המערכה בעזה מסתיימת בבחירה מודעת של ישראל להיכנע, למרות שליטתה בשטח ויכולתה הצבאית להכריע
ישנן מדינות שנכנעות כי אין להן ברירה. כזו היתה כניעת גרמניה ב-1945. עם חתימתה על ההסכם לשחרר כ-25 חטופים חיים, ישראל תחתום מתוך בחירה על הסכמתה להפסיד לחמאס במלחמה שנפתחה בעזה בשבעה באוקטובר 2023. חרף הצהרות ההנהגה שהטבח לא יקרה שוב וכינוי המלחמה בשמות מופרזים כמו 'מלחמת התקומה', מתברר בסופו של דבר, כי התקומה המתרחשת כאן היא של חמאס, שיוכל בעתיד לשקם את כוחו ואת שליטתו ברצועת עזה ולהכין גרסה חדשה של 7/10. חמאס ניצח, ישראל הפסידה.
אשליית 'אין ברירה'
בשבועות, בחודשים ובשנים הבאות יעלו טענות כאילו "אי אפשר היה אחרת", ולכן חשוב לציין כי בהחלט היה יכול להיות אחרת והסיום הנוכחי של המלחמה משקף בחירה מודעת ישראלית. צה"ל שלט בכל שטח עזה. היה אפשר לדחוק את האוכלוסייה האזרחית בעזה למתחם מגודר בשליטת צה"ל. במיוחד עם כניסת ממשל טראמפ לשלטון, ניתן היה להחריב את כל השאר ולהרוג כל מי שאינו נמצא במתחם המגודר. יכול להיות, שאסטרטגיה זו היתה מאפשרת שחרור חלק מהחטופים, יותר מאשר ישתחררו בסופו של דבר בדרך של כניעה לדרישות חמאס.
האם ישראל תחזור להילחם אחרי השלב הראשון? המגמה מצביעה על כך שהתשובה היא שלילית. עכשיו לא ישוחררו כולם. כפי שציינה אמו של אחד החטופים – גבר צעיר ובריא שיישאר בידי החמאס – ישראל תשאיר בידיהם עשרות גלעד שליטים אשר כולם יהפכו לאמצעי סחיטה בעתיד. היכולת הפיזית להמשיך להילחם תישאר כמובן, לפחות עכשיו; אך מה שקובע כאן אינו כוח פיזי אלא המורל. מי יודע? אולי בשלב מסוים חמאס ידרוש את פינוי היישובים בעוטף עזה – אותם יישובים שניסה לכבוש עם פתיחת המלחמה — תמורת שחרור חטוף נוסף. במקרה כזה מכונת התעמולה הפנים-ישראלית תיכנס להילוך גבוה כדי לסייע בכל הכוח לסוחטים. שחרור מאות או אלפי מחבלים לא רק תצרף אותם למעגלי הטרור; כל ערביי יו"ש, כל מנהיגי קטאר, איראן וטורקיה, שלא לדבר על מנהיגי המדינות שחתמו על הסכמי אברהם, יבינו מי ניצח במלחמה, ובזכות מה.
כשנעמוד מול הצורך לחזור על כל העבודה שנעשתה מאז 07/10/2023, הרי יגידו המילואימניקים, נשותיהם, הוריהם, ילדיהם, "בשביל מה לשפוך דם, בשביל מה ללכת למות, כשהכל יתבטל בסוף?" כמה יתייצבו בפעם הבאה?
שורשי הכניעה
מדוע מדינות מנצחות מסכימות להיכנע? אני יכול לחשוב על שלוש תשובות, והן קשורות.
הסיבה הראשונה היא כשנושא המלחמה אינו באמת חשוב כשלעצמו. כאלו היו המלחמות של מלכים במאה ה-18, כאשר צרפת ואוסטריה הסתכסכו לגבי השליטה על איזה חבל ארץ באיטליה. אמנם כל צד דאג למוניטין שלו, אך המלחמה לא איימה על קיומה של אף מדינה. הפיתוי לסיים מערכה שאינה מצליחה בתחילתה היה גדול.
