דיוויד וו מסביר איך הפכה מלחמת אוקראינה לכישלון האסטרטגי הגדול ביותר של ממשל ביידן, ולמה קשה כל כך לסיים אותה
בפרק האחרון של "ללא גבולות", דיוויד וו מציג ניתוח של המציאות הגיאופוליטית מאחורי המלחמה באוקראינה. ניצחונו הסוחף של טראמפ בבחירות בארה"ב מסמן נקודת מפנה אפשרית במלחמה, אך דווקא בגלל זה, מזהיר וו, החודשיים הקרובים עלולים להיות המסוכנים ביותר מאז תחילת הלחימה.
"גאוגרפיה היא גורל", פותח וו את הניתוח, ומדגים זאת דרך המקרה של ארצות הברית. מיקומה הייחודי – בין שני אוקיינוסים ממזרח וממערב, מוגנת על ידי האגמים הגדולים בצפון ומדבריות אינסופיים בדרום – הרחיק אותה מהישג ידם של צבאות זרים. אך עבור שכנותיה, המציאות הגיאופוליטית הייתה הרסנית.
"מקסיקו המסכנה, כל כך רחוקה מאלוהים וכל כך קרובה לארה"ב", מצטט וו אמרה מקסיקנית עממית. ב-1846 פלשה ארה"ב למקסיקו ולקחה חצי מאדמותיה, כולל השטחים שהם כיום קליפורניה, יוטה, נוואדה ורוב אריזונה. במהלך המלחמה הקרה תמכה בהפיכות צבאיות ברחבי אמריקה הלטינית, והחליפה ממשלות שמאל בדיקטטורות צבאיות שקידמו את האינטרסים העסקיים שלה.
"אם ארה"ב חושבת שזה בסדר ללחוץ על מקסיקו שלא תצטרף ל"BRICS, שואל וו, "למה היא חושבת שזה לא בסדר לרוסיה, מעצמה גדולה אחרת, ללחוץ על אוקראינה שלא להצטרף לנאט"ו? ארה"ב לעולם לא הייתה סובלת בסיסים רוסיים במקסיקו, אבל למה ביידן חושב שרוסיה צריכה להסכים לבסיסים צבאיים אמריקאים באוקראינה?"
המלחמה באוקראינה, הנמשכת כבר כמעט שלוש שנים, הפכה לכישלון אסטרטגי חסר תקדים של ממשל ביידן. "הכישלון של מדיניות ממשל ביידן כלפי רוסיה הוא כה גדול, כל כך מוחלט, שהוא גורם למדיניות האמריקאית הכושלת כלפי עיראק תחת ג'ורג' וו. בוש להיראות כמו מעידה קטנה", קובע דיוויד וו. "וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון את המחירים: המחיר האנושי, המחיר למשלם המיסים האמריקאי, המחיר לבעלות הברית של ארה"ב, המחיר להרתעה האמריקאית."
הסנקציות על רוסיה נכשלו כישלון חרוץ. הכלכלה הרוסית צמחה ב-3.6% בשנה שעברה וצפויה לצמוח ב-4% השנה. גם ניסיון הבידוד הבינלאומי קרס – בוועידת הBRICS שאירח פוטין בספטמבר השתתפו 40 מדינות. "עוד ועוד נשק אמריקאי מתקדם שנשלח לאוקראינה כשל בשינוי מהלך המלחמה", מציין וו. "הכוחות הרוסיים מאיצים את התקדמותם לאורך כל קו המגע במזרח ובדרום אוקראינה."
״הקומפלקס הצבאי-תעשייתי״ האמריקאי והנאו-קונסרבטיבים, טוען וו, עושים הכל כדי למנוע את סיום המלחמה. ההוצאות הביטחוניות של ארה"ב גדלו בקצב שנתי של 15% ברבעון השלישי, המהיר ביותר מאז מלחמת עיראק. ההוצאה השנתית לביטחון מתקרבת לטריליון דולר, כשמחצית מתקציב הפנטגון מופנה לקבלנים צבאיים. "הפנטגון היא הסוכנות הפדרלית הגדולה היחידה שמעולם לא צלחה ביקורת נקייה כנדרש בחוק", מדגיש וו.
וו מזהיר שבחודשיים הקרובים, עד להעברת השלטון, צפויים ניסיונות נואשים להסלים את המלחמה. האישור האחרון של ביידן לשימוש בטילי נאט"ו ארוכי טווח נגד מטרות בלב רוסיה הוא סימן מדאיג. "אולי ביידן רוצה שהמלחמה תסלים, הסלמה כל-כך חריפה שאפילו טראמפ לא יוכל לעצור", הוא מנתח. "אם ההסלמה היא כזו שטראמפ לא מסוגל לסיים את המלחמה, אז המלחמה הופכת לבעיה של טראמפ. ביידן עשוי לחשוב שאם המלחמה תהפוך לבעיה של טראמפ, ההיסטוריונים בעתיד יהיו סלחנים כלפיו."
זלנסקי, מצדו, מחפש דרכים נואשות לגרור את נאט"ו למעורבות ישירה במלחמה. בתוכנית הניצחון שלו שנחשפה ערב הבחירות בארה"ב, הוא קרא לנאט"ו לשלוח הזמנה מיידית לאוקראינה להצטרף לברית. "הדרך היחידה שבה אוקראינה עדיין יכולה לנצח היא אם נאט"ו תצטרף למלחמה באופן ישיר", מסביר וו. לכן, טוען וו, זלנסקי הורה לתקוף את מכ"מי ההתרעה המוקדמת הרוסיים, פלש למחוז קורסק הרוסי, והפעיל לחץ כבד על וושינגטון לאשר שימוש בטילים ארוכי טווח נגד מטרות בתוך רוסיה. "הוא רוצה להוציא את פוטין משלוותו. כדי לגרום לנאט"ו להצטרף למלחמה, פוטין יצטרך להגזים בתגובתו לפרובוקציות."
פוטין, לעומת זאת, הפגין עד כה משחק ארוך טווח. הוא הבין שהדבר המסוכן ביותר לרוסיה הוא התערבות ישירה של נאט"ו, ולכן פעל למזער אבדות אזרחיים, אסר על השימוש במילה "מלחמה", ודיכא באכזריות קיצונים שדגלו בגישת פטיש חמש קילו. לפי נתוני האו"ם, 12,000 אזרחים אוקראינים נהרגו במלחמה עד כה – מספר נמוך יחסית שמשקף, לדעת וו, החלטה אסטרטגית למנוע התערבות נאט"ו.
"לפתוח תיבת פנדורה זה קל, אבל לסגור אותה זה קשה", מסכם וו. למרות הבטחתו של טראמפ לסיים את המלחמה תוך 24 שעות, הדרך לשלום צפויה להיות רצופת מכשולים. "אנשים שרוצים בהמשך המלחמה ינסו לחבל בהצעת השלום שלו. הם יאשימו אותו בכך שהוא מוכר את עצמו לרוסים." התחזית שלו קודרת: "הסיכון הגיאופוליטי ופרמיית הסיכון בשוק צפויים לעלות משמעותית במהלך החודשיים הקרובים. אף מלחמה אינה כה חסרת טעם כמו מלחמת אוקראינה וטראמפ צודק בכך שהמלחמה לא משרתת את האינטרסים של ארה"ב."