זה מס יזמים, לא מס רווחים

בעבר, הבעתי את דעתי שכדאי ליזמים להתאגד בישראל. גם במהלך הרפורמה המשפטית טענתי שיש להתאגד בארץ ובוודאי לא להוציא ממנה כספים. כאשר שופטת בדלוור ביטלה את החלטת דירקטוריון טסלה על תגמול אילון מאסק, הדגשתי ביתר שאת את חשיבות ההתאגדות בישראל. בעקבות ההכרזה על מס הרווחים הכלואים, אחד מעוקביי ברשתX  טען שעמדתי לא עמדה במבחן הזמן.

האמת היא שתקנות המס החדשות בנושא הרווחים הכלואים מעלות סוגיה מורכבת. שוחחתי עם אנשי האוצר בעבר ובהווה, וגם עם יזמים, קראתי את דו"ח בנק ישראל על החוק, ואני רוצה להציג את הנושא בעיקר במבט לעתיד.

מהם רווחים כלואים ולמה הם חשובים?

ראשית, יש לציין שאנשי האוצר בחנו את הנושא בכובד ראש. לטובת הגדלת התקציב, נדרשים מקורות מימון, והרווחים הכלואים מהווים מקור זמין בהיקף משמעותי. אנשי האוצר מאמינים בכנות שמיסוי הרווחים הכלואים מתקן עיוות שנמשך עשור, שבמהלכו רבים נמנעו מתשלום מס הכנסה באמצעות חברות ארנק. חברות אלו מאפשרות המשך רווח מהשקעת כספים שטרם חולקו כדיבידנד, ויצירת תשואה עודפת ביחס לשכירים המשלמים מס באופן מיידי לקופת המדינה. אני מבין את חשש האוצר שבעלי חברות ארנק ממתינים למבצע נוסף של 'הטבת דיבידנד' כדי למשוך בסופו של דבר את הכספים בשיעורי מס מופחתים. אולם, כפי שאסביר, לדעתי זוהי בחירה בגבייה מיידית על חשבון צמיחה עתידית.

עיקרון בסיסי בחקיקת מס הוא להימנע משינויים המעוותים את ההתנהגות העסקית הטבעית. חוקים כאלה עלולים להוביל לתופעות לוואי בלתי רצויות שיהיה קשה לתקן בהמשך. אנו עוסקים כאן בכלכלה התנהגותית ובתכנון השקעות בתנאי אי-ודאות, ולא רק בכמה זה שוויוני או סביר.

החוק אמנם מחריג חברות בעלות פעילות ריאלית משמעותית כגון תעשייה, גופים פיננסיים, חברות הנהנות מחוק עידוד השקעות הון, וקבלני בנייה. הם אף ביטלו את דרישת המינימום לשלושה עובדים מתוך הבנת חשיבות ההיי-טק כקטר הצמיחה של המשק.

ההשלכות של מיסוי על התאגדות חברות

עם זאת, לדעתי האוצר שוגה בהבנת הפסיכולוגיה של היזמים. התערבות המדינה בתזרים המזומנים והסרבול בהליכים מהווים תקדים מסוכן. כשיזם מקים חברה, עליו להחליט היכן לרשום אותה. זוהי החלטה הנעשית ברגע נתון, כשהשלכותיה העתידיות אינן ידועות. בעידן הדיגיטלי, ההתאגדות אפשרית בכל מקום. לכן, כאשר יזם שומע שהמדינה עשויה לחייב אותו לחלק רווחים (גם אם מדובר בשישה אחוזים בלבד) שלא על פי צורכי העסק אלא בשל מועד שרירותי של סיום שנת המס, בעודו מתכנן השקעות עתידיות מהרווחים שנצברו בחברה – הדבר מרתיע אותו מלהקים את העסק בישראל.

אמנם אם החברה תעסיק עובדים היא תהיה פטורה מהגזירה, אך איש אינו יכול לצפות בעת ההתאגדות את התפתחות העסק. יתר על כן, שינוי הכללים מעורר חשש מפני חוסר יציבות המערכת ושינויים עתידיים נוספים. כך מעודדים יזמים ומשקיעים להתרחק. לפיכך, גם אם המהלך יניב כעת מיליארדים, בטווח הארוך ההפסד עלול להיות משמעותי בהרבה.

נוכח המלחמה, לקחנו הלוואות בריבית גבוהה המחייבות הגדלת התוצר כדי לייצר הכנסות ממיסים שיאפשרו החזר חובות בלי לפגוע ברמת החיים. לכן, צמיחה חייבת להיות שיקול מרכזי בכל דיון על שינויי מיסוי. אולם בדוח בנק ישראל, המונחים "צמיחה", "מנועי צמיחה" ו"צמיחת המשק" נעדרים לחלוטין.

למעשה, מדינת ישראל חייבת לשאוף להיות היעד האטרקטיבי ביותר בעולם להקמת חברות. למרות האתגרים הרבים, עלינו לפעול למשיכת חברות להתאגדות בישראל. חברות המתאגדות כאן מעסיקות יותר עובדים מקומיים מאשר חברות המתאגדות בחו"ל, ומס הכנסה מהווה את מקור ההכנסה העיקרי של המדינה ממיסים. שר האוצר ואנשי משרדו העדיפו הכנסות מיידיות על פני צמיחה עתידית. ייתכן שלא הייתה להם ברירה, אך זוהי החלטה הרת גורל לעתיד המשק הישראלי, והשאלה המרכזית היא האם נבחנה ההשפעה על הצמיחה העתידית.

