המורשת הבעייתית של דן חלוץ

אפשר היה להביט בפליאה רבה במי שהיה רמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, דן חלוץ, כאשר הוא שוכב על הכביש בהפגנה "קפלניסטית" ומפונה ממנה על ידי כוחות המשטרה, אלמלא היה זה רק עוד חרוז בשרשרת החרפות שלו שהרי תחת פיקודו של חלוץ אירעו שני אירועים שלא ניתן להכתיר אף אחד מהם כהצלחה גדולה: הגירוש מגוש קטיף ומלחמת לבנון השניה.

בשנת 2005 התמנה דן חלוץ לרמטכ"ל הראשון ששירת את מרבית שירותו בחיל האויר והיה טייס הקרב הראשון להתמנות לתפקיד. שנים רבות מתנהל ויכוח האם רמטכ"ל יכול להגיע מחיל האויר ונדמה כי חלוץ לא משאיר מקום של ספק באשר לגודל הטעות.

זכורה בודאי אמירתו על האופן בו טען כי יש לפנות את מגורשי גוש קטיף "בנחישות וברגישות", בפועל נלקחו לחקירה ילדות בנות 14 והושארו במעצר.

דן חלוץ מתלונן על אלימות בפינוי חסימות זה באמת שיא סאטירי חדש pic.twitter.com/CbLzcPzApw

— עמית סגל (@amit_segal) September 22, 2024

ספק אם היתה בו רגישות כאשר נשאל האם הבחירה במוצאי תשעה באב הייתה נכונה בדיעבד לביצוע הגירוש מגוש קטיף וענה: "מה לעשות שלוח השנה לא מתחשב באירועים השוטפים, מקרי, ממש מקרי". כאשר הקשה עליו המראיין ושאל האם צריך היה לדחות ולו ביום, השיב חלוץ: "לא, לא, לא, זה התאריך. לא ביקשו מטיטוס לדחות את חורבן הבית ביום, נכון?" אולי לא צריך לומר מילה אחת נוספת על ההשוואה הזו.

לא ניתן לשכוח את התקרית בה בטקס חלוקת אותות לחיילים מצטיינים בבית הנשיא סירב אחד מהם ללחוץ את ידו של חלוץ שהיה אז רמטכ״ל. סמל חננאל דיין, לוחם מצטיין בחטיבת השריון, הסביר: ״כשאני רואה אותך אני נזכר בדחפורים שהרסו את בית סבי״.

זכורה גם התנהלותו הכושלת במלחמת לבנון השניה עליה נכתב בדו"ח וינוגרד שבחן את אירועיה: "הרמטכ"ל לא שטח בפני הדרג המדיני את מלוא המידע שהיה נדרש לצורך החלטות מסוג אלו". הוא אף הואשם כי "שגה באמון יתר בכוחו של חיל האוויר ובאי הערכה נכונה של כוחו והערכותו של האויב". ועדת וינוגרד פסקה כי חלוץ נושא באחריות אישית ופיקודית משום שלא היו בידיו תכניות לקראת החרפת המצב מול לבנון ובכך לא סייע לדרג המדיני לקבל החלטות מושכלות יותר. "כל אלה מצטרפים לכשלים חמורים של הצבא ושל הרמטכ"ל לשעבר בראשו", נכתב בדו"ח הוועדה.

הצעה: כל איש תקשורת שבוחר לראיין את הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ על המלחמה יחוייב לקרוא קודם לכן את דו"ח וינוגרד. הנה טעימה קטנה מהדו"ח על ההתרשלות המטורפת של המטכ"ל תחת הנהגתו של חלוץ בגיבוש תכניות מבצעיות מעודכנות. זה שהאיש הזה מעז בכלל להופיע בבמות ציבוריות, לחלק עצות ולבקר זה לא… pic.twitter.com/NrwVwLZD6k

— שגיא ברמק Sagi Barmak (@SagiBarmak) September 22, 2024

יש לציין כי חלוץ התפטר כשלושה חודשים לפני הגשת הדו"ח הראשוני, כאשר פורסם הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד הצטיירה תמונה חמורה של ליקויים וכשלים בקבלת ההחלטות, בהערכות, בהתנהלות, בתכנון האסטרטגי ובהגנה על העורף.

