ישראל זקוקה למשמר לאומי

הרקע ההיסטורי

המשמר הלאומי הראשון נוסד בצרפת עוד ב-1789 במהלך המהפכה הצרפתית והוא פעיל במתכונתו הנוכחית מאז 2016. יחידות של המשמר הלאומי קיימות ב-90 מדינות בעולם, בהן ארה"ב, איטליה, ספרד, פולין, רוסיה ואוקראינה. בנוסף, שבע מדינות החברות באיחוד האירופי הקימו משמר לאומי משותף.

המשמר הלאומי, מעצם הגדרת תפקידיו במדינות שונות בעולם, נועד לפתור בעיות בשעת חירום, כגון השלכות של שיטפונות או רעידות אדמה, וגם לבצע פעילות משטרתית כאשר מתרחשות התפרעויות בעקבות התסיסה האזרחית ולמשטרה אין מספיק כוחות זמינים לטפל בכך.

היחידות של המשמר הלאומי כפופות בימי שלום ישירות למשרד לביטחון פנים, אך בזמן המלחמה הן משתלבות בפעילות של הצבא תחת פיקודו של משרד הביטחון.

לעומת זאת משימתן המוגדרת של הכוחות המזוינים של המדינה היא להגן על המדינה ולהתכונן למלחמה האפשרית. אין זה מתפקידו של הצבא במדינה דמוקרטית לבצע משימות משטרתיות והרגעת תסיסה אזרחית.

אתגרי ההווה

הפרעות שהתרחשו בישראל בשנת 2021 פגעו באחד מיסודות קיומה של המדינה היהודית: הבטחת הגנה לעם היהודי מפני פרעות אנטישמיות כדוגמת הפוגרומים בקישינב ברוסיה, "ליל הבדולח" בגרמניה או פרעות בחברון, בעזה ובערי ארץ ישראל השונות תחת השלטון הבריטי.

על רקע זה בלט חוסר יכולת של המשטרה הישראלית להתמודד עם התפרעויות של הערבים בערים מעורבות נגד היהודים באירועי מבצע "שומר חומות". מצדו, הצבא שהיה עסוק בעזה לא היה ערוך לדכא הפרעות שהתרחשו מאחורי גבו, בעורפו העמוק.

הכישלון הזה בולט במיוחד כאשר בודקים איך, למשל, בשנת 1992 טיפלו 4,000 חיילי המשמר הלאומי של ארה"ב בהתפרעויות החמורות שהתרחשו בלוס אנג'לס.

אכן, הקמתו של המשמר הלאומי מצריכה הקצבת תקציב מיוחד לכך, והוא איננו קטן. אך בישראל שוב חוזרים על אותה טעות שעשו כאשר "חסכו" כסף על ההוצאות הנדרשות לתגבור מערך של כיבוי האש עד אשר פרץ אסון השריפה בכרמל. בנוסף לעשרות נפשות שאיבדו את חייהם, הנזק החומרי בשרפה הזאת היה גבוה פי כמה מהחיסכון אותו השיגו אלה שהיו רגילים להסתכל על הכל דרך החור שבגרוש.

ב-10 למאי 2022 במאמר תחת כותרת "אחרי שנה של התעלמות: בנט ובר-לב 'נזכרו' בחשיבות של משמר לאומי" אשר פורסם באתר Ynet, כתב יוסי יהושוע את הדברים הבאים: "במשך שנה שלמה מסמסו בנט ובר-לב את הקמת הכוח המיוחד שיתמודד עם הפרות סדר בערים המעורבות וחסימת צירי תנועה חשובים.

... צה"ל, המשטרה ומג"ב לחצו לעשות זאת, אבל משום מה המהלך הכי מתבקש וחשוב לסוגיית ביטחון הפנים, טורפד תחילה דווקא על ידי השר שאחראי לביטחון פנים, עמר בר-לב...

... בשורה התחתונה, הוא (בנט) ובר-לב צריכים רק להודות על כך שעימות נוסף עדיין לא פרץ ולקוות שגם לא יפרוץ. אם חלילה זה יקרה, לא יהיה להם על מי לגלגל את האחריות."

ב-21 ביוני 2022, פורסם בעיתון מעריב מאמרו של אלון חכמון בו הוא כתב את הדברים הבאים: "ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר כי המשמר הלאומי הישראלי יוצא לדרך ובשבילי זו סגירת מעגל. נכנסתי לתפקיד כשישראל ליקקה את פצעי "שומר חומות", ראינו מהומות קשות בלוד, בעכו וברחבי הארץ ולכולם נפל האסימון. כולם הבינו, שבעוד אנחנו מדברים על איראן וחיזבאללה – הבעיה מתחילה בבית".

מהר מאוד התברר שגם במקרה הזה דבריו של בנט היו שונים מהביצוע. האסימון לא נפל, הוא פשוט נעלם.

