פיטורי גלנט הם דבר מתבקש

ראש הממשלה נתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט, הפעם באופן רשמי, מכתב הפיטורין נשלח והצהרה נישאה עם פתיחת מהדורות החדשות. ייתכן כי המועד בו בחר, ערב הבחירות לנשיאות בארצות הברית, היה מכוון. זאת משום שתשומת הלב של ארה"ב, אליה ביקש גלנט לטוס בעיצומה של המלחמה – היתה נתונה אל הסימונים הכחולים והאדומים על מפתה.

ליל גלנט הראשון – הרקע למשבר

כזכור, השר גלנט פוטר מתפקידו בלילה שזכה לכינוי "ליל גלנט", היה זה בין ה-26 ל-27 במרץ 2023, כחצי שנה לפני הטבח שאירע בשבת שמחת תורה. יום לאחר שגלנט קרא בנאומו לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית, נאום שנשא יש שיאמרו בפחדנות משום שראש הממשלה שהה באותה עת בחו"ל.

"האירועים המתרחשים אינם פוסחים על צה"ל, מכל עבר עולות תחושות של כעס, כאב ואכזבה, ברמה שלא נתקלתי מעולם", אמר גלנט בנאום, "אני אומר בבירור – השסע ההולך ונפער חודר אל תוך צה"ל ואל גופי הביטחון – זו סכנה ברורה מיידית ומוחשית לביטחון המדינה. לא אתן לדבר הזה את ידי". לא היה מקום לערב עניינים פוליטיים בענייניו של הצבא. על שר הביטחון היה לצאת בקריאה נחושה ובכללה לפרט צעדי ענישה שיינקטו כנגד כל אלה שהעלו על דעתם לסרב להתייצב לשירות בשל חקיקת הרפורמה המשפטית. "אני איש ימין, חבר ליכוד שמאמין בעקרונותיה ומחויב לערכיה המציבים את המדינה מעל הכל", אמר על אף שכמעט כל צעד שנקט וכל התבטאות שלו מאז תחילת המלחמה העידו על כך שהבין שדרכו במפלגתו הסתיימה ועל כן נראה היה שפנה בהתמדה אל האלקטורט הפוטנציאלי שלו במחנה השמאל.

בהמשך דבריו קרא גלנט מפורשות לעצור, כאמור, את חקיקת הרפורמה בטיעון התלוש למדי "לאפשר לעם לחגוג יחד את פסח ויום העצמאות, ולהתאבל יחד בימי הזכרון".

רצונו של הימין לחוקק שינויים במערכת המשפט, כאלה שנדרשים כבר עשרות שנים, הוא רצון לגיטימי שאפשר למחות כנגדו אך בודאי לא באופן אלים או בשביתות שאינן חוקיות. סרבנות אסור שתהיה חלק מהמחאה ויש לגנותה מכל עבר.

לאחר שראש הממשלה נתניהו הודיע לשר גלנט על כוונתו לפטרו משום ש"איבד את האמון בו לאחר שפעל נגד הממשלה ונגד הקואליציה", יצאו המונים להפגין ברחובות תוך שהם חוסמים כבישים, מבעירים מדורות ומתעמתים עם שוטרים. יו"ר ההסתדרות הכריז על שביתה במשק, ההסתדרות הרפואית הודיעה על שביתה חלקית, ננקטו עיצומים בנמל התעופה, נסגרו קניונים ומרכזי קניות. לאחר היום הסוער הודיע נתניהו בערב על השהיית חקיקת הרפורמה המשפטית וכינון שיחות אודותיה בבית הנשיא, אחר כך ביטל את כוונתו לפטר את השר גלנט ובכך "ליל גלנט הראשון" הוכתר כהצלחה.

המחלוקות שהובילו למשבר במהלך המלחמה

מאז תחילת המלחמה לא ניכר היה שהשר גלנט מציב דרישות מאתגרות לדרג הצבאי או שואל שאלות שעלולות להקשות, הגיבוי המלא שנתן לרמטכ"ל, על צעדיו ועל מינוייו היה ניכר מאוד גם כאשר הדרג המדיני חשב אחרת וגם כאשר התעוררו סערות ציבוריות. כמו למשל לגבי מינויו של האלוף שלומי בינדר, שכיהן כרח"ט מבצעים באגף מבצעים בליל הטבח, לראש אמ"ן.

משבר ציר פילדלפי

קשה להפריז בחשיבותה של נוכחות צה"לית בציר פילדלפי תחתיו הועברו כמויות בלתי נתפסות של נשק ותחמושת לרצועת עזה, אולם כאשר נידון הנושא בקבינט המדיני בטחוני באוגוסט 2024 התנגד גלנט להישארות בציר ואף אמר את המשפט הבלתי נתפס: "רה"מ יכול לקבל את כל ההחלטות, ויכול גם להחליט להרוג את כל החטופים". שרים העידו כי היתה זו ההתנגשות הקשה ביותר בין נתניהו לבין גלנט וכי האחרון איבד את עשתונותיו.

גם לאחר שהתקבלה ההחלטה בנוגע לציר פילדלפי, המשיך גלנט לתדרך נגדה: "הקבינט המדיני-ביטחוני חייב להתכנס באופן מיידי ולהפוך את ההחלטה שהתקבלה ביום חמישי. זה מאוחר עבור החטופים שנרצחו בדם קר. חייבים להשיב הביתה את החטופים שנותרו בשבי החמאס".

עימותים על הסיוע ההומניטרי והטיפול בעזה

מחלוקת נוספת היתה לשר הביטחון יואב גלנט בנוגע לסיוע ההומינטרי ברצועת עזה ולמי שאמור להיות אחראי עליו עד כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הטיח בו: "חצי שנה אני צועק שזה או אנחנו או חמאס, ואתם אומרים יהיה גורם שלישי'. איפה הגורם השלישי? קחו אחריות על מה שקורה בעזה. ביד אחת שופכים מים על המדורה וביש השנייה דלק עם סיוע הומניטרי".

בסביבת ראש הממשלה נתניהו נשמעים קולות שטוענים כי גלנט התנגד בזמנו לכניסת כוחות צה"ל לרפיח במועד שנקבע. יש לציין כי לאחר שנשא דברים בסרטון ואמר כי יש תאריך לתחילת הפעולה, הודיע גלנט לאמריקאים כי לא נקבע מועד כזה.

המחלוקת סביב ביטול נסיעתו של גלנט לארצות הברית לאור התנגדותו של נתניהו, תרמה אף היא לפגיעה ביחסי העבודה ביניהם. גלנט טען כי הנסיעה נקבעה לבקשתה של ארצות הברית, בתחילה דווח כי ראש הממשלה הציב שני תנאים לקיומה: אישור בקבינט על הפעולות הבאות של ישראל ושיחה שלו עם הנשיא ביידן, אך לאחר מכן, כאמור, דחה אותה.

התדרדרות היחסים והיעדרות מישיבות

משך שבועות רבים כאשר מדינת ישראל נתונה במלחמה כה קשה וגורלית, נמנע גלנט מלהשתתף בישיבות הממשלה עד כי כאשר עשה זאת, הדבר זכה לכותרות בתקשורת. בין נתניהו לבין גלנט התנהל ויכוח באשר לקיום דיונים עם ראש השב"כ ועם ראש המוסד בטענה שמתקיימות ישיבות ללא נוכחותו של ראש הממשלה שנזף בגלנט: "אתה לא ראש הממשלה". זכורות בודאי גם מסיבות העיתונאים שקיים גלנט בנפרד מראש הממשלה ואין צורך להסביר איזו תמונת מצב הוצגה בשל כך לציבור באשר ליחסים בין השניים.

עוד נטען כי היו מחלוקות באשר לכהונתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי ולמרות קולות רבים שנשמעו כי יש להפסיקה, עמד גלנט בתוקף על כך שהוא "בוטח ברמטכ"ל וסומך עליו. אני לא מתכוון להחליף אותו כל עוד יש זירה פתוחה בצפון".

הקרע סביב החטופים ועתיד הלחימה

גלנט דיבר לא פעם בשבחה של עסקת חטופים הגם שנראה כי מנגד לא היה מי שנכון לשחררם. המסמך שנטען כי נכתב על ידי בכיר חמאס חיזק את ההנחה כי החטופים מהווים נשק יקר עבור חמאס וגם טענות שנשמעו מפי בכירים אמריקאים לא הותירו ספק לגבי העובדה שלא מונחת על השולחן הצעה אמיתית וכנה.

גם בסוגיית "היום שאחרי" ברצועת עזה לא היתה הסכמה בין גלנט שטען "יש מדיניות שמקדמת ממשל צבאי של ישראל – זו חלופה רעה ומסוכנת למדינה, ממשל צבאי יהפוך להיות המאמץ הביטחוני הראשי של ישראל על חשבון זירות אחרות. הוא יעלה בדם ובמחיר כלכלי כבד ללא תכלית… יש שתי אפשרויות: חמאס או ממשל צבאי ישראלי. שתי החלופות גרועות" לבין נתניהו שהשיב: "אני לא מוכן להחליף חמסטאן בפתחסטאן, התנאי הראשון ליום שאחרי הוא לחסל את חמאס ולעשות את זה בלי תירוצים".

