הבירוקרטיה גדלה, החופש הכלכלי מצטמצם והאזרחים שומרי החוק נושאים בנטל. בינתיים, הפשע המאורגן מוצא דרכים יצירתיות לעקוף את המערכת
הפיכת האזרח לצמית בשיטת הסלאמי
הממשלה אישרה בתחילת נובמבר את תקציב המדינה לשנת 2025, שהיקפו כ-607.4 מיליארד שקלים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כתב בטוויטר לאחר אישור התקציב: ״התוכנית הכלכלית כוללת רפורמות בשלושה תחומים מרכזיים: ייעול המגזר הציבורי, המאבק בהון השחור ובתוכניות האצה למשק בתחום ההייטק, תעסוקת חרדים ועידוד שוק הדיור ועוד״.
תקציב המדינה לשנת 2025 אושר בממשלה!
בשורה למילואימניקים הגיבורים ותקציב שיזניק את ישראל קדימה!
התקציב שאישרנו כעת הוא בשורה למילואימניקים שעזבו הכל ויצאו להגן על הבית. אישרנו חבילת ענק של-9 מיליארד ש״ח נוספים לתכנית המילואימניקים. מצדיעים לגיבורים של המדינה.
המטרה העיקרית… pic.twitter.com/o95hFIeAjS
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 1, 2024
הממשלה כלוחמת בהון השחור
מלחמה בהון השחור נעשית בעזרת תוספת תקנות שמצרות את חופש הפעולה של האזרח, הן שוחקות את חירויות הפרט ומוסיפות עול בירוקרטי שמתבטא בכסף ובזבוז זמן. כל תוספת של תקנות כאלה גורמות אוטומטית להפחתה באוטונומיה של האזרח, כי כאשר לאנשים יש פחות שליטה על הכספים שלהם, יכולתם להחליט עצמאית מצטמצמת, מה שהופך אותם לתלויים יותר ויותר ברשויות הרגולטוריות.
להלן כמה דוגמאות: קבלת ושליחת כסף לחו״ל, ובעיקר מארה״ב, קשה כיום כמעט כמו בימים שבהם אסור היה להחזיק דולרים. העברת סכום כסף יחסית גדול (למשל, 80,000 דולר לאמירויות) מחייב בארץ מילוי טופס ארוך ובו דרישה לפרטים אישיים על בעלי החברה המקבלת ו/או חברת האחזקות שלה. באמירויות לא חולקים את המידע הזה עם אף אחד. כך למשל, סוכלה עסקה בסכום הזה בין חברה ישראלית מרעננה לחברה באמירויות, בגלל ״דרישות בנק ישראל״ שנדחו על הסף בצד המקבל. אך בתקציב 2025 הוקצו 70 מיליון ש״ח לעידוד הייצוא בעוד המלחמה בהון השחור מגבילה זאת.
מגבלות חדשות על עסקאות
לאחרונה נוספה רגולציה חדשה ״למלחמה בהון השחור״: כל הוצאת חשבונית מעל 25,000 ש״ח מחייבת את העסק לקבל ״מספר הקצאה״ ממס הכנסה. מגבלה נוספת, גם על אנשים פרטיים: לא ניתן לשלם מעל 6,000 ש״ח במזומן על עסקה (למעט חריגים). במיוחד נפגעים עסקים קטנים משום שהם פחות ממוחשבים ומתקשים לעמוד בדרישות הדיווח לרשויות.
הוצע בעבר מספר פעמים כי ייאסר לחלוטין להחזיק בבית במזומן סכום כסף בשקלים או במטבע זר כלשהו בשווי שיעלה על 200 אלף שקל. כספים שייתפסו מעבר לסכום זה יוחרמו או שיוטל על בעליהם קנס כספי גבוה, ונגד הבעלים יינקטו הליכים משפטיים. החזקה של מעל 50,000 במזומן תחייב דיווח למס הכנסה. עד שלא נראה לוחמי מס-הכנסה עזי נפש נכנסים למתחם של משפחת פשע במגזר הערבי נוכל לטעון שהמלחמה היא בעיקר באזרח שומר החוק.
המדינה חופרת
במדינות המערב קיימת שאיפה לעבור לתשלומים והעברות אלקטרוניות בלבד, ללא שימוש במזומן. המרוויחים העיקריים יהיו הבנקים למיניהם והבירוקרטיה, שתהיה חייבת לגדול משמעותית על מנת שיהיה כוח אדם שיבדוק כל עסקה חשודה או קשרים חשודים בין אנשים. מכאן ועד פיקוח הדוק על סוג הוצאה והרשאה להוציא את הכסף הדרך קצרה. המשטר הדיקטטורי בסין כבר מיישם זאת בהצלחה.