הסיבה השנייה היא חוסר הבנה. לדוגמא, חוסר הבנה של המערכה בעזה מאפיינת את הפיקוד הבכיר בצה"ל. צה"ל אף פעם לא רצה להילחם בעזה, לא תכנן להילחם בעזה, לא משתדל לנצח במערכה בעזה ורוצה החוצה בכל מחיר. אין בפיקוד צה"ל די תבונה או גמישות מחשבתית כדי להבין כי הנסיבות בהן החלה מלחמת "חרבות ברזל" מקנות למערכה בעזה משמעות הרבה מעבר למידת החשיבות שצה"ל ייחס לזירה זאת ביום השישה באוקטובר. זהו לא עוד עימות עם חמאס, אלא מבחן להתנהלות ישראל במזרח התיכון שכל הגורמים באזור ובעולם עוקבים אחריו. אם ישראל משמידה את חמאס עד תום, תוצאה זו שולחת מסר אחד. אם, אחרי 15 חודשי לחימה, הכל חוזר לקדמותו, ועוד נשארים חטופים בידי חמאס שבאמצעותם הוא יכול להמשיך לסחוט, התוצאה שולחת מסר אחר לחלוטין וחיי כולנו, ילדינו ונכדינו תלויים מנגד.
חוסר הבנה זה נוגע גם לתקשורת הישראלית, המשפיעה על הציבור הרחב. חלק מההבנה החסרה הוא חוסר היכולת להיכנס לראשו של האויב ולהבין כיצד ינצל את נכסיו להשגת מטרותיו; וכיצד ינצל את החטופים כמנוף לכפות על ישראל את תבוסתה. כמובן, חוסר ההבנה כרוך ברגשות העזים שמעורר גורל החטופים – רגשות המשחקים לידי האויב. אין דבר שהיה מקרב יותר את השחרור של החטופים מאשר שתיקה מוחלטת לגביהם בתקשורת הישראלית. נוסף לכך, אין יכולת לראות את התמונה בפרופורציות הנכונות: האם 400 חיילים נפלו כדי לשחרר עוד 100 חטופים, או כדי להבטיח שלא יהיו עוד חטופים, לא יהיו עוד קרבנות, ולא יהיו עוד קבוצות טרור ומדינות טרור הששות אלי קרב?
אך חוסר ההבנה קשור קשר קרוב לסיבה השלישית: משבר במורל, היעדר חוט שדרה. לכניעה תמיד יש תירוצים. לפעמים הם במישור המוסר כביכול – "פדיון שבויים הוא מעל הכל", כשאינם מעל סדרת ההלוויות בהר הרצל ובמקומות אחרים בארץ שבהם מחבלים גורמים לקרבנות – בעבר ועכשיו ודאי בעתיד. במישור עמוק יותר, זהו חוסר הנכונות להשלים עם מר גורלנו: אנחנו נמצאים במלחמת קיום בלתי מתפשרת שתשאב לתוכה את נכדינו ונינינו. המדיניות הישראלית, מאוסלו ועד היום, מּונעת מהדחף הגלותי להתכחש למציאות, לדמיין כאילו ארץ מורשת אבותנו נמצאת ליד שווייץ ולא במזרח התיכון, כאילו יש לנו ברירה אחרת מאשר לחסל עד תום או להיות מחוסלים: "הלנצח תאכל חרב?" כן, מבחינת האופק הריאלי של כולנו, התשובה היא חיובית. מאז 1993 ערכנו כמה וכמה ניסיונות להתחמק ממציאות הזאת, והעסקה הנוכחית היא רק האחרונה שבהם. כמו קודמיו, ניסיון זה רק מאריך את התקופה שבה אנחנו והדורות הבאים ניאלץ לעמוד על נפשנו.