קשה מאוד לדמיין כיצד התנהלו הדברים בין נתניהו לבין גלנט גם לאור דיון שהתקיים באוגוסט האחרון בוועדת חוץ וביטחון, בו אמר גלנט על סיסמתו העקבית והמובהקת של נתניהו: "אני שומע את תופי הטם-טם ואת הקשקוש הזה על הניצחון המוחלט". איזה שר ביטחון קורא לנצחון מוחלט – קשקוש?

בהמשך, קיים נתניהו התייעצות עם שרים ללא נוכחותו של השר גלנט כאשר מלשכת ראש הממשלה נמסר: "כשגלנט מאמץ את הנרטיב האנטי-ישראלי, הוא פוגע בסיכויים להגיע לעסקה לשחרור החטופים".

המשבר בזירה הצפונית

גם בגזרה הצפונית לא רווה ראש הממשלה נחת משר הביטחון גלנט, כחודש וחצי לאחר הטבח בעוטף עזה דיבר גלנט על פעילות צה"ל וכבר החל לכוון להחזרת המפונים ליישובי הצפון: "נתרגם את ההישגים הצבאיים ואת הסגת חיזבאללה מהחזית למצב שיאפשר את החזרת תושבי הצפון בתנאים אחרים מכפי שפתחנו את המערכה". לאור התכניות הקטלניות שנתגלה כי היו לכח רדואן לכבוש למעשה את צפון הארץ, המחשבה כי גלנט העלה על דעתו להמנע מפעולה צבאית בלבנון היא בלתי נסבלת.

גם בחודשים הבאים התנגד גלנט לכניסת כוחות צה"ל ללבנון, בדיון בו השתתף בקבינט לאחר שובו מוושינגטון אמר שהסביר לאמריקאים כי פניה של ישראל אינם למלחמה כי אם להסדר: "אמרתי לאמריקנים שאנחנו לא אלה שרוצים במלחמה בצפון, ואם נגיע להסדר שירחיק אותם מהגבול, זה מקובל". כאשר תקפו אותו חברי הכנסת של הליכוד לגבי סוגיית לבנון ושאלו מדוע ישראל לא יוצאת למלחמה, הסביר גלנט באוגוסט 2024 כי "התנאים שיש היום למלחמה בלבנון הפוכים ממה שהיה בתחילת המלחמה".

הפרשן יעקב ברדוגו חשף בספטמבר 2024 כי השר גלנט הסתייג מחיסולו של נסראללה, הוא העלה סייגים בדיונים שהתקיימו: "גלנט הניח שני סייגים במהלך הדיונים… ראשית, הוא דרש “סמינר” כדי ללמד את כל חברי הקבינט את ההשלכות של האירוע הזה. משלא הצליח, הניח הסתייגות נוספת כשביקש שהמהלך יתואם עם האמריקאים". מיותר לציין כי האמריקאים שיותר מכל רצו לראות את המלחמה מסתיימת, לא היו מביעים התלהבות רבה מדי מאפשרות כזו.

בסוף אוקטובר האחרון נקט גלנט בצעד תמוה למדי בטחונית ולא מותיר ספק פוליטית כאשר שיגר מכתב לראש הממשלה נתניהו ולשרי הקבינט בו טען, בין היתר, כי "המלחמה מתנהלת בלי מצפן" וכי "חילופי המהלומות מול איראן מגדילות את הצורך לעדכן את מטרות המלחמה". מדוע היה עליו לשגר מכתב שכזה אל מי שיושב איתו תדיר סביב שולחן הדיונים? אל מי בעצם היה מיועד המכתב? המלחמה שהוא שותף לניהולה מתנהלת בלי מצפן? כיצד המהלומות עם איראן משנות את מטרות המלחמה? אחת המטרות "המעודכנות" שהציב גלנט במכתבו היתה "מניעת התעצמות יכולות הטרור". יכולות טרור יש לחסל, לא רק למנוע את התעצמותן. עוד קרא גלנט כי יש להביא ל"הרתעה ושימורה של איראן מחוץ למלחמה". איראן היא איום קיומי, אין זה מספיק להרתיע אותה ומאוחר מדי לשמר אותה מחוץ למלחמה.

