לשבור את מעגל הסחטנות של חמאס

חמאס לא ישחרר את כל החטופים גם אם נשלים את כל שלבי העסקה הנוכחית. השימוש בהם כמגן אנושי חשוב מדי עבורו

טקס שחרור החטופים של חמאס. צילום מסך מסרטון של אל-ג׳זירה

הצהרת חמאס על הפסקת שחרור החטופים, בטענה שישראל מפרה את הסכם הפסקת האש, חושפת את האמת: לחמאס אין אינטרס לשחרר את כל החטופים – לא עכשיו ולא בסוף שלושת שלבי העסקה הנוכחית. הטענה על הפרת ההסכם מצד ישראל היא רק תירוץ שחמאס ישתמש בו בכל שלב, בין אם היא נכונה ובין אם לא. החטופים הם ערובה יקרת ערך מדי עבור חמאס – הם מבטיחים את המשך שרידותו ומשמשים כמנוף לחץ אפקטיבי על הממשלה, בסיוע התקשורת הישראלית והגורמים הפופוליסטיים באופוזיציה.

עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן, עברה מהעולם ממשל אמריקני אוהד לחמאס שתמך בארגון הטרור באמצעות חרם חימושים על ישראל ומימון דרך USAID וצינורות אחרים. כעת, כל מה שנותר לחמאס כתעודת ביטוח הם החטופים.

באשר לאיום הנוכחי של חמאס, הנשיא טראמפ הצהיר כי בשבת בצהריים "יתפרץ גהינום", אך נמנע מלפרט. לאמריקנים, כמו לישראל, אין כלים להכריח את חמאס לשחרר חטופים. טראמפ יכול לעצור סיוע אזרחי לעזה או לאפשר לישראל לחזור ללחימה, אך משמעות החלטה כזו היא נטישת מסלול העסקאות וחזרה למסלול הצבאי. ההחלטה תישאר בידי ישראל, ולכן השאלה הרלוונטית היחידה היא כיצד היא תגיב לאיום.

השאלה העקרונית העומדת בפני ישראל חורגת מהתנהלותה בשבת הקרובה. חמאס לא ישחרר את כל החטופים החיים, כלומר יפר את העסקה, גם אם ישראל תשלים את כל שלושת השלבים של העסקה הנוכחית. אין לו שום סיבה לנהוג אחרת. הברירה העומדת בפני ישראל היא או להמשיך להיכנע לסחיטה של החמאס, או להפסיק להיכנע לה תוך גזירת מוות כמעט ודאית על אותם חטופים שצה"ל אינו מצליח לשחרר. זוהי האמת האכזרית. הכרעה זו עומדת בפני ישראל בשבת הקרובה, והיא תעמוד בפניה גם בתום שלושת שלבי עסקת הכניעה והוויתורים, בדיוק כפי שעמדה לפני שהסכימה לכופף ראש ולהיכנע להסכם לפני שלושה שבועות.

הבה נתאר תרחיש עתידי: ישראל משלימה את שלושת שלבי ההסכם מול חמאס. הארגון ממשיך להחזיק ב-10-12 חטופים חיים בטענות שונות להפרות ישראליות – טענות שישראל חוששת לאתגר. כעת חמאס מציע עסקה נוספת: שחרור חמישה חטופים תמורת פינוי היישובים בעוטף עזה שחמאס תקף באוקטובר 2023 והעברתם לשליטתו. אם ישראל תסרב, החטופים יוצאו להורג בכיכר העיר עזה.

האם ישראל תיכנע לדרישה או תגזור כליה על חמישה חטופים?

כל עוד ישראל מאפשרת לחמאס להשתמש בחטופים כמגן אנושי, הארגון יכול להשתקם ולהתחמש עד שיהיה מוכן להוציא לפועל עוד שבעה באוקטובר, הפעם מתוחכם וקטלני יותר. המצב שונה בתכלית אם ישראל שולחת את צה"ל לשחרר חטופים בפעולה צבאית, גם במחיר חיי חטופים וחיילים. זאת משום שמדיניות עקבית ונחושה של שחרור חטופים בכוח צבאי בלבד מפחיתה משמעותית את התמריץ של האויב לחטוף בעתיד ולהשתמש בחטופים ככלי סחיטה.

