בניגוד לטענה הנפוצה, החלפת הנהגה צבאית היא צעד מתבקש, תשאלו את זלנסקי
בישראל שוב מתחילות להישמע זעקות השבר של האופוזיציה נגד החלטת ראש הממשלה נתניהו לפטר את יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, שלטענת האופוזיציה נעשית רק למען האינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה נתניהו.
ראשי האופוזיציה לא מתרגשים לרגע מהסתירה הלוגית הנוצרת על ידי כך שבמקביל הם דורשים את התפטרות הממשלה כולה, לרבות שר הביטחון גלנט, שגם אותו הם מאשימים בכישלון המחריד בתחומים הביטחוניים והמדיניים אשר הוביל לטרגדיה של 7 באוקטובר 2023 ולמלחמה המתמשכת.
האופוזיציה והעיתונאים המהדהדים אותה דורשים להשאיר את גלנט בתפקיד שר הביטחון, כי מדובר באיש צבא מקצועי ובעל ניסיון רב של שנים רבות של שירות ראוי לטובת המדינה. אכן, האלוף גלנט שייך לאותו חוג האלופים המהוללים המהווים חלק מהמטה הכללי הנוכחי. אך זה אותו המטכ"ל עצמו שאחראי לא רק לכישלון ה-7 באוקטובר, אלא גם לתפיסה שהובילה להיחלשות הכוח הצבאי של כוחות היבשה של צה"ל.
הטענה המרכזית נגד פיטוריו של גלנט היא שהחלטה זו, אם תתקבל בעיצומה של מלחמה אשר מתמשכת כבר קרוב לשנה בדרום המדינה, ולקראת הרחבת הלחימה נגד חיזבאללה בצפונה, תהווה מכה בלתי הפיכה לאינטרסים החיוניים של המדינה.
יתרה מכך, ראשי האופוזיציה ותומכיהם טוענים כי מינוי לתפקיד שר הביטחון מישהו שלא מילא תפקידים בכירים במערכת הביטחון ואין לו ניסיון בהובלת הכוחות המזוינים, לא יביא כל תועלת להגנת המדינה ועלול רק לגרום לנזק נוסף.
אגב, להזכירנו, בין שרי הביטחון בממשלות ישראל היו מנחם בגין, משה ארנס, שמעון פרס ואביגדור ליברמן, שלא היו אנשי צבא מקצועיים, ועמיר פרץ, שלא מילא תפקידים בכירים בצה"ל.
על רקע טענות האופוזיציה שלא ניתן להחליף מנהיגות צבאית בזמן מלחמה, כדאי לשים לב למתרחש בעוד מלחמה גורלית שמרעידה כעת את אירופה ואת העולם כולו כבר יותר משנתיים – מלחמת רוסיה נגד אוקראינה. לצורך כך נסקור את השתלשלות האירועים הרלוונטיים בצבא אוקראינה:
ב-4 בנובמבר 2021, הנשיא זלנסקי מינה את אלכסיי רזניקוב לתפקיד שר הביטחון של אוקראינה. פעילותו בתפקיד זה הובילה להישגים משמעותיים עבור אוקראינה ביחסים עם מדינות נאט"ו ולהסכמים חיוניים על אספקת נשק לצבא אוקראינה.
ב-27 ביולי 2021 מונה לוטננט-גנרל ולרי זלוז'ני למפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה. בשנת 2022 הוא נכלל ברשימה השנתית של מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם על פי המגזין האמריקאי "טיים".
המאמר במגזין זה הדגיש כי ההכנות הנרחבות שביצע זלוז'ני ערב פלישה הרוסית בקנה מידה מלא וטקטיקות קרב המושכלות שלו בשלבים הראשונים של המלחמה עזרו לכוחות המזוינים האוקראינים להדוף את הסתערות הכוחות הרוסיים.
ב-4 במרץ 2022 העלה הנשיא ולדימיר זלנסקי את לוטננט-גנרל זלוז'ני לדרגה הגבוהה ביותר בכוחות המזוינים של אוקראינה – גנרל.
ב-4 בספטמבר 2023 הגיש שר הביטחון אלכסיי רזניקוב את התפטרותו מתפקידו. ההחלטה של הנשיא זלנסקי לפטר את רזניקוב התקבלה לאחר שורה של האשמות שהתפרסמו בתקשורת האוקראינית לפיהן משרד הביטחון רוכש סחורות במחירים מופקעים.
ב-8 בפברואר 2024 לגנרל זלוז'ני הוענק על ידי הנשיא זלנסקי התואר "גיבור אוקראינה" תוך שהוא הודח מתפקיד המפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה. בעקבות כך בוצע החלפה מלאה בהנהגת המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה.
לפי מאמר ב"גרדיאן", החלטתו של הנשיא זלנסקי לבצע תחלופה מורחבת בהנהגת מערכת הביטחון של המדינה התרחשה משום שהשלטונות האוקראינים סברו כי הגישה של המטכ"ל שהונהגה על ידי גנרל זלוז'ני מיצתה את עצמה. כתוצאה מכך המלחמה הפכה לממושכת, שבה החלה רוסיה להשיג יתרון מסוים.
לכן הנשיא זלנסקי הגיע למסכנה שקיים צורך למנות הנהגה צבאית חדשה כדי לשנות את האסטרטגיה של ניהול המלחמה שחדלה להצדיק את עצמה.
ראוי לציין כי מפקד הכוחות המזוינים החדש של אוקראינה, הגנרל סבירסקי, הכין בחשאי ונקט באופן מפתיע שיטה חדשה. שיטה זו, שהתגלתה כמוצלחת עד כה, מזכירה את הדוקטרינה הצבאית שבה דגל בן-גוריון – העברת הלחימה לשטחו של האויב.
לאור הניסיון האוקראיני, נבחן את המצב בישראל. מאז תחילת המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, ספגה גישתם לניהול המלחמה של שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הלוי לביקורת קשה, בין היתר, מצד שורה של קצינים בכירים בצה"ל לשעבר, וביניהם האלופים יצחק בריק, גרשון הכהן, גיורא איילנד ורבים אחרים.
הביקורת הייתה לא רק על התפיסה הצבאית הכושלת שהתקבעה עוד מימי האלוף אהוד ברק, אלא גם לאור האסטרטגיה הפגומה של ניהול המלחמה, שהפכה לממושכת, עם תוצאות קשות במיוחד עבור האוכלוסייה בצפון הארץ.
לכן, החלפתם של שר הביטחון גלנט, רב-אלוף הלוי, יחד עם מספר חברי מטכ"ל במהלך המלחמה שמתחילה להסלים עוד יותר, הן מחיזבאללה בצפון והן מחות'ים התימנים בדרום ושאר שלוחות איראן, היא מוצדקת הרבה יותר מאשר שינויים דומים שבוצעו הנשיא זלנסקי בשורות המערכת הצבאית של אוקראינה.
ועוד הערה אחת, ייתכן שאם החלטת ראש הממשלה נתניהו לפטר את גלנט מתפקיד שר הביטחון ב-30 במרץ 2023 הייתה נשארת בתוקף, אז ייתכן שהיה ניתן למנוע את האסון של 7 באוקטובר 2023.
