ישראל מול איראן: האם הגענו לנקודת האל-חזור?

מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון: ישראל על סף עימות עם איראן

תרגיל כוחות היבשה של משמרות המהפכה. צילום: Tasnim News Agency, CC BY 4.0

את מערך הטילים והרקטות של חיזבאללה, שאיראן בנתה משך שני עשורים, ישראל נטרלה תוך שבועיים. אירוע זה שינה מן היסוד את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. רוב הנשק הזה טרם הושמד, אך ככל הנראה יכולתו של חיזבאללה לנצל אותו כדי להרתיע מהלכים צבאיים ישראלים נשחק עד דק. מאז חיסולו של חסן נסראללה ביום שישי 27.09 חיזבאללה שיגרה פחות מ-100 טילים וכטב"מים ליום לעבר ישראל, רובם טילים לא-מדויקים לטווח קצר. לא נעים, לא איום אסטרטגי על המדינה. בינתיים כתישת מאגר הטילים והרקטות של חיזבאללה נמשכת.

התפקיד האסטרטגי העיקרי של מאגר הנשק של חיזבאללה היה להגן על איראן, לא על חיזבאללה או על לבנון. האיום בהרס רב בעורף הישראלי הרתיע את ישראל מתקיפות ישירות על שטח איראן (או לבנון). כעת, העורף האיראני הוא שחשוף למתקפות; אין לאיראן היכולת להגן על המרחב האווירי שלה. אכן, איראן יכולה לשגר מתקפת טילים וכטב"מים לעבר ישראל כפי שעשתה באפריל השנה, ואם ישראל צריכה להתמודד איתם לבד אחוז מסוים אכן יפגעו. עם זאת נראה שכמות חומר הנפץ שינחת בישראל הוא פחות מעשירית ממתקפה אחת של הלופטוואפה על לונדון בשנת 1940. שוב, לא נעים, לא איום אסטרטגי.

האם העימות האולטימטיבי עם איראן בפתח?

המתקפה הישראלית על תשתיות אזרחיות של החות'ים ב-29 בספטמבר, במרחק 1800 ק"מ מישראל, מדגים את מה שחיל האוויר יכול לעשות לאיראן אם תינתן הפקודה. תחנות הכוח ומאגרי הדלקים המספקים חשמל לטהרן, הסכרים ומפעלי המים המספקים מי שתיה ומסלקים ביוב, נמצאים במרחק כ-1600 ק"מ מזרחה מתל אביב. המתקנים הצבאיים ששימשו למתקפה על ישראל באפריל קרובים יותר. כמו כן מפעלי הנשק המספקים כטב"מים וטילים למשמרות המהפכה, לגרורותיה של איראן, ולצבא הרוסי.

כיצד תוכל ישראל לנצל את המאזן האסטרטגי החדש? אולי, במקום להגביל את תגובתה לשיגורים של החות'ים מתימן, ישראל היתה צריכה לתקוף את תחנות הכוח ומפעלי המים של טהרן, וכך למסד משוואה אסטרטגית חדשה: התגובה הישראלית למתקפה של ארגוני פרוקסי של איראן תיפול לא רק על אותם ארגוני פרוקסי אלא על אדמת איראן עצמה. ייתכן ואסטרטגיה כזאת תביא מתקפות אלו לסיומן.

השאלה החשובה ביותר מבחינתה של ישראל, והעולם כולו, היא כיצד טהרן תגיב למצב האסטרטגי החדש, ובמיוחד כיצד היא תחליט לפעול בקשר למפעל הגרעיני שלה. אופציה אחת היא להפוך מאוד סבילה ולא לעשות כלום באופן ישיר שיכול להזמין מכת נגד על אדמתה. זאת היתה המדיניות האיראנית לגבי המתקפה הישראלית על חיזבאללה; איראן לא נקפה אצבע לתקוף את ישראל. רוב ניסיונותיה לשלוח אמל"ח לחיזבאללה סוכלו על ידי ישראל. אופציה נוספת היא לדהור בכל הכוח לעבר השגת נשק גרעיני – עניין של ימים מספר – ואמצעי שיגור מתאימים. החשיפה של העורף האיראני מצדיקה לכאורה מאמץ עילאי להשיג איזושהו גורם שיכול להרתיע מתקפה עליה. אולם, אין מהלך מתגרה יותר מאשר ניסיון להשיג נשק גרעיני. הסוגייה כל כך חשובה שלא נראה כי האיום בסנקציות מערביות תרתיע את איראן אם כך היא תחליט לפעול. אך מנקודת המבט של ישראל, הצורך למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני מצדיקה השימוש בכל – אני מדגיש בכל – האמצעים.