לקח חשוב מהמלחמה באוקראינה

ב-15 לדצמבר 2022 פרסמתי מאמר תחת הכותרת "יחידות טריטוריאליות – המשמר הלאומי" בו כתבתי כי "אחד הלקחים של מלחמה באוקראינה שחשוב מאוד ללמוד מהם זהו הקמתן ותפקודן של היחידות הצבא הטריטוריאליות של האוקראינים. רק בזכותן של היחידות המקומיות הללו הצליחו האוקראינים להכשיל ולהדוף את התקדמות של הצבא הרוסי, במיוחד באזור סומי – אחד המסלולים הקריטיים  אשר סיכנו את בירת המדינה קייב."

כתבתי כי "ליחידות הטריטוריאליות יש כפיפות כפולה: במסגרת האחריות של משרד לביטחון הלאומי לראשות המוניציפלית האחראית לארגון ותחזוקה של היחידות המקומיות בתקופת השלום תוך תיאום הפעילות שלהן עם פיקוד המשטרה, ובעת המלחמה עם פיקוד הצבאי הכללי…

יתרונותיו העיקריים של המשמר הלאומי הם: מהירות ההתגייסות והלכידות של היחידות המקומיות. בנייתן על בסיס התנדבותי מאפשרת לתת הכשרה צבאית להמונים, כולל למי שלא עבר שירות  צבאי המוסדר במסגרת חוק גיוס חובה, וזה עולה הרבה פחות למדינה."

כוונתי כאן הייתה להכשרה במתכונת של "שלב ב'" אותה יעברו גם תלמידי הישיבות והכוללים שלא עברו שירות  צבאי המוסדר במסגרת חוק גיוס חובה. לו תושבי אלעד היו עוברים את ההכשרה כזאת והיו מסיירים בעירם, אזי ניתן היה למנוע את פיגוע הגרזנים הרצחני שאירע ב־5 במאי 2022 שהתרחש בעירם.

ספק רב אם הפראות במאי 2021 בערים המעורבות בישראל היו מתרחשות כלל לו הכוחות המשמר הלאומי היו קיימים כבר. וזה נכון גם ביחס להתפרעויות בערי ובכבישי יהודה ושומרון.

המצב בשטח: יהודה ושומרון

מזה שנים זועקים תושבי היישובים היהודיים ביהודה ושומרון על חוסר עקביות של מקבלי החלטות בצה"ל אשר אחרי כל פיגוע מקימים מחסומים בנקודות הרגישות בדרכי יו"ש ואחר זמן מה מסירים אותם… עד הפיגוע הבא. הדבר היחידי שמציעים ראשי מערכת הביטחון לתושבי היישובים שוב ושוב – זהו לסמוך על הצבא.

והמצב חוזר לקדמותו, פעם אחר פעם, מה שרק מוכיח כי מערכת הביטחון איננה בנויה ואיננה מסוגלת להבטיח את ביטחונם של תושבי היישובים כראוי ולאורך הזמן בר קיימה. לעומת זאת, סיורים ומחסומים לו היו מופעלים על ידי יחידות המשמר הלאומי בשילוב עם תחנות המשטרה המקומית וכיתות הכוננות של היישובים, היו מאפשרים ליצור מצב בטחוני יציב וקבוע.

לו היה קיים המשמר הלאומי מסודר ומאורגן, חיילי צהל היו מפסיקים לבזבז את זמנם על הפעולות המשטרתיות והיו מפסיקים לשמש כמאבטחים במתקנים אזרחיים ובמחסומי התנועה בדרכי יהודה ושומרון. יחידות של  חיל הרגלים, התותחנים, הטנקיסטים, ויחידות מיוחדות צריכים לעסוק במשימתם העיקרית – להיערך באופן אינטנסיבי למלחמה במסגרת התמחותם הצבאית שלהם.

הפתרון המוצע

לא במקרה, האלופים יצחק בריק וגרשון הכהן לא רק צדדו בהקמת המשמר הלאומי, אלא גם התריעו על הסכנה הנובעת מאי-הקמתו. האלוף גרשון הכוהן אף הציע את שירותיו להקמתו ומוכן היה לעמוד בראש המשמר הלאומי בצעדיו הראשוניים. נכון לנתוני הלמ"ס מספרם הממוצע של גברים יהודים בשנת 2022 בקבוצת הגיל 50-59 שנה עמד על כ-321,400 נפש.

ראוי כאן לחזור שוב על דבריו של יוסי יהושוע ביחס למתנגדי הקמת משמר הלאומי כאשר ב-10 למאי 2022 הוא כתב שהם: "צריכים רק להודות על כך שעימות נוסף עדיין לא פרץ ולקוות שגם לא יפרוץ. אם חלילה זה יקרה, לא יהיה להם על מי לגלגל את האחריות".

ב-7 לאוקטובר 2023 הפכה הזהרתו לנבואה שהגשימה את עצמה. אך למזלם של בנט, לפיד וגנץ האירועים התרחשו לאחר תום כהונתם.