השב"כ הגרמני התעלם מכל האזהרות: המחדל שהוביל לפיגוע במגדבורג

הפיגוע הרצחני בשוק חג המולד בעיר הגרמנית מגדבורג, בירת מדינת-המחוז סקסוניה-אנהלט, עורר דיון ציבורי, תקשורתי ופוליטי סוער סביב אישיותו הבעייתית והמורכבת של מבצע הפיגוע, הרופא הסעודי טאלב אל עבדל מוחסן.

Christian market attacked in Magdeburg, Germany. Reports of 11 fatalities and 60 injuries. Pray for the victims. pic.twitter.com/Hoims4J90l

— End Wokeness (@EndWokeness) December 20, 2024

מספיק עיון קל בצוואה שהרוצח הסעודי הותיר במכונית בה ביצע את הפיגוע הנורא. הצוואה מלמדת על דמות לא-יציבה, לא עקבית ומסוכסכת עמוקות עם עצמה ועם סביבתה. ככלות הכל: מי הולך לרצוח אנשים תמימים בשוק חג מולד ומוריש את כל רכושו לצלב האדום? כמובן, שלרוב הפוליטיקאים, העיתונאים והפרשנים למיניהם היה נוח מאוד להיתלות בעובדה, שמדובר לכאורה במוסלמי אנטי-אסלאמי, שהפיץ בחשבון ה-X שלו מסרים של מפלגת הימין הריבוני, "אלטרנטיבה לגרמניה", של דוברים ישראלים ושל אלון מאסק, כדי להסית את תשומת הלב מכך שרוב ברור של פיגועי הטרור על אדמת גרמניה ואירופה בעשרים השנים האחרונות בוצעו ע"י אסלאמיסטים ובשם האסלאם, וכן ע"י מהגרים ובני מהגרים ממדינות האסלאם. הפיגוע במגדבורג אפשר, על פניו, למגני האסלאם הרבים בגרמניה ובאירופה, להשתמש במקרה קיצוני ונדיר כדי לפתוח בשירת מקהלה מאורגנת על כך, ש"אין לעשות הכללות", "בעיית הטרור האמיתית נמצאת בימין ואת שורשיה יש למצוא בעימות בין ישראל הלאומנית לשכנותיה" ו"חובה להיזהר מאיסלאמופוביה".

"איסלאמופוב" היה התואר שהודבק כמעט אוטומטית למבצע הפיגוע, כשלעתים רחוקות יותר הוא תואר כ"מבקר אסלאם" או "אנטי-אסלאמי", תיאורים שעל פניהם תאמו יותר את הפרופיל של האיש, שהורכב בהתאם לתכני חשבון ה-X שלו, דף האינטרנט שהוא ניהל ומספר ראיונות נדירים שהוא העניק בשנים האחרונות. אם הייתה לטאלב אל עבדל מוחסן פוביה (קרי, פחד) כלשהי, דמיונית ובלתי נשלטת, הרי שהיא לא הייתה קשורה לאסלאם – ממנו בא, אלא לגרמניה אליה היגר כבר בשנת 2006 כרופא ומטפל מתלמד. ההאשמות שהוא הפנה כלפי הרשויות בגרמניה בדבר רדיפת "פליטים סעודיים", שאל עבדל מוחסן לכאורה ביקש לסייע להם, נראית כעת כפנזטיית נרדפות שמבצע הפיגוע במגדבורג פיתח לאחר שיצר לעצמו עימותים והסתבכויות שונים מול הרשויות הגרמניות. מכאן גם נוצר דחף הנקמה העמוק שלו נגד גרמניה, שהוליך את הרופא הסעודי לרצוח ולפצוע דווקא גרמנים ולא מוסלמים. הרי לו חשש באמת מאיסלאמיזציה של אירופה בהנהגתה של גרמניה יכול היה אל עבדל מוחסן לבצע פיגוע במוסד מוסלמי כלשהו או לחלופין באחד האירועים הפומביים סביב יציאת ספר הזכרונות הטרי של הקנצלרית לשעבר, אנגלה מרקל, בה אל עבדל מוחסן ראה את סוכנת האיסלאמיזציה הראשית באירופה.

