חברי כנסת וראשי ארגונים פנו בדרישה להנהיג שימוע בכתב למועמדים לרמטכ״לות, שיציגו משנה סדורה בנושאי בניין הכוח, הכשרת הקצונה ומבנה הצבא

במכתב ששלחו אתמול שורה של חברי כנסת ופעילים בארגוני המשפחות השכולות ולוחמי המילואים הם קוראים לשר הביטחון ישראל כץ להנהיג שימוע בכתב למועמדים לרמטכ״לות. זאת, כדי לבחון בצורה יסודית ושיטתית את השקפותיהם המקצועיות של המועמדים בסוגיות הליבה הקריטיות שמאתגרות את צה״ל. מדובר בשינוי תפיסה יסודי שמבקש להציב את השיקולים המקצועיים במרכז ההחלטה על מינוי הרמטכ״ל הבא, ולהגביר את השקיפות והבקרה הציבורית בתהליך.
״הכישלון המערכתי של ה-7.10 מחייב אותנו כנציגי הציבור להתייחסות שונה לחלוטין למינויים בכירים״ כותבים מחברי המכתב, לטענתם, ״החלפת רמטכ״ל לבדה לא תספיק אם היא לא תביא לשינוי בחשיבה הצבאית ובתיקון ליקויי העומק שהתגלו במערכת הביטחון״. ולפיכך הם מבקשים לשנות את הנוהג הקיים ולדרוש מהמועמדים להתייחס למספר סוגיות יסוד, וכי הם ייבחנו על פי המשנה שהם יפרסו בנושאים אלו. לדבריהם, יש להמשיך בתהליך זה ״עד שיימצא המועמד הראוי, גם אם יתברר שיש צורך לחפש מועמדים נוספים״.
במכתב מוצע להתמקד בחמישה נושאים עיקריים:
- הכשרה – האם ואיזו רפורמה נדרשת, החל בהכשרות חיילים ועד להכשרת מפקדים בכירים בחילות השונים? אלו דוקטרינות צבאיות יש לפתח ולהטמיע?
- בניין הכוח – מהו השינוי הדרוש בבניין הכח? בכל ההיבטים שלו – ציוד, מילואים, אימונים, מלאים.
- יחסי דרג צבאי ודרג מדיני – מהם השינויים הדרושים בנהלים על מנת לוודא שמקבלי ההחלטות בדרג הנבחר, יוכלו לקבל את ההחלטות בדרך האופטימלית, כגון: שקיפות לחומר, עדכונים, גיוון בעמדות.
- המטכ״ל ומבנה צה״ל – האם ואיזה שינויים צריך לעשות במטה הכללי: במבנה, באיוש, בהגדרת התפקידים ובתהליכי העבודה? מהם השינויים הדרושים במבנה צה״ל בכללותו כדי לייעל את הליכי קבלת ההחלטות בעת חרום ובשגרה?
- הרמה האופרטיבית – מה השינוי הדרוש כדי לוודא יכולת אופרטיבית מקסימלית בכל הגזרות?
מחברי המכתב מציעים כי מלבד הגשת התייחסות מפורטת וכתובה לשר הביטחון בנושאים הללו, ש״תשובות המועמדים יפורסמו לציבור בכפוף לשיקולי צנזורה״. וכי ״התשובות במלואן, יובאו לדיון פומבי בוועדת החוץ והביטחון״. מהלכים אלו נועדו להגביר את הפיקוח האזרחי והציבורי על בחירת הרמטכ״ל הבא, ועל פי מחברי המכתב גם לייעל את הפיקוח על התנהלותו גם לאחר בחירתו, באמצעות הקמת ״צוות אזרחי שילווה את גיבוש התכנית, ואת מימושה על ידי הרמטכ״ל הנבחר״. על פי ההצעה, הרמטכ״ל הבא ימונה לשנה אחת בלבד, כאשר אפשרות הארכת כהונתו לשלוש שנים נוספות תיבחן על פי ביצועיו ותפקודו המקצועי.
על המכתב חתומים חברי הכנסת עמית הלוי, חנוך מיליבצקי, דן אילוז, אריאל קלנר, יצחק קרויזר, אוהד טל, ניסים ואטורי, לימור סון הר מלך, אלמוג כהן, שמחה רוטמן, מיכל ולדיגר, משה פסל, צביקה פוסל וגלית דיסטל. ולצידם שורה של ראשי ארגונים אזרחיים: אל״מ (במיל.) חזי נחמה מ׳פורום המפקדים והלוחמים במילואים׳; יהושע שני מ׳פורום הגבורה׳; ד״ר חנה קטן מ׳פורום נשות תקומה׳; חנה גיאת מ׳פורום אמהות לוחמים׳; שפרה צור אריה מפורום עוטף ישראל והילה ברוך ליליאן מ׳פורום שמות גבול׳.
מלשכת השר כץ לא נמסרה תגובה.
אסור לשר הביטחון למנות אלוף המכהן במטכ"ל.כולם שם אותו דבר. שיביא אלוף מבחוץ כזה שלא קודם בגלל דעותיו. אפשר גם תא"ל.
בהתחשב במיונים במהלך הקידומים בצה״ל ובהטיה שמאלה של חיל החינוך-ספק מתי לאחרונה שירת במטכ״ל אדם באמת ראוי.
לכן לא משנה את מי יבחר השר כ״ץ, זה כנראה עוד מאותו הדבר.
מה שחשוב הוא לדאוג לשכתב את תורת הלחימה (בדגש על הכנסת ׳אומנות המלחמה׳ לקורס קצינים כנעשה בצבאות רבים בעולם וביטול הרפורמות שרא״ל ליפקין-שחק ז״ל עשה בקורס פו״מ) על מנת להבטיח שבטווח הארוך יהיו קצינים טובים.