בעוד תאי הסטודנטים הערביים טוענים לרדיפה, התיעוד מראה תמונה הפוכה: אכיפה בררנית ואוזלת יד מול הפרות בוטות של החוק
בפוסט שפורסם בפייסבוק ב-19 בנובמבר 2024, תא חד"ש באוניברסיטה העברית טען שישנה רדיפה פוליטית של סטודנטים פלסטינים בקמפוס. בפוסט מצוין כי 'מטרת התא לשנת הלימודים הקרובה היא למנוע את מדיניות האוניברסיטה על השיח והפעילות הפוליטית בקמפוס', שלטענתם רודפת סטודנטים ערבים.
טענה זו עלתה גם במקרים נוספים, דוגמת הפוסט שפרסמו באותו היום במשותף כל תאי ג'פרא-בל"ד ברחבי האוניברסיטאות בארץ, בו נטען שיש ניסיונות "ישראליזציה" ועיוות זהות. טענות אלו מתבססות על כך שהאוניברסיטאות השונות מונעות מהם לקיים אירועים כמו פאנלים, הקרנות של סרטים או הפגנות בקמפוסים, ועל השעיות של סטודנטים מהחברה הערבית לאחר ה-7 באוקטובר. אך למעשה, האוניברסיטאות כמעט ואינן אוכפות את התקנונים והנהלים שלהן עצמן – אפילו במקרים של הפרות בוטות של החוק.
בתור סטודנטית באוניברסיטת חיפה, ידוע לי כי לפי תקנון האוניברסיטה לפעילות ציבורית, כל פעילות שמתקיימת בכותלי האוניברסיטה צריכה לעמוד, בין היתר, בתנאי של "שמירת דיני מדינת ישראל". ניסוח זהה או דומה לתנאי זה קיים גם בתקנון אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן. האוניברסיטאות יכולות וצריכות למנוע קיום של אירוע אם עולה חשש שהנעשה בו עובר על חוקי המדינה. תנאי נוסף שחוזר על עצמו באוניברסיטאות השונות הוא הגנה מפני שיבוש ההתנהלות השוטפת במוסד הלימוד.
אולם, חרף תנאים אלו, הפרות מצד סטודנטים, ואף חברי סגל, ממשיכות להתבצע באין מפריע. ב-28 במאי האחרון, ג'פרא-בל"ד באוניברסיטה העברית פרסמו פוסט המשבח את שביתת הסטודנטים הערבים (שביתה של שעה) במוסדות האקדמיים השונים ברחבי הארץ, תוך התגאות בשיבוש שיעורים. השביתה התרחשה, לטענתם, "כמחאה כלפי מעשי הטבח הנוראים והמלחמה האכזרית של רצח העם המתבצעת נגד עמנו ואנשינו ברצועת עזה". מדובר בהפרה בוטה של תקנון האוניברסיטה האוסר על שיבוש לימודים. אך במקום לאכוף את התקנון, לא זו בלבד שרוב האוניברסיטאות אפשרו את השביתה – חלק מהסגל האקדמי אף הצטרף אליה.
מנגד, כלפי סטודנטים המתנגדים להתנהלות המקלה שהאוניברסיטה נוקטת נגד אלו שתמכו בטרור, האוניברסיטאות לא בוחלות באמצעים. ב-17 בינואר האחרון, התקיימה בטכניון הפגנה נגד התנהלות האוניברסיטה בנוגע לסטודנטים שהביעו תמיכה בטבח ה-7 באוקטובר. ההפגנה התקיימה לאחר סירוב הטכניון, על אף בקשת המארגנים לקיימה בהתאם לנהלי המוסד. מארגן ההפגנה נקנס בגין הפרת תקנון המוסד.
סטודנטים מהחברה הערבית שפרסמו ברשתות החברתיות קריאות תמיכה בטבח ה-7 באוקטובר, ובחגיגה שלו, הלכה למעשה, עברו על חוקי מדינת ישראל בכל הנוגע לתמיכה בפעילות טרור, ולפי המדיניות המוצהרת של מוסדות הלימוד עליהם לחקור את הנושא ולמצות את הדין עם סטודנטים שעולה חשד לגביהם. אוניברסיטת בן גוריון, לדוגמא, לא עשתה דבר כשסטודנט פרסם סרטון הספד לאיסמעיל הנייה. הרקטור פטר את המקרה בטענה ש'נעשה בהיסח דעת' והסתפק באמירה ש'מקווה שלמד את טעותו'.
