לואיס הר שחולץ משבי חמאס בעזה מתארח באולפן 'כור ההיתוך' לשיחה עם שניאור ובר על החוויות הקשות מרגע החטיפה בקיבוץ ניר יצחק, ועד לחילוץ תחת אש ולאיחוד עם המשפחה
לואיס הר שחולץ משבי חמאס בעזה מתארח לשיחת עומק מטלטלת עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על החוויות הקשות מרגע החטיפה בקיבוץ ניר יצחק, רגעי המתח והחרדה, ועד לימי השבי הארוכים והמייסרים בעומק רפיח, רגעי הייאוש והתקווה, היחסים המורכבים עם השובים, החילוץ הדרמטי באישון לילה תחת אש, האיחוד המצמרר עם המשפחה, ההתפכחות האישית, מסעות ההסברה בעולם והחיים החדשים שלו.
לואיס אמר לשניאור ובר כי "הדעות שלי השתנו מאוד מהשישי באוקטובר ועד היום. אני לא מאמין לאף אחד מהם. אני יודע שבאיזושהי צורה כולם בעזה מעורבים. הם נולדו לשנוא. שמים להם נשק כבר כשהם תינוקות. לא אכפת להם להקריב את הילדים שלהם על מנת שייהרגו יהודים. ככה הם חיים.
"בשביל להגיע לדו שיח ודו קיום, צריכים לעבור כמה דורות של חינוך נכון, שבהם לא יחנכו לשנאה. זה לא קיים. אין עם מי לדבר. אפילו שנרצה להיות צודקים טובים. לפני שנחטפתי רציתי לחיות בארץ בשלום ובדו קיום. אנחנו לא שונאים. אנחנו באמת מנסים להתקדם הלאה".
לואיס שחזר את החטיפה בבוקר שמחת תורה: "הבנו שהם מתקרבים אלינו. שמענו שהמחבלים שוברים לנו את החלונות ונכנסים לתוך הבית, יורים לכל עבר, שוברים הכל. הם ירו לכיוון דלת הממ"ד. למזלנו היינו ליד הפינה של החדר והתכופפנו. בדיעבד זה מה שהציל את חיינו. כשהם פרצו את דלת הממ"ד ונכנסו פנימה, הם ירו כל הזמן. הכדורים עברו מעלינו ומהצד".
"צעקנו: 'לא לירות!’. המחבלים משכו אותנו בצורה ברברית והוציאו אותנו מחוץ לממ"ד. היו מחבלים בכל פינה בבית. הם ביקשו מאיתנו את המפתח של האוטו. דיברנו בינינו בספרדית והחלטנו לא להגיב ולא להסתכל עליהם. אחרי זה הם הוציאו אותנו לכיוון הגדר. את גבריאלה והבת של מיאה הם העלו לטנדר לבן ויצאו מהשער של הקיבוץ לכיוון עזה. זה היה בדיוק ב־11:12. אחר כך הם חזרו והעלו את פרננדו, קלרה ואותי לאותו טנדר".
"ישבנו בטנדר על נשק. חמישה מחבלי חמאס עלו לטנדר, לכל אחד היו שני נשקים. אחד תלוי על הצוואר והשני ביד, שאיתו הם ירו לשמיים וצעקו ‘אללה אכבר’. מסביב ראינו הרבה אזרחים עזתים לא חמושים שבאו לשדוד כל מה שאפשר מהבתים של הקיבוץ. ראינו אותם מסתובבים עם מחשבים וציוד שהם גנבו".
על החילוץ הלילי, סיפר לואיס ב'כור ההיתוך': "המחשבה הראשונה הייתה שהמבנה הופצץ על ידי צה"ל, נפלתי מהמזרן, דווקא לכיוון שבו היו המחבלים. לפתע שמעתי קריאות: 'לואיס, בוא לכאן!' מישהו תפס לי את הרגל ואמר: 'צה"ל כאן. אנחנו מחזירים אתכם הביתה'."
"הורידו לנו את הראש ושכבו עלינו. זה היה טירוף", המשיך. "אפילו בסרטים לא ראיתי דברים כאלה. אמרתי לחייל שישב לידי: 'תגיד, אתה בטוח שאנחנו לא בסרט?', הייתי צריך לצבוט את עצמי, לראות שאני ער. שזה לא עוד אחד מהחלומות שלי".
פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.
צה"ל בראשות הרצי לא רוצה לנצח. ראשית כי הוא בוגר וקסנר והשמאל. שנית הוא לא טיפל בסרבנות בתקווה שתבוסה קטנה לאויב, תביא לנפילת שלטון הימין, שנבחר כחוק. לעומת זאת מחתרת שמאלנית בעקר אשכנזית לבנה חילונית אנטי יהודית שבעזרת כסף אנטישמי ממדינות חוץ וקרנות למען הריסת המדינה היהודית, נחושה לנצח. היא מפעילה גנרלים מטומטמים עם פנסיות ענק וגיבוי של מערכת חוק מושחתת עד היסוד. הגייס ה-5 של נוח'בות קפלן וגרורותיהם בתשקורת, באקדמיה ובפקידות השמאלנית דווקא הולך בכל הכוח ומקבל תמיכה באכיפה בררנית על ידי פקידים מושחתים. הם התנכלו למתנדבים שהגיעו ראשונים בליל הטבח. מי שהגיע ראשון ראה את גופו צוות טקילה ועוד ויש לו בוודאי מידע מה מטרת הגעתם לשם ללא הודעה למשטרה שתערך (נוהל תחנת משטרה שכנה ופינוי המסיבה). הם פרסמו עלילת דם קשה, כפי שגדולי האנטישמיים עשו באירופה, נגד כוח 100, ששמע עדות מרוצחי החמאס על יחס עדיף משב"כ (למה ?) ועכשיו הם עוצרים עם נשקים שלופים קצינים שנתנו חייהם לביטחון המדינה ומענים אותם בעינויי תופת ללא זכויות. כל זה לסתום פיות.