לקחי העבר
ב-17 לנובמבר 1938, כשבועיים וחצי לאחר הסכם מינכן, וינסטון צ'רציל פרסם מאמר בעיתון:
במועד הזה בעוד שנה אנחנו נדע אם הדרך בה ראש הממשלה תופס את [האויב הנאצי] מוצדקת או מוטעית […] כל שנותר לנו הוא לאגור את כוחות ההתנגדות וההגנה, כך שאם מתברר שראש הממשלה, לדאבוננו, טועה, או מוטעה, או מרומה, לכל הפחות נוכל לשמור על נפשנו. (מופיע ב-The Gathering Storm, עמ' 334)
ישנם ראשי מדינה שידועים בהיסטוריה בעיקר בשל כישלונותיהם. ראש הממשלה שצ'רצ'יל כתב עליו, נוויל צ'מברליין, לעולם ייזכר לשמצה כמי שחתם על הסכם מינכן. לינדון ג'ונסון לעולם ייזכר כמחולל התבוסה האמריקנית בויטנאם. ג'ו ביידן לעולם ייזכר כמי שברח מאפגניסטאן. יצחק רבין הביא עלינו את אוסלו, אהוד ברק ברח מלבנון. בעוד הרבה פחות משנה אנו נדע אם בנימין נתניהו ייזכר לדורות בעיקר בשל שתי הכישלונות שתחמו את כהונתו כראש ממשלה, עסקת שליט ועסקת "חרבות ברזל".
!מדוע מדינות מנצחות מסכימות להיכנע? אני יכול לחשוב על שלוש תשובות, והן קשורות"
יש לי עוד תשובה, והיא החשובה ביותר: צמרת המערכות הלא נבחרות של ישראל, כמו צה"ל, שב"כ, מל"ל, מוסד, פרקליטות, בג"ץ, השרות הציבורי חדורות באנשים שלא רוצים שישראל תשרוד. זהוי לא קריאה מן הלב או קוספירציה אלא ניתוח של פעולות האליטות האלה ואת מה שהם אומרים בעצמם. ראו להלן, האם אדם הגון שחושב את הדברים האלה על מדינה המרושעת והפושעת שכזו ירצה שמדינה כזו תשרוד, לא כל שכן, שהיא תנצח?
אהוד ברק – היה מצטרף לאירגון טרור אם היה נולד מה-שנקרא פלסטיני. מיליונים מקרן וקסנר ללא שקיפות או הסבר.
בני גנץ – "גאה על כך שחיי אזרחי אויב חשובים מחיי חיילי גולני"
דן חלוץ (רמטכ"ל): חמאס עדיף על נתניהו ("ניצחון אמיתי זה הדחת נתניהו")
בוגי יעלון (רמטכ"ל): ישראל מבצע פשעי מלמה חמורים (מטהרת אתנית)
יאיר גולן (סגן רמטכ"ל): ישראל מדינה נאצית (מזהה תהליכים).
נועם תיבון (אלוף) – בוגר קרן ווקסנר
ישראל זיו (אלוף): "רצח פלסטינים"
גדי אייזנקוט (רמטכ"ל): מעדיף חיי אויב על חיי חיילים ("לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים")
עמי איילון (אלוף וראש השב"כ): ישראל "מדינת אפרטהייד" כובשת, אבל מודה שלא היה תקיף לאויב וזה גרם לחללים בישראל. היה מצתרף לאירגו. טרור אם היה נולד כערבי.
יובל דיסקין (ראש השב"כ): "מסכים על כל מילה" של לייבוביץ' "השחיתות [של] משטר קולוניאלי…במדינת ישראל…לעסוק בדיכוי"
אבי דיכטר (ראש השב"כ), הליכודניק המבולבל: "לא צריכה להיות בעיה לייצר מערכת אמיתית של יחסי אמון [עם הפלסטינים]"
אברהם שלום (ראש השב"כ): "צבא כיבוש אכזרי, שדומה לגרמנים במלחמת העולם השנייה."
גדי שמני (אלוף מטכ"ל, נציג צה"ל בארה"ב): ישראל היא "אלופה בכיבוש"
התבוסה היא מתנת החצופים, כביכול בשם החטופים, כדי שנהיה חשופים לאויבינו…
אז בשביל מה בחרנו ממשלת ימין על מלא 68 מנדטים?
