מהתערבות בג"ץ בענייני ביטחון ועד הסרבנות בצה"ל: השאלות הקריטיות שוועדה ממלכתית לא תעז לשאול ולמה זה מסוכן לעתיד המדינה
ועדת חקירה ממלכתית – הדרך לטיוח מחדל ה-7.10
אין אזרח ישראלי שלא רוצה להפיק את הלקחים ממחדל ה-07.10, היום שבו קרסו מערכות ההגנה של מדינת ישראל. את המחדל חייבים לתחקר עד תום. אולם דרך הקמת ועדת חקירה ממלכתית, לא רק שלא נפיק לקחים, אלא ניפול לבור עמוק יותר מזה שהיינו לפניו.
הדרישה לועדת חקירה אמינה ובלתי תלויה, היא לא רק לגיטימית, אלא צורך של ממש. אבל המחשבה שועדת חקירה ממלכתית, שממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, תגלה את האמת – היא תמימה במקרה הטוב. תוצאותיה של ועדה כזו צפויות מראש: הטלת מלוא האחריות על הדרג המדיני הנבחר והעברת עוד סמכויות מהמנהיגות שהעם בוחר ויכול להחליף, אל מערכת המשפט והפקידות הבלתי נבחרת. כל הדרך אל המחדל הבא והקמת ועדת חקירה ממלכתית בעקבותיו, שתעביר עוד סמכויות מהעם אל מערכת המשפט וכן הלאה…
כישלון של כל המערכות
ב-7 באוקטובר, כל מערכות המדינה קרסו. כדי להבין איך קרס הצבא מול חמאס, מלבד ההיבטים הטקטיים, יש להבין את האידיאולוגיות, הקונספציות והמדיניות שהובילו אותנו עד הלום. הדרג המדיני חייב להיחקר, אבל לא רק הוא. מה עם מערכת המשפט? מה עם האחריות של בג"ץ ושל גורמים משפטיים כמו הפרקליטות והפרקליטות הצבאית?
שאלות קריטיות שצריך לשאול:
- מה הייתה ההשפעה של האקטיביזם של בג"ץ והתערבותו בהוראות הפתיחה באש על שחיקת הפרימטר?
- האם קונספציית "השכפ"ץ המשפטי" ועיקרון המשלימות שבשמן התערב בג"ץ בענייני חוץ וביטחון הוכיחו את עצמן?
- מה היו ההשלכות של ההתערבויות השונות של הפרקליטות הצבאית על אופי הלחימה מול עזה?
- מה לגבי רדיפת אנשי ימין כמו ד"ר מיכאל בן ארי והוצאת עמדותיהם מהתחום הלגיטימי? האם לא ראוי לבדוק השפעת התערבות בג"ץ במקרים אלה על התפיסות שלנו כלפי האויב?
השפעת הסרבנות והמחאה נגד הרפורמה על כשירות הצבא
בשנה שלפני הטבח, הנושא שהסעיר את המדינה היה הרפורמה המשפטית. המערכת המשפטית התנגדה בכל תוקף לצמצום סמכויותיה. האם ועדה מטעם המערכת המשפטית היא זו שתוכל לבדוק בצורה אובייקטיבית עד כמה השפיעו הקריאות לסרבנות על כשירות הצבא, כמה עודדו את החמאס לבצע את הפעולה והאם ייתכן שראש הממשלה ושר הביטחון הודרו ממידע קריטי בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר 2023 ומדוע – יכול להיות שלדה-לגיטימציה המתמשכת של הדרג הנבחר הייתה השפעה על כך?
ומה לגבי בחינת תפיסות רעיוניות כאשר בג"ץ מעורב בהן בעצמו?
האם ההטיה כלפי שמאל של מערכת המשפט תביא אותה לבחון לעומק את השלכות הסכמי אוסלו, את השלכות תוכנית ההתנתקות, את עסקת שליט וגם להסיק את המסקנות המתאימות?
תמימות לחשוב שכן.
בג"ץ לא יחקור את בג"ץ
אין שום סיכוי שמערכת המשפט תחקור את עצמה. כשמערכת המשפט חוקרת, היא שוכחת את הכשלים של עצמה. בדיוק כמו בדו"ח ועדת החקירה הממלכתית על אסון מירון – 322 עמודים אבל אף מילה על התערבות בג"ץ שמנעה הפקעת השטח המדובר במירון. זה בדיוק מה שיקרה גם הפעם: מלוא האחריות על ממשלת הימין שאף העזה לנסות לבצע רפורמה במערכת המשפט, אולי אחריות מסוימת על הגורמים האחרים ואפס אחריות על ההתערבות המשפטית במדיניות הביטחון של ישראל.