מספרם של מבקשי המקלט הסעודיים בגרמניה הוא נמוך מאוד, למרות שהדו"ח השנתי של לשכת ההגירה והפליטים הפדרלית של גרמניה מציין קבוצות שונות, שהיו יכולות לבקש מקלט בגרמניה בשל רדיפתן או אפלייתן ע"י הרשויות בסעודיה, למרות תהליך הרפורמות הפנימיות שיוזם יורש העצר, מוחמד בן סלמן. מדובר בנשים, בבני מיעוטים דתיים, בחברי קהילת הלהט"ב ובפעילי אופוזיציה. האם המפגע ממגדבורג אכן סייע לבני ארצו, שביקשו לקבל מקלט בגרמניה – באופן חוקי או בתרמית? עדויות שונות, שצצו ברשתות החברתיות מאז הפיגוע מציגות את אל עבדל מוחסן כאדם שהיה מסוכסך עם מוסלמים לשעבר, כלומר מוסלמים שהחליטו לעזוב את דתם, ושאפילו איים עליהם בדרכים שונות. בין היתר טען, שהרשויות הגרמניות חודרות לשורות ארגונים של מוסלמים לשעבר, כדי לרגל אחריהם לטובת סעודיה. העימותים שהיו לטאלב אל עבדל מוחסן עם מוסלמים לשעבר – ארגונים ובודדים, בעיקר ברשתות החברתיות, עוררו כלפי חשדות שמדובר למעשה בסוכן שתול של הרשויות הסעודיות, שמרגל אחר מבקרי המשטר הסעודי.

כשלים חוזרים במערכת הביטחון

כך או כך, אדם בעל הפרעות נפשיות, מבקר אסלאם קיצוני, או סוכן סעודי מתוחכם – הרשויות בגרמניה נכשלו, שוב, כישלון חרוץ בסיכול מראש של פיגוע דמים נורא. חוסר יעילות ביטחוני זו, ולא שיוכו הפוליטי של המפגע לצרכים פוליטיים, צריך לעמוד במרכז הדיון, והוא אכן משתלט על השיח הציבורי-פוליטי בגרמניה, חודשיים לפני הבחירות הכלליות במדינה זו.

ראשית, עולה מחדל האבטחה המשטרתית במקום הפיגוע: אחרי פיגוע הדריסה הרצחני בשוק חג המולד בברלין, לפני שמונה שנים, שבו נרצחו 12 בני אדם על ידי מחבל אסלאמיסט, הוחלט על הגברת אמצעי האבטחה סביב שווקי חג המולד בכל רחבי גרמניה. הפיגוע בשוק חג המולד בברלין היה רחוק מלהיות אירוע בודד או תקדימי. שורה של פיגועים, ממניעים שונים, בוצעו בשנים האחרונות בערים הצרפתיות דיז'ון וננט בדצמבר 2014, בשטרסבורג בדצמבר 2018 (ירי המוני, 5 הרוגים) ובטריר הגרמנית בדצמבר 2020 (פיגוע דריסה, 5 הרוגים). זאת נוסף לפיגועים רבים שסוכלו מבעוד מועד כמו בעיר הגרמנית פוטסדאם כשבדצמבר 2017 אותר בשוק חג המולד בעיר מטען נפץ עם מסמרים רבים בטרם הופעל. למשטרה במגדבורג היו את כל הסיבות לחסום עד כמה שניתן את הגישה ברכבים למתחם שוק המולד, ועדיין היא הותירה למפגע מסלול נגיש ביותר, שנועד אמנם לשמש כמסלול לפינוי קהל או להגעת רכבים של צוותי הצלה בשעת חירום. מכונית משטרה, שאמורה הייתה לחסום את המסלול הזה, לא הייתה במקום בשעת הפיגוע. לא ברור עדיין, אם המפגע ידע מראש על ליקוי האבטחה הזה, כלומר שלא מדובר היה בהיעדרות מקרית של רכב המשטרה בעת הפיגוע, או שמא המפגע ניצל צירוף מקרים זמני. בכל מקרה, הפריצה בסגר האבטחתי המשטרתי קראה למרצח.

