסי מפקדים וקצינים – מאומנים לפני הכול לתת מענה לחירום". על פי מה שראינו באוקטובר 2023 דרך מסכי הטלפון והטלוויזיה שלנו , לא היה משפט שנמצא יותר 180 מעלות מאשר הכרזתו של האלוף היוצא מוטי ברוך ביחס למציאות עצמה.

אז מה הוא הייעוד של אוגדת דויד שיזם האלוף מוטי ברוך, היא אוגדה 96 החדשה?

האוגדה מתוכננת לכלול חמש חטיבות חי"ר קלות לצורכי סיור ובט"ש, אליהן יתנדבו לוחמים ותומכי לחימה שכיום בפטור ממילואים.

פריסת האוגדה עתידה להיות כלל ארצית, והחלוקה ליחידות תהיה בהתאם לאזור המגורים של אנשי כל יחידה. חיילי האוגדה ישמרו את נשקם וציודם האישי בבית, לצורך גיוס מהיר בשעת הצורך. ציודם העיקרי יהיה נשק קל, לצד רכבי סיור קלים ואמצעים נוספים אותם יקבלו בהתאם לצורך המבצעי בעת גיוס.

גדודי האוגדה ישויכו לערי ישראל השונות. האוגדה מתבססת על רמת ארגון מהירה מאוד ללחימה. החייל הבודד אמור להיות מוכן ללחימה תוך רבע שעה, פלוגה תפעל תוך שעה, וברמת הגדוד המוכנות ללחימה תושלם תוך 3 שעות.
האוגדה אמורה לפעול 96 שעות, שהן 4 יממות עד להתייצבות השטח. האוגדה תמנה כ-15,000 לוחמים.

אוגדה 96 תורכב מחיילי מילואים בכוננות מתמדת. הם יחזיקו נשק אישי בביתם לאורך כל השנה ויהיו ערוכים להתייצב בשטחי כינוס בעת הצורך. זאת, במיוחד במקרים של אירועי אלימות חמורים בקרב האוכלוסייה הערבית בתוך גבולות הקו הירוק.

יש לבחון את התפיסה שהובילה את צה"ל להקים אוגדה זו בכמה מישורים.

הנושא האסטרטגי

צה"ל ניצב כיום בפני אתגרים מורכבים, כאשר זרוע היבשה, על אף איכויותיה הרבות, חוותה דילול משמעותי בעשורים האחרונים. בנוסף, יש למצוא דרך להשלים את הפגיעה שספגה זרוע היבשה, כמו גם לתגבר ולעבות את כוחות אלו כאשר התברר (באופן מפתיע) שהם עדיין נדרשים להכרעת מערכות גדולות. השאלה המתבקשת היא האם הקמת אוגדה 96 אכן מהווה מענה הולם לאתגרים אלו, או שמא היא מסיטה משאבים יקרים מצרכים דחופים יותר.

האם צה"ל ומערכת הביטחון באמת סבורים שהבעיה הדחופה ביותר כרגע של צה"ל שנמצא בתמרון מורכב בעזה ואמור להתכונן לתמרון מורכב הרבה יותר בדרום לבנון ובמקביל פועל לטיהור קיני מחבלים, הברחות וייצור נשק ביהודה ושומרון היא הקמת מערך אוגדתי ארצי שייתן מענה לאירוע בעייתי ומורכב שכרגע בגלל מוכנות כוחות הפנים ודריכותם הסבירות שהוא יתרחש בעוצמה גדולה התמתנה? ברור שיש סבירות שאירוע כזה יתרחש, אבל הקמת אוגדה של אלפי אנשים מיועדים לתת מענה לאירועים כאלו זו החלטה שבפועל תאלץ את צה"ל להקצות מאמצים ומשאבים רבים שנדרשים לתמרון בחזית לכיוון הצירים בפנים הארץ.

אירוע מסוג כזה בהחלט צריך מענה מספק אך אולי ראוי שאת המענה הנוכחי יספק כרגע עד למציאת פתרון טוב, המשרד לביטחון לאומי באמצעות עיבוי תגבור והקמת יחידות מג"ב נוספות שבנוי בחלקו מכוחות סדירים וחלקו האחר מכוחות מילואים ובנוסף חיזוק כיתות כוננות קהילתיות כפיתרון זמני עד לבניית כוח שייתן פיתרון יציב וקבוע יותר לתרחישים שחווינו במבצע שומר חומות.

