הקרב על המשך המלחמה הצודקת

מלחמה שהיא קונצנזוס?

לפני שנה בדיוק אירע הטבח הנורא בשבת שמחת תורה, ובעקבותיו יצאה ישראל למלחמת 'חרבות ברזל' ובהמשך למבצע 'חיצי הצפון'. זוהי מלחמת קיום, טוענים רבים, 'מלחמת העצמאות השנייה' אומרים אחרים – מלחמה גורלית בזמן הקשה ביותר בתולדות המדינה.

מתבקש היה שהמלחמה תהיה קונצנזואלית שכן היא פורצת כתגובה למה שמכונה, מבלי שתשמענה אולי לראשונה הסתייגויות באשר לזילות השואה, "שואה שניה". מה מוצדק יותר ממלחמה כזו? ובכן, מפתיע לשמוע את כל הקולות שקוראים להפסקתה.

(גם) חיסול סינוואר הוא עילה לסיום המלחמה

בעוד המלחמה נמשכת, חיסול סינוואר – שאמור היה להיות הישג דרמטי – הפך דווקא לטריגר חדש לקריאות להפסקת המלחמה.

לפני מספר ימים התפרסם מאמר מערכת בעיתון "הארץ" בו נכתב: "הריגתו של סינוואר מחייבת בדיקה אמיתית של האפשרות לסיים את המלחמה בכל החזיתות, ולהתחיל בשיקום שישראל כה זקוקה לו. לשם צריך לשאוף". קריאה זו מתעלמת מהמציאות בשטח: על אף השיגורים הבלתי פוסקים מלבנון של טילים וכטב"מים שלא מאפשרים בכלל להעלות על הדעת את השבתם של המפונים, חרף כל מה שמתגלה בדרום לבנון ומבהיר מה היתה תוכניתו הזדונית של כוח רדואן לבצע בצפון הארץ טבח שיחוויר אל מול השבעה באוקטובר בעוטף עזה, ועל אף שלא סיימנו את מלאכת מיטוט חמאס בעזה.

מאמר נוסף ב"הארץ" שפורסם באותו יום על ידי הפרשן הוותיק יוסי מלמן טען בכותרתו כי חיסולו של סינוואר לא יקרב את השבת החטופים – טענה תמוהה למדי שכן היה זה סינוואר שהתנגד נמרצות לכל מתווה של עסקה שעלה על הפרק. דווקא כעת נראה כי נסללה דרך חדשה וחלקה הרבה יותר להשבתם.

חיסולו של סינוואר גרם גם למנהיגים מהעולם לראות בו סיבה לסיים את המלחמה. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר וקנצלר גרמניה שולץ יצאו בקריאה משותפת כזו לאחר פגישתם שהתקיימה לאחרונה בברלין. הארבעה אמרו כי יש להשיב מיד את החטופים, לסיים את המלחמה ולהבטיח כי האזרחים בעזה יקבלו סיוע הומניטרי.

אך מסתבר שלא היה צריך להמתין לחיסול סינוואר – הקולות נגד המלחמה נשמעו עוד בטרם החלה.

קריאות להפסקת המלחמה בטרם החלה

אם נחזור לאחור, ביום הטבח עצמו צייץ הסנאטור טד קרוז ציוץ זועם על כך שלדבריו גורמים במחלקת המדינה קוראים לישראל שלא להגיב על המתקפה המחרידה. מטעמים ברורים נמחק הציוץ, אך הוא תועד בחשבון הטוויטר הרשמי של המחלקה האמריקאית שעוסקת בענייני פלסטין.