תוצאות המלחמה הוגדרו על ידי הועדה כ"החמצה חמורה" וצויין כי "לעובדה שישראל לא ניצחה את חיזבאללה בבירור יהיו השלכות מרחיקות לכת על מעמדה של ישראל שיצאה למלחמה בלי להיות נכונה לשלם את מחיר המלחמה". חברי ועדת וינוגרד קבעו כי מלחמת לבנון יצרה שבר בין צה"ל לבין החברה הישראלית. אין ספק כי הצעד השערורייתי בו נקט דן חלוץ כאשר נודע לו על חטיפתם של החיילים אלדד רגב ואודי גולדווסר הי"ד רגע לפני פרוץ המלחמה היה אחד מהגורמים לשבר. חלוץ ניצל מידע פנימי שלא היה חשוף לעיני כל ודאג יותר מאשר לטובת המדינה ולטובת הצבא – לטובתו שלו. הוא מצא זמן לטפל בענייניו הכלכליים ולמכור את מניותיו. ביקורת ציבורית רחבה הוטחה בו על הפגנת האגואיזם הבלתי נתפס. אחת המבקרות היתה שלי יחימוביץ' שעמדה אז בראש מפלגת העבודה ואמרה: "רמטכ"ל שיוצא מישיבת ממשלה באמצע דיון סודי על יציאה למלחמה, תוך שהוא שולח חיילים לקרב, כדי למכור את מניותיו – עושה מעשה שאין עליו כפרה". נראה כי חלוץ כבר היה חסין בפני המילים קשות לאחר שמספר שנים לפני כן התמודד עם סערה אחרת. כאשר חוסל בכיר חמאס על ידי צה"ל ונהרגו בתוך כך 14 אזרחים בהם ילדים, אמר חלוץ בראיון: "אם את בכל זאת רוצה לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה, אז אני אומר לך. אני מרגיש מכה קלה באווירון כתוצאה משחרור הפצצה. כעבור שניה זה עובר וזה הכל. זה מה שאני מרגיש". כאמור, גם ההתבטאות הזו גרמה לסערה ציבורית, לדרישה לפתוח בחקירה פלילית ולבקשה לעכב את מינויו לסגן הרמטכ"ל.

כאב גדול הותיר דן חלוץ בליבם של הורים שכולים שאיבדו את בניהם במלחמת לבנון השניה עד כי חלקם ביקשו שלא ישתתף באירוע שהתקיים בבית הנשיא לציון 17 שנים למלחמה.

כשלון נוסף שרשום על שמו נרשם כאשר היה מפקד חיל האויר ופרש את משנתו וטען כי בניין הכח של צה"ל צריך להסתמך בעיקר על חיל האויר וכי משום שהאיום האסטרטגי על ישראל מגיע מכיוון איראן – יש להשקיע פחות בחילות היבשה.

בנאום הפרידה שלו אמר "הכי כואב לטייס כאשר מספר שתיים שלו יורה לו בגב", אלא שהוא ירה בגבם של הרבה מאוד מאזרחי ישראל כאשר על אף עברו הבכיר בחר לרדת לתהומות מוסריים צבועים עד כלות בצבעי הסתה ושנאה במסגרת המחאה נגד הממשלה שהוא אחד ממוביליה.

גם לאחר פרישתו משירותו הצבאי נחל חלוץ כישלונות רבים בעולם העסקי. חברות שעמד בראשן כיו"ר וכמנכ"ל התרסקו זו אחר זו ומניותיהן איבדו רבים מאחוזיהן, כך אירע גם עם האקדמיה לטיס מסחרי שהיה שותף בה כדירקטור עד שפורקה ואפילו כאשר נתמנה ליו"ר איגוד הכדורסל התפטר תוך מספר חודשים. לאחר שפרש אמר עליו בכיר באיגוד הכדורסל: "נראה שחלוץ בכלל לא אוהב את ענף הכדורסל, לא מעניין אותו. הרי היתה לו אפשרות להגיע לכל משחק וכמעט אף פעם הוא לא הלך, עם מרבית מאנשי הכדורסל הוא מעולם לא דיבר".

בשנים האחרונות מבייש דן חלוץ את עברו בשלל התבטאויות דמגוגיות, חלקן שקריות של ממש, באשר לרפורמה המשפטית. בבורות מוחלטת הוא מסביר כי אם הרפורמה תאושר הרי שישראל תהפוך לדיקטטורה ועל כן הצהיר שיסרב להתייצב למילואים אפילו אם תפרוץ מלחמה. הוא שבתקופת הגירוש מגוש קטיף הדיח שני טייסים שרק הביעו רצון לסרב, הצהיר שיסרב אפילו במלחמה. מי שאמר כי "מותר לכאוב, מותר להתלבט, מותר לבכות, מותר הכל אבל אסור לא לבצע משימה, לא תהיה סובלנות לנושאים כאלה", מתרץ עתה בדמגוגיה זולה את סירובו שלו באומרו כי "יש הבדל בין השתמטות בדמוקרטיה לבין השתמטות בדיקטטורה" ומוסיף כי "חיילים ומפקדים לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור".

חלוץ הזהיר את המפגינים במחאה כי תומכי איתמר בן גביר עלולים לפתוח עליהם באש. בהזדמנות אחרת המשיך להזהיר מפני "המשיחיים": "אנחנו בדרך למדינה משיחית, קיצונית, גזענית בראשותם של בן גביר וסמוטריץ'. נתניהו וממשלתו הם האיום האמיתי על מדינת ישראל. נתניהו סכנה ברורה ומיידית". הוא אף לא בחל באפשרות שתתחולל כאן מלחמת אחים: "זה יהיה מאבק קשה ואם נצליח יכול להיות שיישפך דם ברחובות. הפלנגות של בן גביר כבר חמושות". אם לא היה די בהסתה הזו, הוסיף ואמר: "כל אחד צריך לדבר עם 10 אנשים ויעביר את המסר. אנחנו צריכים להיות ערוכים למערכה לא קלה ואני מקווה שהיא קצרה. זו כבר לא מחאה אלא מאבק ואפילו יותר, עובדים גם על עניין של השבתה ושכולם יתאגד ליום הפקודה".