בהמשך לסעיף הקודם, סוג המענה לאירוע מסוג "שומר חומות 2" הוא אירוע אזרחי פנימי ולא צבאי טקטי. הכוחות שאמורים לטפל בהתפרעות אלימה של כנופיות פשע או המון אזרחי מוסת ואלים בין אם מהזדהות עם האויב או בין אם מתוך שעמום, הוא מענה משטרתי יותר מאשר צבאי מלא. אני כמובן מתכוון לכוחות כמו משמר הגבול ולא למשטרת התנועה. גם חטיבות משמר הגבול יצטרכו לתרגל ולהתאמן על מענה מהיר לאירוע כזה. אבל הוא יותר תואם את אופי מקצועם מאשר החייל הקרבי הצבאי המקצועי.

נראה שצה"ל ממשיך בדוקטרינת החשיבה של הכישלון שהוביל לטבח אוקטובר 23. יש שיקראו לזה הגנה, אולי אחרים יאמרו התבצרות, ואחרים אחרים יאמרו השתבללות.

הצבא מקים יחידה שתתן מענה, יחידה שתגיב ולא תיזום. תחכה לאסון או לכמעט אסון ותגיב בהתאם. תקראו את אופן הפעולה של החטיבות . החיילים יהיו אמנם מוכנים ללחימה תוך זמן קצר מקריאה, עניין של שעות בודדות להגעה לזירה, אבל נראה לכאורה שעדיין מדובר על תגובה לאירוע שהתחיל כבר ואולי נמצא בעיצומו.

עוד מאותו דבר ממה שראינו מאלו שהנדסו את אסטרטגיית הגדר החכמה בגבול.

היתרונות של הצד היוזם במלחמה מול אויב הן ברורים. עדיף להילחם נגד אויב נרדף ומופתע ולא מוכן מאשר להילחם באויב רודף או מוכן להתקפה שהתכונן אליה שנים כדוגמת חיזבאללה בלבנון שממתין לצה"ל להיכנס לשטח שלו שבו הוא הכין ונערך למלחמת הגנה במשך שנים. הצד היוזם והמפתיע נמצא גם ביתרון מוראלי של שליטה באירוע ולא המתנה פאסיבית לאויב.

בעוד שברמה האסטרטגית עולות שאלות לגבי נחיצותה של אוגדה 96, ברמה המבצעית מתעוררות סוגיות נוספות הנוגעות ליכולתה של האוגדה לספק מענה אפקטיבי לאיומים שלשמם הוקמה.

הנושא המבצעי

האוגדה החדשה תתחלק לנפות או מחוזות, האיום שאליו האוגדה נערכת לא מחולק באופן שווה למחוזות ולנפות השונות. מתנדבי האוגדה יוצבו לפעולה באזור בו הם מתגוררים. אזור אום אל פאחם כנראה יהיה קריטי ואלים יותר בזמן אמת מאשר אזור יהוד נווה-מונסון. סביר להניח שהפעילות של חיילי האוגדה הזו בנווה מונסון ואפילו בסביון או אור יהודה יהיו מצומצמות מאוד אם בכלל יהיו. הכוחות הרבים ידרשו להגיע ולתת מענה מהיר באזור עירון (ואדי ערה), ערים מעורבות, הגליל הערבי ואזורי הפלישה הבדואית הלא חוקית בנגב הנמצאת סמוך לבסיסי צה"ל כפי שאנו יודעים, שם ידרשו תגבורות, ההחלטה להפעיל את הכוחות רק סמוך לאזור מגוריהם אולי תדרוש חשיבה מחדש. אני סבור שאם לאוגדה החדשה היו גם חטיבות סדירות שממוקמות באזורים היותר חמים, הפוטנציאלים יותר לפורענות, המענה של החטיבה הסדירה היה מהיר ויעיל יותר עד שיגיעו כוחות המילואים בטווח של שעות. אבל זה רק בהנחה שהאירועים שעמם האוגדה תצטרך להתמודד יהיו דומים יותר למאי 2021 מאשר לאוקטובר 2023.