סביר להניח שבמונחים של חיי אדם, הניסיון לשחד את חמאס לשחרר חטופים יעלה לישראל ביותר קורבנות מאשר אם חמאס יוציא להורג את החטופים החיים שנותרו. יש כמובן לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים באמצעות צה"ל, אך מתוך הבנה צלולה שהסיכוי להצלחה מוחלטת נמוך. אפשר להבין את כאבן של משפחות החטופים האומללות, אך דם יקיריהן אינו אדום יותר מדם החללים הרבים שכבר נפלו למען השמדת חמאס – קרבן שבינתיים היה לשווא – ואלה שעוד עלולים למסור את נפשם בשל שיקום עזה והחזרת החמאס לשליטה בה. האמת המרה היא שאסור לישראל להמשיך להקריב את חיי בניה ובנותיה הנותרים, ואת ביטחון המדינה, למולך של שחרור החטופים בעסקאות לפי תנאי חמאס.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. הנאצים בעזה יודעים טוב מאוד, כמה הם מקבלים עבור גופות.

    כבר שנים רבות מאוד, תקועים סוחרי הגופות עם גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין. הם מחזיקים בסחורה שלהם בעזה כבר 10 שנים, ללא שום נאצי עזתי שמצבו השתפר במשהו.

    לפיכך, מחשבה לפיה אין בידי העולם המערבי ללחוץ על החמאס, ממש לא נכונה. סינואר הבריח את משפחתו, כי האגדה האורבנית מספרת שלדאע"ש העזתי "לא אכפת ממשפחתם"? או שהנאצים לא מוציאים אף מחוץ לתורכיה (כדוגמא), כי מחכים להם בכל העולם בזרועות פתוחים?

    בטוחים שאלה הדוגמאות היחידות?

    אני לא מדבר על גנרלי ווקסנר, השורצים בכל אולפן טמבלויזיה לספר כמה הם (הדגנרלים, לא אזרחי ישראל) מעריכים רק את חייהם של האנשים שהחונטה מקפלן החליטה להפוך לסיבתה למרי אזרחי (רמז: תמונות של חיילי צה"ל, שוטרים ואנשי כוחות הבטחון שכבר הקרבנו – לא תראו שם. מנחשים תמונה *קבועה* של מי, יש שם?). אין ולא תיתכן לוגית, שום ציפייה ממי שלא הצליח לעצור כמה אלפים בודדים ביותר של מחבלים רכובים על טנדרט טויוטה, אופנוע וכמה גמלים.

    עצרו לרגע חשבו, כמה עמוק אתם יודעים באיזה חלק בגוף, תקוע ראשם של דגנרלים אלה – אשר כמה אלפים בודדים ביותר של מחבלים רכובים על טנדרט טויוטה, אופנוע וכמה גמלים, הצליחו לעולל את מה שקרה ב-7.10 – בעת שלרשות הדגנרלים, עומד צבא מהחזקים בעולם. גם ללא שום מודיעין – טוסטוס, טויוטה ושלושה גמלים – לא יכולים להגיע ליישובי הדרום! היעדר מודיעין מתורגם לאבידות רבות יותר לכוחותינו – ממש לא, בשום צורה, ל-7.10.

    מדגנרלים אלה, אני אישית לא מצפה לגלות יצירתיות. אני לא קורא את מחשבותיהם ולכן לא אקבע שתבוסתנות היא "ב-DNA שלהם". אבל מאלה, אין לי שום ציפייה.

    מאלה, אשר הצליחו לחלק לכל חיזבלון את ביפר החלומות שלו – יש ואני בטוח שיש לאנשים אלה תובנות, אשר יכולים לגרום לכל נאצי מדאעש עזה – לחשוב האם הוא רוצה "להצליח" כמו הסוחרים בגופותיהם של אורון שאול והדר גולדין.

    לכן, לדעתי ברור שדאעש חמאס מנסים בסה"כ למקסם את סחטנותם. מסיבה זו, כל צעד חזק מספיק (לא איומי סרק בטמבלויזיהי של סבא סנילי don't) יכה בהם ויגרום להם "להתפשר". בל נשכח, שמטרתם היא גם למנוע את רגעי הקטארזיס הלאומי של השחרור ולהשחיר אותם ככל הניתן, ע"מ לסייע (בין השאר) לקפלן לקרוע את החברה הישראלית מבפנים עוד קצת.

    (זו לא בטוח מטרה מוצהרת, אבל לפעול להחליש את אוייביך פסיכולוגית, זו תמיד אסטרטגיה חכמה – מסיבה זו, ליצניו של מי שחברים מדמיינים גופות בירקון, מסייעים לחמאס ברצונם לנצל את המשבר הנוכחי ע"מ לבפגוע בבסיס הבוחרים של הממשלה הנוכחית)

    לפיכך, חמאס לא יעשו מאמץ מכוון, לשמור על חיי החטופים אך מצד שני, הם לא רק (א) לא יקבלו גלום תמורת גופות אלא (ב) אנחנו (החברה הישראלית) אמנם שכלנו את ספורטאינו במינכן, אבל לאחר שקברנו את מתינו, ידענו להגיע עד עלי חסן סלאמה בביירות, במסגרת מבצע זעם האל.