Hmm pic.twitter.com/entuRRBtrl

— Bree A Dail (@breeadail) October 7, 2023

קרוז הביע את זעמו ותדהמתו על כך שבזמן שנרצחו חפים מפשע בעוטף עזה, בזמן שנחטפו, בזמן שנאנסו נשים וילדות, מצאה לנכון מחלקת המדינה האמריקאית לגנות אמנם את הטבח אך להפציר בפני "שני הצדדים" להימנע מאלימות ומנקיטת פעולות. "טרור ואלימות אינם פותרים דבר", ציינו בהודעתם אנשי המחלקה תוך התעלמות מוחלטת מההבדל בין הטרוריסטים האכזריים לבין קורבנות האלימות התמימים.

כשבוע לאחר הטבח התראיין הנשיא ביידן, הזהיר את ישראל לבל תכבוש את עזה והגדיר את המעשה כ"טעות גדולה" כאשר התרבו הידיעות על כוונתה של ישראל לפתוח במערכה קרקעית נרחבת. ביידן אף קרא להגן על התושבים בעזה וציין את כוונתה של ארצות הברית לספק להם מזון, מים ודלק.

"ידידתנו הגדולה בעולם"

אם היה מי שחשב שהקריאות הראשונות היו מקריות, הרי שארה"ב, 'ידידתנו הגדולה', הפכה את הדרישה להפסקת המלחמה למדיניות סדורה.

סגנית הנשיא והמועמדת לנשיאות קמלה האריס אמרה לאחר חיסולו של סינוואר כי "הצדק נעשה" וכי "הרגע הזה מביא עימו הזדמנות לסיים סוף-סוף את המלחמה בעזה". אפשר היה להתרשם מכנות דבריה שהנה "סוף סוף הגיעה הזדמנות" אלמלא העובדה שההזדמנות הגיעה לשיטתה כבר מספר פעמים בעבר.

ביולי 2024 נפגשה האריס עם ראש הממשלה נתניהו וקראה לו להפסיק את המלחמה ולחתום על עסקה להשבת החטופים. היא אף ציינה את דאגתה משום סבלם של הפלסטינים בעזה והביעה תקווה כי הם יוכלו לממש, לדבריה, את זכותם לחופש, לכבוד ולהגדרה עצמית. באוגוסט 2024 התראיינה האריס לCNN- ואמרה כי "חייבים לסיים את המלחמה עכשיו". היא קראה לחתום על עסקה להשבת החטופים ומשנשאלה לגבי אפשרות לשנות את מדיניות ארצות הברית באשר לאספקת נשק לישראל חזרה וקראה לסיום המלחמה.

כחודש לאחר מכן, התראיין סגנה המיועד של האריס, טים וולז, לתחנת רדיו במישיגן ואמר כי זוהי נקודת זמן קריטית בה צריך להגיע להפסקת אש. יתכן כי בשל אוכלוסייה פלסטינית רבה שמתגוררת במקום הוסיף כי יש להתקדם לעבר פתרון שתי המדינות ואמר: "זה משבר הומניטרי, זה לא יכול להימשך כך. אנחנו צריכים למצוא דרך שבה אנשים יחיו יחד, אמרנו את זה ואנחנו ממשיכים להגיד את זה".

האריס אף הגדילה לעשות לפני מספר ימים כאשר תמכה בדבריו של מפגין שהתפרץ לכנס שערכה עם סטודנטים בוויסקונסין והאשים את ישראל בביצוע רצח עם. בתחילה לא נתנה לו לסיים את דבריו אך לאחר שהוצא מהאולם אמרה "זה לא הנושא שהגעתי לדבר עליו היום, אבל מה שהוא מדבר עליו זה אמיתי". לרגעים נראה היה כי אותה התפרצות היתה מין מהלך מוזמן שאפשר להאריס לומר ולא לומר את ההאשמה החמורה והפסולה כלפי ישראל.

