הקדמה 

"האמת היא אבן הפינה של כל המידות הטובות האנושיות" – ג'ון לוק

כל מי שנחשף לדרמות משפטיות אמריקאיות מכיר את השבועה של עדים על הדוכן: אני נשבע לומר את האמת, את כל האמת ורק את האמת. המשתמע ממשפט זה ברור: אין זה מספיק לומר רק אמת – לעיתים השמטת ההקשר ומחיקת עובדות מסוימות הופכות את האמת החלקית לגרועה מהשקר.

כך חשנו כאשר צפינו בפרק האחרון של דו"ח רולניק הנקרא "שיטת נתניהו" ושודר ב"כאן 11" ב-12.12.2024. הפרק מנסה לתאר את מכונת התעמולה האימתנית שבנה בנימין נתניהו על מנת להיחלץ ממשפטו. מכיוון שאנו, הח"מ, היינו ממייסדי "פרויקט 315" המוזכר בסרט, השתתפנו גם ב"אולפן הפתוח של כנרת בראשי", ומתראיינים לעיתים בערוץ "עכשיו 14" וברדיו "גלי ישראל", ניתן לומר שהנושאים המתוארים בפרק זה מוכרים לנו היטב ובאופן אישי.

לצערנו, מצאנו בפרק "שיטת נתניהו" דוגמאות רבות של השמטת חלקים נרחבים מהעובדות הרלבנטיות, ובמקביל גם גילינו דברים רבים שאינם נכונים כלל. ננסה, לטובת הדיוק ההיסטורי, להיעזר בפלטפורמה המכובדת הזו כדי להציג את הטעויות והעיוותים לעיני הקוראים ולהראות את האמת לאמיתה.

 

פרק 1 – ציר הזמן

"התחל בהתחלה," אמר המלך בכובד ראש, "והמשך עד שתגיע לסוף: אז עצור."
(עליסה בארץ הפלאות, לואיס קרול)

הפרק של רולניק מתחיל באמצע הסיפור, כשחלקו הראשון והמהותי אינו מוזכר כלל. הוא פותח בתמונה המפורסמת של ראש הממשלה עומד בחזית בית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2020, מוקף בשרים וחברי קואליציה שבאו לתמוך בו חבושי מסכות (תקופת הקורונה), ונושא נאום הגנה נסער על שמו הטוב וחפותו. אז, על פי רולניק, הוקם מנגנון "מכונת הרעל" שהוא מתאר בהמשך.

אלא שהסיפור צריך להתחיל כארבע שנים קודם לכן, כאשר החלו חקירותיו של ראש הממשלה בלהב 433, תחילה בתיקי 1000 ו-2000 ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), ואחר כך בתיקי 3000 ו-4000 ביחידה הארצית לפשיעה כלכלית (יאל"כ). על הקטע החשוב הזה, המכתיב את המשך הסיפור, נמנע רולניק מלספר כלל. בתקופה זו "מנגנון ההשפעה על דעת הקהל", כפי שרולניק קורא לו, טרם הוקם, ומייסדיו, כולל הח"מ, כלל לא ידעו על העתיד שמחכה להם. בחלקם הם גם האמינו למה ששמעו בתקשורת.

ומה הם שמעו? ובכן, המון. מרגע שהחלו החוקרים לעצור ולחקור את כל סביבתו של ראש הממשלה, רובם אנשים נורמטיביים שהואשמו על לא עוול בכפם ומעולם לא הוגש נגדם כתב אישום, זכינו למבול בלתי פוסק של הדלפות מחדרי החקירות, אשר עשו את דרכם ישירות לכתבי המשפט של העיתונים והערוצים השונים. קריאת התמלילים הדרמטית של גיא פלג במהדורות החדשות של ערוץ 22 דאז, שהפך ל-12, ושל רביב דרוקר בערוץ 10 שהפך ל-13, נצרבו במוחם של מיליונים מאזרחי ישראל. מעבר לעובדה שכל אחת ואחת מההדלפות הללו היא עבירה פלילית שדינה עד 3 שנות מאסר, הרי הקטעים שהוקראו היו חלקיים, מגמתיים, ונבחרו במיוחד כדי להכפיש את תדמיתו של ראש הממשלה.

בחודשים פברואר-מרץ 2018 עלתה המערכה הילוך: בקול תרועה התבשרנו על החתמת 2 עדי מדינה: שלמה פילבר וניר חפץ, שהצטרפו לעד הוותיק יותר ארי הרו. השלישיה הזו, כך הובטח לנו, מחסלת לחלוטין את סיכוייו של נתניהו לצאת זכאי. הרי אלו הם הקרובים אליו ביותר, שוהים במחיצתו כל הזמן, ואם הם מזמרים עליו בחדרי החקירות של להב 433, איזה סיכוי יש לו?

הציבור ברובו האמין. גם חלק מאלו שבעתיד יהפכו למה שרולניק קורא "ברגים במכונת הרעל". המידע סונן ונמסר בצורה מבוקרת, גם אם פלילית לכאורה, על ידי הפרקליטות והמשטרה. לעורכי הדין של נתניהו טרם היה מושג מה יש בחומר החקירה. מערכת אכיפת החוק שיחקה למעשה מול שער ריק, עם משאבים בלתי מוגבלים ועם כלי חקירה אימתניים, כולל אותו "פגסוס" שאת שמו אף אחד עוד לא הכיר.

אבל התסכול הצטבר אצל אלו שהאמינו בחפותו של נתניהו ובדרכו. הם לא הבינו כיצד האיש הזה, המוערץ בכל העולם, העובד סביב השעון ומוביל את ישראל להצלחות פנומנליות, מוצג כנהנתן, קמצן ומושחת.

לאחר שהחתמת עדי המדינה לא הצליחה לשכנע את נתניהו לפרוש, עברה המערכת לטקטיקה חלופית, שמטרתה לגרום לכך שיפסיד בבחירות. כתב האישום נגד נתניהו בכפוף לשימוע (מה שנקרא בעגת העם "כתב החשדות") הוגש לראש הממשלה ב-28.2.2019, 40 יום בלבד לפני הבחירות לכנסת ה-21. 60 ימים קודם לכן קיבל היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט את ברכתו של "פורום כרמים" הכולל שופטים ויועמ"שים בדימוס. הפורום התכנס בקרית ענבים וללא כל סמכות חוקית נתן את ברכתו ליועמ"ש להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה בתקופת בחירות.

ב-100 הימים שבין פיזור הכנסת לבין הבחירות התנהל מסע חסר רסן של הדלפת חומרי חקירה ודיונים פנימיים. הסנגורים של נתניהו סירבו במכוון לקבל מהפרקליטות את חומרי החקירה (גם לאחר הגשת כתב החשדות) טרם הבחירות, בידיעה כי אז יהיה לפרקליטות ולמשטרה אליבי להאשים אותם בהדלפות מהחקירות. אלא שהדבר לא הפריע כלל לגורמי אכיפת החוק למלא כל ערב את החדשות בתמלולי חקירות והדלפות מדיונים פנימיים וסודיים שהתרחשו בלשכת היועץ המשפטי בסלאח א דין.