    מה אתם חושבים, כל הנאצים בתורכיה (למשל), משוויצים באינסטגרם רק ע"מ להתאחד עם הבורא יום אחד? סלוגנים על דמוקרטיית עזה לחוד, פגישה מהירה עם הבורא לחוד. הטיפשים בטהרן (לא רק כמפעיל של חמאס אלא טקטיקה של חטיפת בני ערובה – היא סימן ההיכר של איראן. תבדקו לדוגמא, מה היה בלבנון בשנות השמונים של המאה הקודמת), חשבו רק על הצעד הראשון.

    מעבר לכל "mostly peaceful protests" בטמבלויזיה, הטיפשים מטהראן עזרו במו ידיהם לבחירתו של טראמפ ודאגו שתקציב ופעולות הבטחון של מדינת ישראל, יעלה לרמות כאלה – שהעילג ממשטרת דובאי, יפגוש הרבה יותר מ-מבחוח בודד (שוב, מדינת ישראל הוכיחה והציבור הישראלי הוכיח, שגם לאחר שנים רבות מאוד – אנחנו לא שוכחים ולא סולחים ולכן, גם פגישה עם בתול בן 72 תגיע גם תגיע).

    לכן, למרות ניסיון הנאצים העזתים לשקר, שאין בידינו אמצעים לשחרר את החטופים – יש.

    תחשבו על זה כך: בגיבוי מדיני של ארה"ב, ניתן לשטח את עזה. ניתן להוביל מהלכים אזרחיים – למה סיוע אזרחי *חייב* להיות קודם כל בידיו של פקיד שהוא בטוח לא, בטח ובטח, אינשאללה ואינפלאללה לא מהדאעש החמאסי – כן בטח – ורק אחרי זה להגיע לידי האזרחים העזתים? מדוע ישראל לא יכולה לעזור לאזרחי עזה בעצמה? זו תהיה סכנה לחמאס, גדולה הרבה יותר מחיל האוויר הישראלי.

    כי דגנרלי ווסקנר, מוכרים לכם סלוגנים בטמבלויזיה ש"אנחנו לא רוצים לשלוט על עזה"? זו לא שליטה, זה סיוע לאוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה. אגב, אותם דגנרלים שפלוגות טנקים, חי"ר וטייסות חיל אוויר ב"פיקודם", לא הצליחו לעצור כמה דאעשים עם רובי סער, אקדחים, כמה RPG וכמה רחפנים מעלי אקספרס? רכובים על 30 טנדרים של טויוטה, 10 אופנועים ו-20 גמלים? הדגנרלים האלה?

    ועוד לשלב בכך כמה הפרד ומשול (לא אכפת לי מצעקות מזוייפות מכמה צבועים, כמו מפלגת שר"צ וכמה מוקדים להגנת המחבל והאנס, אשר מטרתם היא לדאוג לרצח ישראלים, במסווה מוכר שנים רבות של לנסות ולהמציא רגשות אשם יש מאין – אולי בגלל פוליטיקאי ישראלי כזה או אחר, הנאצים העזתים רוצים שכל הישראלים [בתוכם בני הערובה] ימותו? נכון, הקורא דרוקר?) ודאעש עזה יאבד שליטה, גם על "אזרחיו".

    נכון, אנו עוסקים בדאעש, שאינם מייחסים כל ערך לחיי אדם (כל הניצולים בעדותם/ן, אישרו את דעתי, לידיעתי הקוראים ממפלגת שר"צ וכל מיני "מוקדים" להגנת האנס). לכן, למרות רגעי הקטרזיס הלאומי של רגעי השחרור, עלינו להפנים שצפויים לנו נרצחים נוספים. כל חיי אדם חשובים וזה מה שמבדיל אותנו מהנאצים העזתים.

    אלה לא יהיו רגעים קלים והשכול הוא גם פרטי וגם ציבורי (אם הנרצחים הם מקיבוץ בארי ואני לא גר בקיבוץ בארי, גם אני ושאר הישראלים מרגישים את השכול, לידיעת כמה רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו – אשר עם ירידת מחירם של טקסי רבין, מנסים לנכס לעצמם את הטקסים הנוכחיים) אבל דבר אחד בטוח – גם הנאצים העזתים, רוצים עסקה.

