אילון מאסק מטלטל את מערכת הבחירות בגרמניה

החלטתו של מאסק להתייצב לצד מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" מציתה סערה פוליטית ומעמיקה את המתיחות בין ברלין לוושינגטון

אלטרנטיבה לגרמניה ואילון מאסק. צילום: נחלת הכלל

זה התחיל בציוץ קצר שהאיש העשיר ביותר בעולם, אילון מאסק, העלה ברשת X – השייכת לו, ביום שישי לפני שבועיים בלווית סרטון של יוטיוברית ימנית צעירה מגרמניה. "רק ה-AfD (קיצור שמה של מפלגת הימין הריבוני "אלטרנטיבה לגרמניה") יכולה להציל את גרמניה", כתב היזם, שהפך ליועצו הקרוב של נשיאה הנבחר מחדש של ארה"ב, דונלד טראמפ. בסרטון שצורף לציוץ תוקפת היוטיוברית נעמי זייבט, הנחשבת כמקורבת למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", את מועמד איחוד מפלגות השמרנים למשרת הקנצלר בבחירות הקרובות, פרידריך מרץ, על כך שהתחייב מראש לא להקים אחר הבחירות הקרובות בסוף פברואר קואליציה עם "אלטרנטיבה לגרמניה" ועל שהביע ביקורת על התפיסות הכלכליות הליברליות מאוד של מאסק ושל נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי. היוטיוברית הצעירה צופה, שמרץ – אשר מפלגתו מובילה בכל הסקרים וצפויה לנצח בבחירות – יעדיף להקים קואליציה עם מפלגת "הירוקים". קואליציה כזו תמשיך, להערכתה, את "ההתאבדות הלאומית הכלכלית-סוציאליסטית" של גרמניה.

הציוץ שהצית את הסערה

הציוץ הזה של האיש, שתרם רבות לניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות בנובמבר הצית דליקה בזירה הפוליטית הגרמנית. רשמית, הבונדסטאג הגרמני עדיין לא פוזר אז בידי נשיא גרמניה, פרנק-וולטר שטיינמאייר, למרות שממשלת המרכז-שמאל בראשות אולאף שולץ נפלה באותו שבוע. אך, מערכת הבחירות כבר החלה, ולפי כל הסקרים מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" – החשודה ע"י שירות הביון הפנים הגרמני כמפלגה ימנית-קיצונית – צפויה להפוך, לראשונה מאז הוקמה ב-2013, למפלגה השנייה בגודלה בבית הנבחרים הגרמני, אחרי מפלגת איחוד השמרנים. תמיכה כה ברורה ומוצהרת מצדו של אילון מאסק ב"אלטרנטיבה" יכולה הייתה רק לחזק את הפופולריות של המפלגה הזו, בעיקר בקרב שכבות מצביעים צעירות שרואות במאסק דמות מוערצת. דוברים מטעם שתי מפלגות הממסד הוותיקות, איחוד השמרנים והסוציאל-דמוקרטים מיהרו לגנות את התייצבותו של מאסק לצד "מפלגת ימין קיצוני" ולמחות על התערבותו בפוליטיקה הגרמנית. מנהיג המפלגה הליברלית ושר האוצר לשעבר, כריסטיאן לינדנר, המקורב בתפיסת עולמו הכלכלית למאסק, הבהיר מצדו ש"אלטרנטיבה לגרמניה" מתנגדת לחופש, לעסקים ולדמוקרטיה, וכי מדובר במפלגת ימין קיצוני. מפלגתו של לינדנר מייצגת בעיקר את האינטרסים של המגזרים העסקיים והתעשייתיים בגרמניה, ויש לה סיבות טובות לחשוש מהתחזקות אלקטורלית של ה"אלטרנטיבה" שתבוא על חשבונה ותמנע ממנה לעבור את אחוז החסימה.

מנגד, מנהיגת "אלטרנטיבה לגרמניה" שתיבחר בימים הקרובים כמועמדת המפלגה למשרת הקנצלר, אליס ויידל, פרסמה סרטון הוקרה באנגלית לאילון מאסק על תמיכתו. "אלטרנטיבה לגרמניה היא אכן האלטרנטיבה האחת והיחידה לארצנו", אמרה ויידל, כלכלנית במקצועה, "זו האופציה האחרונה של גרמניה, אם אתה שואל אותי. אני מאחלת לך ולנשיא טראמפ כל טוב בתקופת הנשיאות הבאה".