יצוין כי שניים מגיבורי דו"ח רולניק מעורבים בקטע זה עד צוואר. נורית ליטמן, המככבת בסרט, הייתה אחת מצוות הפרקליטים שהחליט על הגשת כתב החשדות (לא ניתן לכך גילוי נאות בסרט, וחבל) ולכן דעתה על המשפט רחוקה מלהיות אובייקטיבית. בהמשך נראה עד כמה היא מנותקת מההתרחשויות האמיתיות בבית המשפט. הכתב אביעד גליקמן, כיכב באותה תקופה כצינור ישיר להזרמת ציטוטים ודעות מתוך חדר הישיבות ברחוב סלאח א דין שבו התכנס צוות בן 29 פרקליטים ודן בגורלו של בנימין נתניהו ובעקיפין בגורל המדינה שדינה נגזר לשנים של סחרור משפטי ופוליטי הרסני. הדלפות אלו, כמו מאות אחרות, היכו אז שוב ושוב בנתניהו ובמשפחתו, וקצרה ידו של ציבור תומכיו מלהושיע.

הנה רק חלק מדיווחיו של גליקמן באותם ימים גורליים. אין ספק שכל פרקליט שמסר לו מידע באותו זמן עבר לפחות על כללי האתיקה והמוסר, אם לא למעלה מזה. כיצד יכולים פרקליטים לדון ולהחליט באופן עצמאי כאשר דעתם מתגוללת בראש חוצות?

שקלים.
בכיר נוסף ממשרד המשפטים: צריך להגיש פה כתב אישום חד משמעית. זה לא תיק של ספק. זה תיק להרשעה בטוחה
תיק אלפיים: יונתן תדמור, המשנה לפרקליטת מיסוי וכלכלה: מדובר בתיק שוחד מובהק. נוני מוזס ונתניהו עסקו בסחר מכר של חקיקה. יש פה הקלטות וראיות. (פונה לכיוון היועץ): באיזו עילה

— aviad glickman (@aviadglickman) February 1, 2019

כתב אישום בתיק אלפיים. עמדתה מצטרפת לרוב בכירי משרד המשפטים בהם פרקליט המדינה שי ניצן, המשנה שלו מומי למברגר ובעצם כולם למעט רז ניזרי ועמית אייסמן(פרקליט מחוז חיפה). גם בקרב עוזרי היועץ יש מי שחושב שצריך להגיש כתב אישום בתיק 2000

— aviad glickman (@aviadglickman) February 1, 2019

שלא יהיה לכם ספק: ראש הממשלה ופרקליטיו פנו פעמים רבות בתלונות ממוסמכות ליועץ המשפטי לממשלה על זרם ההדלפות המרושעות, המגמתיות והפליליות. היועץ התעלם מהתלונות כאילו היו אוויר וההדלפות נמשכו במלוא המרץ.

הנה לדוגמא אחת מהפניות, בתקופת השיא של רבעון ראשון 2019:

התמונה המפורסמת של ראש הממשלה בלוויית שרים וחברי כנסת בבית המשפט בירושלים, שאתה מתחיל רולניק את הסיפור, צולמה במאי 2020, יותר משנה לאחר מכן. במהלך התקופה הזו חווינו 3 מערכות בחירות סוערות. בחודש אוקטובר 2019, בעיצומו של השימוע לראש הממשלה, נדהם הציבור כאשר הפרקליטה הראשית של התיק, ליאת בן ארי, נטשה את הדיון ונסעה לספארי באפריקה, אקט בלתי נתפש של זלזול בראש הממשלה שגורלו בידיה. אירוע זה, אגב, כלל לא מוזכר בדו"ח רולניק.

ואם בליאת בן ארי עסקינן, היא מוזכרת בסרט כקורבן ראשי לעלילות שווא, תוצרת "מכונת הרעל", לדוגמא בנושא עבירות בנייה. מוזכר נכס שרכשה עם בעלה בראש העין, אך לא מסופר כלל שנפתח בעניינו תיק אכיפה בעירייה, ובוודאי לא מוזכרת חקירתה שבה השיבה "אין לי מושג" כמעט על כל השאלות שנשאלה. גם לא מסופר שהתיק נסגר לבסוף באופן חריג ע"י היועץ המשפטי מנדלבליט לקראת סוף כהונתו בשנת 2022, תוך התנגדות נמרצת של חבר עיריית ראש העין.

אז מתי החלו פרויקט 315 והאולפן הפתוח, מה שרולניק מגדיר "ברגים במכונת הרעל", לפעול? התשובה תפליא אתכם.

פרויקט 315 קם רק באפריל 2021, יותר מ-5 שנים לאחר פתיחת החקירות,5 שנים שבהן, כאמור, הפרקליטות והמשטרה עשו ככל העולה על רוחן, כולל עבירות בוטות על החוק, כדי לקבע לנתניהו את תדמית הפושע. אלא שבינואר 2021 הוגש סוף סוף כתב האישום הסופי, לאחר שעבר שינויים רבים בעקבות קבלת הטענות המקדמיות של ההגנה. או אז יכול היה הציבור הרחב להיחשף סוף סוף למידע, במה מואשם ראש הממשלה.

נספח א', שנוסף לכתב האישום הסופי עקב דרישת ההגנה, פירט את 315 המקרים שבהם קיבל נתניהו לכאורה היענות חריגה מאתר וואלה השייך לבזק שבבעלות שאול אלוביץ'. נספח זה צד את עיניו של גיא לוי, איש שיווק בן 44 מבאר שבע. לוי עבר על הנספח, וסעיפים מסוימים, שהוצגו כטיפול חריג של וואלה, נראו לו מוכרים ממקומות אחרים. סעיף 11 משך את תשומת לבו במיוחד: דווח בו על כתבה במגזין "פורבס" לגבי בחירתה של שרה נתניהו כאשת השנה. הכתבה הופיעה בנוסח דומה באתרים רבים, מה שמעיד שלא הייתה כאן היענות חריגה. לוי החליט לחקור את שאר 314 הסעיפים ולשם כך גייס מספר רב של מתנדבים, בהובלת הח"מ, ואיש המחשבים משה מלל. צוות זה, שפעל כולו בהתנדבות, בנה פרויקט עתיר נתונים שהפריך את רובו של כתב האישום והנגיש לציבור את גודל השערורייה. בהמשך נרחיב עוד על שיטת העבודה והתוצרים, אך יודגש כי המוטיבציה של המתנדבים נבעה מרצון לחשוף את האמת ורק את האמת. לא באנו להכפיש ולא להסית. באנו להציג עובדות ולהפריך שקרים ואי דיוקים. לא נלחמנו למען אדם אלא למען הצדק. למותר לציין, שגיא רולניק לא התייחס כלל בסרטו לממצאים המפורטים שלנו, לא כל שכן לעובדה שאזרחים מן השורה חושפים רשלנות בעבודת הפרקליטות. הוא הזכיר זאת בחטף ובהקשר מפוקפק. מבחינתו, אנחנו שייכים ל"מכונת הרעל".