בטקס הממלכתי לחללי "חרבות ברזל" אמר שר הביטחון של מדינת ישראל: "בבואנו לממש את חובתנו המוסרית והערכית להשיב את החטופים לבית את אנו נידרש לפשרות כואבות", זהו המשפט התבוסתני והכנוע ביותר שניתן לומר כאשר מנסים לנהל משא ומתן מול אויב או בכלל. איזו מין נקודת פתיחה זו? מדוע לא יעלה הצד שמנגד את המחיר לאור הנכונות הבלתי נתפסת הזו?

הפיטורים והתגובות

בדברים שנשא ראש הממשלה לאחר פיטוריו של גלנט, אמר: "בעיצומה של מלחמה נדרש אמון מלא בין ראש הממשלה לשר הביטחון ולצערי במהלך החודשים האחרונים האמון הזה נסדק, נתגלו פערים משמעותיים בניהול המערכה". עוד אמר נתניהו התנהלותו של גלנט היתה בניגוד להחלטות הממשלה וכי העניק פומביות לוויכוח ביניהם ועל כן האויבים רוו נחת מכך.

בנאום שנשא גלנט לאחר הפיטורין ציין כי ההודעה הגיעה לאחר הגעה ל"שורה של הישגים מרשימה שלא הייתה כדוגמתה", הוא רק שכח לציין, כאמור, מה היתה עמדתו לגבי חלק ניכר מהם. גלנט ציין שאחת הסיבות לפיטוריו היא מחלוקת לגבי חוק הגיוס, יתכן כי זו אחת הסיבות אך בוודאי לא היחידה, שכן כוונתו של נתניהו לפטרו עלתה מספר פעמים לפני הסוגיה הזו. גלנט ציין כי סוגיית גיוס החרדים היא ה"נושא המרכזי ביותר לקיומנו ולעתידנו". ובכן, גיוס חרדים הוא חשוב אולי אף הכרחי אך בוודאי הוא אינו המרכזי ביותר לקיומנו ולעתידנו. הסיבה השנייה לטענתו היא סוגיית החטופים על אף שאין כל מחלוקת באשר למחויבות להחזירם. "זה כרוך בפשרות, חלקן כואבות", חזר על דבריו המקוממים. "אין ולא תהיה כפרה על הפקרתם של החטופים", אמר מי שמהווה שותף מלא להתנהלות הביטחונית של ישראל. חטופים לא הופקרו, אך אם הופקרו – האם גלנט אינו מהווה חלק מהמפקירים? האם הוא שותף אך ורק לרשימת ההישגים? "אות קין על מצחה של החברה הישראלית", כיצד ניתן לומר אמירה כזו על חברה שמסכנת את מיטב בניה כדי להחזיר את החטופים, חיים או מתים? הנושא השלישי לטענתו היה מחלוקת לגבי אופן ביצוע התחקיר באשר למחדל הנורא. גלנט קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית על אף שאבסורד יהיה לתת למערכת המשפטית לעמוד בראש ועדה שתחקור מחדלים שאנשיה קשורים בהם.

"אני מבקש להצדיע לנופלים ולבני משפחותיהם", אמר והתגובות הקשות לא איחרו להגיע.

כך כתב יהושע שני, אביו של סרן אורי שני הי"ד שנפל בקרב בכיסופים בשבת שמחת תורה:

12 חודשים אני מנסה בכל דרך ליצור קשר עם שר הבטחון שבמשמרת שלו נפל בני אורי הי"ד.
היה לו אין סוף זמן לתידרוכים עם עיתונאים ובעלי השפעה.
אבל הוא לא מצא 2 דקות למשפחה שכולה.
וכמוני רבים רבים משפחות שכולות שגלנט התעלם מהם.
אז את ההצגה הזו של הצדעה הזו לנופלים אני לא קונה.
הערב… pic.twitter.com/cZjLLFbGzN

— Yehoshua Shani (@ShaniYehoshua) November 5, 2024

ואלה דבריו של איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל שנפל בקרב ברצועת עזה:

גלנט אתה מצדיע למשפחות השכולות??? אתה בושה!!!! לפני שבועיים בפגישה אישית איתך שוחחתי אתך על הטיפול במשפחות השכולות. על ההזנחה של משרד הבטחון לגבי האחים השכולים. היתומים. האלמנות ההורים. שלחת אותי בהינף יד ל סמוטריץ בדיוק עם אותה היד שאיתה הצדעת לנו הערב . גאלנט אתה עלוב… pic.twitter.com/T3YpgNuqEF

— איציק בונצל אבא של עמית גיבור ישראל הי״ד (@YBunzel78) November 5, 2024

כאמור, לאחר ההודעה על הפיטורין קראו מנהיגי שמאל "לצאת אל הרחובות", אך לא הצליחו לגייס מחאה הדומה בהיקפה ל"ליל גלנט" הראשון. המשטרה נערכה מיד עם הודעתו של ראש הממשלה והצליחה להתמודד במהירות עם קומץ המפגינים שמחו במספר מקומות ברחבי הארץ.