על ציוץ התמיכה של מאסק ב"אלטרנטיבה לגרמניה" האפיל פיגוע הדריסה הקטלני בשוק חג המולד בעיר מגדבורג, שהתרחש שעות ספורות לאחר פרסום הציוץ. למבצע הפיגוע הסעודי יוחסה קרבה רעיונית ל"אלטרנטיבה לגרמניה", ובכך נדמה היה לממסד הפוליטי-תקשורתי הגרמני, שנמצאה התשובה ההולמת ל"התערבותו של מאסק בפוליטיקה הגרמנית". שוב הוכח, לכאורה, ש"הימין הקיצוני" הוא אלים ורצחני, גם אם המפגע הסעודי לא היה חבר או פעיל בשורות "אלטרנטיבה לגרמניה". אך, הניסיון להשתמש באירוע הזה פוליטית נגד "אלטרנטיבה לגרמניה" התברר מהר מאוד כחרב פיפיות. הדיון הציבורי חדל לעסוק בדעותיו הפוליטיות לכאורה של המפגע. במקום זאת, עבר לביקורת נוקבת על כישלונותיהן של רשויות ביטחון הפנים והבריאות בגרמניה בזיהוי מוקדם של המפגע ובניטרולו. מהמקום שיועד לה על ספסל הנאשמים עברה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" לכיסאות המאשימים, בתמיכתו של מאסק וחשבון ה-X שלו.

המאמר ששבר את הטאבו

בתחילת השבוע התרחב הקמפיין של מאסק למען "אלטרנטיבה לגרמניה": השבועון "וולט אם זונטאג", השייך לבית ההוצאה לאור השמרני "אקסל שפרינגר", פרסם מאמר דעה ארוך של מאסק, בו הוא מפרט את סיבות תמיכתו במפלגת הימין הריבוני הגרמנית. מדובר היה בהתפתחות חשובה מבחינתה של "אלטרנטיבה לגרמניה": הענקת במה כה יוקרתית למאמר תמיכה בה, ועוד מצד אישיות בעלת מעמד בינלאומי, היוותה תקדים פוליטי. זאת במדינה שבה המפלגה הזו עדיין נחשבת בחלקים נרחבים של המיינסטרים התקשורתי כמוחרמת ומוקצה מחמת מיאוס. במאמרו, שהופיע תחת כותרת המשנה "רק אלטרנטיבה לגרמניה תוכל לבצע רפורמות יסודיות במדינה" כותב מאסק: "גרמניה עומדת בפני נקודה גורלית – העתיד שלה מתנדנד על סף קריסה כלכלית וחברתית. כאדם שהשקיע רבות בתעשיה ובזירת הטכנולוגיה בגרמניה, אני מאמין שיש לי את הזכות לדבר באופן פתוח על ההתפתחויות הפוליטיות בה. "אלטרנטיבה לגרמניה" היא התקווה האחרונה למדינה הזו". מאסק מנמק את תמיכתו במפלגה הזו תחילה בתיאור מצבה הקשה של הכלכלה הגרמנית "השוקעת כיום בביורוקרטיה ובתקנות שמדכאות ומגבילות את היזמות". "אלטרנטיבה לגרמניה", מסביר מאסק, פועלת לצמצום המנגנון הממשלתי, להורדת מסים ולדה-רגולריזציה של השוק. "אם גרמניה רוצה לחדש את עוצמתה התעשייתית היא זקוקה למפלגה שלא מדברת רק על צמיחה אלא נוקטת גם צעדים פוליטיים לייצר סביבה שבה חברות יכולות לפעול ללא התערבות ממשלתית חזקה". מאסק מציין לשלילה את החלטת ממשלות גרמניה לוותר על אספקת אנרגיה גרעינית עצמאית כאחת מנקודות התפנית שפגעו קשות בכלכלה ובתעשייה הגרמנית ויצרו תלות רבה בגורמי חוץ. "אלטרנטיבה לגרמניה", הוא מדגיש, מייצגת גישה פרגמטית בנושא זה, שכוללת שילוב של הפעלה מחדש של כורים גרעיניים בטוחים.