במאי 2021 החל המשפט עם חקירתו הראשית של מנכ"ל וואלה, אילן ישועה. לאחר החקירה הראשית, שבה נתן לפרקליטות את מבוקשה וקיבל חשיפה מקסימלית באמצעי התקשורת, הגיע זמן החקירה הנגדית. כנרת בראשי, עורכת דין מוערכת שמעולם לא נמנתה על חסידי נתניהו, שמה לב שלאחר החקירה הראשית הסיקור פסק כמעט לחלוטין. היא הניחה שהמשפט נעצר, אך לתדהמתה גילתה שהעד ממשיך להעיד, והוא נופל שוב ושוב בסתירות מביכות; הסנגורים חשפו חומר רב שעמד בסתירה לטענת החריגות שבכתב האישום. אבל לא היה מי שידווח על כך. היא החליטה להקים מיזם ראשון מסוגו של דיווח ישיר באמצעות הקלדה של פרוטוקול הדיון באולם, שליחתו החוצה דרך הרשת ופרשנות משפטית באולפן וירטואלי שישודר לציבור בזמן אמת. המיזם כלל עורכי דין מכובדים, פרופסורית למשפטים, העיתונאי הוותיק אלי ציפורי ונצ"מ בדימוס אבי וייס. בהמשך חבר גם פרויקט 315 לאולפן הפתוח. באותה תקופה קם גם ערוץ 14 (לשעבר ערוץ 20) שחלק מאנשיו, כמו אראל סג"ל ואחרים, התרעמו עוד בתקופת ערוץ 20 על עומק הרדיפה אחר נתניהו. הערוץ נתן במה לפרויקטים אלו כדי להציג את ממצאיהם באופן עובדתי, מכובד ואמין. סרטו של רולניק תיאר תמונה כוזבת ומזלזלת של המיזם המפואר הזה. הוא אמר ש"האולפן הפתוח הוא למעשה שיחות של תומכי נתניהו", וציין שרק אתר "העין השביעית" מסקר את המשפט בקביעות (ושום מילה על נטייתו הפוליטית של האתר הזה). האמת היא שרולניק המשיך את התייחסותה המזלזלת של העיתונות הממסדית שהתעלמה במופגן מהתופעה של התנדבות ציבורית רחבת היקף לצורך חשיפת האמת.

זאת אם כך שגיאתו הבסיסית של רולניק. הוא נמנע, במכוון או מחוסר ידע, מלסקר את חמש השנים הללו שבהן היינו עדים למתקפה של גורמי אכיפת החוק בסיוע התקשורת נגד ראש הממשלה ומשפחתו. אין פלא, אפוא, שכאשר עמד לראשונה ראש הממשלה בבית המשפט במאי 2020, הוא היה נסער בצדק מהיחס שקיבל מהמערכת השנים שקדמו לכך. "נאום שטנה" כינה רולניק את הדברים שאמר נתניהו הפגוע מדם ליבו. "הם (בכירי הקואליציה) עומדים מאחוריו כמו בסרט מאפיה" משתלח הכתב גליקמן בשרי ממשלת ישראל שבאו לתמוך בעומד בראשם. למה ציפו תומכי הפרקליטות? שנתניהו, ביודעו את מעללי מערכת אכיפת החוק (שמאז נחשפה לכולי עלמא בבית המשפט), ירכין ראשו ויצעד כשה לטבח?

רולניק גם עוצר את סיפורו לפני הסוף. הוא בחר במכוון אירועים מסוימים בלבד, שבהם נדון בהרחבה בהמשך, אך את החשוב מכולם שכח לציין (מקרה?): ביוני 2023 כינסו השופטים בתיקי נתניהו את נציגי הפרקליטות וסנגורי ראש הממשלה לפגישה בדלתיים סגורות. השופטים אמרו לתביעה כי יהיה קשה להוכיח את סעיף השוחד בתיק 4000, ולמעשה הסבירו שאין סיכוי להרשעה בסעיף זה בתיק. זאת, אחרי שכבר נשמע חלק משמעותי מהעדים בתיק. הפרקליטות, כידוע, לא עשתה את הצעד המתבקש של משיכת סעיף השוחד מכתב האישום. כאשר אומרת הפרקליטה נורית ליטמן בסרט, בטון ידעני ומלומד, כי "שום דבר לא נשבר ושום דבר לא קורס" הרי יש כאן הטעיה רבתי של הציבור. יתכן שהדבר נובע מכך שהפרקליטה הבכירה, שאת דעתה קבעה כאמור כבר בפברואר 2019 על סמך בסיס ראייתי קלוש למדי, פשוט לא נכחה באולם המשפט כדי לראות במו עיניה כיצד לפחות אחד התיקים, המרכזי שבהם, שבו יש לה מניות יסוד, אכן קורס.

 

פרק 2 – מי היוזם? מי המפעיל?

"אל תלך לאן שהשביל מוביל, אלא לך במקום שאין בו שביל והשאר אחריך נתיב." – ראלף וולדו אמרסון

הבעיה השנייה בסרט של רולניק אפילו חמורה יותר מהקודמת. אם בסעיף ציר הזמנים נמנע רולניק באדיקות מלספר את כל האמת, כאן הוא כבר עובר על הכלל של לספר "רק את האמת". מדובר כמובן באותה טענה משומשת כאילו אנו, צוות האולפן הפתוח, פרויקט 315, ערוץ 14, גלי ישראל, ועוד רבים וטובים מופעלים כמריונטות על ידי ראש הממשלה ואנשיו המוזכרים בשמותיהם: יונתן אוריך, טופז לוק וכמובן הדמות הדמונית של יאיר נתניהו.

מדובר בהבל הבלים ורעות רוח, הגובל בהוצאת דיבה. הח"מ, שהקדישו שנים מחייהם לפרויקט אך ורק מתוך שאיפה להוצאת הצדק לאור, לא קיבלו מעולם הנחיות מהאנשים שרולניק מזכיר בסרטו. כך גם יתר המעורבים בפרויקטים השונים. למעשה, במהלך התקופה הייתה היכרות שטחית, אם בכלל, עם אנשי רוה"מ. ראש הממשלה נדהם לראות שאזרחים מן השורה קמו כדי לסייע לאמת לצאת לאור, ואכן מצא לנכון להביע את תודתו העמוקה מספר פעמים, דבר שבהחלט קיבלנו באהבה. הוא מעולם לא הנחה, ביקש או תגמל אותנו (למעט עותק חתום של ספרו – האם זה יהיה תיק 5000?). לרוה"מ יש מספיק ענייני מדינה לנהל.

הסרט של רולניק הופך את המיזמים הצנועים שלנו, בהתנדבות ומימון עצמי, למפלצת מאיימת. הנה ציטוט של רולניק: "המכשיר העיקרי הוא מנגנון השפעה על דעת הקהל. במרכזו מכונה דיגיטאלית מתוחכמת ומשומנת, שעובדת עשרים וארבע שעות ביממה שבעה ימים בשבוע (כשברקע מסכי האולפן הפתוח). לצידה, כלי תקשורת שהוקמו או הועצמו רק לצורך המטרה הזו (כשברקע מסך ערוץ 14)". נתעלם לרגע מהטענה המגוחכת שערוץ 14 עובד שבעה ימים בשבוע, אבל לטעון שהקמתו נועדה רק כדי לחלץ את נתניהו ממשפטו? הרי זו בדיחה גרועה והתעלמות קבועה משנים רבות שבהן כלל אמצעי התקשורת בישראל הדהדו כמעט אך ורק מסרים של קבוצה מסוימת בישראל והדירו כמעט את כל הקבוצות המיוצגות כיום בקואליציה. הנה, אפילו תאגיד השידור הציבורי(!) שילם כסף רב לרולניק כדי להשמיץ באופן חד צדדי לפחות מחצית מהציבור.

