קריאת שר החוץ של האיחוד האירופאי ז'וזפ בורל להשעיית היחסים עם ישראל משמשת כרוח גבית למדינות עוינות, אך היא נטולת היתכנות ליישום – בוודאי בעתיד הנראה לעין
שר החוץ של האיחוד האירופי, ז'וזפ בורל, מיהר לגבות את החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) להוצאת צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, בגין פשעי מלחמה ופשעים מומצאים כנגד האנושות במלחמה בעזה. "זו אינה החלטה פוליטית, ויש לכבד וליישם את ההחלטה של בית הדין", הגיב בורל מיד עם פרסום ההחלטה. כדי שלא יחשדו חלילה בהטיה אנטישמית מכוונת, בית הדין פסק במקביל על הוצאת צו מעצר תמוה כנגד רוצח ההמונים מוחמד דף – אף על פי שכבר חוסל ביולי 2024 במהלך תקיפת צה"ל בח'אן יונס.
בורל מביע לאורך השנים עמדה ביקורתית עקבית והולכת ומתחזקת כלפי ממשלת ישראל וצה"ל. כך, באוגוסט השנה ניסה לקדם יוזמה להטלת סנקציות כנגד השרים בן גביר וסמוטריץ'. לאורך חודשי הלחימה הוא שב ומשווה בין פעולות חמאס לצה"ל, תוך האשמת ישראל בשימוש ברעב ככלי נשק במלחמה כנגד העזתים. זאת, לצד ניסיונות חוזרים ונשנים, אך כושלים, לקדם הצהרת גינוי רשמית של שרי החוץ באיחוד האירופי על פעולות ישראל כנגד ארגון הטרור חיזבאללה.
בשבוע שעבר, על רקע הימשכות הלחימה בעזה, שב בורל והעלה בפרלמנט האירופי הצעה לשרי החוץ באיחוד להשעות את הקשרים עם ישראל. המגמות במוסדות האיחוד האירופי מעוררות דאגה גוברת בקרב גורמים בכירים במשרד החוץ הישראלי, שכן לאורך השנים, יוזמות מעין אלו נבלמו ברובן המכריע כבר בדיונים בדרגי הביניים הדיפלומטיים. העובדה שהנושאים הללו עולים פעם אחר פעם לדיונים רשמיים בהיכל הפרלמנט האירופי מצביעה על הלכי רוח מדיניים חסרי תקדים, שמאתגרים את היחסים המסורתיים בין ישראל לאירופה. יתרה מזאת, קריאתו של בורל עשויה לשמש רוח גבית למדינות אירופיות מסוימות לנקוט צעדים עצמאיים, כולל הטלת סנקציות. מהלך כזה עלול לעודד מדינות נוספות לאמץ צעדים דומים כנגד ישראל.
המכשולים המבניים: למה בורל לא יכול לממש את איומיו
ברם, הדיפלומטיה הבינלאומית מלמדת לאורך השנים שיש להבחין בין הצהרות למעשים. האיחוד האירופי, בניגוד לתחומים כמו חקלאות או מסחר, אינו גוף על-לאומי בענייני מדיניות חוץ וביטחון. כל החלטה בתחום זה דורשת קונצנזוס מלא בין המדינות החברות. בפועל, די בהתנגדותו של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, התומך ללא סייג בממשלת ישראל, כדי לבלום כל החלטה עוינת כלפיה. אורבן, המשמש כיום נשיא תורן של מועצת האיחוד האירופי, אמון על תיאום בין המדינות החברות והובלת יוזמות מדיניות. גם מדינות אחרות, כמו צ'כיה ופולין, מביעות תמיכה משמעותית בישראל. ממשלת גרמניה, המדינה המשפיעה ביותר באיחוד, צפויה אף היא להתנגד ליוזמות מסוג זה, בייחוד על רקע יחסי העבר המורכבים שלה עם ישראל.
לכך יש להוסיף את השינויים הפוליטיים בתוך האיחוד עצמו. בבחירות האחרונות לראשונה מזה חמישה עשורים, השיגו מפלגות הימין השמרניות רוב חסר תקדים בבחירות למועצת האיחוד האירופי שנערכו במאי האחרון. שינוי זה מקשה עוד יותר על השגת קונצנזוס בנוגע לסנקציות נגד ישראל, שכן המדינות השמרניות והימניות יפעלו לבלום יוזמות אלו מתוך אינטרסים לאומיים וכלכליים.
אך כמו תמיד, הסיבה המרכזית שמעקרת כל היתכנות למימוש הצעותיו של בורל נוגעת למנהיגת העולם המערבי. כניסתו הקרובה של ממשל טראמפ לבית הלבן צפויה למנוע צעדים אירופיים אגרסיביים מדי כנגד ישראל. מהמינויים הבכירים האחרונים מסתמן כי לממשל טראמפ תהיה השפעה ברורה על המדיניות הבינלאומית, והוא צפוי להגן על בעלות בריתו, ובראשן ישראל.
לסיכום, הקריאה לדון בהשעיית הדיאלוג המדיני עם ישראל מסמלת, בשלב זה, הלך רוח חדש ומדאיג בקרב חלקים בדרג האירופי הגבוה. עם זאת, כאמור, הסיכויים ליישם אותה במציאות נמוכים בשל התנגדויות פנימיות, מבנה האיחוד שמחייב קונצנזוס, והשפעתו הצפויה של ממשל טראמפ על המערכת הבינלאומית. האתגר המשמעותי יותר לישראל עשוי להגיע דווקא מצעדים עצמאיים של מדינות באיחוד. למרות שלא יוכלו להתכנס למדיניות חרמות משותפת, הן עשויות להתאגד כמסגרות נפרדות, דוגמת גוש המדינות הנורדיות, שמפגינות באופן מסורתי גישה מדינית עוינת לישראל. על ישראל לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ולגייס את תמיכת ידידותיה בתוך האיחוד ומחוצה לו, כדי למנוע הידרדרות נוספת במעמדה בזירה הבינלאומית.
הכותב הוא מנכ"ל בלומברג תקשורת, M.A במדעי המדינה ולימודי משפט