לרכישת ספרו של אלדד בק על המפלגה לחצו על התמונה

מאסק ממשיך לסוגיית ההגירה והזהות הלאומית: "גרמניה פתחה את גבולותיה בפני מספר גדול מאוד של מהגרים. זה נעשה מתוך כוונה הומניטרית, אבל יצר מתחים תרבותיים וחברתיים משמעותיים. "אלטרנטיבה לגרמניה" פועלת למען מדיניות הגירה מבוקרת שמבוססת בראש ובראשונה על אינטגרציה, שמירת התרבות הגרמנית והביטחון. לא מדובר בעוינות כלפי זרים, אלא בכך שגרמניה לא תאבד את זהותה במירוץ אחר הגלובליזציה. אומה חייבת לשמור על ערכי היסוד והמורשת התרבותית שלה, כדי להישאר חזקה ומאוחדת". מאסק מציין, שבניגוד למפלגות המסורתיות בגרמניה, "אלטרנטיבה לגרמניה" מייצגת גישה פוליטית מציאותית. "המדיניות (של המפלגות המסורתיות) הוליכה לקיפאון כלכלי, לאי שקט חברתי ולמחיקת הזהות הלאומית. "אלטרנטיבה לגרמניה", גם אם היא מתוארת כימנית קיצונית, מייצגת ריאליזם פוליטי, שמוצא תהודה בקרב גרמנים רבים – אשר חשים שהממסד מתעלם מבעיותיהם. היא ("אלטרנטיבה לגרמניה") מדברת על בעיות השעה ללא התקינות הפוליטית שלעתים קרובות משבשת את המציאות. הצגת "אלטרנטיבה לגרמניה" כימנית קיצונית היא חד משמעית אינה נכונה, אם חושבים שלאליס ויידל – יושבת הראש של המפלגה, יש בת זוג מסרי לנקה! זה נשמע לכם כמו היטלר? עשו לי טובה".

מאסק קורא לאלה הרואים ב"אלטרנטיבה לגרמניה" מפלגת ימין קיצוני לא ללכת שבי אחר התווית שהדביקו למפלגה זו: "הסתכלו על המצע, התוכניות הכלכליות והמאמצים שלה לשמירת התרבות. גרמניה זקוקה למפלגה שלא חוששת לפקפק בסטטוס קוו ושלא כבולה במדיניות העבר. "אלטרנטיבה לגרמניה" יכולה למנוע מגרמניה להפוך לצל של מה שהייתה בעבר. היא יכולה להוביל את המדינה לעתיד שבו רווחה כלכלית, שלמות תרבותית וחדשנות טכנולוגית אינן רק משאלות לב אלא מציאות. גרמניה מרגישה נוח מדי בבינוניות, הגיע הזמן לשינויים אמיצים, ו"אלטרנטיבה לגרמניה" היא המפלגה היחידה שסוללת את הדרך הזו".

הממסד הגרמני מגיב בזעם

המאמר של מאסק וההוצאה לאור שפרסמה אותו זכו מיד לקיתונות של ביקורת מצד הממסד הפוליטי-תקשורתי הגרמני. "וולט אם זונטאג" הואשם בהפצת פרסומת חינם ל"אלטרנטיבה", למרות שלצד מאמרו של מאסק פורסם גם מאמר ביקורתי על עמדתו של המיליארדר האמריקאי. פרידריך מרץ, המועמד המוביל להיות הקנצלר הבא של גרמניה – שמקורב גם הוא לצמרת התעשיה הגרמנית, הגיב באומרו שפרסום המאמר היה מיותר ולא ראוי. הוא הוסיף, שלא זכור לו מקרה כזה של התערבות כה בוטה מצד מדינה ידידותית בענייניה הפוליטיים של מדינה אחרת בתולדות הדמוקרטיות המערביות (כנראה, שיש צורך דחוף לעדכן אותו בנוגע לפעילותן של הקרנות הפוליטיות הגרמניות בישראל). מרץ גם הזכיר למאסק שהייתה זו מפלגת "האלטרנטיבה לגרמניה", שהתנגדה בתקיפות לפתיחת מפעל של חברת "טסלה" במדינת המחוז ברנדנבורג הסמוכה לברלין. דובר ממשלת גרמניה האשים את מאסק בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות בגרמניה. "מאסק חופשי להביע את דעותיו, ככלות הכל חופש הדעה מכסה גם את השטויות הגדולות ביותר", הוסיף הדובר. ראשי מפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית הכריזו ש"לא ניתן לקנות את הדמוקרטיה הגרמנית", בהתייחסם לתמיכה הכלכלית הנדיבה שמאסק העניק לטראמפ בבחירות לנשיאות. אגודת העיתונאים הגרמנית הביעה ביקורת חריפה על פרסום המאמר, וגם בשורות המערכת של השבועון "וולט אם זונטאג" והיומון הקשור אליו "וולט" נשמעו קולות ביקורתיים.