הכוח של פרויקט 315 והאולפן הפתוח אינו מגיע מלמעלה אלא מהעם. אנשים מכל השדרות מזהים אותנו ברחוב, פונים אלינו בדמעות בעיניים ומודים בהתרגשות על כך שהם סוף סוף שומעים את האמת. הם מאזינים לכנרת ולצוותה בנסיעה, בזמן העבודה ובבית. בזכותנו, הציבור יודע ומכיר את המשפט; השכלנו אותו במידע משפטי של מיטב עורכי הדין והבאנו לו את הסיפור האמיתי המתחולל באולם 315 בבית המשפט בירושלים. המיזם המדהים הזה מבחינת רולניק הוא "מכונת רעל".

 

פרק 3 – נשים את הכל בחבילה אחת וכך נפליל את כולם

"עץ טוב לא צריך להישפט לפי הקוצים של העץ שלידו." – עממי

לאורך הסרט מופגז הצופה בפוסטים מהרשת החברתית של צייצנים עלומים שאיננו מכירים. למותר לציין שאנו, מובילי פרויקט 315 והאולפן הפתוח, סולדים מכל שיח של אלימות, שפה גסה ואיומים. גם אנחנו סובלים מאותה תופעה בדיוק מהצד השני, וכדאי שמי שמשתמש בנדיבות בביטוי "מכונת רעל" ימעט בהטפת מוסר.

לו ניסה רולניק לשמור על חזות אובייקטיבית עיתונאית, היה מראה חלק מהשלטים והכרזות המונפות בהפגנות נגד נתניהו, גם ליד בית המשפט. מיצגים מבחילים של ראש הממשלה במדי אסיר, מובל בשלשלאות ומוכנס לכלוב. הוא היה מראה השוואות להיטלר ימ"ש, צ'אושסקו, קצין SS ועוד. הוא היה מראה חבלי תלייה וגיליוטינות. אבל רולניק אינו רואה ואינו שומע את הצד הזה.

הצופה בסרט יכול לקבל את הרושם שהמיזם שלנו הוא חלק מאותה תרבות הסתה. הפרקליטה ליטמן, מעירה בסרט : "קשה לא להאמין שיש פה משהו עם מטרה, מכוון, שחושבים עליו מראש, לא התפרצות ספונטנית של רגשות". את זה אומרת מי שאינה מכירה אותנו וכפי הנראה מעולם לא ניסתה להבין את עבודתנו ואת הממצאים שחשפנו.

אם יש זעם בציבור, הוא נובע בעיקר כשהוא שומע את העדויות בבית המשפט או את החוקרים המגיבים באדישות לסבל שעוברים הנחקרים, פעמים רבות על לא עוול בכפם. שאול אלוביץ' למשל, אדם בן 70, שהחוקר שלו הביא מגנומטר וחיקה במבטא רוסי מאבטח קשיש, כדי להראות למיליונר שיגמור את חייו כמאבטח במרכול, וזאת רק כדי להפוך אותו לעד מדינה (ללא הצלחה). אשתו איריס, הוכנסה לתא עם חולדות באמצע הלילה והוצעדה באזיקים לעיני בעלה כדי לשבור אותו. ניר חפץ נראה בסרטון בבית המשפט מתגרד עד זוב דם מהפשפשים בתאו ונופל על הרצפה מרוב עייפות. אותו הם הצליחו לשבור ולהפוך לעד מדינה (הגם שלא ממש סיפק את הסחורה) וכעת הוא שוקל לתבוע את המדינה. דוד שרן עם דמעות בעיניים כשנזכר איך גררו את אימו בת ה-80 ללהב 433 כדי לאיים עליו שייתן את ראשו של ביבי. המאזינים התמלאו בחילה כשעדת התביעה, היועצת המשפטית של משרד המשפטים לשעבר, דנה נויפלד, לקתה על הדוכן במחלת השכחה והשיבה עשרות פעמים "לא זוכרת" על שאלות בתחום מקצועה.

כל שעשינו היה לשקף החוצה במדויק את מה שנאמר בבית המשפט. לא תמכנו כמובן באף תגובה בלתי הולמת ופעמים רבות אף נזפנו במגיבים שונים שהשתלחו בצ'אט של האולפן. המציאות ששיקפנו הרתיחה חלק מצופינו, אך זה לא משנה את העובדה הכאובה שזאת המציאות, ובמקום לטפל בתיקונה, רולניק ואנשיו בסרט מנסים לשבור את המראה.

נורית ליטמן קוראת לזה "מתקפה מאד קשה על המשטרה ועבודת המשטרה", אך מה היא מצפה, שנעלים עובדות בלתי נוחות, גם אם מרגיזות? הנה דוגמה: כשחוקרי המשטרה והפרקליטים ניסו לשכנע את בית המשפט והציבור שברגע הקריטי, טרם חתימת הסכם עד המדינה עם שלמה פילבר, הייתה הפסקת חשמל רק בחדר שבו שהה ולא בחדרים אחרים, ועל כן לא נמצא תמליל אלא רק זיכרון דברים. האם עובדה כזאת לא מעוררת תמיהה, אם לא חשדנות, אפילו בעיניה של ליטמן? האם היה עלינו להתעלם מזה?

 

פרק 4 – מיהו עיתונאי?

"עיתונאות היא בסך הכול הטיוטה הראשונה של ההיסטוריה." – מרק טוויין

הח"מ אינם עיתונאים. לעומתנו, חלק מהאנשים השותפים לפרויקטים של הבאת האמת לציבור הם עיתונאים ותיקים (לדוגמא: אלי ציפורי ואבי וייס). מכל מקום, עיתונאים או לא, במיזמים שלנו אנחנו מתמקדים בעובדות.

פרויקט 315 מחזיק אתר מושקע המכיל עשרות דפי תוכן הכוללים מסמכים, תרשימים, טבלאות, ותמונות. האתר גם מפנה לספריה עשירה של סרטונים המסבירים היבטים שונים בכתב האישום. כל העבודה נעשית בהתנדבות מלאה וממומנת ע"י אזרחים טובים שרוצים לעזור. ניתן לראות את האתר כאן.

רולניק מתאר כך את "האולפן הפתוח": "המכונה שמשדרת בלי הפסקה תכנים שתכליתם היא לערער את אמון הציבור בהליך המשפטי. האולפן הפתוח הוא למעשה שיחות של תומכי נתניהו שבראשי מעלה לזום קבוצתי שהיא מנחה ומשדרת ביו-טיוב. המשתתפים מתחלפים ביניהם לפי בחירה של בראשי. התוכן אחיד ועוסק רק במה שהם קוראים תפירת התיקים של הפרקליטות כדי להפיל את נתניהו. האולפן הופך לבמה מרכזית כדי להתקיף את הפרקליטות ואת העדים במשפט נתניהו".

