מול הרצון להכרעה צבאית מתייצבת מערכת שחותרת להסכם, תוך הסתרת מידע מהדרג המדיני
הדיפ סטייט זה דבר מסוכן, ממש לא משחק ילדים
עד כה נזהרתי מאוד מהשימוש בצמד המילים דיפ סטייט, אבל נראה שעברנו איזה קו אדום שהגיע הזמן לסמן אותו.
לקיום דיפ סטייט, מדינת צללים שמתנהלת על ידי פקידות בכירה וכוחות אחרים בלתי נבחרים, יש מחיר כבד. פגשנו אותו בשיאו ב-7.10, אנחנו רואים אותו במחירים שאנחנו משלמים על היעדר הכרעה בשדה הקרב וצופים בו משתאים כאשר מכניסים למעצר בתנאים השמורים לנוחבות אנשים שחטאם היה שהעבירו מידע לראש ממשלת ישראל ללא אישור הממונים עליהם, כאשר האחרונים החליטו להסתיר אותו מהדמות הבכירה ביותר בישראל.
אני יכול לקבוע בוודאות שמידע מודיעיני מוסתר מראש הממשלה וחברי הקבינט האחרים על מנת שלא יגיעו למסקנות שונות מאלו שראשי מערכות הביטחון חפצים בהם לאורך כל השנה האחרונה וגם הרבה קודם. אני יכול לקבוע בוודאות שלמרות הרצון של נבחרי הציבור להכריע את החמאס והחיזבאללה, הפיקוד הבכיר של צה"ל מכוון את הפעולות של צה"ל למטרה אחת- חתירה להסכם.
כדי להפסיק את מסכת האשליות והשקרים שמוצגים לציבור הרחב צריך להגדיר היטב את המושגים.
בין הכלה להכרעה – שתי דרכים למאבק בטרור
ישנן שתי גישות במאבק בטרור- הכלה והכרעה. הסכם נמצא באופן כמעט חד ערכי, בגישה ההכלה. בוודאי בשלב הנוכחי של המערכה, שעדיין לא ניתן להגדירו כהכרעה. המשמעות של הסכם כעת היא שאנחנו מכילים את האויב כפי שהוא כרגע, על יכולותיו הצבאיות שעדיין קיימות. הכרעה לעומת זאת, היא מצב בו לאויב ברור שהוא לא יכול להוות יותר איום כלפינו והוא חדל מהניסיון להפעלת כוח נגדנו.
העם ונבחריו רוצים הכרעה. מבינים את המחירים הכבדים שלה ונכונים לשלם אותם. ברור לרוב מוחלט של העם שהאלטרנטיבה גרועה יותר. הפיקוד הבכיר של צה"ל חושב אחרת. מהרגע הראשון הוא חותר להסכם, להכלה. הראש שלהם עוד נותר ב-6 באוקטובר, עדיין מחכים לראות מה יתפתח בבוקר.
השב"כ, תוך שיתוף פעולה עם ראשי הצבא, עוצר קצין שחטאו שהוא העביר מידע שהוא מבין שהיה אמור להגיע לראש הממשלה. אם קצינים שונים היו נוהגים כמוהו לפני ה-7.10, יתכן שהאסון היה נמנע. במקום לקבל את פרס ישראל (אולי הוא עוד יקבל אותו יום אחד כשהכל יתבהר), הוא נמצא בצינוק במתקני השב"כ כבר שלושה שבועות. היום זה הוא, מחר זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.
מערכת המשפט והתקשורת בשירות הדיפ סטייט
כך, בהנחיה של הפרקליטות, ללא הסכמה של משטרת ישראל, נרמסות זכויות האדם בישראל. כל אבירי זכויות האדם שותקים. האופוזיציה, התקשורת וארגונים "חברתיים". יותר מכולם זועקת התנהלות בג"ץ בפרשה. אחרי ששתי ערכאות הורו על שחרורם של העצורים, בג"ץ הופך את ההחלטה ומשאיר אותם במעצר. אפילו אם זה היה מחבל יתכן שהיינו מקבלים תמונה הפוכה.