דיכטר לא ליכודניק מבולבל, אלא עוד שתול. אין להצביע לו בפריימריז. אנשים רוצים להכנס לממשלת השלטון כדי להשפיע מבפנים. צריך להזהר ולשים לב לסימנים כאלה כדי שלא נתקע עם עוד גלנט.
למצביע,
על איזו ממשלה אתה מדבר?
בין מפלגות הימין(הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית ועוצמה יהודית) יש 64 מנדטים-לא 68.
וזה כולל גיס חמישי משמעותי בליכוד ובש"ס(ובשני המקרים יש בסיס לכלול גם את יו"ר המפלגה בגיס הזה) כך שאלו אפילו לא מפלגות ימין על מלא.
כלומר אין עדיין ממשלת ימין על מלא בישראל.
אל תסמכו על מערכת הביטחון
ולא המדינה.
תתחמשו.תחזיקו כלב.
תתמגנו בבתים.
קרב מגע.
הצטרפות לכיתת כוננות.ומשאז מקומי.
המחבלים יחזרו לרצוח
אז כל העם יאלץ להתגונן בעצמו
כך כתבתי בעמדון הראשון בערוץ הטלגרם שלי (https://t.me/Kitot_Yom_Ha_Din_2024) ביוני שנה שעברה:
סוף המפעל הציוני ושואה שניה מקודמים על ידי הצמרת שבאמת שולטת במדינה ומקרבת אותנו ביודעין ובכוונת-מכוון לסוף ידוע מראש. בקרוב צה"ל והמשטרה לא יוכלו להגן על שכונות וישובים והממסד בוגדני/אובדני מנסה למנוע מיהודים להגן על עצמם, במיוחד על ידי מניעת בגישה לנשק.
כדי לא ללכת כצאן לטבח, צריך לארגן כיתות כוננות, גם ובמיוחד לא רשמיות במתכונת "SURVIVALISM GROUPS" בארה"ב.
כמה נשקים ארוכים ואפילו אקדחים יעצרו את ההמון המוסלמי הנבער וגישה לכמה משגרי RPG-7 תעצור אפילו שיירה של חיזבאללה. כמו שראינו בקייב ב-2022.
לא ייתכן שחייבים רובאי-5 לקבל נשק ולהיות בכיתת כוננות, הם שהרשויות מנסות לטרפד את זה.
ביום הדין, כן תהיה גישה לנשקיות של צה"ל שאז יהיה בהתפוררות – אז חייבים רק להתארגן בשכונות של אנשים שפויים.
1. להסכים על מנהיגים ולהצמד לכך. יום הדין זה לא הזמן לוויכוחים.
2. רשימות קשר ונוהלי קשר בתנאים של סוף העולם – כלומר – מכשירי קשר YAESU למשל ותדרים ידועים.
3. קשר לחיילים בבסיסים קרובים – ביום הדין הבסיסים ייפרצו – אפשר יהיה לקחת משם נשק, תחמושת ו-RPG-7.
אבל את כל זה, והרבה דברים אחרים, חייבים לעשות מבעוד מועד – ולא, ביום הדין כל גבר ינסה להציל את משפחתו הוא ונשחט אחד אחד!
הניתוח לא נכון כי השאלה לא נכונה. השאלה היא למה ישראל נכנעה לארה"ב. לולא הלחץ המאסיבי של טראמפ זה לא היה קורה. ישראל לא נכנעה לארגון טרור, אלא למעצמה החזקה בעולם שלמרבה הצער אנו תלויים בה לקיומנו. לכך צריך להוסיף גם את השאלה מה כוונותיו של טראמפ. האם הוא רוצה "לנקות את השולחן" לפני כניסתו לתפקיד כדי ללכת להסדר שלום עם סעודיה בלי המשקל שנושא עליו הממשל הקודם? האם בגלל זה הסכים נתניהו? האם הובטח לנו משהו תמורת זה מאחרי הקלעים? כל הפרטים הללו ואחרים אינם ידועים, אבל מה שידוע במאה אחוז הוא שנתניהו לא נכנע לחמאס, אלא לארה"ב.