מקרי תמיכה בטרור שעברו עליהם בשתיקה או שלא זכו להתייחסות ראויה הם לא נחלת מוסד אקדמי בודד. אוניברסיטת חיפה, למשל, הודיעה ב-6 בינואר על ביטול השעייתם של 8 סטודנטים שהביעו תמיכה בטרור. בבצלאל, האקדמיה לעיצוב ואומנות בירושלים, הנהלת המוסד ביקשה מסטודנטית למחוק פוסט שפרסמה כנגד תמיכה בטרור של חברתה לספסל הלימודים.
דוגמאות אלה הן רק קצה הקרחון של מה שמסתמן כמגמה מדאיגה, שרק החריפה בחסות המלחמה. כדי להימנע מההשלכות של תמיכה בטרור יממה לאחר הטבח של ה-7 באוקטובר, תאי ג'פרא-בל"ד באוניברסיטאות פרסמו מדריך "איך לא להיתפס". יתרה מזו, ניכר כי תאי סטודנטים כמו חד"ש וג'פרא-בל"ד משתמשים בחצאי אמיתות ועיוות נתונים כדי לשרת נרטיב פוליטי חסר ביסוס. לא מדובר ברדיפה בגלל מוצא או השתייכות מגזרית, אלא בעבירות על חוקי המדינה ותקנוני מוסדות הלימוד.
כך, בעוד תאי הסטודנטים הערביים זועקים לרדיפה, המציאות מראה תמונה הפוכה לחלוטין: חלק מהמוסדות האקדמיים אינם משתמשים בכל אמצעי האכיפה הניתנים לרשותם, גם כאשר האכיפה מתבקשת. יתרה מכך, כפי שראינו, במקרים בהם סטודנטים הביעו התנגדות למדיניות אי-האכיפה, דווקא הם זכו ליחס שלילי. המציאות בשטח מראה שאי אפשר לטעון שהאוניברסיטאות משתיקות סטודנטים ערבים – ההיפך הוא הנכון: הן עושות מעל ומעבר כדי לאפשר להם להתבטא, גם כשיש התנגדות של סטודנטים אחרים וגם כשההתנהלות נוגדת את החוק ותקנון המוסד.
מעניין… יהדות זו מסיונריות שריפת דגלי ישראל זה חופש ביטוי
אני אשאל את השאלה, טיפה שונה מבמאמר עצמו: למה זה חשוב?
ל-מה הכוונה? הרי, העובדה שרוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו לא ימצו את ההליכים עם מצדיקי הרצח (מכירים ארגון *טרור* שלא צריך "דוברים" למשנתו? כזה שרק רוצח ולאף אחד לא ברור למה ומה הם רוצים? כאשר מסתכלים על הנעשה מזווית זו, יש שוני עצום בין הרוצחים ואנסים של חמאס לבין מצדיקיהם/ממציאי תירוצים עבורם/מכחישי פשעיהם/שאר הדוברים שלהם?) אז, הם אפילו לא התחילו את ההליכים, אם תהיתם – אז עובדה זו, לא מפתיעה אף אחד כאן, נכון?
כיוון שמדובר בהמשך מגמה *קיימת*. אלה לא מעשים אשר "לפתע" התרחשו עכשיו, מסיבה שאף אחד לא יודע למה. במשך שנים רבות מאוד, ממעיטים גורמים במוסדות להשכלה "גבוהה", לדרוש קיום חוקים ונהלי המוסד עצמו. על גורמי "אכיפת" החוק, אין אפילו צורך להרחיב.
גם העובדה, שדוברי המרצחים והאנסים המתועבים של החמאס דאע"ש, בוחרים בטקטיקה "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה" (כבר הוכחתם היום לכת רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו, שאינכם מתכוונים להכין מצות מילדי עזה, לפסח הקורב?), אינה הפתעה. האם רידוד כזה של שיח, מושפע או לא מושפע מ-2 הפסקאות לעיל (חוסר אכיפה), תחליטו אתם.
אך מה שאני מעוניין להסב את תשומת לבכם/ן במאמר שלפנינו, ניתן לנסח כמענה על השאלה – למה? למה באמת, דוברי המרצחים והאנסים המתועבים של החמאס דאע"ש, בוחרים בטקטיקה "ההגנה הטוב ביותר היא התקפה"?
למה זה בכלל חשוב? הרי כתבתי למעלה, שלאור מגוון סיבות זו לא הפתעה ומזה שנים רבות, זה מתנהל בדיוק ככה, כמו שמתואר במאמר.
אז הסיבה מדוע המתואר במאמר חשוב, אלמנטרית: כמו תמיד, שימו לב מה דוברי המרצחים והאנסים המתועבים של החמאס דאע"ש וסעייניהם בגורמי ה"אכיפה" לא עושים! (ולא רק ובלעדית, מה הם כן עושים).
ל-מה בדיוק כוונתי? פשוט מאוד: שקרים ותמיכה בטרור. מדוע זה חשוב? כי חשבו על זה כך, אם היו לדוברי המרצחים והאנסים המתועבים של החמאס דאע"ש, *נימוקים כלשהם* לעמדותיהם – הם היו צריכים להמציא עלילות על לוחמי צה"ל? אם היית להם דרך לוגית לבסס את דבריהם – הם היו צריכים להדרדר להמצאות, אחת יותר פומפוזית מהשנייה? אם היו עובדות אובייקטיביות (לא חייל, כלומר עובד של אונר"ע, ראה גנרל ישראלי מכין מצה מילד נוצרי) באמצעותם היו יכולים לבסס את עמדתם – הם היו צריכים לצווח עלילות דם (מה, ילד נוצרי, אתם מכירים)?
אז כן, זה מאוד מעצבן לשמוע שקרים. מעצבן אף יותר, לראות "ראשי" מדינות ודמויות ציבוריות בכירות, מקדמות ומעדיפות שקרים על אמת. זהו גם חלק מהתוכנית של המשקרים, לגרום לתגובה מתוך עצבנות ולהציג אותך באור שלילי.
אך הצד המשמח בעובדות המתוארות במאמר, זה שכל מה שנותר לרוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו – זה לשקר ואמת לבסוף, לא מיד אבל בסוף כן – תמיד מנצחת!
אז אל תתעצבנו על השקרים, על התמיכה המוסווית של גורמי "אכיפת" החוק, של הנהלת מוסדות ה"לימוד" – סופה להסתיים! אם בסביבה כ"י ידידותית לאינטרסים שלהם, כל מה שיש לרוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו, זה שקרים, הכפשות והמצאות (בל נשכח את המט*מטמת מכולן: עכשיו רק אני מחלק אישורים על דמוקרטיה ולך אני לא אתן) – סופם/ן בפח הזבל של ההיסטוריה, לצד חבריהם מחמאס דאע"ש.
זה יקח עוד שנה, עוד 5 עוד 10, המטוטלת תנוע לצד השני וחובבי הרוצחים והאנסים, יסיימו בפח. מהפיכת הסמול, בכלל התחילה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. כמה זמן עבר מאז? אז זה מה שחשוב ומאמרים כמו זה, החושפים את האמת – יביאו את השינוי המיוחל. אז בינתיים, כאשר אתם רואים/שומעים את שקרי "אגודת הסטודנטים לשלום, ע"ש אבו בכר אל-בגדאדי" – פשוט חייכו. כמו כל מט*מטן סמולני, הם מקרבים את סופם בשקריהם, אבל הם מט*מטמים מכדי להבין זאת.
מזה אתה לומד שראשי האוניברסיטאות הם פחדנים מוגי-לב שרועדים מפחד איומי התלקחות סמויים מצד תאי הסטודנטים הערבים. או גרוע מכך, הם באמת תומכים במסרים האנטישמיים שלהם.