ייתכן מאוד כי הסאגה בת 40 שנה של התנגדות ישראל למפעל הגרעין האיראני תגיע לשיאה האלים בשבועות הקרובים.

*     *     *

הגורם העיקרי המרסן את פעולותיה של ישראל נגד חיזבאללה ואיראן היא ההתנגדות של ממשל ביידן, הממשיך לדגול במציאת פתרון דיפלומטי לעימות בין ישראל לחיזבאללה ולמנוע פגיעה ישראלית באיראן. הודות ללחץ הזה ישראל עושה את עצמה כאילו המטרה של פעולותיה נגד חיזבאללה היא לגרום לארגון להסכים להסיג את כוחותיו מעבר לנהר הליטני בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1701. לפני פתיחת המבצע הקרקעי ראש הממשלה נתניהו אמר (22.09.2024), "בימים האחרונים אנחנו הנחתנו על חיזבאללה רצף של מכות שהוא לא דמיין. אם חיזבאללה לא הבין את המסר… הוא יבין את המסר" [הדגשה הוספה]. המשמעות: מטרת מבצע ההשמדה נגד הטילים והרקטות של חיזבאללה, ושל המבצע הקרקעי שבפתח, אינו לשלול מחיזבאללה את היכולת לתקוף את ישראל אלא לשכנע אותו שלא כדאי לו לתקוף. פעולות צה"ל אמורות להביא למו"מ ולפתרון דיפלומטי. דיווח ב-Wall Street Journal מפי אישיות ישראלית בכירה מה-1 לאוקטובר מציין כי מתקפת הקרקע תהיה "מוגבלת ומקומית". זה בדיוק מה שביידן ובלינקן רוצים לשמוע.

אלא שספק רב שנתניהו, סער, גלנט והרצי הלוי מאמינים באמת בסיפורי הסבתא שהממשל האמריקני מספר לעצמו לגבי האפשרות להשיג פתרון דיפלומטי. צה"ל מפרסם יומן מלחמה באתר שלו, וביומן זה מצוטט הרמטכ"ל (28.09.2024) כמי שאומר, "אנחנו נחושים להמשיך ולהשמיד את ארגון הטרור חיזבאללה". לא מנהלים משא ומתן עם ארגון מושמד. מבחינת ישראל כל יום של מבצע קרקעי "מוגבל ומקומי" הוא בזבוז של זמן, כסף ודם יקר, אך כנראה זהו המס שצריכים לשלם על ההזיות של הבית הלבן. תוך תקופה קצרה ישראל תוכל להצביע על כך שהמבצע המוגבל נכשל בניסיון להביא את חיזבאללה לשולחן המו"מ; לאחר השמדת דרג הפיקוד בארגון, לא ברור שנותר שם מישהו שאפשר לנהל איתו מו"מ או שיכול לאכוף כל הסכם אם יושג. רק הסלמה נוספת יכולה להביא את פתרון האמת, שהוא להשמיד את כוחות חיזבאללה הרבה ק"מ צפונה מהגבול ולהמשיך בהשמדת מאגרי הטילים והרקטות לטווח בינוני וארוך. יש לציין כי ב-1 לאוקטובר צה"ל הזהיר אזרחים לבנוניים לא לנסוע דרומה מנהר האוואלי, הנמצא כ-30 ק"מ צפונה מהליטני וכ-60 ק"מ צפונה מהגבול.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *