ממשל האריס עלול להפוך את הסיוע האמריקני למנוף לחץ על ישראל, וגם ממשל טראמפ ידרוש עצמאות ישראלית. הגיע הזמן להיפרד מהתלות המסוכנת
ישראל עומדת בפני צומת דרכים היסטורית. הבחירות הקרובות בארה"ב הן קריטיות לעתיד המדינה, כאשר שתי המפלגות מציגות תפיסות מנוגדות לחלוטין ביחס לישראל. המפלגה הדמוקרטית מעוניינת בישראל תלותית, שאינה מסוגלת לפעול בהחלטיות בהגנתה העצמית. תלות זו מובילה לכפיפות מתמדת ללחץ אמריקאי בנושאי הפלסטינים, עזה ואיראן. לעומתה, המפלגה הרפובליקנית מעריכה ישראל חזקה ועצמאית, המסוגלת לשאת את משקלה כבת ברית אמיתית.
בכל תסריט, ישראל תידרש לפתח עצמאות בתחומי ייצור הנשק, מוכנות הצבא ותחזוקת המלאי. הדבר נכון במיוחד במקרה של ניצחון דמוקרטי.
ממשל האריס עלול להפוך את התלות לאיום קיומי. צוות הממשל הזה, שמורכב בחלקו מאנשים המביעים התנגדות לעצם קיומה של מדינת ישראל, עשוי להציב שורת תנאים מגבילים על הסיוע. תנאים אלה – כמו דרישות לשינויים מדיניים מרחיקי לכת והגבלות על פעילות צה"ל – יחשפו את ביטחון ישראל לסיכונים משמעותיים. קיים חשש ממשי להחרפת הסנקציות על צה"ל ועל בכירים ישראלים, תוך התניית כל סיוע בוויתורים מדיניים.
התפיסה של תמיכה דו-מפלגתית בישראל שייכת לעבר. מי שמאמין שהדו-מפלגתיות נמשכת רק משום ש-75% מחברי הקונגרס מצביעים למימון כיפת ברזל או להמשך הסיוע חי באשליות. זוהי תפיסה המשקפת אי-הבנה יסודית של מנגנוני הפעולה בקונגרס ובממשל האמריקאי. התמיכה בישראל הפכה לתמיכה מותנית, כאשר דמוקרטים רבים דורשים פיקוח והגבלות על הסיוע. רק מעטים מבין הדמוקרטים בקונגרס תומכים בישראל בצורה עקבית כיום, במיוחד בעיתות לחימה. האם תוכלו למנות שלושה סנאטורים דמוקרטיים התומכים בישראל ב-100% במלחמה הזו?
ממשל האריס אינו מעוניין בישראל המסוגלת להכריע צבאית; הוא חותר לישראל כבולה בכבלי התלות, נתונה למנופי לחץ אמריקאיים. הצוות שלו צפוי לכלול תומכים בעמדה האיראנית, פעילים פרו-פלסטינים ובכירים הרואים בסוגיה הפלסטינית מאבק לצדק חברתי ובישראל כוח קולוניאלי.
מנגד, ממשל טראמפ צפוי להציע תמיכה דיפלומטית איתנה, מכירות נשק מוגברות ושיתוף פעולה הדוק יותר, אך גם דרישה מישראל לשאת באחריות לגורלה. לארה"ב יש את מערכותיה שלה והיא אינה מחפשת לפתור את אתגריה של ישראל. ממשל טראמפ צפוי לכלול אנשים המעריכים ישראל חזקה ועצמאית, ולא מדינת חסות תלותית.
למרבה הצער, גורמים בישראל המעדיפים את התלות באמריקה, משרתים השקפות עולם ואינטרסים כלכליים מסוימים. גישה זו מסוכנת לטווח הארוך. התגובה המיידית של ישראל לאחר ה-7 באוקטובר – פנייה לסיוע אמריקאי – מצביעה על מחלה כרונית שורשית בצמרת הביטחונית והפוליטית. העובדה שישראל מתקשה להחזיק מעמד במלחמה מעבר לשבועות ספורים ללא אספקה אמריקאית מעידה על חוסר אחריות בניהול המערכת הביטחונית.
מודל הסיוע הקיים מתקרב לקיצו. בכל תרחיש ישראל תידרש להתחיל בתהליך הדרגתי של היפרדות מהסיוע האמריקאי או להגדירו מחדש כשותפות שוויונית. בעוד דמוקרטים רבים רואים בסיוע מנוף שליטה בישראל, חלק מהרפובליקנים תופסים אותו כבלתי מוצדק נוכח קריסת ערים אמריקאיות. מצב זה אינו בר-קיימא, וישראל זקוקה למנהיגות אמיצה שתוביל אותה לעצמאות מוגברת.