האוגדה החדשה מתוכננת להתבסס על כוחות מילואים בלבד, ללא כוח סדיר שיבלום באופן ראשוני. מה שמעלה חששות לגבי יכולת התגובה המיידית לאירועים אלימים נוסח אוקטובר 2000 או מאי 2021. גם אם גדודי המילואים יגיעו לזירות תוך שלוש שעות כמתוכנן, מדובר בזמן מספק לנזק רב ברכוש ובחיי אדם שיגבה כאשר פרעות כאלו תחלנה. המשמעות היא שאין מענה מידי לאותם אירועים שבגינם האוגדה הוקמה. פרק זמן זה עלול להיות ארוך מדי במקרה של התפרצות אלימה מהירה.

שני הסעיפים האחרונים תופסים משמעות נרחבת ומורכבת יותר כאשר מצרפים את העובדה שחלק מהמענה שאליו האוגדה החדש תצטרך להיערך אליו הוא הסתערות המונית של כוחות נוח'בה או כמו-נוח'בה על גדר ההפרדה לכל אורכה לכל יישובי קוו התפר ואולי גם מעבר לכך. אותם כוחות גם יכולים לחבור לכוחות ערבים מכפרים הסמוכים לגבול (ג'ת, בקעה אל ע'רביה וכדומה) ולקבל סיוע או תגבור מהם. האם אוגדת המתנדבים החדשה ערוכה לכך? רק להזכיר שהמודל הזה כולל הסתערות זעיר אווירית, יבשתית ותת יבשתית על ישובים ומתקנים צבאיים ואולי השתלטות עליהם למשך זמן רב. גרימת כאוס בישובים יהודים, שריפות, הרג, טבח המוני, אונס אכזרי, ואולי הפולשים האכזרים האלה יפתיעו באירועים שצה"ל לא מצפה להם ויפתיעו את המערך המגן. האם אפשר להיערך לכך רק במודל הגנתי/השתבלולי בלבד? נדרשת תשובה לזה.

הדרך היותר נכונה להיערך להסתערות כזו היא בהערכות צבאית במעלה ההר בעורפן של הערים הערביות הסמוכות לגדר כאשר צה"ל והשב"כ פועלים שם כל העת בזמני רגיעה. וכוח צבאי נוסף נמצא ממערב לגדר ומסייר ומוכן לפעילות בהתראה קצרה במידה ויש חשד לתחילת אירוע של הסתערות על הגדר. כוח זה גם יחצוץ בין העיירות של ערביי ישראל לערים הערביות בשומרון וביהודה וימנע חבירה של כוחות עוינים משני צידי הגדר הללו. שני הכוחות הצבאיים ממזרח וממערב פועלים בסנכרון ותקשורת מלאה ביניהם. ובכל מקרה הכוחות הצבאיים מטרתם היא מניעת אירוע כמו אוקטובר 2023 ולא מניעת מאי 2021 אותו להערכתי יכול למלא רק משמר לאומי שמתמחה בהכרה וניהול אירועים כאלה בלבד עם מידע שנצבר ונאסף שיסייע בהכנתו למענה של אירוע כזה.

האוגדה החדשה תהיה חלק ממערך אוגדות שלם של צה"ל. לא מן הנמנע שבהתאם לצרכי הצבא, דחופים או לא דחופים, צבאיים או אזרחיים יוסתו חלק ממשאבי האוגדה הזו לצרכים שאינם מטרתם המקורית של האוגדה. הרי זה קרה בעבר. זה קורה גם בזרועות ביטחון הפנים . לא פעם אנו רואים שוטרי יס"מ או שוטרי מג"ב עוסקים בפעילות תגבור למשטרה הכחולה בין אם בערי ישראל או במקומות אחרים. מספיק תקדים אחד של הסתת כוחות ומשאבים או כלי נשק וכלי תובלה לכיוונים אחרים, לא רק צבאיים ולא תמיד דחופים מדי, בכדי לעשות את הסטייה החד פעמית הזו לדרך קבע. ומהר מאוד בשעת הצורך אמיתי, לא יהיו כלי רכב מזוודים בימ"חים והנשק שנלקח לצורך מסוים מהלוחם בבית לא יחזור, ואם יחזור אז הכוונות לא יהיו מאופסות. הרי היינו שם, יותר מפעם אחת וככל הנראה שלצערנו נהיה שם גם בעתיד.

הנושא הערכי

השימוש בצבא לטיפול בסוגיות פנים-מדינתיות מעלה דילמות ערכיות משמעותיות. בעוד שבמדינות דמוקרטיות רבות קיימת הפרדה ברורה בין תפקידי הצבא לבין אכיפת החוק הפנימית, הקמת אוגדה 96 מטשטשת גבולות אלו. יש לשקול בכובד ראש את ההשלכות ארוכות הטווח של החלטה זו על אופייה הדמוקרטי של ישראל.

