שתיקתם – חרפתם

השורות הללו נכתבות שעות לא מעטות לאחר שנודע במהלך השבת האחרונה כי שלושה כטב"מים שוגרו מלבנון לעבר ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה במטרה לפגוע בו.

שמונה שעות חלפו מאז הודעתו הרשמית של דובר צה"ל בדבר ניסיון ההתנקשות ורבים עדיין לא מצאו את הזמן לגנות. גם אם לא מצאו מילים מרוב תדהמה, הרי שחלפו מספיק שעות בהן ניתן היה להתגבר עליה ולפרסם נוסח רשמי כמעט גנרי.

ראשי האופוזיציה וראשי מפלגות אחרים שותקים הלילה שתיקה שהיא לא פחות מאשר חרפה. את מי הם מנסים לרצות? את הגרועים שבבוחריהם שהעזו להשמיע קולות שמחה ברחבי הרשתות החברתיות על עצם ניסיון ההתנקשות ואכזבה על כשלונו? איזה מסר הם מעבירים לקהל בישראל ובעולם בכך שאינם יוצאים נחרצות כנגד מעשה שכזה?

ישנם דברים שהם מעבר לפוליטיקה. רבים מהמחנה שמבקש כל שנה מהימין להתאבל על רצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל בהניחו כי יש בכלל צורך לבקש, שכחו הלילה את בקשתם ועל אף היכרותם הקרובה עם עוצמת הכאב על האובדן מעבר להשלכות הכלל ישראליות, הם אינם מסתירים את חדוותם שמקווה בסתר הלב אולי כי בפעם הבאה הכטב"מ לא יחמיץ.

זוהי שעתה המכוערת של הפוליטיקה הישראלית שבוחרת להבליג על אקט כל כך נפשע מהסיבות הפסולות ביותר, שכן, אם היה צולח הרי שההשלכות היו כה חמורות בהשפעתן על כל המחנות, חמורות פי מאה דווקא בזמן מלחמה.

סיבה אפשרית נוספת באשר לשתיקה, אף היא פוליטית, יכולה להיות הרצון שלא להאדיר את המאורע כדי לא להעניק לגיטימציה להחרפת התגובה של ישראל כלפי לבנון ואיראן ומתוך כך לא לאפשר קשירת כתרים נוספים לראשו של נתניהו ולא להגדיל את התמיכה הציבורית בו.

יש כאלה שגזרו גזרה שווה ומחרידה למדי בין חיסוליהם, למשל, של נסראללה וסינוואר לבין הלגיטימיות כתגובה עליהם באמצעות ניסיון החיסול של נתניהו בהניחם כי אין כל הבדל בין רבי מרצחים שעמדו בראש ארגוני טרור לבין ראש ממשלה לגיטימי במדינה דמוקרטית.

במהלך יום ראשון נזכרו להגיב אנשי "המחנה הממלכתי" על ניסיון ההתנקשות או נכון יותר לעשות בו שימוש כדי לנגח את נתניהו: "בזמן שמאות רקטות משוגרות לעבר אזרחי ישראל, כטב"מים משוגרים לעבר בתי אזרחים וסמלי שלטון ובזמן שאזרחים נרצחים וחיילים נופלים – ראש הממשלה עסוק בעצמו ובמס רכוש". בנשימה אחת נאמרו עם כל הכבוד אזרחים מן השורה וסמלי שלטון. ברשת פורסמה ביקורת אודות החיפזון בו הגיעו אנשי מס רכוש אל ביתו של נתניהו שנפגע מהכטב"מ בלי כל התחשבות בכך שיתכן שהיו משמעויות אבטחה שהצריכו תיקון מיידי ובלי לתת את הדעת על כך שגם "פשוטי העם" מקבלים יחס יעיל מאנשי מס רכוש ואולי גם בלי להתחשב בעובדה שמדובר אחרי הכל במעונו של ראש ממשלה. ודאי היו כאלה שחשבו בינם לבין עצמם שתהא זו שעת כושר עבור בני הזוג נתניהו לערוך את השיפוץ שכה ייחלו לו משום שאין גבול לתהומות השנאה והציניות במחנה ה"רק לא ביבי".

