מאחורי המסכה: האמת על קאמלה האריס והיחס לישראל

לא פעם נראה, אם להסתמך על התקשורת הממוסדת (ובמיוחד זו הישראלית), שיש שתי קאמלה האריס. יש את קאמלה, הדודה העלק מגניבה שמדברת בהגייה אפרו אמריקנית (כשזה נחוץ לה) ומפדחת את עצמה לא פעם עם אמירות משונות או סתם הסברים טאוטולוגיים חסרי משמעות, ויש את האריס, פרקליטה מתוחכמת, צינית וקרה, שמנווטת בקור רוח בין קרחוני הפוליטיקה האמריקנית או הרי הגעש המתפרצים שלה, תלוי אם מדובר על ביידן או על טראמפ.

העימות האחרון היה ללא ספק ניצחון. האריס הייתה רגועה, קרת רוח, פנתה למרכז, תקפה היטב ובעיקר התמקדה במסר שפונה לרוב האמריקנים, עם נגיעה רגשית פה ושם כדי לשמור על הבייס הנשי. בשאר הזמן, קאמלה ממשיכה לייצר את ה"קאמליזמים" הרגילים שלה, מנסה להיות הדודה המגניבה של דור ה-Z ולקוות שטראמפ ותנועת ההמונים שלו יעשו מספיק שטויות.

אבל כאן בדיוק מתגלה המעבר בין קאמלה להאריס: תחת הרושם של דודה כיפית מקליפורניה, קאמלה האריס היא נציגת הצד השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, ולמעשה לא רחוקה מה'סקוואד' הדמוקרטי של אלכסנדרה אוקסיו קורטז וברני סנדרס. מתחת להופעה של קלות דעת וחוסר מיקוד כמו בתשובה הראשונה שלה בעימות ("האם האמריקני הממוצע חי טוב יותר היום מאשר מלפני ארבע שנים?" "אני גדלתי בבית של עסק קטן") מסתתרת פוליטיקאית שאם אינה קיצונית בעצמה, לא בוחלת בפנייה לשוליים.

התקשורת הממוסדת דואגת להסתיר את הפאשלות של קאמלה, ולדברר את האריס. גרוע מכך הוא המצב בתקשורת הישראלית, בהקשר הישראלי. תחת הכסות של דיפלומטיה אחראית והומנית, האריס למעשה מציבה את ישראל והפלסטינים מאז פרצה המלחמה בעמדה מוסרית שווה. היא מודה שחמאס פתח במתקפה, אבל שבסוף, "הכיבוש" חייב להסתיים. מלחמות, טבח, חטיפה המונית, טרור, כל אלו לדעת האריס אינם אלא שגרה קיימת, לא מציאות של מלחמת השמדה פלסטינית נגד הציונות, ובטח שלא משהו שבגללו חס וחלילה משנים פרדיגמה.

At last night's debate, Vice President Kamala Harris said she supports Israel's right to defend itself.

Here are 10 ways she has “contributed” to Israel's self defense:

1. Her administration released $16,000,000,000 (billion) to Iran. Iran orchestrated October 7th and has… pic.twitter.com/fHyOMaPK28

— Hillel Fuld (@HilzFuld) September 11, 2024

שבוע לפני העימות מול טראמפ, טים וולץ, סגנה המיועד והמרקד דיבר באותה הרוח, כשאמר בראיון שלישראל יש את מלוא הזכות להגן על עצמה אבל "מה שקורה בעזה צריך להסתיים". כשנשאל במהלך סיור בחירות מה דעתו על ששת החטופים שנרצחו, הוא מיהר להתקפל מהמקום וסיים את האירוע.

At the Minnesota State Fair, Gov. Tim Walz walks away when asked about the 6 dead hostages found in Gaza pic.twitter.com/eSauRuwPkN

— Alpha News (@AlphaNewsMN) September 2, 2024

הדברים האלה מוולץ מצטרפים לנאום שנשאה האריס ביום מרטין לותר קינג, ובו ערכה הלכה למעשה השוואה בין הפלסטינים לתנועת זכויות האזרח:

מה שאנחנו רואים בעזה כל יום הוא מזעזע. יש דיווחים על משפחות שאוכלות מזון לחיות. ילדים מתים מתת תזונה והתייבשות. יותר מדי פלסטינים חפים מפשע נהרגו. רק לפני כמה ימים ראינו פלסטינים נואשים ורעבים מגיעים למשאיות סיוע כדי להשיג מזון למשפחותיהם אחרי שבועות שסיוע לא הגיע לצפון עזה. הם נתקלו בכאוס וביריות. ליבנו עם כל התושבים בעזה שסובלים מקטסטרופה הומניטארית.

הנאום המקורי אגב, היה חריף בהרבה. בהמשך אותו שבוע היא העבירה את ההתנגדות הפומבית של הממשל לכניסה ישראלית לרפיח, וביולי השנה קבעה שהמפגינים בקמפוסים "מוכיחים מהו רגש". בדצמבר היא לחצה על ביידן להפעיל יחס יותר נוקשה כלפי ישראל, ועוד מקרים רבים רק מהשנה האחרונה מלמדים שהאריס היא ממש לא ידידה.

התקשורת הישראלית לא תאמר זאת, אבל מי שהובילה במשך קדנציה שלמה את הקו הביקורתי כלפי ישראל, היא המועמדת הכי פחות רצויה. הישראלי הממוצע, בניגוד לכתבי החוץ והפרשנים המלומדים לענייני הכל, מזהה את הסכנה שבהאריס ויודע שמי שפותחת בדברים חמים על ישראל ואז מוסיפה "אבל" היא לא ידידה. איפה שהתקשורת מציגה מנהיגה, הישראלי הממוצע רואה את אובמה עם שיער ארוך ונעלי עקב. אם תיבחר, האריס תפתח מיד במאמצים כבירים עוד יותר מאלו של אובמה בכהונתו השנייה, להקים מדינה פלסטינית, ולצ'פר את הפלסטינים על תוקפנותם.