האם זה אכן הפתרון הנכון?

בארצות הברית, על רקע מלחמת האזרחים וכיבוש מדינות הקונפדרציה אשר נמשך כ12 שנים אחרי תום המלחמה, נחקק הPosse comitatus act בשנת 1878 המגביל את השימוש בצבא הפדרלי ליישום מדיניות פנים. זאת, מתוך הבנה עמוקה של הסכנות הטמונות בשימוש בכוח צבאי לפתרון סוגיות אזרחיות פנימיות. ישראל, בהקמת אוגדה 96, נדרשת לשקול בזהירות את הלקחים מניסיונן של דמוקרטיות אחרות בנושא זה.

ככל הנראה הנשיאים האמריקאים של המאה ה 19 ואחריה הבינו שממשל פדרלי לא יכול להשתמש בצבא בכדי לפתור בעיות פנים אזרחיות כפי שנעשה במדינות אמריקה הלטינית כמו ארגנטינה שניהלה את ה"מלחמה המלוכלכת" נגד מתנגדי משטר החונטה או הדיקטטורה הצבאית של פינושה בצ'ילה שהשתמשה בצבא בכדי לדכא התנגדות פנימית אזרחית.

וכמובן ההיסטוריה המודרנית מלאה בדוגמאות מאפריקה ואפילו ממדינות כמו תאילנד שבה לצבא יש כוח רב במערכת הפוליטית (בסנאט ובמערכת המשפט) אבל אז תאמרו בצדק שהלכתי רחוק מדי עם הדוגמאות שהבאתי ואלו שלא הבאתי במהלך הבעת דעתי הנוכחית.

חשוב לציין כי גם השימוש בצה"ל ובמיוחד בחטיבות חי"ר לשמירה על הסדר האזרחי ביהודה ושומרון עד 1994 היה טעות טקטית שנבעה משיקולים שלא ניכנס אליהם במאמר זה. צבא עושה עבודה גרועה בשמירה על הסדר האזרחי והוא לא אמור לעשות זאת מתוקף תפקידו.

אינני חושב שאוגדה 96 תהיה בעתיד סוג של העתק לכל הדוגמאות הרעות עליהן כתבתי מצ'ילה ועד תאילנד אך עם זאת זה די ברור שבדמוקרטיות גדולות יותר ישנו משמר לאומי או כוח פדרלי צבאי שלא שייך לפיקוד הצבאי אלא לפיקוד נפרד בין אם תחת משרד ממשלתי אחד או משרד ממשלתי אחר. יש כמובן הבדלים רבים במשמר הלאומי בין מדינה למדינה. בארצות הברית זה גוף פדרלי בפיקודו של הנשיא שנמצא בכל אחת מהמדינות. בצרפת המשמר הלאומי הוא באחריות המשרד הכוחות המזויינים ובמקסיקו המשמר הלאומי הוקם בכדי שהצבא לא יסתובב בערים ויטפל בבעיות פנים והוא תחת פיקוד עליון של נשיא מקסיקו.

לפני כשנה הפגינו אזרחים ברחוב נגד הקמת משמר לאומי תחת המשרד לביטחון פנים בניהולו העכשווי של איתמר בן גביר בטענה שבן גביר מקים אס. אס. או כוח צבאי בדלני מטעמו. מתעוררת השאלה: האם סביר בעיני אותם אזרחים שהצבא יפעל בערי ישראל לשמירה על הסדר הציבורי? האין הדבר מעורר חששות דומים בקרב המתנגדים להצעתו של בן גביר?

ברור לכולם שהמשמר הלאומי אמור לעבוד בסנכרון גמור וצמוד מאוד לצבא ולא בנפרד. הכוחות הללו שלובים אלו באלו וחייבים לעבוד ביחד ולהתאמן על אירועים ביחד. על זה אין ויכוח.

אבל היתרון של משמר לאומי הוא ההתמחות שלו והייעוד שלו לטפל במיוחד בבעיות פנים נוסח אלו המאפיינות את בעיות הפנים של מדינת ישראל מול גורמים עוינים מקרב אזרחיה הערבים והוא לא עוד אוגדה בצבא שלוקח על עצמו משימות רבות מדי לנהל ואולי לא מצליח להצטיין ולהתמחות בכולן באותה מידה.

