נפילת אסד לא תעצור את משבר ההגירה באירופה

התקוות להחזרת פליטים סורים למולדתם מתעלמות מהמציאות: הם מיעוט מהמהגרים לאירופה, ורבים מהם כבר השתלבו במדינות הקולטות

גולים סורים חוגגים את נפילת משטר אסד בגרמניה. צילום: Shark1989z, CC BY-SA 4.0

קריסתו המהירה והפתאומית של משטר משפחת אסד בסוריה עורר מיד תקוות ברחבי אירופה לעצירת גלי הפליטים ממדינה זו ולהחזרתם ההמונית של מאות אלפי הפליטים שכבר הגיעו ב-13 השנים האחרונות לחופי מבטחים במדינות האיחוד האירופי השונות. פה ושם נשמעו הודעות על תוכניות להקפאת מעמד הפליטות לסורים שנמצאים בשטחן של מדינות מסוימות או שמתעתדים להגיע אליהן. התמונות של זרימת פליטים סוריים ממדינות שכנות לסוריה בחזרה לבתיהם, או מה שנשאר מהם, חיזקו גם הן את ההערכה שאנחנו עומדים בפני החזרה המונית של פליטים סוריים מאירופה, ובכך תצליח אירופה להתמודד עם משבר ההגירה ההמונית שפקד אותה בעשור האחרון, ולמעשה עוד לפניו. אך ישנן כמה בעיות יסודיות עם התפיסה האופטימית הזו.

הפליטים מסוריה – רק חלק מהתמונה

ראשית, הפליטים שהגיעו מסוריה לאירופה מאז תחילתה של מלחמת האזרחים במדינה זו ב-2011, מהווים רק חלק ממשבר הגירה הרבה יותר נרחב. לפי הערכות שונות, מספר הסורים שנמלטו לאירופה עומד על כ-1.3 מיליון איש ואישה. עם זאת, ממדי ההגירה ההמונית לאירופה גדולים יותר, שכן לא מעט "פליטים" ומהגרי כלכלה ממדינות אחרות ניצלו את המשבר הפוליטי והאנושי שהתרחש בסוריה כדי להגיע בהמוניהם לאירופה.

במספר מדינות האיחוד האירופי שפתחו את שעריהן בפני "הפליטים", מספר הפליטים הסוריים אכן גדול בהשוואה לקבוצות "פליטים" ומהגרים ממדינות אחרות במזה"ת, באפריקה ובאסיה. אך "מבקשי מקלט" אחרים לא הגיעו מסוריה.

בגרמניה, לדוגמה, חיים כיום כ-950,000 איש ממוצא סורי. בין ינואר לנובמבר 2024 ביקשו מקלט בגרמניה כ-75,000 סורים, כ-34,000 אפגנים, כ-30,000 טורקים, כ-8,500 עירקים, כ-7,000 סומלים, כ-5,500 איראנים, כ-3,500 מקולומביה וכ-3,000 מאריתריאה. כלומר, יותר מבקשי מקלט הגיעו ממדינות שאינן סוריה, ואליהם יש להוסיף עוד כ-5,100 מבקשי מקלט מרוסיה. כלל הפליטים החיים בגרמניה כיום עומד על 3.5 מיליון איש ואישה. קבוצת הפליטים הלאומית הגדולה ביותר שהגיעה בשלוש השנים האחרונות לגרמניה הגיעה מאוקראינה. מספר כלל האוקראינים שחיים כיום בגרמניה עומד על מעל 1.2 מיליון איש ואישה. גם באוסטריה עמד ב-2023 היה מבקשי המקלט מסוריה הגבוה ביותר (מעל ל-21,000), אך אליהם נוספו 8,500 מבקשי מקלט מאפגניסטן, 7,700 מטורקיה, 6,800 ממרוקו, כ-1,500 מפקיסטן, כ-1,500 מסומליה, 1,400 מבנגלדש ו-1,200 ממצרים. גם באוסטריה, יותר מבקשי מקלט באו ממדינות אחרות מאשר מסוריה. לפי הנתונים, אם אכן יפסיקו סורים לקבל מקלט במדינות האיחוד האירופי, בעיית ההגירה ההמונית תיפתר רק באופן חלקי.