    אולי אין התכנות צבאית, לשחרר את כל החטופים, אבל אם שירותי הבטחון שלנו הצליחו להגיע לנצראללה – אנחנו יודעים, הרבה יותר ממה שיאפשר להם לשקר. בטח במציאות ועם התקציבים הנוכחיים. לכן במשחק הפוקר הים תיכוני, יש עוד הרבה אפשרויות לשחק. ממש לא רק "אין לנו כלים להשפיע". אף קלף, לא מנצח אוטומטית, אבל לא צריך גם לפרוש מהמשחק.

  2. צודק לחלוטין!
    שורש הרעה אצלנו זה העכשיויזם. שלום עכשיו התחילו עם זה (שלום עכשיו מוות גדול יותר אח"כ).

    מנהיגות ועם חפצי חיים חייבים סבלנות, נחישות, ראייה לטווח ארוך ונכונות לשלם מחירים כבדים כדי למנוע מחירים כבדים הרבה יותר בהמשך.

    זה קשה מנשוא – כי יש לחטופים שם ותמונה, ולבאים בתור עוד לא.
    אבל הבחירה צריכה להיות בשיקול דעת ממלכתי קר.
    לא לפי רגש, אלא לפי התועלת בהפחתת הפגיעה בחיי אדם ובמדינה לאורך זמן.

  3. ראש השב”כ באופן לא חוקי נלחם ברפורמה ועכשיו דורש תשלום : ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון מושחת. ביחד עם הרמטכ"ל, שליתר ביטחון הלך לישון, מרדו בממשלה ולא טפלו בטרור של אחים לנזק. אף קצין מורד לא נענש ואף מורד לא נעצר מעצר מנהלי.
    בליל הטבח, ראש השב"כ שלח צוות טקילה ב3:30. מה הייתה המטרה יהיה קשה לדעת, כי הם נפלו בקרב. מדוע ביקש ראש השב"כ מקצינת פיקוד דרום לא להודיע על כך למשטרה. הודעה הייתה מחייבת פינוי של המסיבה, על פי חוק, והכרזת מלחמה וזו סיבה נוספת שלא דווח מאומה לראש הממשלה, לכאורה מרד שהדרדר לבגידה. צוות טקילה ניסו לחלץ שני עובדי שב"כ וגם הרצי שלח מסוק לחלץ קצין בכיר, תקשיבו לחשיפה של אבי ויס. אזרחים וחוגגי נובה לא ענינו אותם. ראש השב"כ, שמסתיר את פקודת צוות טקילה, והרצי הכושל, מנסים לחבל במאמצים של החזרת חטופים. וכמו שטלי אומרת, דש לרונן בר: אני, אדון בר, חושד שהייתה לכאורה בגידה בשביעי לאוקטובר, ולבכירי חמס יש הוכחות, לכן לא התלהבתם לנצח, במחיר חיי חיילנו הגיבורים.

  4. החמאס החל לפעול בגדר החל מ3:00. החמאס רצה לוודא שהצבא בהדממה. כמו כן רצה לוודא שצריכת החשמל והמים החריגה לא מעוררת חשדות וכן הפעלת כרטיסי התקשורת של ישראל. וכמובן לא הודיעו לראש הממשלה וגם לא לחיילים שנשחטו, לחלקם נערף הראש בזמן שהרצי ישן לו במיטה.
    ב2:00 הימ"מ קבל הודעה להתכונן, להצטייד גם בטילי כתף ולחבור לצוות טקילה. ב4:30 הוצא צוות טקילה. את הפקודה שניתנה לו מסתיר ראש השב"כ. הצוות מגיע עם מסוק אך זוכרים את שהובטח: לא יהיה לכם חיל אוויר ולא מודיעין ולא …
    השב"כ הודיע לאנשים שלו ולאנשים שלו בלבד, יותר משעתיים לפני תחילת ההתקפה, שיכנסו לממדים ויהיו מוכנים? ראש השב"כ שלח צוות לחלץ רק את שני בכירי השב"כ. לאנשים שלהם הם הודיעו אבל לכל גדוד 13 של גולני לא הודיעו. הרמטכ"ל שלח מסוק לחלץ מקורבים אך לא הודיע לאף אחד לחייליו וכמובן לא לראש הממשלה. החיילים נרצחו לחלקם ראשם נערף.
    וכמו שטלי אומרת, דש לרונן בר: אני, אדון בר, חושד שהייתה לכאורה בגידה בשביעי לאוקטובר, ולבכירי חמס יש הוכחות, לכן לא התלהבתם לנצח, במחיר חיי חיילנו הגיבורים.