המסקנה של כל הסיפור הזה הוא שבהחלט ראוי ורצוי שמדינת ישראל תיתן מענה לאיום הפנימי שנחשף לאזרחי ישראל באוקטובר 2000 או במאי 2021. אבל המענה הזה לא אמור להיות עוד משרד או עוד תת אלוף במטכ"ל אלא גוף עצמאי שמשתלב עם המטכ"ל ועם פיקוד המשטרה ולא בפיקודם.

לא צריך לפרק את אוגדה 96 החדשה אלא לשנות את יעודה. המענה שהמשמר הלאומי יתקשה לתת להסתערות של חמאס על גדר ההפרדה וגרימת כאוס בישובים הסמוכים לו ומעבר, יכולים להיות האיומים שאליו האוגדה החדשה תערך אליו, תערך אקטיבית עדיף על הערכות תגובתית כמובן.

האוגדה תתפרס משני צידי הגדר בעומק יהודה ושומרון ובשרון ובעמקים בכדי למנוע התקפת פתע נוסח אוקטובר 2023. קצת יותר יוזמה וקצת פחות פאסיביות ובמקביל יוקם המשמר הלאומי.

למעשה אנו רואים כיום כיצד מתנהלת החזית מול חמאס שומרון (בעיקר שומרון אך גם ביהודה) שבמסגרתה פועלים כוחות צה"ל באופן יזום מול התארגנויות בערים הערביות הגדולות בשומרון ובמיוחד הסמוכות לגדר.

צה"ל צריך ויכול לשפר את השליטה באזורים העירוניים הערביים הללו כאשר הוא נפרס כפי שציינתי ממזרח להם עם מוכנות לכניסות בכדי לסקל איומים וממערבן בכדי למנוע חדירות ליישובי קוו התפר. אם נפקיר את החלק המזרחי של גדר ההפרדה במיוחד במעלה השומרון אזי במצב חירום נאלץ להתמודד עם קרבות הרבה יותר מורכבים וקשים מאשר מתנהלים בעזה בימים אלו, זה הרי ברור כיום לרובינו. מסיבה זו יש להפריד את האיומים של אירוע מאי 2021 לעומת אירוע אוקטובר 2023 למרות שהם יכולים כמובן להתרחש ביחד מתי שהוא בשנים הקרובות. המענה אליהן הוא שונה ולכן ראוי שיינתן על ידי גורמים בטחונים שונים באופיים ובייעודם.

בימים אלו אנו רואים את האתגרים השונים הניצבים בפני אוגדות יהודה ושומרון שנלחמות בקיני החמאס באזורים אורבניים מורכבים ומצד שני קצרה ידם מלמנוע הברחות נשק מהגבול המזרחי הארוך והלא סגור הרמטית כמו גם ייצור פנימי של אמל"ח מידע קל להשגה ברשתות החברתיות השונות. גם כאן שימוש נכון באוגדה 96 החדשה כיוזמת וחותרת למנוע ולא להגן ולהתבצר יוכל לסייע בפתרון הסכנה באזור ההר. האוגדה יכולה לפעול בצירי התנועה ולאבטחם בזמן שצה"ל פועל בערים ואולי לתת חיפוי ליחידות הפועלות ולוחמות ביחידות הטרור בתוך הערים.

לסיכום, בעוד שהקמת אוגדה 96 נועדה לתת מענה לאתגרי הביטחון המורכבים של ישראל, היא מעלה שאלות מהותיות לגבי האסטרטגיה הצבאית והביטחונית הכוללת. נדרשת חשיבה מחודשת ומעמיקה על הדרך הנכונה להתמודד עם האיומים הפנימיים והחיצוניים, תוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים ויעילות מבצעית.

מן הראוי שישראל תשקול מחדש את גישתה לשליטה ביהודה ושומרון ותפסיק לפחד משליטה צבאית מלאה ותיערך באופן מקיף להתמודדות עם האיומים מהערים הערביות באזור זה ובבקעת הירדן. לא זו בלבד, על ישראל למצוא פתרון אחר לבעיה השונה אם כי קשורה של פרעות, אלימות נגד יהודים וחסימות צירים ראשיים בזמני חירום ותפעיל כוח משטרתי-צבאי שיפעל למנוע אירועים כאלה בעתיד.