בשביל להכריע את חמאס הכרחי היה למנוע ממנו את השליטה בסיוע ההומניטרי. מי ששולט באוכל שולט באוכלוסיה. סביר מאד להניח שזו גם הסיבה העיקרית לכך שהוא מצליח לגייס במהירות מספרים גדולים של לוחמים חדשים. שמעתי ניתוח של מומחה לבנוני לפיו רק 5-10% מחיזבאללה ותומכיו פועלים ממניע אידאולוגי והשאר ממניע כלכלי. מצבו הכלכלי של חיזבאללה כל כך גרוע עכשיו שהוא לא יכול לפצות ולו במעט את תומכיו השיעים על חורבן בתיהם ולכן התמיכה בו ירדה מאד, כך לפי אותו מומחה. לעומת זאת, אנחנו, או אמריקה, נתנו לחמאס להשתלט על הסיוע ההומניטרי ולחלקו כראות עיניו. אנשי חמאס זוכים להאכיל ולשכן את משפחותיהם כראוי – סיבה מעולה להתגייס לחמאס כאשר אתה חסר בית ורעב. אם בנוסף לכך סעיפי ההסכם על שיקום עזה בעתיד יצאו לפועל כאשר חמאס עדיין בשלטון, ברור שהוא יחזור למצבו ומשקלו בעבר, כולל התעצמות צבאית, כאילו לא קרה כלום כי כל הכסף יהיה בידיו.
ולסיום, בשביל שיהיה לנו איזשהו סיכוי להגיע לאנשהו צריך להעיף את כל צמרת הממסד הבטחוני. אלה משקשקים מכל דבר. כמה הפחידו אותנו עם חיזבאללה ואיך ערינו יחרבו, אלפי אם לא רבבות הרוגים, לא יהיה חשמל ומה לא. אבל לא רק זה – הם לא רוצים שישראל תחלק את האוכל כי פוחדים מממשל צבאי, כלומר מפחדים שזה יוביל לחזרה לעזה, ובגלל זה צריך להשאיר את השליטה באוכל אצל חמאס. נראה שהאימה שלהם מאנשי ארץ ישראל השלמה גדולה בהרבה מאימתם מארגוני הטרור. אני לא אומרת שצריך לכבוש מחדש את עזה, אבל אי אפשר שאימת הקצינים השמאלנים מהימין תכתיב מהלכים שפוגעים ביכולת הנצחון.
מסכים עם הניתוח.
מקווה שנתניהו קיבל מטראמפ הבטחה לסיפוח של בקעת הירדן במובנה הרחב וכל השטח המאוכלס ביו"ש ביהודים לצד שטחים פתוחים. ולא הסכם עם סעודיה. הסכם עם מדינה ערבית לא שווה ל10 קמ"ר של שטח. אבוי לנו אם נתניהו היה מחליף בשנות ה90 את רמה"ג בחוזה עם אסד האב. כיום הגיהדיסטים הדעא"שים היו יושבים מול צמח וטבריה בטווח תותחים.
אין ספק, שנתניהו ביצע הוראה של טראמפ. נקווה שקיבל תמורה הולמת. ואם צריך להפסיק לכרגע את המלחמה בעזה בשביל לקבל הכשר לספח את בקעת הירדן במובנה הרחב כן יהי.
לעולם לא נדע אם נקבל תמורה, האם הבטחה תמומש או כל המהלך של נתניהו הוא ללא כל תמורה.
ולגבי התקשורת והשמאל ככלל, יש לצפות שרמת הטירוף של השמאל רק תלך ותעלה, לא רק בגלל ההקצנה המתמדת בשמאל המערבי ובעקבותיו הישראלי (לפחות עד שתתהפך תנועת המטוטלת, אבל גם אם אנחנו כבר בכיוון לשם זה תהליך הדרגתי של שינויים ולא מהפך שקורה בבת אחת), אלא גם בגלל שככל ששמאלני יותר רציונאלי כך הוא עוזב את השמאל מוקדם יותר, כך שככל שעובר הזמן שיעור הפנאטים המשיחיים בשמאל עולה ביחס לשיעור האנשים הרציונאליים.