שניים נוספים שקראו להפסקת המלחמה היו דובר מחלקת המדינה שקרא ביום השנה לטבח "לסיים את המלחמה ולהתחיל בעתיד של שלום ובניה לשני העמים" וכן דובר הבית הלבן שציין באותם ימים כי חמאס חלש ועל כן תהיה זו הזדמנות לסיים את המלחמה. ג'ון קירבי ציטט את הנשיא ביידן ואמר כי הנשיא חושב שאחרי חיסול סינוואר יש הזדמנות לסיים את המלחמה ולהשיג הפסקת אש כדי להחזיר את החטופים.

מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, שנמצא שוב בימים אלה בביקור בישראל, אמר לאחר חיסולו של סינוואר: "בימים הקרובים, ארה"ב תכפיל את מאמציה עם שותפים כדי לסיים את המלחמה". יש לציין כי מצא לנכון להודות כי "בהזדמנויות מרובות במהלך החודשים האחרונים, דחה סינוואר את המאמצים של ארה"ב ושותפיה להביא לסיום המלחמה". אגב, גם במהלך ביקורו הנוכחי בארץ, פועל בלינקן להגעה לסיום המלחמה.

Don’t!

ביידן המשיך בקו זה של התנגדותו להמשך המלחמה והתחזק בו לאורך השנה. בוועידה הדמוקרטית שנערכה בשיקגו, הצהיר: "אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי למנוע מלחמה רחבה יותר, להחזיר את החטופים ולהכניס סיוע לעזה עכשיו. וסוף סוף לסיים את המלחמה הזו". גם שם עלה מה שנראה כמו גזרה שווה בעיניו לגבי האוכלוסיות משני צדי הגבול: "הרבה אנשים נהרגים משני הצדדים, וצריך לגמור את זה. ההצעה שהצגתי מקרבת אותנו להפסקת אש יותר מכל נקודה עד כה".

בנאומו האחרון בעצרת האו"ם בסוף ספטמבר, לפני תום כהונתו, קרא ביידן שוב לסיום המלחמה. לגבי המערכה בלבנון אמר: "יש צורך בפתרון דיפלומטי ואנחנו עובדים על זה ללא לאות" והוסיף: "חיזבאללה החל לשגר רקטות לישראל וכמעט שנה אחרי רבים עקורים משני צדי הגבול. מלחמה רחבה אינה אינטרס של אף אחד". לגבי המלחמה שמתנהלת בעזה אמר: "יש ליצור את התנאים לפתרון שתי המדינות ולהקמת מדינה פלסטינית בה הפלסטינים יוכלו לחיות בכבוד". לאחר מכן ערך השוואה מקוממת: "העולם לא צריך לשכוח מהזוועות של השבעה באוקטובר. העולם צריך לוודא שזה לא יקרה שוב. 250 חפים מפשע נלקחו כבני ערובה על ידי חמאס. בני משפחתם עוברים גיהינום. גם האזרחים בעזה עוברים גיהינום. הם לא ביקשו את המלחמה הזו שחמאס התחיל בה. עכשיו הגיע הזמן שהצדדים יסכמו את העסקה לשחרור החטופים והפסקת האש בעזה ויסיימו את המלחמה הזו".

העולם מצטרף למקהלה

בעוד ארה"ב מובילה את הקו, שאר העולם לא נשאר חייב. בין הראשונים שקרא להפסקתה של המלחמה בעזה עוד בטרם החלה, ארבעה ימים אחרי הטבח היה מי ששקוע עד צוואר במלחמה נגד אוקראינה, נשיא רוסיה פוטין: "יש למזער את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ולצמצם לאפס, ואנו קוראים לכל הצדדים המסוכסכים לעשות זאת. הקמת מדינה פלסטינית עצמאית היא צורך הכרחי בעולמנו". דבריו של פוטין נאמרו, בין היתר, בתגובה לדברי נשיא אוקראינה זלנסקי שטען כי רוסיה מעוניינת בכך שתהיה מלחמה נרחבת בישראל ובמזרח התיכון.