משמעויות ליחסי גרמניה-ארה"ב

תמיכתו הגלויה של מאסק ב"אלטרנטיבה לגרמניה" המוחרמת ע"י הממסד הפוליטי הגרמני מוסיפה למתיחות הרבה שצפויה לאפיין את יחסי גרמניה וארה"ב תחת נשיאותו השנייה של טראמפ – המשך למתיחות הרבה, שאפיינה גם את תקופת הנשיאות הראשונה של טראמפ. אך, בעוד טראמפ מתייחס לגרמניה כאל יריבה תעשייתית ומסחרית שיש להיאבק בה כדי לאזן מחדש את חילופי הסחר בין שתי המדינות ולחייבה לשלם את מלוא חלקה בהוצאות על ביטחון אירופה, מאסק מתייחס אל גרמניה כאל מדינה שהוא מושקע בה כספית ומעוניין לראות אותה עולה על מסלול של התקדמות כלכלית וטכנולוגית ולא בקריסה נמשכת. בינתיים, "אלטרנטיבה לגרמניה" ממשיכה להתחזק בסקרים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. השיח הפוליטי בגרמניה היום נסוב על מחירי האנרגיה, לאחר פיצוץ נורדסטרים-2 ע"י ארה"ב-בריטניה-נורבגיה המחירים נסקו לגבהים שמרסקים את התעשיה הכבדה (כימיה, מתכת ורכב).
    היום בבוקר נתבשרנו שאוקראינה סגרה את מעבר הגז מרוסיה דרך שטחה למערב אירופה.

    אין כזה דבר כור גרעיני בטוח:
    א. אין שום דה-קומיסיונינג בטוח של כורים גרעיניים כי המנטל (מעטפת) ממשיכה להיות מופצצת בניוטרונים עשרות שנים לאחר סיום הפעילות הרשמית שבדר"כ עשרות שנים לאחר אורך החיים המתוכנן של הכור.
    ב. מתחת למטחי טילים מדויקים היפרסוניים של הרוסים הכל קטסטרופה.
    הפתרון היחיד הוא לחזור להסכם יאלטה לפיו אוקראינה רוסית ואירן של המערב.

    אף אחד בגרמניה מדבר על שיקום מערכת ההשכלה המדעית-הנדסית שהפכה לתערובת של רכילות עם טכנאות. שום אנרגיה זולה תציל את תעשיות השטחיות, הפשטנות והכיולים של מה שפותח עקרונית כבר לפני עשרות שנים.

    1. בלי להכנס לפן המוסרי של דבריך, למסור לרוסיה את אוקראינה – כלומר לכבול את המערב למונופול על חיטה שהשיבר של ההספקה שלה בידי שלטון טוטאליטרי???

      נראה לי שהגרמנים כבר די הפנימו את הלקח עם תוכנית הגמילה היקרה שהם עוברים לאחר שהם התמכרו לגז הזול של פוטין.

      למזלנו רוסיה היום איננה ברה"מ ואני בספק רב אם היא יכולה להמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית. כפי שבסוריה רוסיה התבררה להיות נמר של נייר, יש סיכוי רב שעימות כלכלי אמיתי – כגון מה שיזם רונלד רייגן עם מרגרט ת'אצר מהיציע – יפטור אותנו לשנים רבות מהדב הרוסי המתדפק כרגע על דלתות מזרח אירופה והמערב.

  2. הטינוף של גרמניה הממסדית על מאסק בגין 'התערבותו בפוליטיקה הגרמנית' חושפת את הצביעות הגרמנית הפסאודו-ליברלית האופיינית. גרמניה האנטישמית מזרימה סכומי עתק לגייס ה-5 הסמאלני בישראל – באמצעות 'קרנות' הממומנות מתקציב המדינה שם: קרן אדנאואר של ה-CDU, קרן אברט של הסוציאל-דמוקרטים, קרן פרידריך נאומן של 'הדמוקרטים החופשיים', קרן רוזה לוקסמבורג של הקומוניסטים יורשי משטר השטאזי במזרח גרמניה. אלה הקרנות הידועות ביותר, אך יש עוד אחרות. בנוסף לכך זורמים כספים גרמניים לקרן ה'חדשה' לחיסול ישראל, וכן סכומי עתק לערבו-נאצים מרמאללה ועד עזה לתמיכה באירגוני הטרור במסווה של 'שיתוף פעולה בי"ל'. ומאות מיליוני יורו זורמים לאירגון הטרור 'אונר"א'.