גם אני הייתי פעם בשמאל (שמאל-מרכז) ותמכתי באוסלו. סיבה מרכזית לכך היתה שהתקשורת הסתירה מידע רב ובזמנו האינטרנט לא היה כזה מפותח. עם הזמן נוצרה הצטברות עצומה של עובדות המפריכות את התיאוריה ביסוד אוסלו. כאשר אתה מראה את העובדות האלה לשמאלנים, ככל שמדובר באדם יותר רציונאלי כך הוא יבין מוקדם יותר שהוא שגה בהערכת כוונות אש"ף ויעבור למחנה המתנגדים. ככל שהוא נוטה יותר להכריע לפי רגש ומשאלות לב כך תגדל יכולתו להתעלם מהעובדות או להתכחש להן בכל מיני תירוצים מפותלים על מנת להמשיך להחזיק בעיקרי אמונתו בניגוד לכל הראיות כמו כל אדם דתי. בסופו של תהליך הניפוי נשארים בשמאל רק האנשים הכי שטופי מוח ומטורללים.
לכן גם הדמוניזציה של ישראל וממשלות הימין בשמאל רק הולכת ומתעצמת עם השנים – לא משנה מול כמה עובדות תעמיד אותם אין להם את היכולת להכיר בכך שהצד השני אינו מעוניין בפתרון שתי המדינות כי העובדה הזו מנוגדת לאמונתם הדתית; לכן שני ההסברים היחידים האפשריים לכך שעדיין אין שלום הם או שישראל היא השטן או שנתניהו הוא השטן שמצליח איכשהו לשטוף את מוחות ההמונים למרות שדווקא השמאל הוא זה ששולט במרבית אמצעי התקשורת.
התסמונת הדלוזיונית הקשה הזו כוללת אצל רבים מהם גם הכחשה של קיומם של ימנים בישראל. ביבי הוא דיקטטור למרות שהוא נבחר (מתכחשים לקיומם של בוחרים ימניים), כל מי שמבטא עמדות ימניות באמצעי תקשורת כלשהו הוא שופר של ביבי או בורג ב"מכונת הרעל" שלו כי הרי לא יתכן שהוא מבטא את דיעותיו האמיתיות כי להווי ידוע שכל ישראל שמאלנים ומכאן שכל מי שמבטא עמדה ימנית הוא שקרן שעושה זאת בתשלום, כל המוני הימנים במדיה החברתית הם בוטים כי לא יתכן שהם בני אדם אמיתיים כי אין בישראל בני אדם שאינם שמאלנים, ואם בכל זאת הוא מבטא את דעתו האמיתית הרי שהוא "ביביסט" (כולל אנשים שבכלל מתנגדים לביבי כגון עמית סגל), שזו כת זעירה של זומבים חסרי מוח שאיכשהו מצליחים להכריע בבחירות למרות שהשמאל הוא, כידוע, הרוב.
זה לא בהסכם מינכן זה אחרי שירד מהמטוס בבריטניה
כל עוד לא יהיה כאן ימין אמיתי אלא שמאל שמחופש לימין מדומה.. ככה זה יראה…
כל ראשי הממשלה עד היום התקפלו וימשיכו להתקפל כי כולם משמשים בובות על חוטים של צרות הברית…..
הם גם מקבלים סיוע עצום בבחירה ובהרצה שלהם על ידי המעצמה הארורה הזאת שכל מה שמעניין אותה באמת זה לפרנס לנצח את תעשיית הנשק שלה. וחיסול מעגל הדמים על ידי התיישבות בעזה של יהודים יביא לכך שהבור ללא תחתית של מעגל הדמים יפסק. ולהם יש אינטרס עליון שמעגל הדמים לא יגמר לעולם
שום ימין ושום שמאל לא יביאו את הגאולה לעם ישראל
אלא רק משיח בן דויד.
רק אומר