מעבר למיתון: המשבר העמוק שמאיים על הכלכלות המובילות

השנתיים האחרונות סימנו נקודת מפנה בעולם ההשקעות. לאחר עשורים של הצלחה, שיטת "שוויון הסיכונים" (Risk Parity) שפיתח ריי דאליו, מייסד קרן ברידג'ווטר, נתקלה במהמורה משמעותית. "לראשונה מאז קריסת ליהמן ב-2008, מדד שוויון הסיכונים הניב תשואה כמעט אפסית על פני תקופה של שלוש שנים", מסביר דיוויד וו.

הכישלון של "הקרן לכל מזג אוויר" של דאליו מסמן חזרה לגישת השקעות המבוססת על הסביבה הכלכלית. כפי שוו מסביר, "מבחינה רעיונית, השקעה המבוססת על הסביבה הכלכלית היא פשוטה למדי: השוק מתמקד באינפלציה וצמיחה, ובכל רגע נתון, האינפלציה והצמיחה עולות או יורדות". גישה זו מזהה ארבע קומבינציות אפשריות של תוצאות, כאשר לכל אחת מהן יש נכסים שמתאימים לה במיוחד. למשל, "כאשר האינפלציה עולה יותר מהצפוי והצמיחה יורדת יותר מהצפוי, הזהב מניב ביצועים טובים. או כשהצמיחה והאינפלציה שתיהן עולות יותר מהצפוי, הסחורות נוטות לביצועים עודפים".

בשנת 2024, המניות הפגינו ביצועים עודפים משמעותיים. מדד MSCI World עלה ב-20%, בעוד מדד הסחורות S&P GSCI עלה ב-9% ומדד האג"ח העולמי ירד ב-3%. אך בעוד וול סטריט מצפה להמשך מגמה זו ב-2025, וו מזהיר מפני הסיכונים המשמעותיים שבתחזית זו.

"אם יש משהו שאני יודע, זה שאי-וודאות מדינית נוטה לדכא צמיחה כלכלית על ידי עיכוב השקעות וצריכה", מסביר וו, ומצביע על כך שדווקא המדינות שאמורות להוביל את הצמיחה ב-2025 – גרמניה, צרפת וקנדה – סובלות מרמות גבוהות במיוחד של אי-ודאות פוליטית.

הנתונים מהשטח מדאיגים: הייצוא של דרום קוריאה, אינדיקטור מוביל לפעילות הייצור הגלובלית, כמעט ואינו צומח. בסין, מדדי מנהלי הרכש ממשיכים לרדת, ואפילו הזינוק בהזמנות השבבים הקשורים לבינה מלאכותית לא מנע את ההאטה בטייוואן.

בתחום הצריכה הפרטית, המגמות מעורבות. מצד אחד, נתוני OpenTable מצביעים על עלייה של 15% במספר הסועדים ברחבי העולם בהשוואה לשנה שעברה, עם תחזית אופטימית במיוחד בקרב צעירים – 71% מבני דור ה-Z ו-68% מבני דור ה-Y מתכננים להגביר את תדירות הארוחות מחוץ לבית. מצד שני, וו מזהיר שהוצאות על מסעדות וחופשות רגישות מאוד לתנודות בשוק המניות.

בגרמניה המצב חמור במיוחד. "אפשר להתאושש ממיתון, אבל לא משפל", מזהיר וו, כשחברות רבות עוברות למדינות אחרות. בצרפת, הממשלה החדשה מתקשה לגשר על הפערים הפוליטיים, ווו מעריך ש"מתישהו לפני האביב, אג"ח צרפתיות ייסחרו בתשואה גבוהה מזו של אג"ח יווניות".

גם יפן, שנתפסת כמקור פוטנציאלי לצמיחה, ניצבת בפני משבר. הין היפני בשפל של 40 שנה מול הדולר, מבלי שהדבר תרם לייצוא, והאינפלציה העולה מייקרת את היבוא. "יפן נמצאת במעגל הרסני חדש שממנו אין מנוס נראה לעין", קובע וו.

בשוק הטכנולוגיה, הסימנים אינם מעודדים. וו מצביע על כך שגם גרטנר וגם IDC צופות האטה במכירות הגלובליות של המוליכים למחצה ב-2025, למרות העלייה של 20% במכירות השבבים בשנה החולפת. "זה משקף בחלקו את העובדה שהשקת האייפון 16, טלפון הבינה המלאכותית הראשון של אפל, הצליחה פחות מהצפוי", וו מסביר.

בשוק הרכב העולמי, הנתונים מצביעים על מגמה מטרידה. למרות העלייה במכירות בארה"ב ובסין, וו מסביר שזו תוצאה של הנחות משמעותיות מצד הדילרים והגדלת הסובסידיות הממשלתיות. "בין אם אלה הסובסידיות בסין או הנחות בארה"ב, כל מה שהן עושות הוא להקדים ביקוש עתידי, זה לא מבשר טובות לשנת 2025", הוא מזהיר.

האתגר המרכזי, לדברי וו, הוא שכל המדינות שהובילו את הצמיחה ב-2024 – כולל הודו, סין, רוסיה, ברזיל וארה"ב – צפויות להאט ב-2025. התקווה שאירופה, יפן וקנדה יוכלו לפצות על האטה זו נראית, לדעתו, כ"בדיחה העצובה של וול סטריט".

וו מסכם את הערכתו באמצעות ציטוט מוולטר ב"קנדיד": "אופטימיות היא העקשנות להאמין שהכול לטובה כשהמצב הוא הגרוע ביותר". המלצתו המעשית היא להחזיק באגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב עד לטווח של חמש שנים, תוך כניסה הדרגתית לפוזיציה זו נוכח אי-הוודאות הגוברת.