משבר בקמפיין האריס: הסדקים נחשפים

גלעד צוויק |   

מראיונות כושלים, סגן בעייתי ומתיחות עם ביידן: האריס נאבקת להציג את עצמה כמועמדת ראויה לנשיאות ארה"ב

קמלה האריס בראיון 60 דקות. צילום מסך מתוך הסרטון

מסע הראיונות המרוכז (בליץ) של קמלה האריס אינו נראה מבטיח עד כה. סגנית הנשיא המכהנת והמועמדת הדמוקרטית לנשיאות, שקיימה עד השבוע ראיון אחד בלבד לבדה (אחד נוסף עם סגנה המיועד טים וולס), החליטה לשנות גישה תקשורתית ולפצוח במסע דילוגים בין אולפני חדשות, תוכניות אירוח והסכתים (פודקסטים). מתקפת הראיונות יצאה אל הפועל על רקע ביקורות הולכות וגוברת נגד האריס שאינה נראית בציבור ובתקשורת, בעוד טראמפ צץ בכל מקום.

הריאיון החשוב והמצוטט ביותר היה בתכנית היוקרתית והוותיקה '60 דקות' של רשת CBS. המראיין, ביל וויטאקר, ביצע את עבודתו העיתונאית באופן מקצועי, ולא אפשר להאריס להתחמק משאלות קשות, עליהן התקשתה מאד להשיב. וויטאקר ביקר את האריס על הפליק-פלאק האגרסיבי בעמדותיה, כפי שפירטנו בהרחבה כבר בסוף אוגוסט. "שינית את העמדות שלך בכל כך הרבה דברים" הטיח בה וויטאקר. "היית נגד קידוחי נפט, עכשיו את בעד. תמכת במדיניות הגירה מקלה, עכשיו את בעד להדק אותה. היית בעד ביטוח בריאות לכל, עכשיו את לא. כל כך הרבה אנשים לא יודעים במה את מאמינה ובמה את תומכת".

בשלב זה, במקום להסביר את השינוי בעמדותיה בסוגיות היסודיות והקריטיות ביותר עבור הבוחר האמריקאי, האריס בחרה לפצוח בסיפור על טיוליה ברחבי המדינה כסגנית נשיא ארה"ב בהם למדה על הצורך "לבנות קונצנזוס". הבעיה כמובן שהאריס שימשה כסגניתו של ביידן, אחד הנשיאים המפלגים ביותר בתולדות ארה"ב שהעביר שורה של צעדי מדיניות ללא תמיכה ולו של רפובליקני בודד. הכי רחוק מקונצנזוס. האריס לא היתה משקיפה מן הצד אלא האצבע המכריעה שהעבירה החלטות אלו: סגן הנשיא בארה"ב משמש בכובעו הנוסף גם כנשיא הסנאט, שבכוחו 'לשבור שוויון' ולהעביר החלטות במקרה של תיקו בסנאט. ואכן, בממשל הנוכחי הסנאט היה מפולג 50-50 בכמה הצבעות, בראשן התכנית הכלכלית המאסיבית של ביידן, ורק הודות להאריס החלטות אלו עברו.

צופי הראיון התקשו להבין מדוע סגנית הנשיא האריס הייתה שותפה להחלטות קיצוניות ושנויות במחלוקת במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, אם כעת המועמדת לנשיאות האריס מתנגדת להן; ומדוע אינה פועלת כבר עכשיו להשתמש בכוחה כאזרחית מספר 2 כדי לחולל שינויים אלו.

"מדברים על העולם האמיתי"

המראיין וויטאקר גם תהה כיצד האריס מתכוונת להעביר החלטות כלכליות דרמטיות, למשל העלאת המיסוי על עשירים, ללא תמיכת הקונגרס המצוי כרגע בידיים רפובליקניות. האריס השיבה כי היא "מתכננת שהמיסוי יהיה הוגן" והמראיין בתגובה הטיח בה: "אבל אנחנו מדברים על העולם האמיתי". תסריט דומה התרחש גם כשנשאלה האריס על סוגיית ההגירה, כשלאחרונה נחשפו מספרים מדהימים ומדאיגים כי בארה"ב חיים כיום לא פחות מ-425 אלף מהגרים לא חוקיים בעלי עבר פלילי בארצות מוצאם – מתוכם כ-60 אלף שהורשעו בגניבה, 15 אלף עברייני מין וכ-13 אלף מורשעים ברצח. האריס, כזכור, השוותה בעבר את רשות ההגירה האמריקנית לארגון הגזעני קו קלוקס קלאן, תמכה בסגירת הרשות והבהירה פעם אחר פעם שהסתננות אינה עבירה פלילית. המראיין של '60 דקות' ציין שתחת ממשל ביידן-האריס התרחשה "הצפה היסטורית" של מהגרים לא חוקיים לתוך ארה"ב: "מספר המגיעים גדול פי 4 מבשנה האחרונה של טראמפ כנשיא", ציין בפניה את הנתון המטלטל. "ההצעות שלנו נועדו לתקן את הבעיה, לא לקדם אותה", השיבה האריס, ששוב האשימה את טראמפ שהכשיל כביכול הצעת חוק דו-מפלגתית של הקונגרס לטיפול בנושא ההגירה – אך בפועל מדובר בהצעה שבעיקר מכשירה את המצב הקיים וזכתה להתנגדות עזה גם מצד דמוקרטים.