המציאות שונה לחלוטין.

פרויקט "האולפן הפתוח של כנרת בראשי" מבוסס על פרוטוקולים המוקלדים ביד מקצועית תוך כדי הדיון. נעשה מאמץ אדיר לדווח לציבור אמת, וניתן להשוות בין מה שדווח בזמן אמת לפרוטוקולים הרשמיים, המופיעים מספר ימים או שבועות לאחר מכן. הפרשנות באולפן מתבססת על העובדות, ורק עליהן, גם אם אינן נעימות להגנה כמו גם לתביעה. כשצריך, נמתחת ביקורת עניינית, אך בשפה נקייה וכמובן ללא הסתה.

אלא שבעולמו הדיכוטומי של רולניק יש טובים ורעים. יש עיתונאים ויש מכונת רעל. בקטגוריה הראשונה הוא מעלה על נס את "העין השביעית" שמנהלה שוקי טאוסיג אומר כך: "אנחנו רואים את מכונת הרעל. מה זה? גלי ישראל, ערוץ 14, האולפן הפתוח, פרויקט 315, פרויקטים תקשורתיים שמשתמשים בכלים כביכול עיתונאיים אבל התוכן הוא תעמולתי לגמרי. הנאמנות היא אף פעם לא לעובדות, אפילו לא לאיזושהי עמדה, אלא נאמנות למנהיג."
לעומתנו, הוא מגדיר את עצמו ואת שותפו אורן פרסיקו כ"עיתונאים". הנה מבחר "כותרות עיתונאיות" רק מהימים האחרונים (על עדות ראש הממשלה) המופיעות באתר "העין השביעית":

גם בסרט של רולניק ניתן לשמוע את השניים מזילים ריר על עדותה של הדס קליין לאחר יום עדותה הראשון.

פרסיקו: "זה התחיל בהמשך עדותה של הדס קליין, תיק 1000."

טאוסיג: "העדות שומטת הלסתות".

פרסיקו: "שומטת הלסתות".

טאוסיג: "הפעם הראשונה שבה נחשפה באופן מפורט ההתנהגות החזירית של בנימין ושרה נתניהו".

האם לאחר קריאת הכותרות וצפייה בשניים הייתם אומרים שמדובר בעיתונאות או בתעמולה בוטה? אולי אפילו במכונת רעל מתוחכמת ומשומנת? הערה: על עדות קליין ראו כאן.

העיתונאי השני, המשתייך למחנה הטובים של רולניק, הוא כתב חדשות 13, אביעד גליקמן. גליקמן משמש בסרט כמוכיח בשער: "זו פשוט מכונה של אנשים שמטנפים, ומלכלכים, ומאיימים ומטרידים" אמר עלינו. בהמשך הוא מציג עצמו כקורבן לאיומים שקיבל ברשת בעקבות הטענה שאיים על העד שלמה פילבר.

הנה חלק מהציוץ המדובר:

עם בזק. גם בחקירתו הראשית תיאר פילבר את הנחיית נתניהו
3- במידה ופילבר יתמסר לנתניהו( כפי שהתמסר לפרקליטו של אלוביץ, ז'ק חן, במספר מקרים) ולשנות מעדותו במשטרה, וכפי שניסה לעיתים לעשות בחקירתו הראשית (ולכן ביקשה התובעת תירוש להכריז עליו עד עויין) בנוגע לפגישת ההנחיה ומשום מה יטען

— aviad glickman (@aviadglickman) May 10, 2022

גליקמן אינו רואה איום בדברים שצייץ בבוקר 10.5.2022, לקראת עדותו של פילבר. אבל תחושת האיום תלויה בנמען פילבר, וכך העיד בבית המשפט:

להלן התמליל (10.5.2022):

פילבר: איום ישיר ומדויק של מה אני צריך ולא צריך להעיד פה היום

עו"ד בן צור: אנא פרט

פילבר: שכתב משפט יכול להיות שגם יושב פה [אביעד גליקמן] שמקורותיו מוכרים וידועים שטרח היום בבוקר להגיד מה אני צריך להגיד בעדות, מה אני לא צריך להגיד בעדות ומה יקרה לי אם חס וחלילה אני לא אגיד דברים מסוימים.

…

עו"ד בן צור: תודה. מה שהגיע מהצד של התביעה מכיוון שאתה העלית את זה, אני מבקש לא לסמן שום דבר מולו, מה שהגיע זה מסר שאם תסטה כמלוא הנימה ממה שאמרת במשטרה בשלב מאוחר לגבי פגישת ההנחיה יוגש נגדך כתב אישום נכון?

פילבר: זה מה שהיה כתוב שם

עו"ד בן צור: זה מה שהיה כתוב. אתה מרגיש, ואתה מוטרד כך אמרת לבית המשפט

פילבר: אני אמרתי שהיום בשונה מהרבה מאוד מקרים אחרים הייתי אומר שזה כן השפיע עלי.

כב' השופט מ' בר-עם: השפיע באיזה מידה השפיע?

פילבר: יש הבדל אם אתה קורא משהו שנאמר לפני חצי שנה או שעה לפני שאני צריך לעלות פה לדוכן,

כב' השופט מ' בר-עם: לא, באיזה מידה זה משפיע?

פילבר: שבסוף אני רואה בזה סוג של איום או אזהרה בסדר? נברור את המילים. נו, נו, נו, כזה.

למיטב ידיעתנו, התלונה שהוגשה במשטרה נגד אביעד גליקמן ע"י חה"כ עו"ד טלי גוטליב, לא טופלה מעולם.

דומה כי עוצמתו של אביעד גליקמן אינה נובעת מהשכלתו המשפטית (ככל הידוע אין לו השכלה משפטית פורמלית) אלא מיכולתו להשיג מידע ולקבל הדלפות (שחלקן לא חוקיות, כאמור למעלה) ממקורותיו בפרקליטות. את זאת הוא משלים בסגנון דיווח לעגני, מתנשא, בוטה ולפעמים גם שגוי. סגנונו הבעייתי אינו מתמקד רק בראש הממשלה ("כמו ילד קטן") ובשרים וח"כים ("איש בזוי ומתועב" ), אלא אף מול עמיתים למקצוע כמו שירית אביטן כהן ("תמיד מתבלבלת בין טובת המדינה להגנה על הנאשם מספר אחת") או אראל סג"ל ("איש מטונף").

גם באולפן 13 הוא אינו מהסס לקטוע בגסות עורכי דין ותיקים בעלי השכלה משפטית העולה על שלו עשרות מונים. בביקוריו באולם בית המשפט צפינו, כיצד הוא נכנס ויוצא מהאולם לעתים תכופות במהלך הדיונים ללא מתן כבוד למקום ולמעמד, ומתנהג בזלזול בכל מי שלא שותף לדעותיו. לא היינו מציינים זאת, אלמלא בחר גיא רולניק דווקא אותו כמטיף בשער וסוג של "עיתונאי לדוגמה". למקרה כזה התייחסו חכמינו כשלנוכח טענת "טול קיסם מבין שיניך" השיבו "טול קורה מבין עיניך".