שום גינוי לא נשמע בהודעה הזו שגררה ביקורות רבות ומוטב היה שלא תתפרסם. עוד הוסיפו ב"מחנה הממלכתי": "נתניהו – הפסק להתעסק בהודעות דוברות וסרטונים מביכים. למדינת ישראל אסור להיגרר למלחמת התשה ארוכה – יש להגביר את קצב האש ועוצמתו בלבנון ולהכניס לבנק המטרות נכסים ויעדים של מדינת לבנון, כמי שנושאת באחריות העליונה לכל טרור שיוצא משטחה, ולפעול לתגובה אפקטיבית מול איראן ובהקדם".

אגב, חשבון הטוויטר של יו"ר "המחנה הממלכתי" נותר נקי מכל רבב של הכרה בניסיון ההתנקשות החמור.

בצהרי יום ראשון מצא סוף סוף יו"ר "הימין הממלכתי" השר וחבר הקבינט הבטחוני גדעון סער את המילים שחיפש כנראה במשך שעות: "משטחה של מדינה החברה באו״ם – לבנון – נעשה ניסיון התנקשות בראש ממשלת ישראל. משטחה של לבנון הותקפו ישראל, יישוביה ואזרחיה החל מה-8 באוקטובר ללא כל עילה. העובדה כי התקפות אלה בוצעו ע״י שלוחה איראנית -חיזבאללה, אינה מנקה את לבנון מאחריותה. והיא לא תינקה".

משטחה של מדינה החברה באו״ם – לבנון – נעשה נסיון התנקשות בראש ממשלת ישראל. משטחה של לבנון הותקפו ישראל, ישוביה ואזרחיה החל מה-8 באוקטובר ללא כל עילה. העובדה כי התקפות אלה בוצעו ע״י שלוחה איראנית -חיזבאללה, אינה מנקה את לבנון מאחריותה. והיא לא תינקה.

— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar) October 20, 2024

נכון לכתיבת השורות האחרונות בטור הדעה בבוקר יום שני לא נראה כל ציוץ רלוונטי בחשבונו של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, כך גם בחשבון הטוויטר של יו"ר "ישראל ביתנו" ח"כ אביגדור
ליברמן, גם יו"ר ״הדמוקרטים״ יאיר גולן לא כתב דבר בעניין, הוא מתקשה כנראה למצוא מילים ממש כמו נפתלי בנט שמנסה למצוא את דרכו חזרה אל הפוליטיקה.

בולטת אולי יותר מכולם היא שתיקתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג שרק בערב ראש השנה העניק ראיונות חג למכביר בהן דיבר על גודל השעה ועל חשיבות האחדות, על רצונו לפייס ולפשר. על הקושי ועל הכאב בשנה האחרונה אך לא היה ממלכתי דיו למצוא רגע אחד ושני משפטים כדי להביע שאט נפש מכך שמדינת אויב ניסתה להתנקש בחייו של ראש הממשלה במדינתו.

יתכן כי כל אחד מאלה שבחרו לשתוק חיכה לתגובת עמיתו כדי להבין מהי רמת הזעזוע הנדרשת, כזו שלא תציב אותם בבואם להגיב כראשי המגנים ותכעיס את ציבור בוחריהם.

ידידתנו הגדולה בעולם לא הביעה זעזוע אף היא. לא פורסם גינוי רשמי מאת הנשיא ביידן שרק לפני מספר ימים הצהיר כי ניסיון התנקשות איראני בנשיא טראמפ כמוהו כהכרזת מלחמה כשם שלא פורסם גינוי על ידי סגניתו, קמלה האריס.

מבט חטוף אל ארצות הברית לאחר שני ניסיונות ההתנקשות במועמד לנשיאות דונלד טראמפ מלמד שאם נדמה היה שטראמפ יזכה לאהדה רבה לקראת הבחירות לאחר שני האירועים הקשים, הרי שהזיכרון הציבורי הוא קצר והם כמעט נשכחו כלא היו. מתוך כך, רצוי שישראל תמנף את ניסיון ההתנקשות בנתניהו בבואה להגיב על המתקפה מאיראן לפני מספר שבועות ועל שיגור הכטב"מים מלבנון לעבר ביתו של נתניהו וכן רצוי שתעשה זאת במהירות לפני שתחלוף הבהלה ואיתה גם הלגיטימציה הבינלאומית.

יתכן כי עד מועד פרסומן של שורות אלה יתעוררו השותקים מאילמותם וישחררו גינוי רפה אך יש לומר כי כבר לא יהיה בו כל ערך. לאחר שעות כה רבות נותרו רק העיכוב הבלתי נתפס בתגובה והשאלה המטרידה באשר לסיבתו או מטרתו.