עורכי '60 דקות' כנראה נלחצו מאד מתוצאות הראיון וערכו אותו בגסות לטובת האריס: הם מחקו תשובה מבולבלת ומגומגמת של האריס לגבי ישראל, והחליפו אותה בתשובה אחרת שאמרה האריס בחלק אחר של הראיון, על מנת להציגה באור חיובי יותר.

העמימות של האריס לגבי עמדותיה מתכתבת עם אמירתה ל-CNN באוגוסט האחרון כי "הערכים שלי לא השתנו", ודבריה אתמול, לאחר הראיון ב-'60 דקות', שלא היתה פועלת אחרת מביידן ב-4 השנים האחרונות. אם כך, רבים תוהים, מדוע האריס מציגה עצמה כנציגת "השינוי", אם לא היתה משנה דבר? התבטאויות אלו מעלות את החשש שדווקא הסנטור ברני סנדרס, מאגפי השמאל הקיצוני של המפלגה הדמוקרטית, הודה בו לאחרונה: האריס לא באמת השתנתה, אלא עושה מה שצריך כדי לנצח בבחירות. כלומר האריס עוטה מסכה של ״מתונה״ כדי לקבל קולות של אנשי מרכז – אותם תשליך לפח ברגע שתיכנס לבית הלבן ותסיר את המסכה כדי להגשים את האידאולוגיה הקיצונית שלה.

לפיד של הדמוקרטים

הדמות היחידה שמצליחה להציג ביצועים חלשים יותר מהאריס היא סגנה המיועד, מושל מינסוטה טים וולס. וולס נתפס פעם אחר פעם בסיפורים על עברו שהתבררו כסיפורי בדים: דרגה צבאית גבוהה מזו שהיתה לו בפועל, נשיאת נשק במלחמה, שירות באפגניסטן, שהייה בהונג קונג בזמן אירועי כיכר טיאנמן, הולדת ילדיו בתהליך הפריה חוץ-גופית (IVF). כל אלו לא היו ולא נבראו.

וולס לא יכול להתכחש לשקריו ובמקום זאת מוצא שלל תירוצים שונים ומשונים לכך שנחשף בקלונו: "אשתי אומרת שיש לי בעיה בדקדוק", "אני לפעמים אומר דברים טיפשיים", "לאנשים לא באמת אכפת", "הייתי אמוציונלי" ועוד ועוד.

מעבר לכך, וולס גם מגלה בורות, במקרה הטוב, או משקר במקרה הרע, לגבי חוקי הפלות שעברו במינסוטה בה הוא מושל – חוקים קיצוניים ביותר המאפשרים אפילו הזנחת תינוק למוות, אם נולד בעקבות הפלה כושלת. וולס הפגין תצוגה חלשה ביותר בעימות של סגני הנשיא מול ג'יי.די. ואנס, סגנו המיועד של טראמפ. הופעתו היתה כה חלשה, עד שגם בתכנית הסאטירה הפופולארית 'סאטרדיי נייט לייב', ארץ נהדרת האמריקנית, גיחכו על הניסיונות של וולס להסביר את שקריו ואת אמירתו התמוהה "נהייתי חבר של אנשים שירו בבתי ספר". בסאטרדיי נייט לייב ציירו את וולס כמי שפוגע במרוץ של האריס לנשיאות, אך כזכור האריס היתה יכולה להקל על עצמה ולבחור לסגנה את מושל פנסילבניה, ג'וש שפירו, שהיה ככל הנראה מעניק לה את המדינה הקריטית. האריס לא עשתה זאת, בעיקר כי שפירו יהודי.

מתיחות מול הנשיא ביידן

מלבד הופעות חלשות עד מביכות בתקשורת ובעימותים, ניכר שגם קיימת מתיחות, שלא לומר קרע, בין האריס לבין הבוס הנוכחי שלה, הנשיא ביידן. הנשיא כמובן ממשיך כלפי חוץ לתמוך בהאריס אך רבים בארה"ב מזהים את רצונו לנקום על מהלך ההדחה שנכפה עליו מצד הממסד הדמוקרטי ושהאריס היתה המרוויחה העיקרית ממנו.

