המשחק המלוכלך של קטאר

ראש ממשלת קטאר נמצא בעיצומה של הקפת ניצחון סביב עסקת החטופים אותה ממשלתו סייעה להשיג. יתכן כי זהו מהלך בלתי נמנע ואולי אף ראוי, אך הראיון הנרחב שהעניק מוחמד אל-ת'אני לחדשות 12, הוכיח בדיוק מדוע אסור לסמוך על הקטארים כמתווכים וכיצד הם פועלים בערמומיות אפילו כאשר נראה כי מטרתם זהה לזו של המערב.

נכון לעכשיו, הסכם הפסקת האש מחזיק מעמד אך שברירי יותר מתמיד. שבע חטופות שבו לביתן והעזתים שבים לבתיהם בצפון הרצועה. ביום חמישי השבוע חמאס אמור לשחרר את ארבל יהוד שהוחזקה בידי הג'יהאד האסלאמי אך הארגון ממשיך להסתיר מידע לגבי גורל חטופים אחרים ולשנות את סדר השחרור המוסכם.

פטרוני חמאס בקטאר הם המאפשרים התנהלות כזו מראשית המלחמה ולא נראה שהם מטילים רסן כלשהו על ארגון הטרור. אל-ת'אני הקדיש חלק מהראיון בערוץ 12 לתלונות על התפיסה של ארצו כלא יותר מהבנק של חמאס. במובן מסוים הספינים האלו לא יותר מעסקנות פוליטית רגילה, עד אשר גם הקו הזה נחצה.

"מה שבאמת מעציב אותי זה שלקח כל כך הרבה זמן להגיע להסכם שעל מסגרתו סיכמנו בדצמבר 2023", טען. לכך שאל המראיין: "האם זהו אותו הסכם שכבר סוכם?".

תשובת אל-ת'אני: "כמעט אותו הדבר. ישנם כמה פרטים פה ושם… כולם אומרים שזה אותו ההסכם מה-27 במאי… הבעיה היא שעם כל יום שבו התעכבנו, חשנו את האחריות במחיר של חיים רבים, של העזתים ושל אלו המוחזקים בעזה".

אל-ת'אני למעשה רומז כי המלחמה הייתה יכולה להסתיים כבר בדצמבר 2023. מכיוון שיחיא סינוור חוסל וחמאס כבר מזמן אינו הארגון שהיה, המהלך הקטארי הזה מנסה להותיר רושם לפיו ממשלת ישראל הייתה הדבר היחיד שעמד בפני חזרת החטופים, ושכל הקורבנות שנגרמו בשל העיכוב היו יכולים להימנע.

אלא שאנו יודעים, וידענו זאת מזה זמן, כי חזרת כל החטופים בחיים לא הייתה כלל על השולחן בדצמבר 2023. עוד אנו יודעים כי התקדמות צה"ל ברצועה הייתה שונה מאוד בדצמבר 2023, וכל הסכם שהיה מושג אז היה נראה שונה מאוד מן ההסכם שהושג בחודש שעבר.

הנה למשל תזכורת מדבריו של מזכיר המדינה היוצא אנתוני בלינקן לפני מספר שבועות, בנוגע למכשולים בפני העסקה: "שתי המגבלות הגדולות ביותר להגעה לקו הסיום – והיינו קרובים לשם בכמה מקרים – היו קשורים למה שמניע את חמאס. הראשון קשור לכך שבכל פעם בה היו חילוקי דעות בין ארה"ב וישראל והבנה לפיה הלחץ על ישראל גדל, ראינו את זה: חמאס נסוג מההבנות להפסקת אש ושחרור החטופים. היו פעמים בהן מה שאמרנו בחדרי חדרים לישראל לגבי מחלוקות שונות היה דבר אחד, ומה שאמרנו בפומבי היה שונה. אך זה קרה בעיקר בשל הפער בינינו, וכך האפשרות להגיע להסכם התרחקה".

האשמת ישראל באי-הגעה לעסקה היא לא פחות ולא יותר ממעשה חבלה דיפלומטי. זה מה שחמאס עשה במשך תקופה ארוכה, וזה בדיוק מה שקטאר עושה כיום.

אך מהי מטרתה? מה הטעם בהתנהלות הקטארית הנלוזה הזו גם כעת? התשובה היא שקטאר פשוט משחקת משחק פוליטי, גם בבחישה פנימית בישראל. הרגשות, כמובן, הם עזים ורבים. במיוחד בכל הנוגע להסכם שחרור חטופים, סוגיה בה חמאס ועוזריו במערב הצליחו לצייר את ישראל וממשלתה כמכשול.

כיום אנו יודעים כי המציאות הייתה שונה לחלוטין. אנו יודעים בוודאות כי חמאס הוא זה שהזיז את קו השער בכל פעם בה עסקה הייתה קרובה. אנו יודעים זאת כבר תקופה ארוכה. ובכל זאת, לישראלים הייתה רק ממשלה אחת ללחוץ עליה: זו שלהם. הלחץ הזה הפך עם הזמן, עבור רבים בישראל, לאמונה כי ראש הממשלה נתניהו הוא זה המתנגד להסכם מסיבות אישיות. חמאס ניצל זאת היטב כדי להעמיק עוד יותר את המחלוקות בציבור הישראלי, התעלל במשפחות ונראה שנהנה מאוד לפתוח את כל הפצעים הישנים.

זה בדיוק מה שקטאר עושה כעת. הקטארים רוצים את מה שאנשי חמאס רצו: ערעור היציבות הפנימית בישראל. לכן הם מציגים את ממשלת ישראל כצד היחיד בסכסוך הזה הנושא באחריות כלשהי. והם מוכנים להמשיך לעשות זאת, גם על חשבון סבל הישראלים.

הטור התפרסם לראשונה באתר קומנטרי.