בזמן שכולם מדברים על מכסים והגבלות, דיוויד וו מציע פתרון פרגמטי: להביא את המפעלים המתקדמים של סין לאדמת אמריקה, בדיוק כמו שעשו טויוטה ויונדאי
חמש שנים אחרי שטראמפ הטיל מכסים כבדים על סין, התוצאות מפתיעות. בניגוד לציפיות, המכסים לא רק שלא החלישו את התעשייה הסינית, אלא למעשה חיזקו אותה והאיצו את המעבר שלה לייצור מתקדם. התוצאות הבלתי צפויות של מלחמת הסחר משנות את התמונה לקראת האפשרות של סיבוב שני.
"המכסים של טראמפ הפכו את היצרנים הסיניים ליעילים וקשוחים יותר", טוען דיוויד וו, ומצביע על כך שסין הטמיעה ב-2022 יותר רובוטים תעשייתיים משאר העולם כולו. המפעלים הסיניים עברו אוטומציה מואצת והתמקדו בייצור מוצרים מתוחכמים יותר. "אילון מאסק לא יחלוק על כך", מוסיף וו, "הוא עצמו אמר שמפעל טסלה בשנגחאי הוא לא רק היעיל בעולם, אלא גם מייצר את הרכבים האיכותיים ביותר".
המפתיע הוא שהמכסים פגעו דווקא בבעלות הברית של ארה"ב. גרמניה, יפן ודרום קוריאה, שסין הייתה שוק היצוא הגדול שלהן, נפגעו קשות כשסין החלה לייצר בעצמה מוצרים מתקדמים. התעשייה הגרמנית מתכווצת כבר יותר משנתיים, ונתח השוק העולמי של גרמניה ויפן צנח ב-15%. כפי שציטט וו את הנרי קיסינג'ר: "זה אולי מסוכן להיות אויב של אמריקה, אבל להיות ידיד של אמריקה – זה קטלני".
הנתונים מראים שהסחר העולמי הואט משמעותית מאז הטלת המכסים, עם ירידה של 30% בקצב הגידול בהשוואה לעשור הקודם. דפוסי הסחר השתנו: הכלכלות המתעוררות והמתפתחות החלו לסחור יותר בינן לבין עצמן. סין, למשל, פיצתה על אובדן נתח השוק בכלכלות המפותחות על ידי הגדלת המכירות למדינות מתפתחות אחרות, שכיום מקבלות יותר מ-20% מהייבוא שלהן מסין.
כעת, כשטראמפ מדבר על הטלת מכסים של 60% על סין, המצב שונה מהותית מ-2018. חלקה של סין בייבוא האמריקאי צנח מ-22% ל-13% בלבד, וחלקה בגירעון המסחרי של ארה"ב התכווץ מ-50% ל-25%. "אם טראמפ באמת רוצה לפגוע בסין, לממן הפחתת מיסים באמצעות מכסים ולצמצם את הגירעון המסחרי", טוען וו, "הוא יצטרך לנהל מלחמת מכסים עם כל העולם".
הסיכונים של מהלך כזה משמעותיים, במיוחד כשהגירעון התקציבי של ארה"ב עומד על 6% מהתוצר ויחס החוב לתוצר מגיע ל-120%. "מכסים בקלות עלולים לחזור כבומרנג על ידי העלאת הריביות ולערער עוד יותר את הדינמיקה הפיסקלית השברירית של ארה"ב", מזהיר וו.
במקום זאת, וו מציע פתרון פרגמטי יותר: "טראמפ יכול להציע ליצרניות רכב סיניות כמו BYD לבנות מפעלים בארה"ב, בדיוק כמו שטויוטה, יונדאי ו-ב.מ.וו כבר עשו". הוא מזכיר שהשלב הראשון בהסכם הסחר עם סין היה הישג משמעותי של הקדנציה הראשונה של טראמפ, "זה היה הסכם טוב כי הוא הביא תועלת לשני הצדדים".
"ארה"ב וסין יישארו יריבות אסטרטגיות", מסכם וו, "אבל זה לא צריך למנוע מהן מלנצל אינטרסים חופפים". במיוחד כשהכלכלה הסינית מדשדשת ולשי ג'ינפינג יש תמריצים להגיע לפשרות, יש הזדמנות להגיע להסכמות שישרתו את שני הצדדים. "טראמפ מכנה את עצמו 'עושה העסקאות הראשי'", מסיים וו, "זו ההזדמנות שלו לבסס את מורשתו".