 

פרק 5 – העוולות שהסרט בוחר להתעלם מהן

"כוח מוחלט משחית באופן מוחלט" -לורד אקטון

עוולות הפרקליטות והמשטרה שהוצגו באולם 315 של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-3.5 השנים האחרונות (רשימה חלקית) ע"י צוות ההגנה וחלק מהעדים והנחקרים:

• פתיחה בחקירה ללא אישור יועמ"ש
• חילוט רכוש ללא צו מתאים
• השתלת רוגלות לא חוקיות
• הקלטה בחדר היוועצות עורך דין
• הדחה להחלפת עורך דין
• חקירה של אימהות בנות 80+ כדי לאיים על העד
• חקירות דייג ("נאמר לארי הרו ע"י החוקר: אתה יודע טוב מאוד מה פסול ומה לא פסול… אני רוצה את המקרים האלה שבהם אתה היית עד לזה שבסביבה של נתניהו ואחרים באותה תקופה שעבדת שם")
• העלמת ראיות מזכות
• סחיטה באיומים ("נפגע לך במשפחה")
• שינוי כתב אישום עקב רשלנות
• מניעת שינה
• מניעת טיפול רפואי
• הרעבת נחקרים
• הצגת מצגים שקריים
• זיוף פרוטוקולים
• קביעת סכומים ללא ראיות

כאשר אף אחד מהמקרים הללו אינו נחקר, ואף חוקר/פרקליט אינו נותן על כך את הדין במידה שיוכחו כנכונים, הציבור כועס, ובצדק. אכיפת החוק אינה נותנת היתר גורף לבצע עבירות על החוק.

כמעט מאום מהדברים המתוארים פה לא הופיע בסרט של גיא רולניק. ייתכן שהוא רואה בהצפת המקרים הללו, "התקפה מאד קשה כלפי המשטרה ועבודת המשטרה", כדבריה של נורית ליטמן; אלא שאנו חשנו חובה מוסרית ולאומית להביא את הדברים כפי שהיו באולם המשפט, דברים שהתקשורת הממוסדת, טייחה, הסתירה, המעיטה מחומרתם, או שהתעלמה מהם.

בקישור כאן לאתר שלנו, אפשר לראות פירוט של רוב הדברים המצויים ברשימה, בדפים המבוססים על המסמך של בקשת "הגנה מן הצדק" שהוגש לבית המשפט על ידי עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', ב-10.8.2022. הבקשה טרם נידונה עד כה.

 

פרק 6 – סיפורו של פילבר

"הראה לי אדם, ואני אראה לך את הפשע" – לברנטי ברייה

על פי רולניק, סיפורו של שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בשנים 2015-2017, הוא פשוט:

"זהו שלמה פילבר. מקורבו ואיש סודו לשעבר של נתניהו ששימש מנכ"ל משרד התקשורת. הוא הפך לעד מדינה, הודה בשורה של מעשים מושחתים, וסיפק לחוקרים ולפרקליטות הצצה חסרת תקדים להשחתה של משרד התקשורת בתקופה שבה הוביל אותו. בתמורה נמנעה הפרקליטות מלהעמיד אותו לדין. בעדותו במשטרה בשנת 2017 סיפר פילבר על שירותי ה-VIP כדבריו שהעניק כשהיה מנכ"ל משרד התקשורת לאנשי עסקים שפעלו בתחום התקשורת לבקשת נתניהו. בין השאר העיד על הנחייה שקיבל מנתניהו להיטיב עם אלוביץ', הבעלים של "בזק" ושל אתר "וואלה". אבל על דוכן העדים פילבר מבצע פליק פלאק מרשים. מגמגם, לא זוכר, וחוזר בו מדברים שאמר לחוקרים במשטרה. למעשה הוא חוזר ליישר קו עם פרקליטי ההגנה, ונשכב על הגדר למען הבוס. שנתיים לאחר שהתהפך ויצא להגנת נתניהו, מבוטל הסכם עד המדינה שפילבר הפר, אבל בפרקליטות עדיין מתמהמהים בשאלה אם להעמידו לדין על חלקו בפרשת בזק שבה נאשם נתניהו."

רולניק מספק שני הסברים להיפוך המפתיע של העד: הראשון – מכונית עם רמקולים שהטיחה בו דברי נזיפה בעבר הרחוק, לפני בחירות 2019 ב'. והשני – חוזה שחתם הליכוד עם חברת הסקרים "דיירקט פולס" שפילבר הקים ב-2019 עם שותפו צוריאל שרון. רולניק רואה בכך הסבר הגיוני לשינוי שחל בפילבר על דוכן העדים, למרות הסיכון הגדול מול הפרקליטות שעלולה לתבוע אותו ולחלט את כספו.

הנראטיב של רולניק כל כך לוקה בחסר ומעוות, עד כי ניתן לראות בו נייר לקמוס שמעיד על התוכנית כולה. נצלול מעט לסיפור האמיתי של עדות פילבר, נניח אותה על ציר הזמן, ונחשוף את כל התמונה, עבודה שרולניק היה צריך לעשות, לו חתר להציג את האמת.

שלמה פילבר מונה למנכ"ל משרד התקשורת ביוני 2015, לאחר שמילא תפקידים בכירים במשק כמנכ"ל. הוא עו"ד במקצועו ובעל ידע כלכלי נרחב. נתניהו מינה אותו לתפקיד לאחר בחירות 2015 על מנת שיבצע רפורמות גדולות בשוק התקשורת, בהתאם לחזונו: פתיחת שוק השידורים לתחרות חופשית וקידום תשתיות התקשורת הפיזיות בישראל, במיוחד הכנסתם של סיבים אופטיים לשימוש בשוק.

פילבר למד בזריזות את החומר והבין שההשקעות הנדרשות עבור הנושא השני עצומות, וכדי לבצען הוא נדרש לשיתוף הפעולה של שתי השחקניות הגדולות בשוק: בזק והוט. עוד ידע, שחברות הסלולר דלות במזומנים עקב הרפורמה הקודמת של כחלון ומהן לא תבוא הישועה. לצורך כך קיים פגישות רבות, פורמליות ולא פורמליות, עם כל מנכ"לי חברות התקשורת. הוא הציע לחברות עזרה בנושאים רגולטוריים שהיו תקועים (כמו איחוד עם חברות-בנות ודרישות בחוק להרחיב תשתיות מיושנות) ובתמורה הן תשקענה מיליארדים בסיבים אופטיים חדישים ותסכמנה לחלוק את השימוש בהם באופן שינטרל מונופול מחירים וייתן לצרכן שוק פתוח וחופשי.