לצערי, רשות המיסים מתקשה להבין את מלוא המשמעויות של המהלך, במיוחד בכל הנוגע לאופן שבו יפעלו חברות בשנים הקרובות. הבעתי ביקורת חריפה בוועדת הכנסת על הגישה הממשלתית לבינה מלאכותית, שכעת חודרת לכל תחומי העסקים ומחוללת מהפכה של ממש.

כשהבינה המלאכותית הופכת למוצר מדף, חברות יתבססו יותר ויותר על יישומיה, ורבות מהן יפעלו במודל של אדם בודד המנהל מערך של כלים אוטומטיים. למשל, משרדי עורכי דין יתבססו על עורך דין אחד המנהל צוות של עוזרים דיגיטליים המטפלים במספר רב של תיקים. אנו מעוניינים למשוך חברות כאלה לישראל, אך הן לא יעמדו בתנאים של חוק עידוד השקעות הון או בדרישות להעסקת עובדים, למרות צורכיהן בהון לצמיחה באמצעות השקעה בתשתיות דיגיטליות, שירותי ענן ושיווק. עלינו להיערך למגמות העתידיות במקום להתמקד בתיקון עיוותי העבר.

בינתיים, היזמים והמשקיעים מביעים חשש מהשינוי בתקנות המס ורואים בו סיכון מוגבר לשינויים נוספים בעתיד. הם שואלים: לפני שאתם פונים אל כיסי היזמים, אילו קיצוצים נעשו בתקציב הממשלתי? מה לגבי אלה שאינם משרתים? ומה עם צמצום האיש השמן – השירות הציבורי? הממשלה מאבדת את אמון המגזר העסקי והיצרני, שנאלץ להתמודד עם מגבלות חדשות ורואה העדפה של צרכי ההווה על פני העתיד. בעיניהם, זוהי גישה בעייתית המעדיפה צריכה על פני צמיחה. תפיסה זו מעלה תהיות האם ישראל עודנה מקום מתאים לפיתוח עסקים, וככל שתפיסה זו תתפשט בשווקים, נפסיד על הגבייה הנוכחית פי כמה. כיום, פחות מחמישים אחוז מהישראלים משלמים מס הכנסה, והיתר נסמכים על מדינת הרווחה. כדי למנוע החמרה ביחס זה, עלינו להימנע ממנגנונים מיושנים ומסורבלים שירחיקו יזמים.

האתגר: תחרות גלובלית על טאלנט ישראלי

חשוב להוסיף: מאז תחילת הדיון בחוק הרווחים הכלואים, מגיעים אליי דיווחים על ישראלים בהיי-טק העוברים לעבודה מרחוק – אלפים בפורטו, מאות רבות בתאילנד, מאות בספרד המצטרפים למשפחות שעברו לשם מאז פרוץ המלחמה, אלפים בקפריסין, שלא לדבר על האלפים בטנפליי, ניו ג'רזי. העולם מתחרה על הכישרון הישראלי, לא רק על מקום ההתאגדות. הפוליטיקאים טרם הפנימו שישראל אינה מתחרה על הקול הבא במרכז הליכוד או בפריימריז של הציונות הדתית, ובוודאי לא על אברך בישיבת וולפסון. אנחנו נמצאים בתחרות על הובלה טכנולוגית וכלכלית מול העולם כולו. מי שינצח בתחרות זו יזכה בשגשוג, ומדינה אטרקטיבית תהיה כזו המגנה על אזרחיה ותומכת ברווחתם. במבט רחב יותר – ערכיה ישפיעו על העולם.

הפוליטיקאים חייבים להבין שאנחנו בתחרות עולמית על יזמים, על טאלנט. פורטוגל, קנדה וארה״ב עובדים ימים ולילות למשוך את הטאלנטים הישראלים. הם לצערי גם מצליחיםץ

אנחנו צריכים להיות הכי תחרותיים בעולם מול היזמים ולא מול מצביעי הפריימריז או וועדת הכספים. pic.twitter.com/b1oFoOvgld

— Michael Eisenberg (@mikeeisenberg) December 31, 2024

לקראת רפורמה מקיפה בתקציב המדינה

לכן, עלינו לערוך רפורמה יסודית בתקציב המדינה. כשאני מתבונן בצוות שמינה טראמפ – על הבנתו הטכנולוגית והכרתו בתחרות העולמית – אני מבין את הצורך בשינוי מבני בממשלה ובשירות הציבורי בישראל. בארץ אמנם ממנים אנשים מוכשרים, וחלקם אף מצוינים, אך רובם חסרי ניסיון בשוק העסקי המוביל כיום את הכלכלה העולמית. בארה"ב מונו למשימת ייעול הממשל ויווק רמאסוואמי ואילון מאסק, וכך גם לתפקידי מפתח אחרים, כולל שר האוצר ויו"ר הביטוח הלאומי (Social Security).

לאור הצורך בהגדלת תקציב הביטחון, צעד שר האוצר נכון כשהקים את ועדת נגל לבחינת התקציב הביטחוני. כעת יש להרחיב בחינה זו לכלל תקציב המדינה, ושום סעיף קיים איננו קדוש. נדרשת חשיבה נועזת על מבנה המיסוי בישראל, תוך העדפת האזרחים המשרתים והפעלת גישה יצירתית למשיכת יזמים מרחבי העולם.

עלינו לבנות תקציב הממוקד בצמיחת המשק, שכן אנו נושאים בנטל כבד של חוב וריבית. במקום לבצע קיצוץ רוחבי, יש לעקור מן השורש את הבזבוז התקציבי, הן הפוליטי והן המנהלי. כל זאת נדרש לפני שפונים לכיסי היזמים ומשלמים מחיר כבד על כך. נחוצות תעוזה ונחישות כדי לחזור לנקודת ההתחלה ולבנות מדינה המכבדת את לוחמיה, משרתיה ואזרחיה הנפלאים.