מעבר למחדל המקומי הזה, עולה מחדל חמור יותר: לרשויות ביטחון הפנים בגרמניה היה מספיק מידע מוקדם שהיה צריך להעלות את אל עבדל מוחסן על רדאר החשדות שלהן. כבר ב-2013 וב-2015 היה המפגע מעורב בתקריות, שהיו צריכות לעורר נורות אדומות: באותה תקופה הוא התגורר במדינת המחוז הצפונית מקלנבורג-פורפומרן שם השלים את התמחותו כפסיכותרפיסט. בפעם הראשונה הוא הפנה איומים כלפי לשכת הרופאים, לאחר שעלו בעיות בהכרה בתוצאות הבחינות שלו, ובפעם השניה הוא התעמת עם עובדי רשות בעיר מגוריו דאז בהקשר לזכויותיו לקבלת סיוע רווחה. אל עבדל מוחסן איים כבר אז לבצע מעשים שיעוררו תשומת לב בינלאומית, אם דרישותיו לא ייענו. בשל האיומים על לשכת הרופאים הוטל על הרופא הסעודי המתלמד קנס כספי ותו לא. בפברואר 2015, כשנה לפני שאל עבדל מוחסן הוכר ע"י גרמניה כזכאי למעמד פליט, בשל טענותיו שהוא מאויים ע"י הרשויות בסעודיה בשל עזיבתו לכאורה את האסלאם, העבירו רשויות ביטחון הפנים במקלנבורג-פורפומרן למרכז הפדרלי הגרמני למאבק בטרור מידע על הסעודי המאיים. המרכז הוקם כאחד הלקחים ממחדל ביטחוני אחר של הרשויות בגרמניה: התארגנות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 מתחת לאפם של גופי הביון הגרמניים, מבלי שאלו הבחינו בדבר. במרכז לא מצאו סיבה לכלול את אל עבדל מוחסן ברשימת החשודים האפשריים בפעילות טרור, וכך הוענק לו מעמד הפליט ללא הגבלת זמן והאפשרות לעבור במערכת הבריאות הגרמנית. עד אוקטובר האחרון הוא עבד כפסיכיאטר במתקן כליאה ובמרכז לטיפול גמילה מסמים בעיירה ברנבורג בסקסוניה-אנהלט. בחודשיים האחרונים יצא או הוצא לחופשת מחלה בשל בעיות פסיכוטיות מהן סבל. היו לו, ככל הנראה, גם בעיות של שימוש בסמים.

סימני האזהרה שהוחמצו

אל עבדל מוחסן היה פעיל מאוד ברשתות חברתיות והיו לו עשרות אלפי עוקבים ב-X. מסרים אלימים ומאיימים שהוא העלה ברשת החברתית הזו, כמו איום במלחמה נגד גרמניה שפרסם באוגוסט האחרון וכן תת המקלע שמופיע מעל תמונת הפרופיל המאוירת שלו הביאו עוקבים להתלונן בפני הרשויות עליו. באוקטובר אשתקד ובאוקטובר השנה תחקרה המשטרה הגרמנית את אל עבדל מוחסן בעקבות תלונות שהתקבלו עליו בגין איומים. אך, עדיין לא גובשה מסקנה, שהאיש מסוכן – מן הסתם מאחר שהוא הציג את עצמו כאנטי-אסלאמיסט. הרשויות בסעודיה טוענות שגם הן התריעו את הרשויות בגרמניה מפני היותו של אל עבדל מוחסן מסוכן וביקשו להסגיר אותו לידיהן. כשם שב-2016 הצליח המפגע בשוק חג המולד לתעתע ברשויות ביטחון הפנים בגרמניה, גם הפעם חמק המפגע מהרדאר של הרשויות, שאוזלת ידן הופכת למדאיגה יותר ויותר.

ההשלכות הפוליטיות

התופעה הזו לא נעלמת מעיני הציבור הגרמני. למרות שאל עבדל מוחסן הוצג בתקשורת הגרמנית כ"אוהד" של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", לא נראה שהשיוך הפוליטי המופרז הזה פגע בדינמיקת ההתחזקות של המפלגה האנטי-ממסדית ואנטי-הגירתית לקראת הבחירות הקרובות. סקרים שנערכו לאחר הפיגוע במגדבורג צופים שהמפלגה תקבל מעל ל-19% מקולות הבוחרים, ובכך תהפוך לראשונה למפלגה השנייה בגודלה בבונדסטאג. מנהיגת המפלגה, אליס ויידל, הפכה בימים האחרונים למועמדת המועדפת על הגרמנים למשרת הקנצלר, והיא מובילה לראשונה על פני מועמד השמרנים לתפקיד, פרידריך מרץ. זו תוצאה שרק מלמדת על הלכי הרוח בקרב הציבור הגרמני ואין לה על משמעות פוליטית שהיא, שכן בגרמניה אין בחירות ישירות לתפקיד הקנצלר.