ניצחון ההגיון הפשוט

לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות 2016 ניתן היה להתייחס כאל “טעות ברצף ההיסטוריה” עד לניצחונו השני של טראמפ בבחירות לנשיאות השבוע, ניצחון גדול יותר, סוחף יותר, בעל ממדים היסטוריים. הפעם, הציבור האמריקאי לא בחר ב”חתול בשק”. הציבור האמריקאי ידע בדיוק במי הוא בוחר, והוא ביצע את הבחירה הזו באופן מודע לחלוטין. לא כקפריזה רגעית, לא כאקט של מחאה רגשית חולפת או כביטוי לזעם “ילדותי”, אלא מתוך הבנה עמוקה של הצורך הדחוף לעצור את הטירוף של הנעורות (ווק) הפרוגרסיבית ולסלק את השמאל מהשלטון. ארבע השנים האחרונות של נשיאות מטעם מפלגה דמוקרטית, שירדה מהפסים ופנתה לכיוונים רעיוניים רדיקליים שלא לומר מופרעים, שהפכה לבת ערובה בידיהם של גורמים שמטרתם היא חיסולה של ארה”ב, היו הערובה הטובה ביותר לניצחונו המחודש של טראמפ.

ארבע השנים האחרונות היו שנים שפגעו קשות לא רק בארה”ב, אלא במערב כולו ובישראל. מבלי להיכנס לדיון על נסיבות תבוסתו של טראמפ לפני ארבע שנים, ניתן לשער איפה העולם היה ניצב היום לו ניתנה אז לטראמפ האפשרות להמשיך במדיניות התיקון והחשיבה מחוץ לקופסה, שהוא הנהיג במהלך כהונתו הראשונה: הלחץ הכלכלי העצום על איראן ושלוחותיה, הפניית הגב למוסדות האו”ם המושחתים והמוטים, הענשת “הפלשתינאים” על סרבנותם המסורתית וקידום הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. אלו הן רק ארבע דוגמאות, שקשורות בנו. ממשל ההרס הדמוקרטי רק הגיע לבית הלבן, עצר הכל והכניס את המדיניות המזרח תיכונית האמריקנית מחדש לקופסה, שהוכיחה במשך עשרות שנים כי היא רק תוקעת את המזרח התיכון בסכסוך לא נגמר. הדמוקרטים חזרו לחיזורם הגורלי המסורתי אחר אויביהם, שלא בכדי הם גם אויביה של ישראל – המשטר האסלאמיסטי הקיצוני בטהרן ושלוחתו בלבנון, וכמובן “הפלשתינאים”. יש לצאת מנקודת הנחה שכעת גם יתחילו להיחשף פרטים על המעורבות של הממשל הדמוקרטי במאמצים לחסל את הדמוקרטיה הישראלית ולהקים בישראל ממשלת רפיסות נכנעת.

אך, את הציבור האמריקני עניינו יותר, באופן מובן מאליו, הנזקים הרבים שהממשל הדמוקרטי בריצת האמוק שלו להקצנה ווקיסטית גרם לארה”ב עצמה, מבית. כשטראמפ קרא לעצור את הגל העכור הזה, כדי להשיב לכנו את ה-common sense, זו לא הייתה קריאה קיצונית, פשיסטית, גזענית כפי שיריביו הפוליטיים ניסו למתג אותו ואת כל מי שתמך בו, אלא פנייה להגיון הפשוט, שעכשיו אנחנו יודעים כי הוא זה שמושך אחריו יותר אמריקנים. רוב האמריקנים, בכלל זה דורות של בני ובנות מהגרים שהגיעו לארה”ב בעשרות השנים האחרונות, לא רוצים לראות את ארה”ב נכבשת בידי הגירה מופקרת ובלתי נשלטת – הגירה, שהדמוקרטים עודדו רק כדי שיוכלו להשתמש בה לצרכים אלקטורליים. רוב האמריקנים ראו את ההשתוללות של סוכני הכאוס ברחבי ארה”ב, לא רק בקמפוסים אחרי ה-7 באוקטובר, והם לא רוצים מדינה ששוקעת באנרכיה, אלא מדינה שבה שולטים חוק וסדר. מרבית האמריקנים לא מסכימים עם דיקטטורת המגדר ורוב האמריקנים – בכלל זה, אגב, גם דמוקרטים רבים – לא מוכנים שכספים רבים כל כך יושקעו במלחמות של אחרים במקום שיופנו לשיקום הכלכלה האמריקנית. ישראל עוד מחזירה את ההשקעה הביטחונית בה, בדרכים רבות. אבל, אוקראינה?

לכן, קמפיין ההשחרה והדמוניזציה שניהלו הדמוקרטים ומשרתיהם הרבים מדי בתקשורת בארה”ב, פשוט לא עבד. האמריקני הממוצע יודע טוב מאוד מה טוב לו. לאמריקני הממוצע יש את ההיגיון הפשוט להבחין בין מה שטוב לו ומה שרע לו, וארבע שנות ממשל דמוקרטי שהוליך את ארה”ב לאבדון היו בפירוש רעות. יום אחד, יש לקוות, עוד נדע איך מועמד קשיש, לא פופולרי, רחוק מלהיות במיטבו, ניצח בבחירות 2020. אך, עם כל המאמצים של תקשורת “הזרם המרכזי” בארה”ב ליפות, לעוות, להסתיר ולסלף את המציאות, היה מספיק להסתכל מסביב ולראות מה נורא היה הממשל היוצא וכמה נורא עוד יותר יהיה ממשל המשך תחת מועמדת שאיש לא בחר בה, למעט כנופיה של מושכים בחוטים, שהיא כבר ממזמן מנותקת מכל הגיון פשוט, כלומר מהעם.

היגיון בריא

נצחונו האחרון של טראמפ מעניק כעת רוח גבית משמעותית ביותר לבעלי ההיגיון הבריא בחלקיו האחרים של המערב, בכלל זה באירופה ובישראל. עם בן ברית בבית הלבן, ניתן יהיה לנסות לתקן גם את אירופה וגם את ישראל. זה לא יהיה פשוט, אך הסיכויים לכך יגברו. למשל, גירוש המוני של מהגרים לא חוקיים מארה”ב ישמש תקדים חיובי שניתן יהיה לפעול ליישומו גם באירופה, מבלי חשש להטפות מוסר של “סוכני ההגירה לשינוי דמוגרפי לצרכים אלקטורליים”, בוושינגטון או בבריסל. ארה”ב תוכל כעת להנהיג מחדש את המערב לכיוונו של ההיגיון הפשוט, זה שמהווה ערובה קיומית לכל אחד ואחת מאיתנו. איבדנו ארבע שנים קריטיות. כעת, יש להתחיל במלאכת התיקון. מבלי לאבד זמן.