חמאס משתלט על הסיוע ההומניטרי ומוכר אותו במחירים מופקעים. קו החמצן החדש של ארגון הטרור נחשף
במערכת הביטחון מעריכים כי החמאס הכניס לכיסו כ-700 מיליון דולר בין החודשים דצמבר ליולי באמצעות השתלטות על שיירות הסיוע ומכירתו לתושבי הרצועה, כך נודע ל'מידה'. זהו סכום אסטרונומי, העומד על כ-100 מיליון דולר בחודש, יותר מפי-3 מסכום הכסף הקטארי שהוכנס בעבר לרצועה בהיקפים של 30 מיליון דולר לחודש.
עם פרוץ המלחמה נקטע צינור החמצן של החמאס וללא הכנסת אספקה מבחוץ, הארגון עמד על סף קריסה. ההפוגה ההומניטרית, שכללה את עסקת החטופים הראשונה, אפשרה לחמאס את מרווח הנשימה שהוא היה כה זקוק לו ואפשר לו להמשיך לשרוד. היקף הסיוע הלך וגבר עד שבחודשים האחרונים הוא הגיע להיקפים של כ-6,000 משאיות בחודש.
אולם מסתבר כי מלבד מזון, תרופות ודלק להפעלת מערכות האוורור במנהרות ומתקנים אחרים, החמאס גם מרוויח מכך כסף. זמן לא רב לאחר תחילת העברת האספקה, החמאס החל להשתלט על המשאיות ולנתב אותן למחסנים ומתקנים בשליטתו. חלק ניכר מהמצרכים מועבר ישירות לאנשי החמאס, למפקדות ולפעילי השטח ומשפחותיהם וחלק אחר ממנו נמכר על ידו לאוכלוסייה במחירים מופקעים.
כך למשל, סיגריה אחת עולה היום ברצועת עזה 270 שקלים, קופסת שימורי אננס עולה 25 ש"ח, וכך גם טונה, קילו סוכר עולה בין 25–30 ש"ח ושק קמח של 25 ק"ג הגיע בשיא אפילו ל-3,000 ש"ח. אלה מחירים שאין להם הצדקה מצד "השוק" והם נובעים ברובם מהשתלטות החמאס על הסיוע והפקעת מחירים מכוונת.
מעבר לכך, החמאס גם מרוויח כסף ממערכת ה"סוחרים" בשוק הפרטי, שאיתו צה"ל מנסה לעבוד כדי לעקוף את חמאס.
מדובר בסוחרים מקומיים העוברים בידוק ואישור על ידי השב"כ וגורמי הביטחון, שרשאים להזמין סחורות מספקים ישראלים, כסוג של יבוא מפוקח. הרעיון הוא שהסוחרים הללו ימכרו את הסחורות בעצמם ובכך יהווה מסלול עוקף חמאס להכנסת אספקה לתושבי הרצועה. אלא שמתברר שהחמאס מייצר הכנסות גם מהמסלול הזה, בדמות מיסים שהוא גובה מאותם סוחרים.
כלל ההכנסות הללו – ממכירת סחורות וממיסוי הסוחרים – מאפשרות לחמאס להמשיך לתפעל את המערכת הארגונית שלו. התקציב מאפשר לו לשלם משכורות לפעילים ומחבלים, לגייס חדשים ולהמשיך לתחזק את המנגנון האזרחי הנרחב שהוא חלק מהמערכת השלטונית שלו ברצועה – שוטרים, עובדים מוניציפליים, מורים וכן הלאה. על פי ההערכות כאמור, מדובר בכ-100 מיליון דולר בחודש, סכום בלתי נתפס במציאות הנוכחית.
הסיוע ההומניטרי שישראל מקפידה להכניס בהיקפים עצומים לרצועת עזה, שנמצאת תחת שליטת אויב בזמן מלחמה, כבר מזמן לא משרת את מטרתו המקורית. הוא לא מגיע לאוכלוסייה, אלא לחמאס, ובמקום לאפשר לגורמים אחרים לצבור כוח ולנסות להתחרות בחמאס, הוא הופך לצינור החמצן והמזומנים של החמאס עצמו. כך, ישראל ביד אחת תוקפת את החמאס, משמידה את יכולותיו ופוגעת במרחבי ההיערכות שלו, וביד השנייה מאפשרת לו תזרים מזומנים בהיקפים שלא נודעו כמותם אפילו לפני המלחמה.
הפעולה שהחלה הלילה בג'באליה שנועדה להשתלט מחדש על חלקים בצפון הרצועה, ועל פי הצהרות שונות ליישם את "תכנית האלופים" לפינוי צפון הרצועה וניהול ישראלי של חלוקת הסיוע, מבוססת על הכרה באתגר הזה ועל ניסיון לשנותו.
אם מישהו ניסה פעם למלא דלי עם חור, הוא יכול להבין מדוע האסטרטגיה שלנו בעזה עד כה לא עובדת.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה:
צה"ל מייחס חשיבות רבה לשמירה על המצב ההומניטרי בקרב האוכלוסייה ברצועת עזה ופועלת לאפשר כניסת סיוע הומניטרי באמצעות הקהילה הבינלאומית, באופן שמאפשר את המשך המלחמה והשגת מטרותיה.
צה"ל פועל במגוון כלים, גלויים וחסויים, להשמדת יכולות חמאס, בהתאם להוראות המבצעיות. בכלל זה, מבוצעות תקיפות באופן שגרתי, ובהתאם להוראות המבצעיות, כנגד מחבלי חמאס חמושים הבוזזים את המשאיות. התקיפות מתבצעות בזהירות המירבית, תוך מיקוד הפגיעה במחבלים, ומניעת פגיעה במשאיות הסיוע ובגורמי הקהילה הבינלאומית.