ההיבט המשפטי

שתי עתירות נפרדות הוגשו לבג"ץ לגבי פיטוריו של השר גלנט על אף שאין שום ספק באשר לחוקיותם, שכן ראש הממשלה רשאי לפטר שר בממשלתו. העתירות הוגשו על ידי "משמר הדמוקרטיה הישראלית" ו"התנועה לאיכות השלטון" שטענו כי יש "צורך ביציבות בזמן מלחמה רב זירתית" וכי הפיטורין נבעו מ"שיקולים זרים צרים ופוליטיים שכל מטרתם לשמר את הקואליציה".

בג"ץ דרש מראש הממשלה להשיב על העתירות תוך יום, שר המשפטים יריב לוין אמר: "כבוד השופטת וילנר הפכה עצמה לשר המשפטים כשהוציאה צו שערורייתי והשתלטה על ניהול הוועדה לבחירת שופטים. עכשיו זו ההזדמנות לברך אותה על עליית מדרגה נוספת, כשהיא באה בנעליו של ראש הממשלה ודנה בפיטורי ובמינויי שרים, במקום לדחות את העתירה על הסף. השמים הם הגבול. נמתין במתח עד ל-20 בינואר, על מנת לראות מתי כבוד השופטת וילנר תדון בהכרעת העם האמריקני בבחירות לנשיאות ארה"ב".

מעניין להזכר במקרה בו מזכיר הממשלה הנוכחי יוסי פוקס עתר בעבר נגד החלטתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לפטר שני שרים שהתנגדו לגירוש מגוש קטיף, כך נכתב בפסק הדין: "שיקול דעתו של ראש הממשלה אינו בלתי מוגבל ותחום באותם מצבים של אי סבירות קיצונית. משכך – אם תהא החלטת ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו בלתי סבירה באופן קיצוני – היא תהא החלטה שלא כדין, ובית המשפט יפעיל את סמכותו לביקורת שיפוטית". מיותר לציין כי בפיטוריו של השר גלנט אין שום מרכיב בלתי סביר קיצונית.

מפתיע היה לקרוא את תגובתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שלא תומכת לרוב במהלכים המשפטיים של הממשלה הנוכחית: "פיטורי שר הביטחון יואב גלנט על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, עליהם הודיע שלשום, הם חוקיים, לפיכך, אין להתערב בהחלטת רה"מ נתניהו ויש לדחות על הסף את העתירות שהוגשו נגד המהלך". לא בלתי נמנע שתמיכתה של מיארה במהלך נובעת מהעובדה כי במסגרתו ימונה גדעון סער לשר החוץ.

מי שתוהה כיצד ניתן לפטר שר ביטחון במהלך מלחמה מוזמן להזכר בשני מהלכים שנקט נשיא אוקראינה זלנסקי במהלך המלחמה מול רוסיה: הוא פיטר את שר ההגנה אחרי 550 ימים של לחימה והדיח את הרמטכ"ל: "הודיתי לו על שנתיים של הגנה על אוקראינה. שוחחנו על השינוי שדרוש בצבא. הזמן לשינוי הגיע. הצעתי לגנרל זלוז'ני להישאר חלק מהצוות".

גם בפרידתו של השר יואב גלנט מפורום מטכ"ל הוא לא שכח לבקר את הדרג המדיני כאשר הפציר בצמרת המפקדים של צה"ל: "אל תתנו לאף אחד להסיט אתכם מהדרך" כאילו שמחובתו להזהיר אותם. אפשר היה לחייך מעט לנוכח המילים: "שינינו את מאזן הכוחות במזרח התיכון מעזה לטהרן, מחודידה ועד הדאחיה, בכל המקומות האלו קרו דברים שלא קרו אף פעם והחזרנו את האויבים שלנו עשרות שנים אחורה", שכן לחלק מהמהלכים הוא התנגד ומחלקם הוא הסתייג.

רבים הפרשנים שמנסים לנמק מאז הוודע דבר הפיטורין, מה היתה הסיבה או אולי שורת הסיבות לכך, אך יתכן שיש להסתפק במבט אחד חטוף על זהותם של כל המזדעקים על הצעד. אין ביניהם ולו אחד שהצביע לגלנט בבחירות, אם המחנה שמנגד הוא היחיד שמתנגד לפיטורין הרי שמקומו של גלנט לא יכול היה להישאר במחנהו המקורי.