מפלגת השמאל בליטא חתמה על הסכם קואליציוני עם פוליטיקאי שהאשים את היהודים בטבח נאצי והצדיק את רציחתם. האיחוד האירופי והמערב שותקים
תקדים פוליטי מסוכן ביותר נרשם בימים אלו בתולדות האיחוד האירופי: לראשונה הושג באחת מ-27 המדינות החברות באיחוד הסכם קואליציוני להקמת ממשלה בהשתתפותה של מפלגה, שבראשה ניצב אנטישמי מוצהר ונגדו מתנהלים בארצו הליכים משפטיים בגלל עמדותיו האנטישמיות.
כשהשמאל מכשיר אנטישמיות
אולם, מאחר שבראש הקואליציה החדשה עומדת מפלגה סוציאל-דמוקרטית, ולא מפלגת ימין, המהלך הפוליטי התקדימי הזה עובר בשקט כמעט מוחלט – גם מצדו של האיחוד האירופי, שלכאורה מחויב למאבק באנטישמיות, וגם מצידן של ממשלות והתקשורת במערב, שבדרך כלל ממהרות לגנות כל שיתוף פעולה קואליציוני עם מפלגות הימין הפטריוטיות והריבוניות המואשמות אוטומטית באנטישמיות ובגזענות. שגרירויות ארה"ב וגרמניה בוילנה אמנם הביעו בחדרי חדרים מחאה זהירה על הרכבה העתידי הבעייתי מאוד של ממשלת השמאל הצפויה לקום בליטא. אך, לא מעבר לכך. גם ממשלת ישראל, שאמורה להיות מוטרדת מאוד משיתופם של גורמים אנטישמיים מוצהרים בממשלות אירופאיות, שומרת מסיבות לא ברורות על פרופיל נמוך. גישה זו מפליאה במיוחד, לנוכח העובדה, שהמנהיג האנטישמי של המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט הליטאי ושותפה עתידית לממשלה הליטאית הבאה הביע תמיכה בהוצאתו להורג של רה"מ, בנימין נתניהו, אותו הוא מכנה "חיה" בשל "מעשיו הברבריים" נגד הפלסטינים. העם הליטאי, נזכיר, שיתף פעולה באופן נרחב ביותר עם הגרמנים בהשמדתה של יהדות ליטא במהלך מלה"ע השנייה. כ-95% מכ-200,000 יהודי ליטא – אחת הקהילות המפוארות באירופה המזרחית, חוסלו בשואה.
השבוע נועד שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, עם השגריר הליטאי בישראל והביע בפניו דאגה מההתפתחויות הפוליטיות האחרונות בליטא.
Today, I had the privilege of meeting Audrius Brūzga, the Ambassador of Lithuania to Israel.
During our discussion, I emphasized the importance of Holocaust remembrance, including acknowledgment of the role played by certain Lithuanians who collaborated with the Nazis.
I also… pic.twitter.com/YFlEgsBaV3
— עמיחי שיקלי – Amichai Chikli (@AmichaiChikli) November 20, 2024
מסלול ההקצנה של ז'מייטאיטיס
שמו של הפוליטיקאי האנטישמי העומד בלב ההתפתחות השערורייתית הזו הוא רמיגיוס ז'מייטאיטיס, עורך דין ופוליטיקאי בן 42. ז'מייטאיטיס הוא חבר הסיימאס, הפרלמנט הליטאי, מאז 2009, כאשר נבחר לראשונה מטעמה של מפלגת "הסדר והצדק" – מפלגה ימנית-פופוליסטית. מאוחר יותר שימש ז'מייטאיטיס כמנהיג המפלגה הזו למשך תקופה קצרה וגם כיהן כסגן יו"ר הפרלמנט מטעמה. לאחר שמפלגת "הסדר והצדק" נקלעה למשברים פנימיים, שאיימו על קיומה, היא התאחדה ב-2020 עם המפלגה הליברלית, "איחוד החופש הליטאי" ומפלגת "קדימה, ליטא" תחת השם "חופש וצדק". "חופש וצדק" חברה בסיעת המפלגות הליברליות בפרלמנט האירופי, כלומר היא מגדירה את עצמה כמפלגה ליברלית. כוחה האלקטורלי היה מצומצם: בבחירות הכלליות הקודמות ב-2020, כשז'מייטאיטיס הוצב בראש רשימת המפלגה, היא זכתה רק ל-8 צירים מבין 141. ואז, אירעה פוגרום ה-7 באוקטובר וז'מייטאיטיס גילה את כוח המשיכה העצום בליטא של האנטישמיות, הישנה והחדשה, כאמצעי פוליטי. בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" החל ז'מייטאיטיס לצאת בהצהרות אנטישמיות חריפות נגד היהודים ונגד ישראל. ב-8 במאי 2023 פרסם הפוליטיקאי "הליברלי" את הפוסט הבא בפייסבוק כתגובה להריסת בית ספר פלסטיני, שנבנה ביו"ש (בכפר הלא חוקי עין סמיה במחוז בנימין) במימון האיחוד האירופי: "נראה שיש עוד חיות בעולם למעט פוטין – ישראל. אחר אירועים מעין אלה, אין פלא שמופיעות אמירות כמו: 'אם יהודי עלה על סולם ונפל, קחו מקל ילדים והרגו את היהודי הקטן הזה'. מה עוד צריך לקרות, כדי שישראל תבין, שפרובוקציות ומעשים מעין אלו רק מגבירים את הכעס והשנאה כלפי היהודים ובני עמם".
האשמתם של יהודים במעשיה – האמיתיים או המדומים – של ישראל היא אנטישמיות לפי הגדרת האנטישמיות של IHRA, "הברית הבינלאומית לזיכרון השואה", ארגון שליטא הצטרפה לשורותיו ב-2002.
האנטישמיות כנשק פוליטי
באותו יום פרסם ז'מייטאיטיס פוסט אחר בפייסבוק בו כתב: "אולי בפעם הבאה ישראל תטיל פצצה על בית חולים פלסטיני ותצרף פתק: 'אנחנו מפציצים מחשש שתתקפו אותנו'. אני רוצה לתת לכם, ישראלים יהודים יקרים, הזדמנות להתנצל בפני פלסטין והאיחוד האירופי על המעשים הרעים הקטנים שלכם במדינה זרה. ותרשו לי לחזור על עצמי: אחרי אירועים כאלה, אין פלא שמופיעות אמרות כ'אם יהודי נופל על סולם ונופל, קחו ילדים מקל והרגו אותו". פעמיים באותו יום הצדיק ז'מייטאיטיס רצח יהודים, ניתן גם לומר קרא לרצח יהודים, במדינה שרצחה 95% מיהודיה בשואה. למחרת, לאחר ששגרירת ישראל בוילנה דרשה ממנו להתנצל על דבריו, הסלים ז'מייטאיטיס את עמדותיו בראיון לכלי תקשורת ליטאי: "ברברי אחד חי ברוסיה (פוטין), וכעת מסתבר שברברים נוספים חיים בישראל. אם השגרירה הקומוניסטית דורשת התנצלות, אני מקווה שהיא תתנצל פומבית בפני העם הפלסטיני והילדים הפלסטינים על הרס בית ספר שנבנה מכספי ומכספכם, מאחר שהכסף בא מהאיחוד האירופי". הקישור בין ישראל לקומוניזם לא היה מקרי, כפי שמראה התקפתו של ז'מייטאיטיס על ראש ממשלתה היוצאת של ארצו, אינגרידה שימוניטה, חברת המפלגה השמרנית "איחוד המולדת", בעקבות ביקורה בישראל ביוני 2023, במהלכו נפגשה עם הנשיא הרצוג ועם רה"מ נתניהו. "ראש הממשלה שלנו שימוניטה לא יכלה להתבטא בצורה מגעילה יותר בעת ביקורה בישראל", אמר הפוליטיקאי האנטישמי, וציטט כותרת מהצהרותיה של שימוניטה בארץ, "'אנחנו גאים בקשרים ההיסטוריים ובידידות שבין ארצותינו'. מגעיל מצדה של שימוניטה לומר שטויות כאלו, כשב-3 ביוני 1944 יהודי ליטא יחד עם הרוסים הרגו את תושבי הכפר פירצ'יופיאי. כמה זמן עוד ימשיכו הפוליטיקאים שלנו לכרוע ברך בפני היהודים שהרגו את בני עמנו ושתרמו למעקב ולעינוי של ליטאים ולהרס ארצנו. הייתה שואה ליהודים, אבל הייתה שואה גדולה יותר לליטאים בליטא!". הטבח אליו התייחס הפוליטיקאי האנטישמי בוצע למעשה על ידי הגרמנים כתגובה לפיגוע של פרטיזנים רוסיים נגד אנשי ס"ס. הגרמנים רצחו בפעולת העונשין שלהם 119 מתושבי הכפר, בכללם 49 ילדים מתחת לגיל 16. רק 13 מתושבי הכפר שרדו את הטבח. ז'מייטאיטיס לא רק האשים את היהודים בטבח שהגרמנים ביצעו, הוא גם הקטין את מימדי השואה והטיל על כלל היהודים את האחריות לרדיפות שהליטאים עברו תחת המשטר הקומוניסטי – נרטיב נפוץ למדי במדינות מזרח אירופה.
ביום השנה לתחילת גירוש הליטאים מארצם על ידי בריה"מ, שחל ב-14 ביוני, קבע הפוליטיקאי האנטישמי: "לעם הליטאי אסור לשכוח לעולם את היהודים והרוסים, שתרמו באופן פעיל להרס ארצנו". במהלך מלה"ע השנייה ולאחריה גורשו כ-130,000 ליטאים מארצם על ידי רשויות בריה"מ והועברו לרוסיה. רוב המגורשים היו נשים וילדים, שנשלחו למחנות עבודה. כ-28,000 מהם קיפחו את חייהם. הטענה שזו הייתה שואה גדולה יותר משואת יהודי ליטא היא סילוף ועיוות ההיסטוריה.
ההדחה שלא הייתה
כל האמירות החמורות הללו הביאו את הפרלמנט הליטאי להקים ועדה חקירה נגד ז'מייטאיטיס, שפנתה לבית המשפט החוקתי כדי לברר האם הפוליטיקאי הפר את שבועת האמונים שלו כחבר פרלמנט בכך שהסית נגד יהודים. באפריל האחרון קבע בית המשפט החוקתי, כי אכן מדובר בהפרה חמורה של שבועת האמונים. ז'מייטאיטיס מיהר להתפטר משורות הפרלמנט, לפני שניתן היה לפתוח בהליך הדחה נגדו, שהיה מונע ממנו לשוב ולהתמודד על תפקיד ציבורי, זאת בידיעה שבאוקטובר השנה נועדו בחירות כלליות. למרות שמתנהלים נגדו הליכים משפטיים בשל אמירותיו האנטישמיות, ז'מייטאיטיס הקים מפלגה משלו בשם "השחר של ניימונאס". שם המפלגה מתייחס לנהר הגדול ביותר בליטא, ומסמל את השאיפה לחדש את ימיה של דוכסות ליטא הגדולה. לפני הבחירות התחייבו כל המפלגות הוותיקות לא לשתף פעולה עם מפלגתו החדשה של ז'מייטאיטיס. אך, משזו הפכה בבחירות למפלגה השלישית בגודלה עם 20 צירים מבין 141, שינתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית את עמדתה וחתמה בימים האחרונים על הסכם קואליציוני עם "השחר של ניימונאס" ומפלגת שמאל נוספת בשם "למען ליטא". לפי ההסכם, ז'מייטאיטיס לא יהיה חבר בממשלה, אך מפלגתו תקבל שלושה משרדים ממשלתיים, בהם משרד המשפטים. כך, נפתחת אפשרות לפטור את הפוליטיקאי האנטישמי מצרותיו המשפטיות.
שתיקת המערב
נשיא ליטא, המקורב למפלגת הסוציאל-דמוקרטית, הביע הסתייגות מההסכם הקואליציוני, אך עד כה לא פעל באופן נמרץ למניעת הקמתה של הממשלה המיועדת. ביום השבעת הפרלמנט החדש הפגינו 5,000 ליטאים מחוץ לבניין הפרלמנט נגד הממשלה המיועדת – מספר גבוה ביותר של משתתפי הפגנה במדינה הבלטית, שגודל אוכלוסייתה עומד על כ-2,8 מיליון. גם בקרב המפלגה הסוציאל-דמוקרטית נשמעת ביקורת על ההסכם הקואליציוני השנוי במחלוקת. אך, ככלל, השקט הבינלאומי האופף את הקמתה של ממשלה ראשונה באיחוד האירופי הנתמכת על ידי אנטישמי מוצהר, מעניק רוח גבית למהלך הפוליטי הנורא.
אנטישמים ארורים.
בשואה היו שלושה עמים ששיתפו פעולה בצורה הכי נלהבת עם הנאצים: האוקראינים, הקרואטים והליטאים.
הם לא ישתנו לעולם.