במאי 2024 נדרש בית הדין בהאג לדון בסוגיית המלחמה שמנהלת ישראל בעזה נגד חמאס בעקבות בקשתה של דרום אפריקה וקרא להפסקת הפעולה המבצעית ברפיח. בית הדין טען כי ישראל לא מספקת כמות נאותה של אמצעים הומניטריים לעזתים שהתפנו מרפיח ועל כן ביקש לשנות את הצווים שניתנו בעבר. ישראל אף התבקשה למנוע הרס ראיות הנוגעות לאמנה נגד רצח עם.

באוגוסט 2024 היה זה שכננו מדרום נשיא מצרים א-סיסי שקרא בעת פגישתו עם מזכיר המדינה בלינקן "לסיים את המלחמה, לנהוג בהיגיון ולקדם שלום ודיפלומטיה". אף מילה לא נשמעה ממנו כמובן על ציר פילדלפי תחתיו הועברו כמויות בלתי נתפסות של נשק ושל תחמושת ממדינתו לרצועת עזה על אף הסכם השלום שחתמה עם ישראל.

אך המדהים מכל הוא שדווקא בישראל, שספגה את המכה הנוראית, נשמעים קולות תבוסתניים לא פחות.

הקולות בישראל – המערכת הפוליטית

בסוף חודש פברואר 2024 טען ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שצריך להוציא את צה"ל מרצועת עזה ולאפשר לכוח בינלאומי לשלוט בה. אולמרט התראיין לרשת בלומברג והזהיר מפני תקיפה ברפיח ומפני השלכותיה על היחסים עם מצרים: "מדובר בסיכון שאנחנו לא יכולים לקחת אם מצרים תפר את הסכם השלום בן ה-45 שנים".

כאמור, בישראל נשמעים קולות לא מעטים שקוראים להפסקתה של המלחמה באופן שמעורר לעיתים תדהמה, בעיקר כאשר שבים לקרוא את אותן קריאות בדיעבד, לאחר השגת עוד ועוד יעדים במלחמה בשתי החזיתות ולאחר שמתגלה כל פעם מחדש עד כמה חיונית פעילותו של צה"ל בהן. נראה כי רוב הקריאות מטעמם של אישים וגופים בישראל מקורן באינטרסים פוליטיים שראוי היה להימנע מהם בעת מלחמה.

באפריל 2024 התראיין יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד לרדיו 103FM ואמר: "הייתי מפסיק את הלחימה, דוחה את רפיח ועושה את העסקה ומחזיר את החטופים". הוא האשים את הממשלה בכך ש"הפקירה אותם, חובתה להחזיר אותם. האחריות על ראשם, והם צריכים לחזור הביתה". עוד הוסיף כי אין מלחמה בעזה, יש לחימה ועל כן לשיטתו, כאמור, צריך לחתום על עסקה.

לפיד ציין כי יש לחסל את חמאס ובתוך כך את יחיא סינוואר ואת מוחמד דף אך טען כי "את זה אתה תעשה במהלך של שנים, במהלך מורכב". במנטרה קבועה חזר ואמר: "15 שנה שילמת להם, עזרת להם, סייעת להם, עכשיו מבקשים ממך דבר אחד – קודם כל תחזיר את החטופים" אולי משום ההבנה שהפסקת הלחימה תבטיח את כשלונו של נתניהו כמו גם חתימה על עסקה לא אחראית שניתן היה אחר כך להשתמש בה לניגוח הממשלה הנוכחית.

באותו חודש כתב הפרשן הוותיק שמעון שיפר כי המלחמה בעזה הגיעה לנקודת הסיום שלה והזהיר מפני הפיכתה של ישראל למצורעת בקרב ארצות העולם. שיפר טען כי אין כל נימוק להמשיך את המלחמה וכי אין סיכוי שפעולה ברפיח תביס את חמאס. הוא הציע בעת ההיא להחזיר את החטופים בכל מחיר שנדרש ולסיים את המלחמה.