הוא נוטע במפגינים תחושות תבוסה ללא הרף בדברו על כך שלא יהיה ניצחון בהיבט של חמאס או איראן, כי אם הניצחון האמיתי בעיניו של מי שעמד בראש הצבא הוא "כשראש הממשלה הזה יצעד החוצה. היא תמונת הניצחון ואין בילתה", אמר "ואת זה צריך לכוון, את כל הקהל הזה ועוד מיליונים במדינת ישראל. להשיג את תמונת הניצחון הזו". לא חמאס, לא חיזבאללה, לא איראן, לא המיליציות בעיראק, לא סוריה, לא החות'ים בתימן. האויב בעיני דן חלוץ הוא אחד – בנימין נתניהו.

בהמשך אף ייעץ לנתניהו בשידור חי כיצד עליו לנהוג: "לא מכיר מדינה בעולם שבה ראש הממשלה אחרי דבר כזה (הטבח בשמחת תורה – א.י.) לא היה עולה על המגדל הכי גבוה וקופץ", הביע חלוץ כפי הנראה משאלת לב. הוא אף נמנה על אלה שהטמיעו את המונח "טבח נתניהו" והאשים את ראש הממשלה בשלל האשמות בלתי נתפסות כמו רצון להמשיך את המלחמה ושימוש בחטופים לצרכיו הפוליטיים. בהזדמנות אחרת דיבר על נתניהו בנשימה אחת עם היטלר.

נראה כי חלוץ חש תיעוב כלפי לא מעט אזרחים במדינת ישראל על פי ההתבטאות הבאה: "מדינת ישראל היא לא ירושלים, היא לא הכנסת. מדינת ישראל זה אנחנו – אנשים שעובדים, משרתים, משלמים מסים ומחזיקים על כתפיהם את כל הטפילים".

בנוגע למהומה שקמה סביב צמצום עילת הסבירות, אמר חלוץ בהגזמה שאינה הולמת לחלוטין את גודל המאורע, ש"ממשלת ישראל קמה עלינו לכלותנו, לא נרפה". לא פחות. הוא הביע את רצונו: "נשמח להתנגשות משטרתית. אלה שאחראים על יישום החוקים יצטרכו להחליט למי הם סרים – לבג"ץ או לממשלה", העמיד את הבחירה האנטי דמוקרטית ושכח כי הוא זה שצווח כל הזמן שעומדת לקום דיקטטורה.

לאחר שקרא חלוץ להחלפת הממשלה תוך כדי מלחמה, אמר הרב בני קלמנזון ששכל את בנו אלחנן הי"ד בקרבות בעזה בשבת שמחת תורה: "האיש שהיה כל כך מושחת אומר את הדברים האלה, שיתבייש. הוא צריך להתקפל בביתו בבושת פנים. הילדים שלי הצילו יותר ממאה יהודים כדי שדן חלוץ ישב ויסית נגדם?"

המחשה נוספת לשנאתו המחרידה כנגד נתניהו עלתה כאשר אמר באחד הראיונות כי "טייסי חיל האוויר ניצחו את מלחמת ששת הימים וייתכן שינצחו גם את המחאה". לדבריו, יהיה זה ניצחון חשוב יותר מהניצחון במלחמה. כך אומר מי שהיה מפקד חיל האוויר על אחד הניצחונות המפוארים של מדינת ישראל, אם לא המפואר שבהם. ניצחון שמתגמד בעיניו אל מול מפלתה המיוחלת של ממשלת נתניהו.

אי אפשר להרים גבוה מספיק את הגבות כאשר קוראים בתדהמה את אחת הפסקאות במכתב הפרישה שלו כרמטכ"ל": "אני סבור, אדוני ראש הממשלה, שעלינו לשמור מכל משמר על כבודו ומורשתו של צה"ל ולהותירו מחוץ למאבקים הפוליטיים". מעטים האנשים שביזו בדיעבד את צה"ל ואת תפקיד העומד בראשו כמו דן חלוץ.

היטיבה להביע את אכזבתה אמו של רס"ן בניה ריין הי"ד שנפל במלחמת לבנון השניה: "כל כך עצוב לי בשביל כל מדינת ישראל שהוא היה הרמטכ"ל שלה. אני מבקשת סליחה מבניה הי"ד שהוא היה הרמטכ"ל במשמרת בו".

דן חלוץ שכב במוצאי שבת על הכביש ופונה בכח על ידי כוחות המשטרה כאשר שוב לא טובת המדינה היתה לנגד עיניו ולא טובת צה"ל – רק פחד עצום שאחז בו שמא מישהו ינהל את המערכה טוב יותר מאשר כישלונו הצורב.