אבל יותר מרמיסת זכויות האדם ואפילו יותר מיועמ"שית שמזמן חדלה מלבצע את תפקידה והחליטה שהיא מחלקת הוראות לממשלה, ואפילו יותר מעיתונאים שמייצרים תחקירים כדי לשכתב את ההיסטוריה או כדי לנסות להשחיר מאן דהוא, יותר מהכל, חטא הדיפ סטייט בא לידי ביטוי אצל הרמטכ"ל.
אני לא מדבר על המחדל של ההפתעה וחוסר הדיווח ערב האסון ואפילו לא על המחדל החמור יותר של חוסר התפקוד במשך 24 שעות מהרגע שהופתענו. החמור יותר בהתנהלות שלו היא ניהול המלחמה החתרני שהביא לאובדן חיי אדם של חיילנו. הלוי חתר להסכם כניעה ישראלי כבר מהשלבים הראשונים של המלחמה ופעל בהטיה פוליטית חמורה במינויים ובהדחות של קצינים שהביאה לחוסר אמון חמור ביותר של הדרג הפיקודי הלוחם במטה הכללי.
במהלך שנת המלחמה הדרג המדיני הצליח להדוף את הלחצים של הרמטכ"ל להפסקת המלחמה. גם הכוחות האחרים של הדיפ סטייט בתקשורת לא הצליחו להסיט את הממשלה מיעד ההכרעה. לאורך התקופה היה פינג פונג בין התפיסות השונות שהקשה על יצירת מדיניות אחידה, עם זאת מדינת ישראל הגיעה להישגים מרשימים. אבל אז הגיעו פיטורי גלנט, ויותר מזה, הבחירות באמריקה.
הבחירות באמריקה כנקודת מפנה
ניצחון טראמפ היה קו פרשת המים מבחינת הדיפ סטייט הישראלי. אנשי המפלגה הדמוקרטית הפסידו את הנשיאות, את הסנאט ואת בית הנבחרים. המעוז האחרון שבו המפלגה הדמוקרטית האמריקאית שולטת, הדיפ סטייט הישראלי, נכנס ללחץ. הם קיוו ששותפיהם לדרך מעבר לים ינצחו בבחירות וימשיכו לכפות על ממשלת ישראל את האג'נדה של המיעוט הישראלי תומך המפלגה הדמוקרטית. או לפחות ירסנו את פעולות הממשלה. ניצחון טראמפ הביא עימו ייאוש, דבר שמביא, לא פעם, לפעולות אלימות וקשות שנועדות להבהיר מי "בעל הבית". לסמן לנבחרי הציבור את גבולות הגזרה, לפני שחלילה יקבלו ביטחון. הם עוד עלולים לפטר מישהו… תחילתן במעצר המופרך והאלים של קצין המודיעין (שהיוזמה לחקירתו, כך פורסם, מגיעה מהלוי) ודובר ראש הממשלה, המשכן בהעלאת רף האלימות במחאות נגד ראש הממשלה ואחריתן מי יישורנו. השימוש בפצצות תאורה במעונות ראש הממשלה בירושלים ובקיסריה, בהפרש של שבוע זה מזה, אינו מקרי, הוא מעיד על דפוס של עליית מדרגה. גם שחרורם של אלו שעמדו מאחרי השימוש בפצצות התאורה בירושלים, משל היה זה מעשה קונדס של ילדים בשכונה, איננו מקרי. גם הסירוב לדחיית עדותו של נתניהו בזמן מלחמה והאיום המרומז בנבצרות, אינו מקרי.
לכן צריך לעצור את זה כאן ועכשיו. לכן חשוב לקרוא לילד בשמו, זה לא סתם שלטון פקידים, זה מנגנון "דיפ סטייט" על מלא. מדינת צללים. ממש לא משחק ילדים.
כל יום נשבר שיא חדש בפשעי השמאל. משפטי דרייפוס, שפי פז, ירי פצצות שהבעירו את בית ראש הממשלה. המשפט בררני ותזכרו איך טיפלו בהתנתקות בילדות בנות 12. מערכת המשפט שלנו גרועה ממערכת משפט של הרייך ה- 3. לפחות במערכת המשפט הנאצית, יהודים נשפטו על פי החוק הכתוב. לכל עבירה יש עונש. אצלנו השיפוט הוא בררני-זדוני, על פי פרשנות השופט אם אג'נדה שמאל אנטי יהודית אנטי דתית, ולא על פי החוק הכתוב.
ההפגנות הם לא ספונטניות הם מאורגנות על ידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון והאסקלציה באלימות מתוכננת בקפידה אז אותם קושרים צריכים להיעצר ולא רק החיילים לצערי הרב ראש השב”כ קשור לקושרים וחוסר המעש שלו הוא לא מקרי
עלילת הדם, על אינוס, על כח 100 קשור לחטופים ולטבח כמובן. מעצרם והתעללות במתנדבים שהגיעו ראשונים להילחם ברוצחי החמאס נעצרו וגם להם עשו את המוות. בהגיעם הם ראו גופות של צוות טקילה וחמאס ומכך ניתן יהיה לקבל עדות המצביעה על יותר מרשלנות. עכשיו על עוזרי ראש הממשלה אבל וקצינים שהעבירו מידע לראש הממשלה שהרמטכ"ל וראש השב"כ מסתירים. כי זה קשור לחטופים. המידע גם שיפר את מצבנו במלחמה והכל נוגד את המרד של ראש השב"כ והרמטכ"ל. איך השב"כ וצה"ל לא יודעים על החטופים. מאה חטופים חלקם חי. צריך מנגנונים לאספקת אוכל או הסתרת גופות. לכן יש הרבה עקבות. למרות זאת, מי שכשל ביותר מרשלנות, אולי בזדון, אומר שרק משא ומתן וכניעה מוחלטת, תביא את החטופים. מדוע הם מתנגדים ללחץ צבאי על החמאס ומה הקשר למה שנחשף אצל איילה חסון שבכלל לא טרחו לעדכן את ראש הממשלה בזמן אמת, כל התכתובת וההקלטות בנושא זמינות ומראות שראשי הצבא ושב"כ פועלים מאינטרס לא ידוע ומונעים הישגים.
כל מילה.
ממש נמאס כבר
כל מה שקורה כאן בארץ זה מהלך אלוקי ,שנבין מי אלו הב"גץ ,השב"כ,הביטחון ,הצבא ,והשמאל הרדיקלי ..שנקיא אותם ולא נתחרט . הם אנשי ערב רב ולכן הם נוהגים ברשעות כלפי ראש הממשלה והימין . אבל אל דאגה כל כלב יגיע זמנו . עלינו רק להתפלל לאלוקים שיצילנו מהם .ימי אחרית הימים עד ימות המשיח
השאלה כמו תמיד,
מהו בסיס הכוח? (וגם, מה ניתן לעשות אבל ממש כבר אענה גם על זה)
אם לדוגמא, אני אחליט שאני לא מקיים חוק x (אפשר לתת דוגמא זהה בדיוק, שתחילתה היא החלטה לא לקיים דברים אחרים – פסקי דין, תשלום מיסים וכך הלאה – אבל זו תהיה בעצם, דוגמא זהה) – ברור מה יקרה, נכון? ולא הדוגמא כלל אינה שמה שאסור לי, מותר ל"אנשים אחרים" של חסר תעודת הבגרות.
אז מה אני מנסה להדגים? זה שלכל פעולה, נדרש בסיס כח כלשהו. בדוגמא שלי, אין לי מענה לאקדח של (אפילו) שוטר. אבל אם נניח שיש ברשותי, פלוגת טנקים חדישים וטייסת של מסוקי תקיפה חדישים, כולל צוותים מאומנים היטב להפעיל כלים אלה בקרב – "לפתע", יש באפשרותי "הרבה יותר", להוציא את החלטותיי לפועל, נכון?
תבינו, כל החלטה דורש משהו ע"מ **לקיים** אותה. ע"מ להוציאה לפועל. מעתה ואילך, נקרא לדבר זה בשם, "בסיס הכוח".
בד"כ, יהיה בסיס זה, לא גלוי. זהו לא תמיד כח פיזי. זו יכולה להיות חדשנות, דבר מה מסוים שיש רק לך ולאחרים אין, זו יכולה להיות החלטה סטטוטורית ויכול להיות אפילו, כסף. האיום המיידי של שוטר למשל, הוא שימוש באלימות, אך הוא עושה זה, מכוח החוק. ללא חוק מתאים, אקדחו של שוטר, זהה לאקדחו של אל קפונה. הביטוי החיצוני לכוחו של שוטר, הוא אולי האקדח. אך מקור הכוח (בסיס הכוח, בשפה שלי) הוא חוק (ואם רוצים לנשל שוטר מכוחו, אפשר לקחת לו את האקדח. אבל דרך "יסודית" הרבה יותר, תהיה לשנות את החוק). כלומר, תמיד חשוב להבדיל בין הביטוי החיצוני, לבין הבסיס בפועל.
אפשר לדוגמא, להכריז שקנית את הדמוקרטיה, גם כאשר כל ניסיונך הוא להרוג אחרים ולחלק פקודות שלא ניתנות לערעור ע"י חייליך ועכשיו אתה יוצא לחסום כבישים ולעצור את המדינה כי מישהו שלא קיבל ממך אישור שהוא דמוקרטי, החליט משהו שלא אהבת – אבל זה לא מספיק (!!!) ע"מ להפוך את ההחלטה בפועל! נניח שהמשטרה "לא איתך" וכך גם הצבא והרשות השופטת ורשות המיסים ו … (נראה לי שהבנתם את העסק). לא רק שהפוגרום הדמוקרטי שלך, לא יתקדם הרבה. אלא שמירב הסיכויים, שתסיים בבית כלא (נחשו, אם המטרה – להפוך את ההחלטה – תושג?)
דהיינו, בסיס הכוח במקרה זה יהיה, שיתוך פעולה. גם אם כמובן, שקט ולא גלוי (גלוי כמובן הכל יוכחש), של המשטרה, השופטים, הצאר המשפטי על נבחרי הציבור, עיתונות – לא חייבים את כולם אגב, מספיק רק חלק מהשופטים, חלק מהשוטרים, חלק מה"עיתונאים" וכך הלאה. צריך רק שיהיו או בכירים מספיק/או שההחלטה תגיע לאנשים ה"נכונים".
רק במקרה של שיתוף פעולה כזה, תוכל להוציא לפועל את החלטך באופן, אשר באמת *משיג את המטרה*.
לפיכך, נשאלת השאלה – מהו בסיס הכח של ה-deep state במדינת ישראל? אותה פקידות בכירה, אשר יש ביכולתה לקבוע סדר יום למדינת ישראל, אף למרות הוראות מפורשות של הרשות הנבחרת.
לדעתי האישית, בסיס הכח במקרה זה, אינו משטרה או צבא או אפילו, הפקידות הבכירה של הרשות השופטת
(זרועות השלטון נחלקות בעיניי לנבחרי ציבור, אלה שאנו – אזרחי ישראל – יכולים לבקר על מעשיהם ולהחליפם עפ"י ביצועיהם או התאמת השקפתם למציאות [או לפי כל מדד אחר, שנמצא לנכון] ולפקידים, אשר גם אם הוענק להם תואר פומפוזי – נוסח, שופט עליון בקוסמוס אינהנרטי של פלורליזם סינגולרי – אין לנו, אזרחי מדינת ישראל, שום יכולת לבקרם ולהחליפם ולפיכף – הם לא נושאים בשום אחריות למעשיהם. כבר תמריץ גרוע ביותר)
אז לדעתי האישית, שוטרים, שופטים, עיתונאים וכך הלאה … אלה בסה"כ סממנים חיצוניים, למה שבאמת מאפשר לדעתי ל-deep state ומשתפי פעולתו בחברה ה"אזרחית", לפעול.
מדוע? כבר כיוון שהתפקידים שהזכרתי, אינם נמצאים בצד היצרני של המשק (חלקם אפילו עובדי ציבור, המתקיימים בכלל ע"ב כספי מיסים). ממונם של אלה, סופי ברגע נתון ואין ביכולתם בלבד, להגדילו (אי אפשר להגדיל את נטל סך המיסים ל-100% וממילא גם מיסים חייבים שבמשק תתקיים פעילות כלכלית, ע"מ שיחול מס כלשהו).
אז לדעתי האישית, בסיס הכוח לניסיון הפוטש שאנו רואים, הנו מספר בעלי הון – אשר לא רק מממנים (זה החלק הגלוי ולא לכולם הוא טוב ולכן, לא כולם עושים זאת באופן גלוי – גם את הדבר הבא שאני עומד לכתוב) – אלא אף לוקחים חלק פעיל בהפגנות "ספונטניות" למיניהן (נכון, בעלי "ביג" ו"פוקס"?)
ולשם לפי דעתי, צריך לכוון את המענה!
להחליף את הדיקטטור המשפטי (איך תקראו אחרת, למי שדעתו/ה *מחייבת* אפילו ללא בית משפט, אבל זה נעשה במשטר לכאורה, דמוקרטי?)?
זו רק החזות ולא רק כיוון שהועדה למינויים קוסמיים של פלורליזם משפטי באינרציה דמוקרטית למינוי בכירים רגנטיביים, תציג *לבחירת* הדרג הנבחר, מועמד יחיד! בדיוק כמו ש"נבחר", פרשת משפטים בושה מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (מקור: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3676342,00.html).
בסיס הכוח האמיתי לניסיון הפוטש, הנו ממונם של כמה אוגרי שטרות במשק הישראלי.
זה מתבטא בהרבה מאוד אופנים: מתשלום לפלוגות הסער, המסתובבים בערי ישראל ועורכים פגרומים אצל מתנגדים פוליטיים, דרך קניית תפאורה להפגנות "ספונטניות", דרך שכירת קופירייטרים להמצאת והפצת הסלוגנים (אם תהיתם כיצד כל דיקטטורי המקרופון, באורח "פלא" מפיצים לעיתים קרובות סיסמאות זהות, אפילו שהם בערוצים "מתחרים") וכלה בהעסקה במשרות מפנקות, לכל פליטי הפקידות באשר הם.
אז מה ניתן לעשות?
אז התשובה דווקא, אלמנטרית. למרבה המזל, רובם המוחלט של אוגרי השטרות עליהם דיברתי, כמעט ולא פועלים בשוק B2B (דהיינו, מרכולתם נועדה בעצם, לעסקים אחרים). רובם המוחלט של מממני הפוטש, דווקא רוצים שאנו – האזרחים הפשוטים – נקנה מהם (כסף, שאספני השטרות יפנו נגדינו – אז מה שהצבעתם בבחירות?) לפיכך, הדרך להכותם בכיס, פשוטה עד אלמנטרית.
תחרימו את ביג, פוקס, כל מי שמממן בפרסומיו את דיקטטורי המקרופון (פרסומות). בדקו כל חברה שאתם נותנים לה את כספיכם, האם היא לא מממנת את הפוטש ובכך, תפנה את כספיכן נגדיכם. תנו להראל ויזל (בעלי פוקס) למכור לחמאס בלבד. נראה אם ישאר לו כסף, לנסות ולהעפיל על בחירתכם לכנסת.
אני עושה זאת כבר כמה שנים וזה אלמנטרי. זה מסתכם בסה"כ לרשימה קטנה בסלולארי.
האם יתכן שיש מסמכים או חומר מודיעיני שלראש הממשלה אסור לראות ? הבכירים במערכת הביטחון והשב״כ שהסתירו מסמכים ומידע חיוני מראש הממשלה ( וגורמים בפרקליטות ותקשורת השמאל שמגבים אותם) – הם הפושעים האמיתיים !
למיטב ידיעתי משליכי פצצות התאורה עדיין עצורים (?)
כתב מדהים ואמיץ. חיכיתי הרבה זמן שאחרי הנאום האמיץ של גוטליב בכנסת בענין הדיפ סטייט, יהיו כתבים אמיצים כמוהה. אבל הייתי כקול הקורא במדבר כי ידעתי שכל הממשלה הזאת היא משלת צללים אילומינטי נוצרית פרוטסטנטית מסוכנת והדיפ סטייט כבר חדרו עמוק מאוד לממסד עד שיש מרגלים בצבא לטובת האויב, קצינים בכירים וגם זוטרים כשפרשיות הריגול שהתגלו, הם קצה הקרחון.. והתקשורת הישראלית עושה דברם. הופעתי לטובה מהכתב ואומר אני לו,יצאת צדיק. שלחו נא לי בקביעות מאמרים ועדכונים שלכם. תודה. תבורכו.
ניתוח חד ומעמיק