את עיקרי התזה של פילבר עדיין ניתן לראות בסרט משנת 2016 כאן:

אלא שפילבר לא הביא בחשבון את עוצמת ההתנגדות שנתקל בה במשרדו. שינוי הכיוון שביקש להנהיג היה לצנינים בעיני סמנכ"לים מסוימים. במשרד התבצעה זה שנים מספר עבודה, שמטרתה הייתה לחייב את בזק לחלוק עם מתחריה את תשתית הטלפוניה הקווית המיושנת, ועל רקע זה עסקו בעיקר בכיפופי ידיים עם הנהלת בזק שעיכבה את המיזם בבג"צים אינסופיים. התעקשותו של פילבר לנוע קדימה הביאה לפנייה של האנשים מתחתיו למבקר המדינה, ומשם קצרה הדרך לנטרולו. כבר בתחילת 2016 הוחלט ע"י הייעוץ המשפטי למנוע מנתניהו, שהיה אז גם שר התקשורת, לעסוק בענייני בזק, בעקבות כתבה של גידי וייץ שפורסמה בעיתון "הארץ" וניפחה את קשריו של נתניהו עם אלוביץ' ואתר וואלה. נתניהו הסכים והציב את השר צחי הנגבי לעסוק בנושא. למרבה האירוניה, עד סוף כהונת הממשלה, נתניהו אכן לא עסק כלל בבזק , ולמרות זאת הוא עדיין מואשם בגלל פעולותיו של פילבר. טענת התביעה היא שרה"מ הנחה את פילבר בפגישת ההנחיה המפורסמת ביוני 2015.

החקירות נגד פילבר, בעידוד החתרנים מתוך המשרד, המשיכו, ובאמצע 2017 נלקח פילבר מביתו לחקירה במשרדי הרשות לני"ע באשמת יחס מועדף לכאורה שנתן לבזק (פגישות בבתי קפה, הודעות אימייל מכתובת פרטית, שליחת מכתב שנפלה בו טעות – דברים שהתבררו במשפט כחוקיים לגמרי עבור מנכ"ל משרד). פילבר המופתע ניסה להסביר את הרציונל מאחורי מדיניותו, אך נתקל בקיר אטום. בחקירה רמזו לו שבעצם הוא יכול לצאת מהבוץ אם ייתן מישהו מלמעלה (מבלי להזכיר שם) אך הוא התעקש שנתניהו לא הנחה אותו להיטיב עם בזק אלא פשוט ביקש לפתוח את השוק לתחרות, להוזיל מחירים, ולהשקיע בתשתיות. שבעה חודשים עמד פילבר על גירסה זו למרות שהוצא לחל"ת ונקרא להגיע לחקירות מדי פעם, כשכל הזמן הזה היה חשוף לאיומים בהעמדה לדין על הפרת אמונים.

ב-18.2.2018 נעצר לפתע שוב בביתו בשעת בוקר מוקדמת, ונלקח ללהב 433. נאמר לו שלא מדובר כעת בתיק "בזק" אלא בתיק חדש, חמור הרבה יותר, הכולל שוחד (תיק 4000). כך תיאר זאת פילבר על דוכן העדים (25.5.2022):

עו"ד בן צור: כשאתה אומר אני יודע בדיוק למה אתם פה, אתם פה בשביל נתניהו-וואלה נכון?

פילבר: כן

עו"ד בן צור: אוקי. עכשיו, אתה אומר ב- 18בפברואר בעמוד 3 אני מבין בדיוק איפה אני עומד אני יודע בדיוק אחרי מה אני פה, הכל בסדר, אין לי כוח לסיבוב נוסף.

פילבר: איזה יום?

עו"ד בן צור: זה ב- 18.2.2018. תסביר מה זה,

פילבר: סוף היום, תחילת היום?

עו"ד בן צור: תחילת היום,

פילבר: זה תיארתי, התיישבתי על הספה, על הכורסה בבית זה מבטא את זה, כאילו אני הבנתי בתוך דקות מה המשמעות הדרמטית ארוכת השנים, לי, למשפחה לכל החיים, בנושא הזה של סיבוב נוסף וכשאני אומר להם אין לי כוח לסיבוב נוסף זה כל מה שתיארתי לך קודם.

עו"ד בן צור: מאה אחוז, באמת אין לך כוח לסיבוב נוסף נכון?

פילבר: לא.

עו"ד בן צור: הוא אומר לך שגם הסיבוב הקודם לא נגמר לטובתך נכון?

פילבר: כן

עו"ד בן צור: ואז אתה אומר, הוא אומר לך זה לא נגמר 1:0 ואתה אומר לא נגמר לטובתי כי פה התחילו, הם התחילו בסוף היו צריכים כמה פירורים שהיו.

פילבר: כן.

עו"ד בן צור: כלומר מה שאנחנו, אז אנחנו רואים שהגעת בעצם, זה לא,

פילבר: אני מתחיל לעבד בראש ואני מבין שמה שאמרתי גם קודם שמבחינת החוקרים בדיוק כמו ברשות לניירות ערך אני אמרתי להם שהקונספציה שלהם שגויה ולא הצלחתי לשכנע אותם, אני פוגש את אותה תופעה פה שבעצם הם משוכנעים שאני חלק מהמארג הזה, מהפרשייה הזו ואני כבר מבין שאני לא ממש אצליח לשכנע אותם.

עו"ד בן צור: אוקי, אז אתה באובדן כוחות כפי שאנחנו רואים,

פילבר: אמרתי לך, זה לא אובדן כוחות במובן של, אני איש חזק אם הייתי יודע, זה כאילו חסר תוחלת.

עו"ד בן צור: חסר תוחלת

פילבר: זאת אומרת אני מבין כשמנגנון כזה גדול יוצא לדרך ומתנפל עליך אתה לא תנצח אותו לבד.

עו"ד בן צור: ואתה תשלם את המחיר?

פילבר: כן, ואם אני אנסה להיאבק אז התחנה הבאה זה סרטן.

עו"ד בן צור: עכשיו, אני רוצה להראות לך נקודה שאני רוצה רגע להבין,

כב' השופט מ' בר-עם: לא סתם אמרת סרטן

פילבר: לא, לא סתם אמרתי סרטן. זה בדיוק הנקודה, זה התחנה האחרונה, אמרתי שלושים חודש שרודפים אותי, ממש רודפים אותי, ארבע-חמש זה בלי שהכרתי את הסיפור ההוא אבל באינטואיציות שלי אני הבנתי שאם אני הולך לחמש שנים הקרובות להיות הגיבור הגדול שנלחם נגד המערכת, אני אגמור מרושש ועם סרטן.

במהלך יומיים וחצי בלהב 433, (18-20.2.2018) עובר פילבר חקירות ממושכות. בתחילה הוא דבק באמת, על פיה לא פעל בהנחיית נתניהו אלא לטובת שוק חופשי, אך לאחר ימים ארוכים של חקירות ואיומים, ולילות נוראיים בבית המעצר תחת לחץ פיזי איום, הוא נכנע. תמליל מהעדות בבית המשפט, (10.5.2022):

עו"ד בן צור: תראה, מה שקורה זה אתה כל פעם, קודם כל ממשיכים לטחון אותך תגיד השר, תגיד השר, תגיד השר נכון?

פילבר: כן

עו"ד בן צור: ובאיזשהו שלב אני אומר שאתה … בעייפות בשורה 17, כנראה השר. אתה רואה?

פילבר: כן

….

ש. ומה שהיה פה, הקונגו קדח וקדח וקדח וקדח נכון? הקונגו קדח, וקדח וקדח?

ת. כן

ש. ואז היית מוכן בסוף לבלבל בעייפות כנראה השר כי זה מה שרצו להגיע נכון?