אמון הציבור – אבוד
גם אם נניח לכל הנ"ל, הרי שלא צריך להכביר במילים עד כמה יש חשיבות לאמון בועדת החקירה. ועדת חקירה ללא אמון ציבורי היא חסרת ערך. מערכת המשפט כבר איבדה את אמון הציבור, ודו"ח שייצא מועדה שמונתה על ידה יעמיק עוד יותר את הקרע. אמון אי אפשר לכפות, ואם אין אמון, שום תיקון לא יצא מזה.
הפתרון: ועדת חקירה לאומית.
כדי לתקן, צריך לבדוק הכל: את הדרג הצבאי, את הדרג המדיני, את מערכת המשפט וכל מערכת אחרת במדינת ישראל שהייתה לה השפעה על תפיסות עולם צבאיות, מדיניות ומשפטיות שהיו להן השפעות על ה-07.10. לשם כך, יש צורך בועדה מקובלת על הציבור, כזו שתיבחר בהסכמה רחבה ושמסקנותיה ייושמו להבטחת עתיד המפעל הציוני.
מודל אופציונאלי הוא מודל שבו שליש מהחברים ממונים בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, שליש על ידי הקואליציה ושליש על ידי האופוזיציה. מודלים אחרים גם אפשריים, אבל העיקרון ברור: אם רוצים ועדה שתגיע לשורשי המחדל, שתציע דרך אמיתית לתיקון ושמסקנותיה יהיו מקובלות – ועדת חקירה לאומית פריטטית נדרשת.
—
רק כך נוכל למנוע את הכישלון הבא.
חבר הכנסת אריאל קלנר הוא ח"כ מטעם הליכוד ועומד בראש השדולה למען הגליל
מסכים עם הכל חוץ מהפתרון, כי אין אופציה ריאלית של שת"פ עם השמאל. השמאל כבר ממילא הקים "וועדת חקירה" משל עצמו, אז הכי טוב שהימין גם יקים אחת והציבור ישפוט ביניהן.
פשוט שקר על גבי שקר
בג"ץ מעולם לא עסק בהוראות פתיחה באש ודחה עתירות שהוגשו בנושא.
נראה שיש לך בעיה קשה בהבנת הנקרא. בג'ץ בהחלט עסק בהוראות פתיחה באש כשדחה את עתירת אירגון עאדאלה.
ההיסטוריה היא כזאת: שלב ראשון חוסל הפרימטר (שטח הריגה שאסור להכנס לתוכו), אחרי זה נאסר גם ירי על מפגינים, אחרי זה נאסר גם ירי על מתפרעים ומתקרבים ממש לגדר (וכך נהרג החייל בראל עזריה) והיה מותר רק לירות במתפרעים שנשקפת מהם סכנת חיים. אז בא אירגון עדאלה ופנה לבג'ץ שגם בסכנת חיים יש לאסור ירי אלא אם כן הסכנת חיים מיידית – את עתירה זו של עדאלה בג'ץ דחה באומרו שההנחיות הנוכחיות שביטלו את הפרימטר ואסרו ירי לעבר מתפרעים אלא אם כן הם מסכנים חיים – מניחות את דעתו. אתה מוזמן לקרוא את פסק הדין (שוב) לא רק את הכותרת שדחתה את העתירה.
אבל בג״ץ הסמיך את היועצים המשפטיים להתערב והם התערבו. אגב, מה שהשפיע לדעתי הכי הרבה על הפחד לירות לעבר המון מסתער היו מסקנות וועדת אור שמונתה על ידי הבג״ץ. שוטרים שירו ובכך מנעו הסתערות לעבר ישובים יהודיים ננזפו למרות ההכרה של הוועדה בסכנה לטבח.
ספר את זה למשפחת חטואל
הנזק שגרם לנו אהרון ברק הוא עצום היה אזור חיץ שבו יש לטנקים יתרון בירי ובראיית לילה. בג"ץ בראשות הדיקטטור הנאור מנע ירי גם על חמושים על הגדר.
תודה כתבה חשובה מאוד,
שמסבירה למה אסור שתקום ועדה חקירה ממלכתית !!!
וועדת חקירה ציבורית עם סמכויות של וועדה ממלכתית
עם סמכויות לשאול את כל השאלות הנדרשות
אבל מה אם יתברר שהרועמש"ית והפצמ"רית ניטרלו את נתניהו, מנעו הכרזת מצב חירום והפעלת חיל האויר ?
שהם אחראים להרג וחטיפה של מאות ישראלים ?
מה זה יעשה לאמון הציבור במערכת ?
חייבים לכסות הכל חייבים לשקר חייבים למצוא איזה שעיר לעזאזל איזה זדורוב ולהפיל עליו את הכשלון.
זה אכן כך היה.אם זה בזדון על מנת לתפוס שלטון בכח ההרג של האויב, הדין הוא הוצאה להורג בגין בגידה חמורה
הקומפרסור התקשורתי התיש את כולנו.
נראה שיש לך בעיה קשה בהבנת הנקרא. בג'ץ בהחלט עסק בהוראות פתיחה באש כשדחה את עתירת אירגון עאדאלה.
ההיסטוריה היא כזאת: שלב ראשון חוסל הפרימטר (שטח הריגה שאסור להכנס לתוכו), אחרי זה נאסר גם ירי על מפגינים, אחרי זה נאסר גם ירי על מתפרעים ומתקרבים ממש לגדר (וכך נהרג החייל בראל עזריה) והיה מותר רק לירות במתפרעים שנשקפת מהם סכנת חיים. אז בא אירגון עדאלה ופנה לבג'ץ שגם בסכנת חיים יש לאסור ירי אלא אם כן הסכנת חיים מיידית – את עתירה זו של עדאלה בג'ץ דחה באומרו שההנחיות הנוכחיות שביטלו את הפרימטר ואסרו ירי לעבר מתפרעים אלא אם כן הם מסכנים חיים – מניחות את דעתו. אתה מוזמן לקרוא את פסק הדין (שוב) לא רק את הכותרת שדחתה את העתירה.
לא מתייחסת לדיון כשלעצמו אלא לעובדה שאף אחד מן המגיבים לא חותם על דבריו בשמו המלא. זאת אומרת לא לוקח אחריות מלאה על טענותיו. המנעות מלקחת אחריות על דברים נאמרים או על מעשים הפך למכת המדינה. כאן לפחות הדיון נראה ענייני אבל התרבות הזו מולדה שפע של ביטויים בזויים שרק מרחיבים את הקרע בתוך העם שאמור עכשיו להלחם על צדקתו ועל קיומו. וזה מאפיין חלק גדול מאוד מכל הצדדים.
לטעמי נדרש בכל לשון ועדה שתבדוק את כל ההיבטים
מדיני
צבאי
משפטי
תקשורתי
כולל את כלל גופי הבטיחון
הכשל הינו נוראי והי וחיזבאללה כולל ערבי השטיחם וערבי ישראל היו מתחילים גם ורק יום אחרי מצבנו היה קטסטופלי עד כדי השמדת מדינת ישראל
על מנת לתת מענה להמון שאלות לא פתורות ולכבד את יקירנו שנרצחו ונהגו חובה עלינו לבדוק עד הסוף ובהתאם להחליט כיצד להנמשיך ולפעול
ללא קשר את כלל האנשים שכל זה קרה במשמרת שלהם חובה לעלינו להסיר את כהונתם .ממשלה צבא גורמי ביטחון ומערכת משפט שאיבדה את דרכה ואת הלגמטיות שלה בעיני ציבור רחב .על הגוף שיחקור ויסיק את המסקנות נדרש שהיה לו כמה שיותר לגטמיות יושרה והגנות שכלל עם ישראל יקבל את המסקנות קשות ככ שהיו
ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאמת תמיד מנצחת.
גם אחרי מלחמת יוהכ״פ הוקמה ועדת חקירה שהרכבה הראה הטיה ברורה(אז סה היה לטייח את אחריות הדרג המדיני ולהאשים את הדרג הצבאי) וגם אז הציבור זיהה את ההטיה ולא קנה את המסקנות והלחץ הציבורי הביא לתוצאות הנכונות.
אגב, גם דו״ח הר מירון לא באמת השפיע על דעת הרבל בדיוק מאותה סיבה.
אין צורך בועדת חקירה ממלכתית.ציבורית. משפטית וכיצא בזה. האשמים הידועים והלא ידועים צריכים ללכת הביתה. הכל ידוע בארצנו הקטנטונת וכולם מכירים את כולם. הקמת וועדה כזאת תציף ויכוחים מיותרים. תמשך חקירותה לשנים רבות ולא תשנה כהוא זה לגבי העתיד.מה גם שישיבותה ופילפוליה יעלו בכספים רבים שנחוצים היום במקומות אחרים בדחיפות. לגבי ניבחרי ציבור ופוליטקאים יש לקבוע חאריך מוסכם לבחירות בהסכמה. הפוליטקאים נבחרו על ידי העם רק העם יחליט על עתידו..חכמת העם גוברת על כל החלטה של כל גוף מומחה זכותו וחובתו של העם לקבוע . העם לא פחות חכם מהממוחים כפי שראינו בשנתיים האחרונות