הביטקוין כמפתח לעתיד הכלכלי והביטחוני של ישראל

הביטקוין מציע לישראל הזדמנות להתגונן מפני סנקציות עתידיות ולשמר את עצמאותה הכלכלית, אך חלון ההזדמנויות הולך ונסגר

כריית ביטקוין באיראן, אילוסטרציה: Youanimar, CC BY-SA 4.0

חזית הביטקוין: מדוע על ישראל לפעול כעת כדי להבטיח את עתידה הפיננסי

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי מבוזר, המתבסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין שמאפשרת העברות כספים ללא תיווך של בנקים או ממשלות. מערכת זו מוגנת מפני צנזורה והתערבות חיצונית בזכות הפיזור העולמי של הרשת והקריפטוגרפיה המתקדמת שלה.

באזור שבו הביטחון הלאומי מוגדר לא פחות על ידי חוסן כלכלי מאשר על ידי עוצמה צבאית, יכולתה של ישראל להישאר לפני יריבותיה דורשת חשיבה מחדש על אופן הפעלת הכוח שלה. עליית הביטקוין אינה רק עניין של פיננסים מבוזרים; היא על הישרדות בעולם שבו אסטרטגיות כלכליות וצבאיות מסורתיות הופכות למיושנות. מדינות המפרץ ואפילו איראן מתעוררות למציאות החדשה הזו, ואם ישראל לא תפעל במהירות, היא עשויה למצוא את עצמה בצד המפסיד בדינמיקה של תורת המשחקים המשנה את הכוח הגלובלי.

חשבו על איראן, מדינה נחנקת מסנקציות אך מודעת יותר ויותר לפוטנציאל של הביטקוין לפרוץ מהכבלים של מערכות פיננסיות גלובליות. עם כל עסקת נפט הכפופה לפיקוח בינלאומי וכל דולר שעובר תחת מעקב, טהראן פונה לביטקוין, מטבע מבוזר ועמיד לצנזורה שקיים מחוץ להישג ידם של הסנקציות. האסטרטגיה של איראן ברורה: לגדר נגד משטר הסנקציות על ידי העברת עושר לביטקוין, שבו הוא יכול להעריך מעבר להישג ידם של כוחות זרים.

כעת דמיינו תרחיש שבו איראן מתחילה להסיט רק 10% מהכנסות הנפט שלה—כ-5 מיליארד דולר בשנה—לביטקוין. קדימה עשר שנים, ועם הערכת ביטקוין בשיעור צנוע של 30% בשנה, טהראן יכולה לשלוט ביותר מ-240 מיליארד דולר בעושר מבוזר עד 2034. עושר שאינו כפוף להחרמה, אינפלציה או מניפולציה על ידי הכוחות הגלובליים המפעילים את הסנקציות.

המרוץ האזורי לביטקוין

בעוד שאיראן רואה בביטקוין חבל הצלה, מדינות המפרץ רואות בו הימור אסטרטגי על עתיד הפיננסים. דרך נוספת להשיג ביטקוין היא באמצעות כרייה. מדובר בתהליך שבו מחשבים רבי עוצמה מתחרים על פתרון בעיות מתמטיות מורכבות, ובתמורה מקבלים מטבעות חדשים. תהליך זה לא רק מייצר מטבעות חדשים אלא גם מאבטח את הרשת כולה.

מדינות כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית משתמשות בעתודות האנרגיה העצומות שלהן כדי להשקיע בתשתית כריית ביטקוין. אנרגיה זולה והבנה של הערך העתידי של הביטקוין מאפשרים להן לכרות ולצבור כמויות עצומות של הנכס הדיגיטלי הזה, מה שממקם אותן כמובילות במערכת פיננסית חדשה שבה הביטקוין משחק תפקיד דומיננטי.

ההזדמנות הישראלית

ישראל, לעומת זאת, נותרה פאסיבית. ישראל מחזיקה בכ-200 מיליארד דולר בעתודות מט"ח בעיקר במטבעות פיאט—עתודות פגיעות לאינפלציה, פיחות וחוסר יציבות כלכלית. ישראל, מדינה הידועה בחדשנותה, בכוחה הטכנולוגי ובחזון האסטרטגי שלה, מחמיצה כיום את ההזדמנות לגוון לנכס דיגיטלי נדיר שיכול להבטיח את עתידה הכלכלי.

הביטקוין אינו רק השקעה נוספת. הוא נכס רזרבה אסטרטגי, בדומה לזהב, אך דיגיטלי וקל יותר לאבטחה. הטבע המבוזר שלו אומר שאף גורם חיצוני—לא בנק מרכזי ולא ממשלה זרה—יכול לפגוע בו. זה הופך את הביטקוין לגידור אידיאלי נגד אינפלציה ומקלט בטוח במהלך סערות פיננסיות גלובליות.

עם זאת, ישראל טרם נקטה בצעדים משמעותיים. האומה אינה מחזיקה זהב בעתודותיה, ועושרה תלוי כולו במערכות פיננסיות מסורתיות, אשר, כפי שראינו עם איראן, יכולות להיות פגיעות. על ישראל להקצות רק 5% מהעתודות שלה—כ-10 מיליארד דולר—לביטקוין. אם הביטקוין יעריך ב-30% בשנה, ההחזקות של ישראל יכולות לצמוח ל-60 מיליארד דולר עד 2034, מה שיספק גידור קריטי נגד זעזועים כלכליים ויבטיח את עתידה הפיננסי של ישראל.

ראינו זאת כבר עם אל סלבדור, המדינה הראשונה שהפכה את הביטקוין למטבע חוקי. המדינה הקטנה הזו מנצלת את הערכת הביטקוין כדי להשיג ריבונות על המדיניות המוניטרית שלה ולמשוך השקעות זרות. איראן יכולה להיות הבאה בתור, ואחריה אחרות באזור, מה שהופך את חוסר הפעולה של ישראל לא רק להחמצת הזדמנות כלכלית אלא לפגיעות אסטרטגית.

אבל הביטקוין אינו רק על החזקת עתודות. הוא גם על כרייה. כאמור, מדינות המפרץ כבר משקיעות באופן נרחב בכריית ביטקוין, מנצלות את משאבי האנרגיה שלהן כדי להבטיח עושר עתידי במטבע המבוזר הזה. ישראל, עם מגזר הטכנולוגיה המתקדם שלה, ממוקמת בצורה מושלמת להפוך למובילה בכריית ביטקוין. על ידי ניצול עודף האנרגיה והמומחיות הטכנולוגית שלה, ישראל יכולה להפוך את הכרייה לנכס לאומי המייצר עושר ומחזק את מעמדה האסטרטגי.

יתרונות אסטרטגיים

ואז יש את היבט הסייבר. ג'ייסון לאורי, חוקר ביטחון אמריקאי, טוען שמנגנון הוכחת העבודה של הביטקוין פועל כצורה חדשה של הפעלת כוח במרחב הסייבר. מדינות שמשלבות את הביטקוין באסטרטגיות ההגנה שלהן יכולות לחזק את אבטחת הסייבר שלהן, להגן על עצמן מפני איומים דיגיטליים כמו בוטנטים וחדירות. עבור ישראל, מדינה שכבר מצטיינת בהגנת סייבר, הביטקוין יכול לספק שכבת הגנה נוספת.

השעון מתקתק. הביטקוין הוא משאב סופי—יהיו רק 21 מיליון מטבעות. ככל שיותר אומות, תאגידים ופרטים מבינים את ערך הנכס הדיגיטלי הזה, המחיר יזנק, מה שיקשה יותר ויותר על מאמצים מאוחרים להשיג את המובילים. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להמתין. בדינמיקה החדשה של תורת המשחקים הזו, מאמצים מוקדמים יקצרו את היתרונות הכלכליים המשמעותיים ביותר, בעוד שמאחרים יתקשו לשמור על הקצב.

עבור ישראל, אימוץ אסטרטגיית ביטקוין לאומית מציע שלושה יתרונות מרכזיים: כלכלית, גיוון העתודות והגנה מפני אינפלציה יחזקו את החוסן הפיננסי; אסטרטגית, בניית עצמאות מהמערכת הפיננסית המסורתית תעניק לישראל גמישות מדינית רבה יותר; וטכנולוגית, מובילות בתחום הכרייה והאבטחה תחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת סייבר וחדשנות.

ישראל תמיד הייתה אומה המשגשגת על חדשנות. מחקלאות ועד הגנה, מטכנולוגיה ועד רפואה, היא הייתה בעקביות בחזית ההישגים האנושיים. הביטקוין הוא ההזדמנות הבאה, ועל ישראל לתפוס את מקומה בשולחן. ככל שנחכה יותר, כך יהיה קשה יותר להתחרות עם יריבים ומתחרים שכבר צוברים את העושר המבוזר הזה.

הגיע הזמן שישראל תפעל, כי בעידן החדש הזה של מלחמה כלכלית וגיאופוליטית, הביטקוין אינו רק כלי ליצירת עושר; הוא מפתח לריבונות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. מצטער, אבל זה מאמר ילדותי. אפילו לא התייחסתם במילה לחסרונות. אוי ואבוי לנו אם מישהו יחליט לשים את הכסף של כולנו על מטבע כל כך לא יציב ובעצם להמר על כספנו רק בגלל שזה קצת טרנדי

    1. קצת טרנדי? מה לגבי ללמוד קצת. להבין מה משמעות של פיאט, איזה בעיה ביטקוין פותר, ולמה זה זהב עם יתרונות של זהב אבל ללא חסרונות שלו. לגבי "לא יציב", פשוט כדאי לאמץ הסתכלות על חלון זמן של 4 שנים או יותר. בהצלחה!

  2. "מאובטח" בולשיט.
    כדאי שתתחילו לעקוב אחרי כיכר השוק בטלגרם

  3. איכשהו לא אוזכרה העובדה שמדובר במטבע תנודתי להחריד. עתודות המט״ח של ישראל מושקעות בהשקעות סולידיות ולכן הוא לא מתאים. אגב, זה בולט במיוחד במקרה של אל סלבדור שם היה ניסיון הפיכה בעקבות הקריסה של המטבע.

    זה המצב כרגע, האם ישתנה? אולי, אבל לא בטווח הזמן המיידי.

  4. ‏אם זה היה כמו שאתם אומרים קחו לדוגמא את ארצות הברית במשך שנה הם הפילו את הכסף שלהם

  5. האינפלציה הרשמית היא 5%~ ואומרים שהריאלית היא כפליים (10%~).
    מי שמחזיק דולרים יורו או שקלים מחזיק גוש קרח נמס.
    לא הייתה השקעה טובה מביטקוין כבר עשור.
    אתם יכולים להמשיך לטמון את ראשכם באדמה, בזמן שהעולם משתנה, ועובר לכסף גלובלי, שאין לאף אחד שליטה, עם מלאי מוגבל שלא ניתן להדפסה.
    תהנו עם הנדלן שמניב לכם במקרה הטוב 7% שנתי ובקושי עומד באינפלציה.

  6. גם על ביטקוין אפשר להטיל סנקציות ויש עוד המון חסרונות שלא מצויינים במאמר. לא ראלי, לא יקרה.

  7. מאמר מצויין שנוגע בנקודה מקורית שאפילו מדינה חייבת ביטקוין כדי להבטיח עצמאות ולא רק יחידים המתגוננים בפני מדינות שבורות.
    שאפו.

  8. להביא את אל סלבדור כמודל מוצלח של מדינה שאימצה את הביטקוין זה בדיחה, מדובר במדינה כושלת ובניסוי מעניין אמנם אבל שלחלוטין לא הוכיח את עצמו.