ת. בפועל זה מה שקרה

לאחר שפילבר נשבר, נחתם אתו הסכם עד מדינה דרקוני, שחלק מהדרך להשגתו, כפי שתיארנו קודם, אינה מתועדת, עקב הפסקת חשמל מסתורית. בהמשך תואמו עם העד מספר אירועים שעליהם יעיד, כולל אותה פגישת הנחייה מפורסמת שהתקיימה מיד לאחר כניסתו לתפקיד ביוני 2015, שבה נתניהו סימן לו לכאורה בתנועת יד כיצד עליו לעזור לבזק. החוקרים סירבו להראות לו את היומן שלו ובכך, מן הסתם, גם הביאו לפיאסקו הנוראי שהיה מנת חלקה של התביעה בהמשך.

בחקירה הראשית נצמד פילבר להוראות שקיבל אך דא עקא, בחקירה הנגדית הוכיח לו עו"ד בן צור, באיכונים, במסרונים וביומנים, שאין כל דרך בעולם שהפגישה המדוברת בינו לבין נתניהו התקיימה בשבוע הראשון לכניסתו לתפקיד. פילבר, שהמידע הכוזב כבר נשתל בזיכרונו (על פי ניתוחה של ד"ר טלי וישנה, פסיכיאטרית משפטית ידועה), הופתע לגלות זאת ונאלץ להסכים עם הסנגור שכנראה באמת לא התקיימה פגישה כמתואר. הוא למעשה לא שינה את גירסתו אלא חזר לגירסה שעמד עליה בעקשנות במשך שבעה חודשים, בטרם נשבר בחקירות האינטנסיביות בלהב 433.

כמה הערות על שני האירועים שרולניק מביא כסיבה לשינוי הגירסה:

• לגבי המכונית שהשמיעה קריאות ליד ביתו, פילבר העיד שכלל לא נכח בבית בזמן האירוע והדבר לא הטריד אותו ולא איים עליו. אין זה מונע מהתביעה להמשיך בעינוי דין כלפי המעורבים, מקורבי רוה"מ, שגם המכשירים הניידים שלהם שכללו שיחות עם רוה"מ נלקחו מהם בזמן החקירה. מנגד, את מי שפילבר טען שאיים והטריד במהלך מתן עדותו בבית המשפט (גליקמן), אין חוקרים.
• לגבי החוזה עם הליכוד, חברת דיירקט פולס היא חברה מצליחה בתור עצמה. הישגיה בחיזוי בחירות והלכי רוח פוליטיים מרשימים בכל קנה מידה, ולכן יש לה לקוחות רבים. פילבר מספר גם בתגובה לסרט שהוא עובד עם מפלגות רבות וערוצי שידור רבים.

ומה קורה בתיק "בזק" אשר החל את מחול השדים סביב פילבר, בזמן שנתניהו לכאורה לא היה עדיין המטרה? ביולי 2022 בוטלו שני אישומים מרכזיים נגד שאול ואור אלוביץ' ונגד שני בכירים לשעבר בחברה, אישומים שבהם הואשם בתחילה גם פילבר.

הנה כי כן דוגמה קטנה לנראטיב חלקי ומעוות המוצג במשך 5 דקות יקרות בפרק 9 של "דו"ח רולניק".

 

פרק 7 – סיכום

"שקר יכול לעשות חצי סיבוב סביב העולם בזמן שהאמת עדיין נועלת את נעליה" – מרק טוויין

בשנת 2021, במקביל לפתיחת שלב הראיות במשפט תיקי האלפים, קמנו, קבוצת אזרחים, בהתנדבות, ללא כל הנחייה מלמעלה, ללא מימון מקרנות כלשהן, כדי להוציא את הצדק לאור.

במשך שנים עקבנו אחר מערכת שיצאה משליטה, ואחר ראש ממשלה הנתון להתקפה מבית. מאות הדלפות פליליות, מעצרים של עוזרים ללא סיבה, איומים ועינויים של עדים כדי שיחתמו על הסכמי עד מדינה וירשיעו את נתניהו, יועץ משפטי שהודה בשיחה מוקלטת שהוא נסחט, ואישר הגשת כתב אישום תקדימי "בלב כבד אבל בלב שלם".

בליבנו הרגשנו שמדובר בשקר רב ממדים, מנופח בידי גורמים בעלי משאבים בלתי מוגבלים וסמכויות חסרות מעצורים, אך באותו שלב הייתה זו הרגשה בלבד.

ואז, יום אחד, חיברנו לרגשות את השכלתנות, והתחלנו לנבור בכתב האישום ובחומרי החקירה הניתנים לעיון. במקביל, האזנו למתרחש באולם בית המשפט המחוזי בירושלים והסקנו מסקנות מהעדויות. כך למדנו על אתר וואלה והכיסוי האמיתי שקיבל נתניהו. למדנו על נבכי הרגולציה של בזק, יס, ואחרים. למדנו מה היה הרקע האמיתי לשיחות נתניהו ומוזס, ומדוע זה אבסורדי לכנות זאת עסקת שוחד. לבסוף, הכרנו כל חשבונית שהוצגה ע"י התביעה כאילו היא שייכת לקניית סיגרים ושמפניות למשפחת נתניהו, בעוד שבמציאות אלו היו קניות שנועדו למילצ'ן, לאורחיו, ולמסיבותיו רבות המשתתפים.

המידע הנרחב הזה מוצג ומתווך, באמינות המרבית, לציבור הרחב, וזה, למרבה הפלא, צורך אותו ברעבתנות. מסתבר שמידע אמין וענייני הוא דבר נדיר בעולם של תקשורת שטחית, חלולה, מוטה, מגמתית, ורודפת סנסציות, גם אם היא תקשורת ותיקה וממסדית.

אלא שהדמוקרטיזציה של השיח התקשורתי הייתה לצנינים בעיני אלו שהחזיקו במונופול על התקשורת. בעיניהם, הרשתות החברתיות, מה שהציבור רואה כדבר נפלא המאפשר לו להשתתף בתהליך הדמוקרטי ולצרוך את המידע באופן ישיר, תוך הפעלת שיקול דעת, הוא לא יותר מאשר אסון.

רולניק אינו מנסה להסוות את תמיכתו במונופול התקשורתי שלו ושל דומיו. בסיכום התוכנית הוא אומר:

"המכשיר לקעקע כל מוסד, כל נורמה, כל ערך, יהיה תמיד הרשתות החברתיות. נכון לעכשיו, זה עובד".

אכן, סיום הולם לתוכנית שהופקה בסכום עתק, מתיימרת להיות אבן החכמים של האמת, ושהכפישה בצורה בוטה, לעיתים גם שקרית, מיזמים חברתיים אמיצים שקמו כנגד כל הסיכויים. אין לשכוח כמובן, שסרט התעמולה של רולניק שודר בתאגיד השידור הציבורי, כלומר המימון להכפשות הגיע מכספי המיסים של אותם האזרחים המוכפשים.

אך האמת סופה לנצח.

 

ד"ר עדי סבו ומושיק קוברסקי
ממקימי "פרויקט 315" – פרויקט אזרחי התנדבותי לחשיפת האמת בתיקי האלפים