האפשרות לצמצם את הרעב הבלתי פוסק של ממשלות ישראל לעוד ועוד כסף לא מומשה בתקציב זה. סגירה של מרבית משרדי הממשלה וצמצום של 80% בכוח האדם במקביל לצמצום מרבית הרגולציות שנועדו להזין את התיאבון הממשלתי ומצריכות פקידים עד בלי די, תוך הורדה משמעותית ביותר במיסוי הישיר, ייתרו את המלחמה בהון השחור כי הסיכון של בעלי הון זה לא יהיה שווה את המחיר שישלמו אם יתפסו עוברים על החוק.
המלחמה של בעלי ההון השחור ברגולציה
הצד השני של המטבע הוא, כמובן, המחזיקים והמשתמשים בהון השחור. הם בדרך כלל מתאימים עצמם במהירות לסביבת החוק המשתנה באיטיות. כך פועל השוק הפרטי, שחור או לבן כאחד.
השוק השחור מסתגל לתקנות חדשות בכמה דרכים:
חדשנות טכנולוגית: שימוש מתוחכם באינטרנט, שימוש במטבעות קריפטו, יצירת שרשרת של חברות קש דיגיטליות (כולל בנקים וחברות ביטוח בחו״ל), כל אלה מקשים על הרשויות לעלות על פעילויות בלתי חוקיות.
גיוון מוצרים ושירותים: התרחבות למסחר בטובין ושירותים חדשים לא חוקיים, כגון תרופות מזויפות, סחר בלתי חוקי בבעלי חיים, שירותי מין של קטינים, סחר באמנות גנובה, ועוד.
תשלומי שוחד: ככל שקשה יותר להתגבר על מגבלות כך יש לבעלי ההון השחור יותר מוטיבציה לשלם שוחד לפקידים בסכומים שיקשו עליהם לעמוד בפיתוי. כבר היו בישראל פרשיות שוחד משמעותיות שלא נחקרו בגלל מעמדו של המשוחד או מותו המפתיע.
מעבר לעסקאות בָּרְטר: בתמורה לשירות, למשל ״שמירה״, ה״שומר״ מקבל סחורות או שירותים בחינם. בעל העסק יכול לדווח על פריצה למשל, כאשר ידוע לכל כי המשטרה לא תטרח לחקור כאשר מדובר בנזק כלכלי קטן.
סיכום
המחיר היקר בזמן, כסף וחירויות, שמשלם האזרח עבור המלחמה בהון השחור אינו מצדיק את ההקרבה. מלחמה זו נוחלת כישלון חרוץ. ההוכחה: בין 2020 ל–2022 גדל מספר שטרות ה–200 ₪ ב–15%. היום השטר הזה מהווה 58% מכלל השטרות. צמצום השימוש במזומן זה לא. לעומת זאת, ההון השחור מסתגל במהירות ומה שנותר הוא עול חסר תקדים על האזרח שומר החוק. עד היום לא מוכרת לי הוכחה כמותית משכנעת שהצעדים הדרקוניים שנוקטות בהם ממשלות רעבות לעוד כסף אכן משיגות את המטרה.
ד״ר אלי רון הוא מומחה למערכות מורכבות מסתגלות וחבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
הפקידים לא רוצים לצאת ממשרדיהם הממוזגים ולהתחכך באוכלוסיות האחראיות להון השחור-תוצא של פשיעה, ולהון האפור -תוצא של העלמות מס, וגם במקרים המועטים בהם עשו זאת בעבר, מערכות המשפט, שרוב השופטים בהם בורים בעניני מיסים, לקחו את הזמן שלהם להגעה לפסיקה. כבר עכשיו יש לשלטונות המס יכולות דראקוניות של חילוט רכוש שחשוד שהושג באופן לא חוקי למשך כל תקופת המשפט, והם כמעט לא עושים כלום, אלא מעדיפים לבקש מהמחשב שיציק באקראי לכמה אזרחים שעסקיהם קצת שונים מהמקובל, כאילו הם עבריינים.
חילוט רכוש חשוד איזה כיף
אני שמעתי על בחור מהמגזר בישוב מעורב, שלפני כמה ימים דיבר לא יפה באיזה מאפייה או תחנת דלק על דמות מסוימת במגזר.
הוא נאלץ למכור רכוש ולפצות אותם ב 800,000 שח כדי להישאר בחיים.
מעניין אם קיבל חשבונית… והאם התשלום שלו נחשב הון שחור.
רעיון מקורי :
שיאפשרו לאנשים להרויח בלבן ! ואולי זו עצמה מהטרה ? שלא יהיו חלילה חילופי מעמדות ?