שילוב של מדיניות חכמה והתייעלות טכנולוגית יוכלו להציל את הכלכלה האמריקאית
המנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב 2024 יירש כלכלה במצב שונה מהותית מזו של 2017. דיוויד וו מסביר מדוע המספרים יכריחו את טראמפ לנקוט באסטרטגיה כלכלית שונה בתכלית מזו שאפיינה את כהונתו הראשונה.
"טראמפ יקבל מביידן מקרר ריק", קובע וו, ומצביע על הנתונים המדאיגים: גירעון תקציבי של 6% מהתמ"ג – כפול מהרמה ב-2017, אינפלציה של 3.3% לעומת 2.2%, ויחס חוב-תוצר שזינק ל-120%. אלה אינם רק מספרים – הם מייצגים מציאות כלכלית חדשה שתגביל משמעותית את מרחב התמרון של הנשיא הנבחר.
הניצחון ההיסטורי של טראמפ, שכלל רוב הן באלקטורים והן בקולות העם – לראשונה עבור מועמד רפובליקני מזה 20 שנה – העניק לו מנדט חזק. בשילוב עם התמיכה הצפויה בקונגרס והעובדה שלא יתמודד שוב ב-2028, נוצרה הזדמנות נדירה ליישום מדיניות משמעותית. אולם, מזהיר וו, הנסיבות הכלכליות יכתיבו מסלול שונה מהצפוי.
"הפחתות מיסים משמעותיות שיחריפו את הגירעון הפיסקלי יהיו יותר אינפלציוניות מבקדנציה הראשונה של טראמפ", מסביר וו. "מכסים ככל הנראה יהיו אינפלציוניים גם הם, בהתחשב בשוק העבודה ההדוק יחסית והדולר החזק". כבר עכשיו, הבטחתו של טראמפ לממן את הפחתת המיסים באמצעות מכסים הובילה לעליית ריביות, זהב ודולר.
במרכז הניתוח של וו עומדת "משוואת שימור החוב" – נוסחה המראה כיצד הגירעון והריבית משפיעים על דינמיקת החוב הלאומי. "כאשר הריביות נמוכות מהצמיחה הכלכלית קל יחסית לייצב את גידול החוב", הוא מסביר. "אבל כאשר הריביות והצמיחה מתכנסות, או גרוע מכך, כשהריבית עולה על הצמיחה הכלכלית, דינמיקת החוב הופכת לנפיצה".
וו מצביע על שינוי דרמטי בתמונה: בעוד שבמשך 25 השנים האחרונות האינפלציה הנמוכה אפשרה לארה"ב לנהל גירעון תקציבי גדול ללא השלכות משמעותיות, כעת המצב משתנה. עלות הריבית על החוב הפדרלי זינקה מ-1.5% מהתמ"ג לאחרונה ל-1.12 טריליון דולר בקצב שנתי ברבעון השלישי של 2024.
"כשהגירעון עומד על 6% מהתוצר והחוב על 120% מהתוצר, הפחתות מיסים ומכסי ייבוא הם משחק מסוכן", מזהיר וו. "הם עלולים לחזור כבומרנג על ידי ליבוי חששות אינפלציה ולהעלות את הריביות לרמה גבוהה אף יותר". ריביות גבוהות יותר יחמירו את דינמיקת החוב, ידכאו את שוק הדיור ואת שוק המניות.
אז מה כן צפוי? וו מעריך שממשל טראמפ יתמקד ברפורמות בצד ההיצע, שנועדו להגדיל את פוטנציאל הצמיחה. הוא מצביע על שני מהלכים משמעותיים: ראשית, תמיכת טראמפ במתן גרין קארד לבוגרי אוניברסיטאות אמריקאיות, מה שיסייע להגדלת כוח העבודה ויקל על המחסור במיומנויות. שנית, הבטחה לדה-רגולציה נרחבת.
"דה-רגולציה שתגדיל את התשואה הצפויה על ההון תסייע לשחרר את האינסטינקט היזמי של האמריקאים", מסביר וו, ומציין ש-5 מיליון בקשות לפתיחת עסק הוגשו מדי שנה בשלוש השנים האחרונות. הוא מעריך שמהלך כזה יתרום להגדלת הצמיחה בפריון ופוטנציאל הצמיחה – מה שחיוני לשמירה על יחס חוב-תוצר בר-קיימא.
מרכיב נוסף באסטרטגיה, לפי וו, הוא דה-רגולציה בתחום האנרגיה שתגביר את ייצור הנפט בארה"ב ותסייע בשמירה על אינפלציה נמוכה. "טראמפ 2.0 חיובי למניות קטנות ושלילי למחיר הנפט", הוא קובע.
לבסוף, וו מצביע על תפקיד מפתח לטכנולוגיה בהתייעלות הממשל – תהליך שבו הוא רואה את אילון מאסק כדמות מרכזית אפשרית. "יש אינטרסים רבים המגובים על ידי קבוצות לובי אשר ללא ספק ישיבו מלחמה של ממש", הוא מזהיר, "אבל אם אילון מאסק לא יוכל לעשות זאת, אף אחד אחר לא יוכל".