במאי 2024 פנה יו"ר רע"מ מנסור עבאס במכתב לראש הממשלה נתניהו ודרש להפסיק באופן כולל את הפעולה הצבאית בכל רצועת עזה. הוא אף הודיע כי "המלחמה לא הצליחה" ועל כן יש להפסיקה ולהיענות לדרישת הקהילה הבינלאומית. עבאס האשים את ישראל בכך שלדבריו, התעלמה מכל יוזמה מדינית. הוא דרש להציג יוזמה מדינית שתאפשר להגיע להסכם ראשוני, להשיב את האסירים והחטופים, ולפתוח דלת לתהליך מדיני רחב שמטרתו לסיים את הסכסוך ולהביא לשלום ולפיוס בין שני העמים. עוד ביקש כי ההסכם יחתם על בסיס הכרה הדדית, כל צד יקבל את זכויותיו, ועל בסיס פתרון שתי המדינות: ישראל ופלסטין.

לפני כארבעה חודשים קרא הפרשן נדב איל שלא לחשוש מסיום המלחמה והאשים את ראש הממשלה נתניהו בכך ש"הוא הצליח להפוך את הסוגייה הזו לדיבר ה־11: המלחמה לא תסתיים לפני ניצחון מוחלט, שאותו הוא כלל לא הגדיר". איל טען כי מאחורי הקלעים דברים מתנהלים אחרת: "מאחורי הקלעים, המערכת הישראלית נשמעת אחרת לגמרי. העניין הוא שהיא חוששת; חוששת מתגובת הציבור, חוששת מהפחת רוח במפרשי חמאס ובעיקר מפחדת מהדרך שבה מכונת הרעל תמתג כל אמירה שהמלחמה צריכה להסתיים".

הקולות בישראל – אלופי המיל' מצטרפים למקהלה

וכצפוי, חלק גדול מדי מאלופי צה"ל במיל' לא איכזבו – כמו בכל מערכה קודמת, הם מיהרו להסביר מדוע חייבים להפסיק את הלחימה.

בדצמבר 2023 הסביר אלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף המבצעים במטכ"ל, שהמלחמה תסתיים בינואר: "נצטרך לעשות את הכל להביא הכי קרוב להכרעה בחודש הזה" אמר והוסיף כי "ישראל לא בנויה לשנה של מלחמה. מי שאומר את זה לא ישב עם פנקס ועט להבין בכלל מה המשמעויות הכלכליות. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה, זה לא רלוונטי". ובכן, חלפה שנה ואנחנו עומדים בזה. מלבד חלק מחברות דירוג האשראי שהורידו את דירוגה של ישראל באופן טבעי ביותר לאור הנסיבות, לא נרשמו קטסטרופות כלכליות מרעישות על אף ההוצאות הבלתי נתפסות שכרוכות במלחמה כאשר לראשונה נדרש גם טיפול במאות אלפי מפונים.

בפברואר 2024 טען האלוף במיל' גיורא איילנד, שכיהן בעבר כראש המל"ל, כי יש לסיים את המלחמה בעזה עוד בטרם החלה בלבנון. איילנד הסביר: "מה שצפוי בצפון קשור לא לצפון, הוא קשור לעזה… אנחנו מדברים בטעות כל הזמן על מלחמה אפשרית עם חיזבאללה, טעות קשה. אם אנחנו נהיה במלחמה עם חיזבאללה והאמריקאים יבינו את המלחמה כפי שהם רוצים להבין אותה, הם יגידו לנו 'בבקשה, תלחמו, תשמידו מחבלים, אל תגעו במדינת לבנון'". ברוח תבוסתנית משהו אמר: "אם זו תהיה המלחמה אנחנו מפסידים עוד לפני שהתחלנו. ישראל לא יכולה לנצח את חיזבאללה, ישראל יכולה מאוד לנצח את מדינת לבנון". זאת בניגוד לדעת רבים אחרים שדורשים לערוך הפרדה בין חיזבאללה לבין מדינת לבנון ולהתרכז בתקיפת יעדים של ארגון הטרור תוך הימנעות, אם ניתן, מפגיעה ביעדיה של לבנון.