בשבוע שעבר, כשהאריס החלה לשאת נאום בעל חשיבות אלקטורלית משמעותית בפני איגודי עובדים, הפריח לפתע ביידן לפודיום בחדר התדרוכים של הבית הלבן – ולראשונה מאז הושבע לנשיא לפני 45 חודשים ענה לשאלות עיתונאים. באופן טבעי, כלי התקשורת נטשו את סגנית הנשיא ועברו מיד למסיבת העיתונאים הייחודית של ביידן. הנשיא לא הסתפק בעצם הופעתו אלא גם העניק חיבוק דב להאריס, שעושה כל שביכולתה כדי לבדל עצמה מהנשיא הלא-פופולארי: "אני בקשר רציף איתה, אנחנו שרים אותו שיר", אמר ביידן על האריס, והוסיף: "היא היתה גורם מרכזי בכל מה שעשינו". טראמפ לא יכול היה לקוות לטקסט טוב יותר עבור תשדיר הבחירות שלו. ברשת CNN, המחויבת לניצחון האריס, מיד נלחצו: "ביידן בפירוש מאפיל על האריס, האם זו בעיית תקשורת שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל?", תהו ברשת.

בנוסף, אתמול ביידן סתר את האריס באופן בוטה כשהחמיא למושל פלורידה הרפובליקני, רון דה-סנטיס, על טיפולו בסופת ההוריקן התוקפת את המדינה ("עושה עבודה מצוינת"). ביידן החמיא לדה-סנטיס זמן קצר לאחר שהאריס האשימה את מושל פלורידה כי "הוא משחק משחקים פוליטיים" מכיוון שאינו עונה לה לשיחות.

מוקדם עוד לדעת אם ובאיזה היקף ישפיעו סופות ההוריקן על דפוס ההצבעה בייחוד כשההוריקנים תוקפים ברובם מדינות מתנדנדות ומכריעות.

מצב הסקרים

הסקרים ממשיכים להצביע על מרוץ צמוד, ומרמזים כי גם הבחירות הקרובות עשויות להיות מוכרעות על-ידי מספר קטן יחסית של מצביעים. להזכירכם, ביידן ניצח את טראמפ לפני 4 שנים בזכות כ-43 אלף קולות מתוך 158 מיליון מצביעים – מצב המשול לכך שפחות מ-1,300 איש, 0.03% מכלל המצביעים, היו מכריעים את הבחירות האחרונות בישראל. עם זאת, טראמפ יכול להיות מעודד ממספרים היסטוריים לזכותו (ברמת הסקרים בינתיים) בקרב איגודי עובדים, היספנים, קתולים ואפילו שחורים – אוכלוסיות הנחשבות לבייס דמוקרטי. לפי גאלופ, זו הפעם הראשונה מאז 1992 בה רוב האמריקנים מזדהים כרפובליקנים, לאחר שהדמוקרטים הובילו בבטחה בעשור האחרון. ב-CNN וניו יורק טיימס ערכו חישוב מיוחד הלוקח בחשבון את מסורת הביצועים הנמוכים של טראמפ בסקרים לעומת תוצאות האמת (בוחריו חוששים / משקרים לסוקרים) – והגיעו למסקנה שטראמפ מוביל ברוב המדינות המתנדנדות. לבסוף, גם אתר ההימורים 'פולימרקט', בו מהמרים שמים כספם על זהות המנצח, מצביע על כך שטראמפ מגדיל את הפער מהאריס ומעניק לו כעת יתרון של 8%. כל אלו כמובן רק אינדיקציות חיוביות לכך שטראמפ מצליח לעמוד מול מכבש התעמולה לטובת האריס, אך בהחלט לא ניתן לקבוע כעת את זהות המנצח.

תמרור אזהרה לישראל

ומילה אחרונה עלינו: בראיון ל-60 דקות, האריס נמנעה מלהגדיר את ראש הממשלה נתניהו כבעל ברית וקראה לעסקת שחרור חטופים והפסקת אש, מבלי להתנות זאת בחיסול חמאס וחיזבאללה. האריס גם ספגה ביקורת קטלנית על תמיכתה בהעברת סיוע הומניטרי לתושבי לבנון בגובה 157 מיליון דולר – זאת בזמן שאזרחים אמריקנים נפגעי הוריקן הלנה מקבלים הרבה פחות, אם בכלל. מבחינת האריס, הסיוע הצבאי לישראל הוא לצרכי הגנה, כלומר סביר מאד שלא תביע נכונות להעניק לישראל אור ירוק לתקוף באיראן או להמשיך את המלחמה בעזה ולבנון – אם תיבחר לנשיאה. אם מצרפים לכל אלו את הפגישה החשאית של האריס עם ראש העיר האנטישמי במישיגן והסימפטיה שהביעה כלפי המפגינים הפרו-פלסטינים בקמפוסים, נראה כי אמברגו נשק על ישראל בהחלט יהיה על השולחן אם האריס תהפוך לנשיאה ה-47 של ארה"ב. במצב שכזה, ישראל תצטרך להתרגל למצב חדש ותקדימי, בו ייבחן ביתר שאת משפטו של בן גוריון: "לא חשוב מה יגידו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים". נקווה שהעם האמריקני יפטור אותנו ממבחן זה.

מאמרים נוספים

הערבים חוגגים את חיסול נסראללה ויש להם סיבות טובות
סא"ל יעקב סבג בחשיפה מטלטלת: גורמים בישראל שיתפו פעולה עם חמאס
הרצוג: הנשיא הפוליטי מכולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *