הפסקת האש בצפון מספקת הזדמנות להתמודד עם הכשלים שהובילו לאסון הכבד בדרום, בלי להמתין לוועדת חקירה
אפשר להתווכח רבות על הפסקת האש בלבנון שנכפתה על ישראל על ידי ממשל ביידן. אולם מעבר לוויכוח, נוצר פסק זמן חיוני בו רוב חיילי צה"ל יזכו למנוחה, לריענון ולהתארגנות מחדש – ובעיקר, הזדמנות להסיק מסקנות מיידיות.
יחד עם זאת המצב החדש שנוצר מאפשר לעשות סיכום ביניים ולקבל החלטות ארגוניות משמעותיות בדרג הבכיר ביותר של הפיקוד במערכות הביטחון של מדינת ישראל.
ללא ספק, מתחזק כעת הוויכוח בדעת הקהל הישראלית על הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר. ועדה שתבחן מה הביא למחדל ומה נדרש כדי שדבר כזה לא יחזור על עצמו. אך ניסיון העבר, הן ממלחמת יום הכיפורים והן ממלחמת לבנון השנייה, מלמד כי יידרש זמן רב עד אשר ועדה כזו תגיע למסקנותיה ותביא למימושן האופרטיבי.
דבר אחד ברור והוא שהמסקנות הראשוניות מפעילות מערכות הביטחון של ישראל בדרג הבכיר ביותר של צה"ל ושירותי הביטחון האחרים של ישראל לא דורשות חקירה ארוכת טווח כלל, שכן אלו עובדות ידועות לכלל הציבור הישראלי. בדיקה מהירה של הדברים שהתפרסמו עד עכשיו הן מאפשרות לסכם את העובדות הללו ולהציג אותן באופן כרונולוגי בהסתמך על הדיווח המרוכז המופיע באתר ויקיפדיה.
- כבר ב-12 ביולי 2023 התריעה נגדת ביחידת איסוף מודיעין על כוונות חמאס. קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההתרעה השיב לה בדוא"ל ושיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: ‘נראה לי דמיוני’.
- ב־2 באוקטובר המליצו בשב"כ ובצה"ל להמשיך בפעולות כלכליות למען עזה, ביניהן העלאת מספר הפועלים שייכנסו מהרצועה לישראל, וציינו שהמהלך ייבחן בחיוב כאשר תהיה רגיעה יציבה בגבול. בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל באוזני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ואינו מעוניין בהסלמה.
- בעת המתקפה צה"ל היה מצוי בחופשה מרוכזת הקרויה "הדממה" בשל כך יחידות רבות – בהן טייסות – היו בחופשה וביצעו רק פעילות מבצעית וכוננות. חלק ניכר מהחיילים שאיישו את גבול עזה יצאו לחופשה זו, בהם מפקדים בדרגים שונים.
- אל הערכותיה של הנגדת מאמצע יולי הצטרפו מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרה זו הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם הדברים לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא ולגורמים המדיניים שמעליהם. "למרות אינדיקציות משמעותיות למלחמה שנקלטו ביחידה הגדולה באמ"ן – אלוף פיקוד הדרום, הקמ"ן שלו והרמטכ"ל לא עודכנו על חלק מהאיומים. בכירים בצה"ל למדו על המידע רק ימים אחרי המתקפה – ונדהמו. בכיר לשעבר באמ"ן: "בסימן כזה כל אמ"ן אמור להתעורר. זה צריך להוביל לצרחות" …באותו לילה, האינדיקציות האלו של חמאס היו כה משמעותיות, שבסביבות 5 בבוקר מתקבלת שיחה ב־8200 מבכירים אחרים בקהיליית המודיעין שנחשפו למידע. שואלים מה קורה. הכל בסדר, עונים שם, נדבר בבוקר.
- פיקוד הדרום ביקש בלילה שלפני הטבח לקרב את מסוקי הקרב לגזרתו אך הבקשה סורבה. הסיבה: "כדי לא לשרוף מקורות מודיעיניים". בנוסף, מתוך פרטים חדשים על השעות הראשונות של הפשיטה עלה: יותר מ-3,000 מחבלים פושטים נכנסו לישראל ב-60 צירי חדירה, ואלה התמודדו עם 600 חיילים ו-12 טנקים בלבד.
- בשב"כ הבינו שמשהו קורה. ראש השירות, רונן בר, הגיע למטה הארגון בלילה ונשאר שם עד לפרוץ המתקפה. ההתייעצויות שהתקיימו בין חצות ל-5:00 בבוקר מלמדות שהתגובה הייתה רצינית, ושב"כ אף הקפיץ צוות מיוחד לאזור לעזה לפנות בוקר. מלבד הרמטכ"ל וכמה אלופים, ראש השב"כ וראש המרחב, גם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים – אך רק סביב 6 בבוקר, רגע לפני תחילת המתקפה. המחדל של אגף המודיעין ושב"כ היה כפול: גם בהבנת הכוונות הכלליות של חמאס וגם בזיהוי ההתארגנות חסרת התקדים שעברה מתחת לאף הישראלי.
מכאן, גם ללא עבודת ועדת החקירה שתקום בעתיד, המסקנות המתבקשות הן כדלקמן:
- הרמטכ"ל לא עדכן את שר הביטחון ואת ראש הממשלה על ההתרחשויות בגבול עזה, לא אישר לאלוף פיקוד הדרום לתגבר את כוחותיו בשיתוף עם חיל האוויר, ואף לא העמיד בכוננות את פיקוד חיל האוויר. עם פרוץ הלחימה לקח לו יותר מדי זמן לקבלת החלטות אופרטיביות לתגבור הכוחות שהותקפו.
- צמרת של אגף המודיעין זלזלה באופן מחפיר בהתראות המודיעיניות ולא עדכנה את הדרג הבכיר הצבאי והפוליטי על המתרחש.
- ראש השב"כ אמנם נקט בצעדים מינימליים על ידי שליחת צוות מיוחד לאזור לעזה לפנות בוקר, אך לא עדכן את הדרג הפוליטי הבכיר על המתרחש.
- אלוף פיקוד הדרום אמנם פנה למטכ"ל וביקש לתגבר את כוחותיו בגבול, אך כאשר סורב "כדי לא לשרוף מקורות מודיעיניים”, לא הפעיל את סמכותו ולא העביר את ההתראות למפקדי היחידות בגבול עם עזה. לקח לו יותר מדי זמן לקבלת החלטות אופרטיביות לתגבור הכוחות שהותקפו.
לכן, עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש בלבנון, שר הביטחון צריך להפעיל את סמכותו ולהשעות מתפקידם את כל הקצינים הבכירים אשר היו מעורבים במחדל של 7 לאוקטובר ועדיין נמצאים בשירות פעיל בצה"ל.
יש לבדוק מחדש גם את המינויים שעשה הרמטכ"ל אחרי פרוץ המלחמה והקצינים אשר בהיותם בתפקידיהם הקודמים היו מעורבים במחדל של 7 לאוקטובר צריכים להיות מושעים מתפקידיהם החדשים גם כן.
במקום כל המושעים מתפקידיהם צריך למנות את הקצינים הבכירים שתפקודם הוכח בפועל כמוצלח תוך כדי הלחימה, ובכלל זה להחזיר לשירות פעיל את אותם הקצינים הבכירים בעלי המוניטין המקצועי המוכח אשר הודחו משירותם בצבא על ידי הרמטכ"ל לפי שיקוליו.