החשש מסוריה החדשה

סביר להניח שפליטים סוריים ימהרו לעזוב מדינות שבהן תנאי חייהם מאז עזבו את סוריה היו גרועים למדי – בעיקר מדינות בהן האוכלוסייה המקומית לא קיבלה אותם בסבר פנים יפות, כמו לדוגמה טורקיה ולבנון. מכאן גם הצילומים של זרימת הפליטים חזרה לבתיהם. ממדינות שאירחו בנדיבות רבה ביותר את הפליטים הסוריים עוד לא הגיעו צילומים של מטוסים מלאים בפליטים סוריים או מבקשי מקלט החוזרים למולדתם. הרבה פליטים במדינות אלה אולי מדברים על רצונם או חלומם לשוב לסוריה, אך מן הסתם הם ימתינו תחילה לראות איזו מציאות מתהווה בסוריה שלאחר עידן דיקטטורת הבעת. לא מעט סורים, ביניהם בני מיעוטים דתיים ואתניים שונים, וכן חילונים נמלטו מסוריה מחשש לגורלם אם יפלו בידי הקבוצות האסלאמיסטיות הסוניות השונות, שהשלטון בסוריה הוא היום בידיהן. ההבטחות וההצהרות בדבר בנייתה של סוריה חדשה ושוויונית, בה יהיה מקום לכל העדות והמיעוטים, נשמעות כעת חסרות אחיזה במציאות. דאע"ש, אלקעידה ו"האחים המוסלמים" לא הראו פתיחות רבה באזורים שנפלו בידיהם ברחבי המזה"ת ב-20 השנים האחרונות. לא מעט פליטים סורים חוששים שארצם נכנסת למעגל אלימות פנימי חדש. עם זאת, לא מן הנמנע שדווקא אסלאמיסטים שנמלטו מפחד משטר הדמים של אסד ואנשיו יגלו נטייה גדולה יותר לחזור לסוריה.

השתלבות והישארות

יש מדינות שלא ימהרו לוותר על הפליטים הסורים שכבר נקלטו בתחומן. לא מעט מהפליטים הסורים שהגיעו לאירופה מיהרו להיקלט בארצות שאירחו אותם, ללמוד את שפתן, וגם להשתלב בשוק העבודה בהן. בגרמניה, למשל, מתריעות רשויות הבריאות מפני קריסה של המרפאות במדינה אם כל הרופאים הסוריים שנקלטו במערכת הבריאות הגרמנית יחליטו לחזור לארצם. כ-6,000 רופאים סוריים עובדים כיום בגרמניה, כ-2% מכלל הרופאים במדינה. זו קבוצת הרופאים הזרים הגדולה ביותר בגרמניה אחרי אלו מרומניה ומרוסיה. מערכת הבריאות הגרמנית סובלת מאוד מחוסר ידיים מקצועיות, וגם אם אחוז הרופאים הסוריים בגרמניה נראה נמוך, חזרה המונית לסוריה אכן תהווה בעיה לגרמנים. אך ספק אם זו תתרחש בעתיד הנראה לעין. הצורך של גרמניה בידיים עובדות, שעמד מאחורי מדיניות פתיחת הגבולות בתקופת הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל, נותר בעינו.

ישנם הקשיים והסיבוכים המשפטיים העומדים בפני כל אלה שרוצים להפסיק את נהירת הפליטים והמהגרים מסוריה. כדי למנוע הגעת פליטים מסוריה לאירופה ולהתחיל להחזיר סורים לארצם – שלא מרצונם החופשי, יהיה צורך להכריז על סוריה כעל "מדינה בטוחה". אם מערכת המשפט האירופית החליטה שמצרים אינה נחשבת ל"מדינה בטוחה", מדוע שסוריה – שאיש אינו יודע מה העתיד צופן לה, תוכר ככזו? נראה כי ההצהרות והתחזיות בדבר הקפאת בקשות המקלט של פליטים סוריים וחזרה המונית של סורים מאירופה לארצם נובעות יותר מצרכים פוליטיים פנימיים במדינות אירופה השונות. בגרמניה, למשל, עומדות להתקיים עוד כחודשיים בחירות כלליות. גם לממשלה וגם לאופוזיציה יש אינטרס לגלות קו תקיף בנוגע לסוגיית הפליטים והמהגרים. רק לפני שבוע, כשהלחימה בין המורדים באסד לנאמנים לו הייתה בשיאה, דובר על גלי פליטים חדשים מסוריה שיתדפקו על שערי אירופה. שינוי מגמה מהיר ומוחלט מדי מהגעה המונית של פליטים מסוריה להחזרה המונית של פליטים מסוריה דומה לאילוזורי מדי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *