לא פרשה לא ריגול ולא חמורה

"פרשת ריגול חמורה" זועקות הכותרות מכל עבר, "פגיעה בביטחון המדינה", "פגיעה במטרות המלחמה" אך למעשה זו לא פרשה, זה גם לא ריגול וזה חמור מאוד אבל מהיבטים שונים לגמרי.

ובכן, מדובר בהדלפה.

בסוף ינואר השנה, פרסם העיתונאי עמית סגל (ולאחריו עיתונאים נוספים) כי לוחמי צה"ל מצאו בעזה, במקום בו שהה סינוואר "מסמך סודי שכתב בכיר בחמאס", ובו הנחיות ללוחמה פסיכולוגית נגד ישראל: להגביר הפצת תמונות וסרטונים של חטופים, להגביר לחץ פסיכולוגי על השר גלנט, להמשיך את הקו על פיו נתניהו אשם במה שקרה ולפגוע במה שכונה במסמך "הנרטיב הישראלי" שטוען שהפעולה הקרקעית משרתת את החזרת החטופים.

קשה מאוד שלא לזהות קווים משותפים להתנהלותם של מפגיני קפלן, לעיתים צורמים עד כדי כך שנראה שההפגנות משרתות את האינטרסים של מי שחטף ומחזיק בחטופים על אף שהוכתרו ככאלה שנועדו לקרוא לשחרורם.

לא רק שהמערכת הדליפה לאילנה דיין חומר סודי ביותר,
הדליפו לה את המסמכים עצמם!!!
מסמכים של סינוואר, עם משמעויות פוליטיות! שמטילים את האשמה לטבח על ממשלת ישראל!
הנה הטקסט לפניכם, ממנו נשלפו הכותרות נגד הממשלה ובן גביר.
חקירה?
חחחח הצחקתם🤣
המדליף יחקור את עצמו???

"בשם אללה הרחמן… pic.twitter.com/fcSnn3XmGZ

— ינון מגל (@YinonMagal) November 3, 2024

המסמך המדובר פורסם בעיתון ה"בילד" הגרמני ומיד מיהרו רבים להודיע כי אין בו דבר מה חשוב במיוחד כפי שמעידה, למשל, העיתונאית שירית אביטן כהן.

יתכן כי מגמדי חשיבותו היו מוטרדים מהדמיון, כאמור, של אלה שביקשו להילחם למען השבת החטופים אך בפועל מסתבר כי רק הקשיחו את עמדותיו של סינוואר שהתנגד למעשה לעסקת חטופים, כך אפילו על פי מקורות אמריקאים.

צו איסור פרסום הוטל על פרשת הדלפת המסמך שעד כה לא ברור מדוע לא פורסם פומבית על ידי צה"ל או שב"כ. לאחר מכן סויג הצו על פי החלטת בית משפט השלום בראשון לציון לאור בקשות גופי תקשורת:

"בשבוע האחרון החל השלב הגלוי בחקירה משותפת של שב"כ, משטרת ישראל וצה"ל אשר עניינה חשד לפגיעה ביטחונית על רקע מסירת מידע מסווג שלא כדין. מדובר בסיכון מידע רגיש ומקורות מידע וכן לפגיעה בהשגת יעדי המלחמה ברצועת עזה. בשלב זה נעצרו לחקירה מספר חשודים והחקירה נמצאת בעיצומה".

מדוע נדרש סיווג למסמך שמתאר את המובן מאליו? וכי לא ברור כי ארגון טרור אכזרי כמו חמאס עושה שימוש בלחץ פסיכולוגי? לא ברור שהוא ימשיך להעמיק את הקרע בחברה הישראלית ולנצל אותו ממש כשם שעשה טרם הטבח? מבט חטוף בתקשורת בעולם הערבי מדי מוצאי שבת מלמד בכל פעם מחדש באיזו התלהבות התקבלו הפגנות המחאה "בעד החטופים" ובעיקר "נגד הממשלה". לא היה נדרש שום מסמך כדי להבין שהמחאה הישראלית היא חומר בערה יעיל במיוחד להמשך התנגדותו של סינוואר לשחרר את החטופים שבידיו.

כיצד פרסומו של המובן מאליו "פוגע בהשגת יעדי המלחמה ברצועת עזה?" אם כבר, ההבנה הברורה של התנהלותו של חמאס יכולה רק לסייע בהשגתם ובעמידה איתנה מול הלחצים שהוא מבקש להפעיל.

אם כן, מדובר בהדלפה כמוה יש רבות כל כך בישראל אך הן לא מגיעות לידי חקירה, בוודאי לא במהירות שכזו.

נזכר במספר הדלפות קריטיות למדי שלא נחקרו עד היום. בנובמבר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז כי אינו מתכוון לחקור את ההדלפות שנתגלו מהחקירות בתיקים שמתנהלים נגד ראש הממשלה נתניהו. על אף כי ראה בחומרה את הדלפת חומרי החקירה, החליט שלא להיענות לבקשתם הלגיטימית של עורכי הדין.

בפברואר 2020 היה זה אותו יועץ משפטי לממשלה שהחליט כי לא יחקור הדלפות לכאורה מדיוני הקבינט הבטחוני. "לאחר שעמדנו בקשר עם גורמי ביטחון רלוונטיים, הגענו למסקנה כי אין בדיווחים הקונקרטיים את החומרה היתרה המצדיקה חקירה פלילית", נכתב בהודעה מטעם אביחי מנדלבליט. עוד נכתב כי "שיקולים הנוגעים לטיבו ולאופיו הציבורי של המידע שהודלף, אשר הינו חלק משיח ציבורי וממידע כללי, תוחלת החקירה הצפויה, מורכבותה והשלכותיה, תומכים אף הם בהחלטה שלא לפתוח בחקירה".

בפברואר 2024 פנה יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בבקשה שתאפשר לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה בחשד כי  קריב הדליף לעיתונאי חומר מדיון מסווג בוועדת חוץ וביטחון. נטען כי לידיו של ח"כ קריב הועבר עותק יחיד מהדיון ו"נקי" מסימונים אך הוחזר רווי הדגשים שהיוו לבסוף את החלקים שאף פורסמו בתקשורת. יו"ר הכנסת פנה לקצין הכנסת וזה מינה קצין בודק שכתב בתום בדיקתו: "מדובר באירוע חמור מאוד שבמסגרתו הודלף מידע בסיווג סודי לאיש תקשורת שאינו מורשה לכך. איש התקשורת נתן פומביות למידע המסווג וזאת בתקופה רגישה ביותר כשמדינת ישראל מצויה במלחמה במספר חזיתות". לאור זאת, ביקש ח"כ אוחנה מהיועמ"שית לפתוח באופן מיידי בחקירה לבירור התקרית ולהעמדה לדין. מיותר לציין כי ח"כ קריב לא נדרש עדיין לפקוד את ספסלי בית המשפט.

יותר מכל, זכור בוודאי הסרטון או שמא יש לומר הסרטונים שהועברו משדה תימן לידיו של העיתונאי גיא פלג ונערכו עד לכדי יצירת תמונה בה נראים חיילי צה"ל פוגעים, לכאורה, במחבלי נוח'בה. עד כה טרם נמסר מי הדליף את הסרטונים שהופצו ברחבי העולם ופגעו פגיעה איומה בשמם של החיילים.

ברשתות החברתיות התרוצצו שמועות רבות על זהותו של מדליף המסמך של חמאס ל"בילד" הגרמני ודובר בהנאה בולטת לעין על כך שהיה זה עובד לשכתו של ראש הממשלה נתניהו. מעניין לציין כי ראש הממשלה בעצמו ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה להצטרף לעתירה בבקשה להסרת צו איסור הפרסום על הפרשה.

בדיון נוסף שהתקיים בבית משפט השלום הוחלט לחשוף את זהותו של המדליף וכך נכתב בסיכום החלטת נשיא בית המשפט: "החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל והוצא שלא כדין והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה וסיכון מקורות מידע".

אם כן, מדובר בחשוד אליעזר פלדשטיין, בן 32, יועץ תקשורת בלשכתו של נתניהו. בעברו שירת בדובר צה"ל וכן שימש כדובר אוגדת איו"ש. לאחר שחרורו מצה"ל עסק זמן קצר בדוברות של יו"ר "עוצמה יהודית" השר איתמר בן גביר אך פרש תוך זמן קצר וכאמור החל לעבוד בלשכת ראש הממשלה.

מעבר לכך, נחקרים עצורים נוספים בפרשה, חלקם מהווים גורמים במערכת הבטחון והמודיעין כך שלא ניתן לחשוף את זהותם. שלושה מהם מנועים מלהפגש עם עורך דין, עובדה שמעלה תהיות לא מעטות.

זה המקום לציין כי לאורך חודשים ארוכים נלחם חבר הכנסת אלמוג כהן כדי לחשוף את זהותו של מי שחשוד כמרגל בפרשה שמסתמנת כאחת החמורות בתולדות המדינה אך ללא הצלחה עד כה.

ח"כ כהן טוען כי המרגל צילם מסמכים מסווגים בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר וגרם לעיכוב בכניסה הקרקעית לרצועת עזה. עוד אומר ח"כ כהן כי "את עצם קיום הפרשה הסתירו לא רק מהציבור ומרה"מ (תחתיו נמצא השב”כ), אלא גם משר הבטחון… מהשר לביטחון לאומי… משר המשפטים… וגם מראש המל"ל".

תגובת דובר צה"ל היתה "מדובר באירוע חריג וחמור, בעניינו מתנהל משפט פלילי בבית המשפט. הטענה כי הפרשייה הוסתרה מהדרג המדיני וכי צה”ל ניסה למנוע את פרסומה היא שקרית".

אולי כדי להבין כיצד מתנהלים הדברים במדינת ישראל, על מה מאיר הזרקור ומי מושך בחוטים צריך להיווכח באיזו מוטיבציה פועלת המערכת כדי למצוא את מדליף המסמך של חמאס ובאיזו מוטיבציה היא פעלה כדי לא לחשוף את זהותו של "המרגל מפיקוד דרום".