פרופ' אמיר חצרוני התארח בפודקאסט "על המשמעות" עם תמיר דורטל לשיחה סוערת על לאומיות, זהות והסכסוך הישראלי-פלסטיני. הראיון מציף שאלות נוקבות על עתידה של מדינת ישראל וזהותה
בפרק חדש של הפודקאסט "על המשמעות" עם עו"ד תמיר דורטל, התארח פרופ' אמיר חצרוני, איש תקשורת ומרצה, לשיחה סוערת על לאומיות, זהות והסכסוך הישראלי-פלסטיני. הראיון, שנערך בצל המתיחות הביטחונית המתמשכת, מציף שאלות נוקבות על עתידה של מדינת ישראל וזהותה. האם הרציונליות היא התשובה לכל?
דורטל פותח את הראיון בשאלה אישית, ומבקש מחצרוני לספר על עצמו מעבר לדמות התקשורתית. חצרוני, כדרכו, עונה בפרובוקטיביות ומציג את תפיסת עולמו הרציונלית-אגואיסטית. "מה זה נותן לי?", היא השאלה שמובילה אותו, והוא מנתח את המציאות הישראלית מנקודת מבט זו.
"הציונות היא שילוב של טמטום ורוע", קובע חצרוני, ומסביר כי הרוע טמון בפגיעה בערבים, ואילו הטמטום טמון בבחירה בארץ ישראל כמקום להקמת מדינה יהודית. "השטח פה הוא [ __ ]", הוא אומר, וטוען שאין היגיון רציונלי בהיאחזות במקום כה בעייתי מבחינה גיאופוליטית. הוא מציע פתרון רדיקלי לסכסוך – חלוקה שווה של הארץ, אך מודה שאף צד לא מוכן לקבל זאת.
"ברגע שאנחנו במספר ניכר, נרדפים", מצטט דורטל את הרצל, ומציג טיעון היסטורי על מצוקת היהודים בגלות. חצרוני דוחה את הטיעון ואומר שמצבם של יהודי קזחסטן, למשל, לא מעניין אותו. "מה זה נותן לי?", הוא שואל שוב, ומדגיש שפונקציית המטרה שלו היא מקסימום פאן אישי.
השיחה גולשת לנושאים נוספים, כמו הרפורמה המשפטית, חופש הביטוי, והמצב התקשורתי בישראל. חצרוני מביע תמיכה בשלטון חלש ומתנגד לרפורמה, אך מסכים עם דורטל בנוגע לסגירת התאגיד. הוא תומך בשידורי אל ג'זירה ומבקר את הצנזורה הצבאית, אותה הוא מכנה "צנזורה מטעם".
"התקשורת הישראלית… מאוד לא אובייקטיבית", אומר חצרוני, וטוען שהיא מגויסת לטובת האינטרס הישראלי. הוא מבקר את השימוש ב"חיילינו" וב"גיבורינו" ומציע להשתמש בטרמינולוגיה ניטרלית יותר, כמו "חיילי צה"ל". הוא קורא לשינוי בתפיסה הלאומית ומציע לאמץ גישה יותר רציונלית ופרגמטית.
עקבו אחרי הפודקאסט 'על המשמעות', בספוטיפיי, באזזספראוט, ויוטיוב. תמכו בתמיר וקחו חלק בהצלחה של פודקאסט מעמיק ומרתק באמצעות מנוי באתר מידה.
הבעחה בחצרוני, שאינו אדם מעמיק, כפי שמצופה מאקדמאי.
ישנם אקדמאים נוספים עם דעות פרובוקטיביות בימין ובשמאל למשל, ישעיהו לייבוביץ זל, שיכולים לתת טיעונים מעמיקים להצדיק את עמדתם, כך שאפילו אם לא מסכימים לדעתם, אפשר לכבד אתה. לחצרוני יש רק את הפרובוקציות, בלי שום עומק, ולכן, חבל לבזבז עליו את הזמן.
אז מה עושה פה שילך לגור ברמאללה