במרץ 2024 חזר האלוף במיל' ישראל זיו והתבטא, הפעם בטענה כי "צה"ל כבר לא מבצע מלחמה עצימה כמו בתחילת הדרך" ולכן לשיטתו המלחמה הסתיימה חודשיים קודם לכן. לדעתו של זיו בעת ההיא "צה"ל כבר עבר שם לפעילות ברמה של בט"ש מוגבר, ג'נין פלוס פלוס. מבחינתו השבירה של התנגדות חמאס הצבאי כבר קרתה. היום חוץ מרפיח, ואולי בעוד מחנה שהוא לא נכנס, הוא כבר שולט מבחינה צבאית ברצועה. לא מיגרנו את הטרוריסט האחרון, אבל מבחינת שליטה צבאית ברצועה – צה"ל יכול להיות להגיע בכל שעה, בכל זמן במשך היום, כמעט לכל מקום". בניגוד לראיונות מאוחרים יותר בהם טען כי "רפיח היא ספין" וכי פעולה ברפיח עלולה לעלות לנו ביוקר ולא תוכל לתרום לישראל באופן דרמטי, אמר בראיון במרץ 2024: "מבחינה אסטרטגית, אני חושב שהיה צריך בהחלט לעשות את הפעולה שם (ברפיח) בתחילת הלחימה".

כשרקטה ששוגרה מלבנון גרמה למותם של 12 ילדים במג'דל שמס, מיהרו להשתמש בטרגדיה כעילה להפסקת המלחמה. גם יו"ר חד"ש-תע"ל ח"כ איימן עודה הכריז כי 'אין עוד פתרון מלבד לסיים את המלחמה מיד'. ואילו האלוף במיל' ישראל זיו כי ראה בכך "הזדמנות אסטרטגית לסיים את המלחמה". זיו, כמו אחרים, קשר בין הזירה הדרומית לבין זו הצפונית: "כשיהיה שקט בדרום תהיה אופציה להסדר מדיני בצפון". לצורך תמיכה בעמדתו נתלה באילנות זרים: "אפילו המתווך האמריקני מקבל את הגרסה של נסראללה שכשיהיה שקט בדרום תהיה אופציה למשא ומתן והסדר מדיני בצפון". ובכן, נסראללה כבר לא איתנו וכך גם רוב סגניו ומי שהקיפו אותו כמו גם מחליפיו העתידיים שמחוסלים בזה אחר זה על ידי ישראל.

באותו חודש הודיע האלוף במיל' עמוס ידלין שישראל לא תגיע להכרעה ולכן צריך להפסיק את האש בדרום ובצפון. עוד קרא "להחליף את מי שצריך להחליף שמצפונו היחידי הוא השרידות הפוליטית שלו". ידלין מצפה מארצות הברית להעניק לנו את הגיבוי הנדרש לאחר הבחירות שיתקיימו בה: "אחרי הבחירות בארצות הברית נקבל מהנשיאה או הנשיא את הגיבוי שאנחנו צריכים, את הגיבוי המדיני, את החימוש, את היכולת להיות קואליציה כנגד איראן, שתהיה בה גם סעודיה, זה הניצחון האסטרטגי".

כאילו לא די בקולות הפוליטיים והצבאיים, גם החברה האזרחית מצטרפת למקהלת המחלישים.

הקולות בישראל – החברה האזרחית נכנעת

באוקטובר 2023, זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, החלו להתקיים הפגנות שקוראות מדי שבוע להפסקת המלחמה. היום יודעים לומר בוודאות, מתוך מסמכים שנתגלו, כי באופן אבסורדי ולמורת רוחם של המפגינים, פעולות המחאה שלהם הקשיחו את עמדותיו של סינוואר ואת התנגדותו לשחרר את החטופים.

בפברואר 2024 קראו פעילי שלום מקבוצת "קול אחר" שמתגוררים ביישובי עוטף עזה ובשדרות לסיים את המלחמה ולנצל את סיומה לכינון תהליך מדיני באזור. הם ציינו כי "המשך הפגיעה בחפים מפשע לא יקדם את ביטחונם של תושבי העוטף". על אף שהמלחמה דאז נמשכה רק ארבעה חודשים, בעיניהם היא נתפסה כחסרת תוחלת: "שאינה משרתת אף אחת מן המטרות שבשמן יצאנו להילחם. המשך הלחימה מונע את החזרת רובם המכריע של החטופים מעזה בחיים. המשך הלחימה מכניס כמעט מדי יום עוד ועוד משפחות למעגל השכול הנורא. המשך הלחימה הביא להרס וחורבן חסר תקדים ברצועה, ולאסון הומניטרי שאת ממדיו והשלכותיו קשה עדיין לשער".

על אף שרבים מחבריהם של אנשי הארגון נרצחו, נפצעו או נחטפו, מצאו לנכון אנשי "קול אחר" באופן מתמיה למדי לומר כי "המשך הכיבוש והשליטה על עם אחר, ודיכוי הכוחות הפלסטינים המתונים בגדה שנועד לטרפד כל אפשרות למו"מ על הסכם שלום — נכשל… ישראל חייבת לקדם הסכם מדיני בר קיימא עם הפלסטינים שיעניק לשני העמים אפשרות לחיים בכבוד, ביטחון ושגשוג". כמו רבים אחרים, גם הם לא נמנעו מנימוקיהם הפוליטיים: "לשם השגת המטרות לעיל ושיקום חיינו אנחנו זקוקים למנהיגות חדשה ונועזת שתעז להיפרד מהפרדיגמות הכוחניות הישנות ולשנות את מהלך ההיסטוריה".

ביוני 2024 הוקמה התארגנות של אימהות לוחמים שקראו להפסקת לחימה והתייעצו עם נשות "ארבע אימהות". יש להזכיר כי ארגון "ארבע אימהות" היווה גורם משמעותי, אם לא המשמעותי מכולם, שהביא לנסיגה מלבנון במלחמה הראשונה. אימהות הלוחמים ציינו את חרדתן המובנת לבניהן הלוחמים: "דעתי נטרפת, אימה מטורפת", אמרה אחת האימהות, "בחודשים הראשונים חשבנו שאין ברירה… בחודשיים האחרונים אנחנו לא רואות לאן זה הולך". "צריך לשמור על המדינה", אמרה אמא אחרת, "הפתרון הכי קל זה לשלוח אותם להיהרג, אנחנו רוצות שימצאו פתרון יותר מתוחכם".

סיכום

נדמה כי לא היתה מלחמה צודקת יותר בתולדות מדינת ישראל ואף על פי כן נשמעים קולות שקוראים להפסקתה כמעט מראשיתה, באופן המאיים על השגת מטרותיה. נראה כי רבים מהמבקרים עושים זאת מטעמים פוליטיים. מהותה של תמונת הניצחון המוחלט עדיין לא ידועה למרות שהיו כבר מספר תמונות הראויות לתואר הזה. על אף הצלחות טקטיות מרובות, טרם הוכנע חמאס בעזה ובוודאי חיזבאללה בלבנון. ישראל נדרשת לאורך רוח בדרכה אל אותו רגע נכסף באשר לסוגיית ההיכנעות אך גם לגבי התגובה שטרם ננקטה כלפי איראן, השבת החטופים והשבת המפונים אל בתיהם – הפסקת אש או הפסקתה של המלחמה כליל לא יקצרו את הדרך, ספק אם ישאירו את ישראל להמשיך לצעוד עליה.